על ידי בשמת_א* » 07 יולי 2006, 17:36
אני מבינה "אני מרגישה לא בנוח כשהיא בלי חיתול" - את מתכוונת שאת נורא נלחצת מזה שהיא תעשה פיפי או קקי על משהו?
אם כן, אז חבל לנסות את זה אפילו.
אני אנסה לפרט את ההצעה של קומה ג', ולהציע הדרגתיות:
- תשאירי אותה מחותלת כרגע. הכי חשוב, שלא תהיי לחוצה לגבי פיספוסים, כי זה באמת מזיק ליחסים איתה.
- הפיספוסים שלך הם חלק מהעניין. את תפספסי, והרבה. אבל אם היא תהיה מחותלת, ואת תקלטי מהר שהיא עשתה, ותחליפי לה מהר, אז כבר הרווחתן ה-מ-ו-ן.
- בלי שום קשר כרגע לאיתותים שלה - כי היא לא יודעת מה את רוצה מהחיים, ואת לא מבינה אם היא מאותתת ואיך - תעזבי את חיפוש הסימנים כרגע, ותלכי על שיטה הפוכה:
- כל פעם שהיא מתעוררת משינה, תנסי לקחת אותה לעשות פיפי/קקי איפה שבחרת (בסיר, בכיור, בגינה, בבית שימוש, איפה שמתאים לך).
כלומר: תרימי אותה, תתחילי להוריד את המכנסיים והחיתול, תגידי לה "את בטח צריכה פיפי, בואי נלך לעשות פיפי" (תתעלמי מהקקי, אם יהיה - ייצא. תשתמשי במלה "פיפי" לפני. אם יוצא קקי את אומרת "עשית קקי" אבל לא לפני), תקחי אותה לכיור (דוגמא בלבד), תחזיקי בתנוחה ותגידי "פששש, פיפי".
מה יקרה?
תסריט א: היא תסרב תיכף על ההתחלה, ואת תביני שהיא רוצה עכשיו
לינוק ושלא תבלבלי לה במוח עם פיפי.
אז את מניקה, ואחרי ההנקה את מורידה חיתול.
אפשרויות:
א1: אם היא עשתה כבר, את שואלת אולי היא רוצה עוד, מחזיקה שנייה וחצי מעל הכיור, ובודקת:
- אם היא עושה - יופי. שמחה גדולה, ואחרי זה מחזירים את החיתול.
- אם היא לא עושה, אבל שקטה ונראית משתפת פעולה - את מחכה עוד שנייה-שתיים, או כל עוד היא שקטה, לראות אם היא פשוט בדרך לעשות. אם היא לא עושה, לא לחכות יותר מדי, כי זה יעצבן אותה.
- ממש לא נורא אם חיכית שלוש שניות, ויתרת, ואז היא עשתה בחיתול!!! לא נורא!!! זה תהליך למידה, גם היא לומדת מה את רוצה ממנה.
- אם היא לא עושה ומתעצבנת - תיכף ומייד להפסיק, לחבק, ולהלביש חזרה.
א2: אם החיתול יבש, את לוקחת לכיור, והשאר - כמו א1.
תסריט ב: היא לא מבקשת לינוק דבר ראשון, ומסכימה ללכת לכיור. גם פה חוזרות אפשרויות 1 ו-2 - או שהיא כבר עשתה פיפי כבר בזמן ההתעוררות לפני שתפסת שהיא התעוררה, ואז את רק מציעה לה למקרה שהיא צריכה עוד פיפי, או שהחיתול יבש והיא תעשה פיפי בכיור.
אני שוב מדגישה: לחכות שנייה וחצי! כלומר, קצר!
ועוד הדגשה: תתכונני מראש לפיספוסים! יהיו הרבה, המון!
ועוד הדגשה: הכל בכיף, בקלות, במשחק, בשמחה, בנישוקים, בחיבוקים.
לא לכעוס על עצמך אף פעם, ובטח שלא לכעוס עליה אף פעם. היא מושלמת, כמובן, בדיוק כמו שהיא, ובכל מה שהיא עושה.
אבל לצפות לשלמות, ובמיוחד מעצמנו - זה מתכון לאסון. צצצצ
תסריט ג: היא לא רוצה לינוק, ולא רוצה לכיור. אז מייד לוותר. זה לא הזמן.
והכי חשוב: להוריד לחץ.
אני מציעה לך להתחיל -
- רק אחרי התעוררות בשלב זה. זה הכי קל, זה פשוט לשתיכן, זה יוצר התנייה די מהר.
- רק בחיתולים בשלב זה. לא צריך להילחץ. שתיכן לומדות.
ואחרי זה תספרי לנו איך הולך.
שיהיה בכיף!
אני מבינה "אני מרגישה לא בנוח כשהיא בלי חיתול" - את מתכוונת שאת נורא נלחצת מזה שהיא תעשה פיפי או קקי על משהו?
אם כן, אז חבל לנסות את זה אפילו.
אני אנסה לפרט את ההצעה של קומה ג', ולהציע הדרגתיות:
[list=1]
[*] תשאירי אותה מחותלת כרגע. הכי חשוב, שלא תהיי לחוצה לגבי פיספוסים, כי זה באמת מזיק ליחסים איתה.
[*] הפיספוסים שלך הם חלק מהעניין. את תפספסי, והרבה. אבל אם היא תהיה מחותלת, ואת תקלטי מהר שהיא עשתה, ותחליפי לה מהר, אז כבר הרווחתן ה-מ-ו-ן.
[*] בלי שום קשר כרגע לאיתותים שלה - כי היא לא יודעת מה את רוצה מהחיים, ואת לא מבינה אם היא מאותתת ואיך - תעזבי את חיפוש הסימנים כרגע, ותלכי על שיטה הפוכה:
[*] כל פעם שהיא מתעוררת משינה, תנסי לקחת אותה לעשות פיפי/קקי איפה שבחרת (בסיר, בכיור, בגינה, בבית שימוש, איפה שמתאים לך).
[/list]
כלומר: תרימי אותה, תתחילי להוריד את המכנסיים והחיתול, תגידי לה "את בטח צריכה פיפי, בואי נלך לעשות פיפי" (תתעלמי מהקקי, אם יהיה - ייצא. תשתמשי במלה "פיפי" לפני. אם יוצא קקי את אומרת "עשית קקי" אבל לא לפני), תקחי אותה לכיור (דוגמא בלבד), תחזיקי בתנוחה ותגידי "פששש, פיפי".
מה יקרה?
תסריט א: היא תסרב תיכף על ההתחלה, ואת תביני שהיא רוצה עכשיו [b]לינוק[/b] ושלא תבלבלי לה במוח עם פיפי.
אז את מניקה, ואחרי ההנקה את מורידה חיתול.
אפשרויות:
א1: אם היא עשתה כבר, את שואלת אולי היא רוצה עוד, מחזיקה שנייה וחצי מעל הכיור, ובודקת:
[list]
[*] אם היא עושה - יופי. שמחה גדולה, ואחרי זה מחזירים את החיתול.
[*] אם היא לא עושה, אבל שקטה ונראית משתפת פעולה - את מחכה עוד שנייה-שתיים, או כל עוד היא שקטה, לראות אם היא פשוט בדרך לעשות. אם היא לא עושה, לא לחכות יותר מדי, כי זה יעצבן אותה.
[*] ממש לא נורא אם חיכית שלוש שניות, ויתרת, ואז היא עשתה בחיתול!!! לא נורא!!! זה [b]תהליך למידה[/b], גם היא לומדת מה את רוצה ממנה.
[*] אם היא לא עושה ומתעצבנת - תיכף ומייד להפסיק, לחבק, ולהלביש חזרה.
[/list]
א2: אם החיתול יבש, את לוקחת לכיור, והשאר - כמו א1.
תסריט ב: היא לא מבקשת לינוק דבר ראשון, ומסכימה ללכת לכיור. גם פה חוזרות אפשרויות 1 ו-2 - או שהיא כבר עשתה פיפי כבר בזמן ההתעוררות לפני שתפסת שהיא התעוררה, ואז את רק מציעה לה למקרה שהיא צריכה עוד פיפי, או שהחיתול יבש והיא תעשה פיפי בכיור.
אני שוב מדגישה: לחכות שנייה וחצי! כלומר, קצר!
ועוד הדגשה: תתכונני מראש לפיספוסים! יהיו הרבה, המון!
ועוד הדגשה: הכל בכיף, בקלות, במשחק, בשמחה, בנישוקים, בחיבוקים.
לא לכעוס על עצמך אף פעם, ובטח שלא לכעוס עליה אף פעם. היא מושלמת, כמובן, בדיוק כמו שהיא, ובכל מה שהיא עושה.
אבל לצפות לשלמות, ובמיוחד מעצמנו - זה מתכון לאסון. צצצצ
תסריט ג: היא לא רוצה לינוק, ולא רוצה לכיור. אז מייד לוותר. זה לא הזמן.
והכי חשוב: להוריד לחץ.
אני מציעה לך להתחיל -
[list]
[*] רק אחרי התעוררות בשלב זה. זה הכי קל, זה פשוט לשתיכן, זה יוצר התנייה די מהר.
[*] רק בחיתולים בשלב זה. לא צריך להילחץ. שתיכן לומדות.
[/list]
ואחרי זה תספרי לנו איך הולך.
שיהיה בכיף!