הקטנטנות של חברה שלי סרבניות אכילה וכבר מגיל צעיר הכניסו לפה כל דבר שמצאו על הריצפה אבל שום דבר בעל ערך קלורי או תזונתי (והן באמת מניאטוריות) אז אבא שלהן הציע שאולי סוף סוף מישהו יקים מפעל של מזון בצורת אבנים, ענפים, עלים ובדלי סיגריות בעלי ערך תזונתי משופר...
[po]מיצי פיצי[/po] בפתרון רדיקלי ל{{}}[po]עיכוב גדילה אצל אוכלי מוצקים[/po]

הכינוי "חופשת לידה" הוא שקר אחד גדול. בפועל זה יותר דומה למסלול גיבוש של טירונות צנחנים
[po]בשמת א[/po] מתוך [po]איך להיות מאושרת[/po]

זה שילדים עושים השוואות ולומדים מה מקובל או מצופה מהם זה דווקא דבר מצויין. לא הייתי רוצה לגדל ילד שמנותק מהעולם סביבו. בועה סטרילית זה דבר שסופו להתנפץ בקול תרועה, גם בפני הילדים וגם בפני הוריהם. כמו שלא הייתי רוצה לנתק אותם כשהם בבית, כך גם לא הייתי רוצה לנתק אותם כחלק ממסגרת.
שמנדובה מתוך [po]מה טוב בחינוך ביתי[/po]

...אחרי כמה זמן שריר הסבלנות מתגמש וסביר להניח שיהיו לי בקרוב 4 טיפות של סבלנות.
הלוואי.
ניתוק הקשר עם סבתא יתקע אותי שוב עם אותה הסבתא בגילגול הבא.
[po]אשת הנכד[/po] מתוך [po]דיאלוגים הזויים עם סבתא[/po]

השאלה אם המאמץ הוא ערך או דרך
נוודית מתוך [po]מה טוב בחינוך ביתי[/po]

אם זה לא קורה לך אף פעם, אז הגיע הזמן שתתחרפן - ותראה מה קורה לכל בני הבית.
[po]צפריר שפרון[/po] מתוך [po]אימא התחרפנה[/po]

יש לי שכל ועיניים וחשיבה רציונלית ואינטרנט ותחושת בטן ואני מחליטה על סמך הכול יחד
אחת מתוך [po]חיסונים מבחירה[/po]

אחרי שמבינים את מה שאי אפשר להסביר, הכל כבר נראה מובן מאליו ואנחנו רואות לאן הולך כל חוט ולא זוכרות איך היינו פעם, כשלא ידענו.
[po]בשמת א[/po] מתוך [po]כוחו של הרגע הזה[/po]

עוזרת לי התפיסה שכל המציאות הפנימית שלי היא פיסיולוגית, כולל המחשבות והרגשות
[po]תמי גלילי[/po] בפוסט לגזור ולשמור מתוך [po]האם כעס רלוונטי בגידול ילדים[/po]

זכרו שזה שהמשאית נוסעת ואיתה הזבל, זה לא נעלם אלא נערם, הבית אולי נראה נקי אבל העולם לא.
פרח מתוך [po]שקיות פלסטיק במספרים[/po]

החוכמה היא לא לעשות ההיפך.
החוכמה היא לעשות משהו אחר.
[po]בשמת א[/po] מתוך [po]חינוך ביתי מה לא תקין[/po]

התלבטויות הן בראש: הלב יודע מה הוא רוצה וההתלבטויות נובעות מכל מיני שיקולים זרים שאנחנו מכניסים לו
[po]בועז חן[/po] מתוך [po]בחירת מקצוע[/po]

אפשר לנסות "לעבוד על זה" אבל מהניסיון שלי, כשזה "על ריק", והצורך לא באמת קיים עדיין, זה קצת חסר טעם ומלאכותי.
דניאלה מתוך [po]אמהות שואלות אמהות[/po]{{}}, בתובנה שנכונה לא רק לתינוקות.

אני בעד חברה שמקדשת גיבורים. ויש כאלה בינינו. יש המון. יש המון אנשים טובים שעושים מעשים טובים, המון ל"ו צדיקים, המון גיבורים.
ככל שהחברה מקדשת יותר את הנאצל, כך היא מגבירה את המוטיבציה של האנשים לשאוף מעלה.
[po]בשמת א[/po] אומרת מה שלא נהוג לומר - [po]פתרון בעיות התנהגות והובלת שינוי חברתי[/po]

[u]העבודה שלי, כמו כל מה שאני עושה בבאופן, היא לעשות דברים שערורייתיים ולבוא לכאן ולדבר עליהם.[/u]
[po]בשמת א[/po] באחד הדיונים המשובחים בדף [po]בשמת א[/po]

התבגרתי: שוב איני מתנצלת, איני מתביישת, איני מאשימה, איני מצפה לדבר. אני שמחה על ההזדמנות להתחבר ולו לרגע עם אנשים שאני אוהבת, מציעה אך ורק אהבה, מדברת על עצמי בגילוי לב ובפשטות, בלי רחמים עצמיים. שואלת ומתעניינת בכנות.
[po]תמי גלילי[/po] מתוך [po]בלוג יומן מעברים[/po]

כשיחזור, אומר: / בהעדרך, אהובי / גדלו בי שתיים. / מידת הסבלנות / ומידת המותניים
כותבת מתוך [po]לא הייקו[/po]

האיגוד האמריקאי לסכרת אומר שאפשר לאכול פירות כאוות נפשך אם אתה חולה סכרת
[po]אורי יורמן[/po] מתוך [po]מתכונים מתוקים בלי סוכר[/po]

לא צריך לקרוא מחשבות, אבל אפשר לנסות לקרוא רגשות. זו מיומנות שאפשר לפתח. מנסיוני זו מיומנות מועילה.
[po]יונת שרון[/po] מתוך [po]קור את[/po]

התייחס לילדך בטרם יתייחס הוא אליך
[po]תמרוש רוש[/po] ממליצה על כיוון ל [po]פתרון בעיות התנהגות והובלת שינוי חברתי[/po]

כשאני עושה שימוש בכוח שלי בנסיבות הנכונות ובזמן הנכון וביחס מותאם לכוח שבאמת יש לי - אני נטענת מעצמי.
כוח ועוצמה הם לא היינו הך. אלו שני דברים שונים. ואני יכולה לנצל את הכוח שלי ולהישאר עם יותר עוצמה ממה שהיתה לי.
אם עשיתי שימוש בכוח שלי ונחלשתי, סימן שפספסתי משהו בדרך - את התזמון או הנסיבות או את הערכת הכוח שלי או משהו אחר.
[po]ציל צול[/po] מתוך [po]ציל צול[/po]

אם אמונה באלוהים זה משהו שראוי לזלזל בו בגלל העוולות שנעשות בשם האמונה, מה תגידי על הרפואה למשל? על החוק? על הצדק אפילו? עוולות נוראות נעשות בשם הדברים האלה.
הדרת נשים, דיכוי וכל הדברים האלה שמנית (סליחה שאני לא מצטטת, קצרה בזמן) לא קשורים מבחינתי בכלל לאמונה באלוהים, ואפילו לא לדת. עוולות מהסוג הזה נעשות תמיד כשמנסים לשלוט באנשים, כלומר זו תוצאה של פוליטיקה ופוליטיזציה, ושל טבע האדם. האמונה היא רק התירוץ.
[po]יעלי לה[/po] מתוך [po]מחשבות על חזרה בתשובה[/po]

תופרד הדת מהאמונה לאלתר! ;-)
[po]יעלי לה[/po] מתמצתת את [po]ציל צול[/po] בהינף משפט מתוך [po]מחשבות על חזרה בתשובה[/po]

שום בלתי הפיך!!!
אז הגבת כמה פעמים, אפילו הרבה פעמים, באופן לא-אופטימלי. אז מה.
כל תגובה טובה יותר שתוכלי לייצר, מעכשיו ובעשרים השנים הבאות - תהיה טובה לא רק כשלעצמה אלא גם כטיפול תומך ומחזק ומחסן ומתקן כנגד כל השגיאות שעשית - ושעוד תעשי בעתיד
[po]תמרוש רוש[/po] מתוך [po]אני והבן שלי[/po]

הרי אנחנו, ההורים, לא ממש מעורבבים עם חברינו ושכנינו והורינו. לא נכנסים לבית אחר בלי לתאם ולדפוק בדלת. לא מכינים אוכל יחד איתם על בסיס יומיומי. לא משחקים איתם ורואים איתם טלוויזיה וכו'.
תמים מצידנו לצפות שהילדים ירצו בסוג כזה של שבטיות/קהילתיות בעוד שאנחנו לא משדרים רצון כזה.
פלונה מתוך [po]התפרקות החדר המשותף[/po]

חשבתי על עוד משהו. מאוד הגיוני בעיני שילד שדוחה מישהו מהמשחק (לא מטעם ענייני, אלא כחלק מדינמיקה חברתית של הרחקה ונידוי), כשהוא ממש מצליח, גם חש חרדה מסוימת מול ההצלחה שלו.
כי כשחלים חוקי הג'ונגל גם הוא יכול יום אחד למצוא את עצמו בצד השני... זה ממחיש לו שהוא בעצם במלחמת הישרדות. נראה לי שכולם מעדיפים להיות חלק מחברה שבה יש לפרטים ביטחון מפני דברים כאלה (גם אם הם בוחרים להיות לבד חלק גדול מהזמן, זה לבד אחר).
[po]טלי ב[/po] מתוך [po]you can't say you can't play[/po]

כשרואים טקסי מנגל זה ממש ברור שזה הרבה יותר מאוכל: זה פולחן. ופולחן זה דבר עם המון כח.
מצ'רה מתוך [po]החיוניות שלי חלק שמיני[/po]

ממה שאני מכירה, יש הרבה מדידה של רגשות דרך מעקב אחרי הפעילות המוחית. מה מופעל מתי, וכמה.
אני בטוחה שזה מרחיב את הידע האנושי בכל מיני רמות, אבל את החיים שלי או את ההבנה שלי זה טרם שירת.
גוגוס מתוך [po]החיוניות שלי חלק שמיני[/po]

אני פחות נוטה להגיע למצבים של שפע פיסי - מטבח מלא בהמון. תפיסת השפע שלי קשורה יותר להסכמה שלי, לרשות שלי לעצמי.
ובמקביל החוסר בד"כ קשור לאיסורים והמנעות.
נוודית מזכירה בדיוק בדיוק מה חשוב מתוך [po]החיוניות שלי חלק שמיני[/po]

זה שאין למתבגרים גישה פשוטה ומיידית לטבע שאפשר לשוטט בו בבדידות שעות זה ממש עוול. לדעתי זה צורך טבעי של כל בן אנוש, וחדר הוא בסך הכל תחליף לא מוצלח לטבע.
[po]אישה במסע[/po] מתוך [po]האם התנהגות נורמלית לנוער[/po]

בכלל, אני רגישה למקרים בהם צרכים טבעיים (ואבולוציוניים!) של מישהו שלא מתמלאים בגלל החברה המודרנית מוצגים כמשהו שלא בסדר.
[po]אישה במסע[/po] מתוך [po]ניחוח אדמה אחרי הגשם[/po]

הן יכולות להיות מטופחות, או עם חלוקים מהוהים, אבל הן נשים עם עוצמות גדולות. מכילות ביחד הכל, כי דרוש כפר שלם להכיל את כל הצרות, כמובן.
[po]תמרול ה[/po] מתוך [po]כל היאכנעס והוויבערס[/po]

"אמא, מצאתי חיפושית מהתקופה שלך!"
הבן של [po]לוטם מרווני[/po] מתאר חיפושית שדומה לפרת משה רבנו אבל בשחור לבן, מתוך הדף [po]חוכמות של ילדים[/po]

הגבולות מבטיחים לו לילד את האפשרות להוציא את רשעותו או אלימותו כשהוא יודע שיש מי שיעצור אותו אם ידרש.
[po]צפריר שפרון[/po] מתוך [po]הילד המקסים שלי הופך למפלצת בזעיר אנפין[/po]

אם יש התנפלות של נמלים על המטבח שלי אני לא הולכת ומתווכחת איתן. אני מנקה היטב את המטבח וסותמת את הפירצה שדרכה חדרו.
[po]בשמת א[/po] מתוך [po]איפה כאן מדברים עם העורכים[/po]

ניתוק תקשורת זו תגובה חריפה יותר מוויכוח או ריב. אבל זו גם תגובה עייפה יותר. תגובה של "אין לי כוח לכל השטויות האלו".
[po]אישה במסע[/po] מאירה מתוך [po]אישה במסע[/po]

זה חשוב מאוד שאנחנו מתפרצות בזעם לפעמים, כי זה עוזר לנו להבין את הילדים שלנו כשלהם יש התקפות זעם, אם היינו מושלמות היינו דורשות שלמות מהילדים, ואז הם באמת היו מסכנים.
[po]דנד י[/po] מתוך [po]תודה אלי הלל לך[/po]

הרעיון הוא לייצר ייצוג פנימי של חמלה, תמיכה, קבלה, סבלנות, אהבה בלתי תלויה
[po]יולי קו[/po] מגדירה "אמא אידיאלית" מתוך [po]ביד רכה[/po]

אולי, כמו שהגוף שלנו התרגל לתזונה מסויימת באותה תקופה, והתזונה של היום לא מתאימה למנגנונים הללו, שלא עומדים בקצב השינוי, אולי כך גם הנפש? אולי הצורך בשינוי מתמיד טבוע בנו גנטית? אולי, הרצון לשלוט בחיינו הביא אותנו להמיר חיים של נדודים בחיים של גידול חיטה, ועל הדרך - המרנו הרפתקאות בכבלים למקום אחד, אבל הרוח - הרוח עדיין מחפשת זריחות חדשות?
[po]הולכת והרוח בפניי[/po] מתוך [po]הולכת והרוח בפניי[/po]

באופן לא רשמי נאמר לי במילים אלה: "את לא יכולה לקבל רק את הטוב בלי הרע".
תסיקו את המסקנות מה חושבים פקידי משרד החינוך על הלימודים בבתי הספר...
מתוך [po]מחוננים בחינוך ביתי[/po]

אם זה שהזנחתי את הרצפה שלי גרם לכך שהיה לי יותר זמן להתייחס רגשית ופיזית לבת שלי הגדולה, וגם עכשיו לתינוקת שלי, אז שהרצפה תלך לחפש את עצמה. לעזאזל הרצפה....
תמר מתוך [po]אני נשמעת כמו אמא שלי[/po]

אז הרצפות היו מקורצפות. יופי.
לחמותך יש בטח רצפה מאושרת.
[po]תמרוש רוש[/po] מתוך [po]אני נשמעת כמו אמא שלי[/po]

אמא: איך אתה יודע שאתה מאוהב?
ילד (6.5): כי איתה אני מרגיש שאני לא צריך לחפש יותר
[po]דנד י[/po] בשיחה עם הבן מתוך [po]חוכמות של ילדים[/po]

הסיבה שבסוף התגברתי על הפחד והלכתי לשיננית הייתה שראיתי בחפירות לסת של מישהו עם זיהום רציני בחניכיים, שכנראה גם מת מזה. מפחיד מאד. הלסת הזאת השתייכה לאדם שחי בגליל לפני כ-13 אלף שנה, בתקופה הנטופית, ודובר על כך שבאופן כללי היו להם הרבה בעיות שיניים כי הם התחילו להסתמך הרבה יותר על דגנים
[po]רחל ברמן[/po] נותנת פרספקטיבה - מתוך [po]שיננית זה טוב או רע[/po]

אחרי שעושים את זה - שוב נושמים. זה הכל.
מתאזנים.
בודקים אם התרחב עוד קצת מקום לאהבה.
[po]ציל צול[/po] במילים עם מנגינה נעימה מתוך [po]אבא לא יכול יותר ככה[/po]

זוכרת יום אחד שהגיעה סוכנת מכירות של תמי 4, התאפקתי לא לומר לה כשסיימה מהר מדי בשבילי את ניסיון המכירה: "בבקשה, אל תלכי עדין! אל תשאירי אותי שוב לבד עם התינוק!"
[b]מאמי[/b] (שמתכנה בהמשך [b]אני[/b]) מתוך הדף הקצרצר אך מעניין [po]העור שלי[/po]

זה קשה וזה הולך לפעמים בשיניים, כמו איזה מרוץ למליון רק פי כמה, אבל זו חוויה גדולה יותר, להיות הורים.
[po]שחף בז[/po] מרגש באבהותו אצל [po]ניחוח אדמה אחרי הגשם[/po]

לי עוזר להגיד לעצמי לקראת שינויים או כשאני עומדת לעשות משהו לראשונה: "את לא צריכה להצליח בזה, את רק צריכה לעשות את זה".
[po]רסיסים של אור[/po] מתוך [po]שינוי צועד[/po]

ומה שיפה בכל העניין זה שאין בו שום חוקיות, וגם זה לא תמיד - לפעמים כן אפשר למצוא סוג של היגיון פנימי בדברים, אבל לפעמים לא. או בקיצור: אלוקים לא התחייב על עקביות מתודולוגית
[po]לב שומע[/po] מתוך [po]לב שומע חזק[/po]

לדעתי מה שחשוב זו תנועה. אפילו זעירה, ואפילו אחורה. לפעמים הצעד הזעיר של היום הוא המפתח לצעד הגדול או לקפיצה של מחרתיים. מי שמסתכל מהצד, לא יכול באמת להבין את התהליך, ובטח לא למדוד אותו. וטוב לזכור שלפעמים כשאנחנו ממש בתוך התהליך, גם לנו יכול להיות קושי להעריך את תנועת הלימוד, ולא ליפול לשיפוט עצמי.
נוודית מתוך [po]ללמוד ללמוד[/po]

[list]
[*] ניסית להשמיע להן מוסיקה קלאסית?
[*] זה קצת קשה טכנית, כי הלול רחוק מחשמל. נראה לי שלשים להן אייפון זה קצת מוגזם. בכל זאת תרנגולות.
[/list]
[po]בשמת א[/po] ו [po]תפוח אדמה[/po] מרחיבות את משמעויות המושג [po]בלוג תרנגולות באופן טבעי[/po]

באמת שאין לי הרבה ידע וניסיון בהורות אבל דבר אחד למדתי, אי אפשר לעשות את זה בלי לשחרר, אבל באמת לשחרר לגמרי ציפיות, כוונות, רצונות.
אני בעצמי מתמודדת עם זה יום יום ושעה שעה. איזה אמא שרציתי להיות ואיזה אמא אני בפועל והפער הזה.
גוונים מתוך [po]ניחוח אדמה אחרי הגשם[/po]

את האמא הכי נפלאה בעולם לתינוק הזה עם או בלי פמפרס ועם או בלי חיסונים.
וכל החלטה כזו שאת עושה, היא לא עניין של חיים או מוות, היא החלטה אחת על רצף אינסופי של החלטות וזה ממש בסדר להתלבט ולהחליט מה שנכון לך באותו רגע גם אם זה שונה ממה שהחלטת לפני הלידה או שונה לגמרי מהדמות שהיית רוצה להיות
גוונים מתוך [po]ניחוח אדמה אחרי הגשם[/po]

המתח והסטרס האמיתי נמצאים בתוכך בגלל כאבים שמקורם בילדותך.
הוא אמנם מפעיל אותם אבל אם אתאר את זה באופן מטאפורי - לך יש פצע ברגל, שאיתו הגעת מהבית.
הוא פשוט כל הזמן דורך בכוונה ושלא בכוונה על הפצע הזה, כדי לשלוט בך (כדי להגן על עצמו מהמצוקה של עצמו). לכן הפצע לא מחלים.
אם תטפלי בפצע עצמו, כך שהרגל שלך תחלים - את תגיבי אחרת לגמרי כשהוא ידרוך לך על הרגל.
הדרך היחידה הרלבנטית להתמודד עם מערכת יחסים מתעללת ועם בן זוג מרעיל היא - לטפל בעצמך.
[po]בשמת א[/po] מבריקה מתוך [po]מלים הורגות יומן קריאה[/po]

שניים מילדי נשבעו שיש חלב והמשיכו לינוק לאורך כל ההריון, אף על פי שאני לא ראיתי לא חלב ולא צל צילו של חלב עד שבוע 24-25 – אז מתחיל להגיע קולוסטרום. עד אז כנראה היה מדובר בחלב הומיאופתי.
[po]סמדר נ[/po] מתוך [po]הנקה והריון שני[/po]

עוד לא תם יולי ובגינה כבר סתיו.
עננים מחפים את השמים, מסתירים את השמש, הפרחים מרימים ראש בעונג
הכל יפהפה.
[po]לוטם מרווני[/po] על לוח השנה האמיתי- מתוך [po]גינה לי חביבה[/po]

המסקנה שלי היא שעל אף שאוטומטית אני עדיין שופטת אותה כאמא לא משהו, וקשה לי להשתחרר מהתפיסה הזאת, בעצם אין סרגל מדידה אחד ויחיד ומוחלט
[po]תפילה לאם[/po] מתוך [po]פתח לשינוי[/po]

איך משחקים עם זוג גרביים במשך 20 דקות? מכניסים אחד לפה ואז את השני. ואז את שניהם. אחר כך מרימים אחד ומסתכלים עליו ואז את השני ואז ביחד. אחר כך מתחילים לזרוק אותם למרחקים ולזחול אליהם במאמץ [...] מוציאים מתחת לשידה האדומה, אחד אחד ואז ביחד [...] ואז מסתובבים ונתקעים מתחת לשידה האדומה. ואז אמא מחלצת ונגמר המשחק
[po]מיכל בז[/po] מתוך [po]יאללה בוא[/po]

אני מוכנה בכל רגע ליפול לרגליו הגבריות, לעשות כל שיבקש ולהתמסר עד כלות, אבל אני לא מוכנה לקחת אותו ביד כמו את אחרון ילדינו וללמד אותו לרצות.
[po]מה קורה לי[/po] מתוך [po]קרוס לאבינג[/po]

כל אשה המקבלת תינוק לחיקה מחזיקה אותו כשראשו בצד שמאל.
זה אינסטינקט. בגלל הלב.
ובגלל זה רובנו ימניים.
[po]יערת דבש[/po] מתוך [po]תינוק עזוב מחובק[/po]

למצוא את הכפתור של הפשטות במקום את הפלט האינסופי והרועש של המורכבות.
[po]ציל צול[/po] בעוד פנינה מנצנצת מתוך [po]אתגר 22[/po]

קראתי את מה שכתבת והייתי חייבת לצאת מהבית. רצה הגורל והראשון שנפלתי עליו היה הנהג מונית. אז קודם כל שאלתי אותו אם הוא אומר לאשתו שהיא יפה (הוא טוען שכן. ובזכותך נראה לי שעוד כמה גברים יגידו, או ינסו להגיד, לאישתָם שהיא יפה. הצקתי לכל גבר שנקרה על דרכי..)
[po]ענת ב פ[/po] מתוך [po]בעיה במיטה כמנוף לבירור הזוגיות[/po]

לדעתי מזון אורגני הוא זול מדי ועדיין לא משקף את העלות האמיתית של המזון. אני חרד לשמוע שאנשים רוצים להתקבץ וליצור כוח שיוריד את המחירים עוד יותר. הלחץ הזה יגרום להורדת איכות המזון, לתלות מתמדת במכונות הפועלות על אנרגייה מזהמת, ולחיפוש מתמיד של כוח עבודה זול חסר חיים אחרים כמו פועלים מתאילנד.
אם מזון אורגני היה גדל באופן האידיאלי עלי ידי חוות קטנות יחסית שמפרנסות את כל השותפים להן בכבוד ונותנות לאדמה כבוד לאורך זמן ומשלמות על הדלק את מחירו האמיתי - או אז היינו רואים את המחיר של המזון... אז בואו נודה לכך שגם עם מזון אורגני - החלק של המזון בתקציב שלנו הוא קטנטן לעומת המשכנתא והמכונית (או 2 מכוניות) והמסעדות והנסיעה להודו.
[po]with passion[/po] מתוך [po]האם מזון אורגני סותר פשטות מרצון[/po]

אם נבדוק כמה פעמים אנחנו אומרים לילדים שלנו "לא" ו"אל" וכו' - זה ייתן לנו מושג מסוים על כמות האיסורים שיש בחברה שלנו, שלהם אנחנו כבר מורגלים ועל כן הם שקופים עבורנו.
[po]שמואל ע[/po] מתוך [po]המצפן השבטי[/po]

העבודה שלי לא פונה החוצה בניסיון להשתיק את הקול הזה כמה שיותר מהר. היא פונה פנימה - בניסיון לפרק את תחושת האיום ולפעול מבסיס הנעה אחר.
זה לא אומר שאני לא רוצה לשנות דברים או לראות אותם נהיים אחרת. זה לא אומר שאני מוכנה לקבל במרחב שלי אלימות וגסות. זה רק אומר שאני מוכנה לדבר עם כל אלו ושאני ממש בטוחה שהדיבור הזה לא גורם נזק אלא דיאלוג.
[po]ציל צול[/po] מתוך [po]מהי הכלה[/po]

עוד בכניסה לחדר החשוך הרחתי אותו שם, חלומותיו מעל גופו החם כמו קשת, כמו
הקשת שהופיעה עם הגשם השוטף היום בבוקר וחטפה אותי אל הבלתי יאמן.
סטלה מתוך [po]היומן האישי של סטלה רומנו[/po]

אין שום חוק שמחייב בעלי סמארטפונים להיות זמינים 24/7, לענות לכל שיחה, להגיב לכל מסרון, לצפות בסרטי חתולים או...
[po]פלוני אלמונית[/po] מנסחת כללי זהב - מתוך [po]לחיות בכיף ללא נייד[/po]

הלוואי שהיה סט מילים נפרד לגמרי לכל מה שבתוך הבועה של זוגיות. שלא היה אפשרי בכלל להשתמש באותן מילים שמשתמשים בהן לנושאים אחרים.
נוודית מתוך [po]מנערות לבגרות באופן מיני[/po]

נשמע לי שהוא מסכים עם עצמו, ואת מסכימה גם עם עצמך וגם עם עצמו, ובחוויה שלי ההסכמה הכפולה שלך כאן עם שניכם היא מדוייקת לגמרי...
[po]לב שומע[/po] מתוך [po]פתח לשינוי[/po]

וכשיש חופש אמיתי, אין שום צורך להציב תפריט אפשרויות ולחכות שיבחר. אפשר פשוט לעשות מה שאת בוחרת, ולסמוך עליו (ועל עצמך) שהוא יוכל לבחור אחרת אם ירצה.
[po]יונת שרון[/po] מתוך [po]לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי[/po]

עצם זה שמקיפה עצמי באנשים עם השקפת עולם דומה לשלי, או במינימום כאלה שיש להם כבוד לאחרים ולא מרגישים צורך להיות שיפוטיים ולכפות עלי את שלהם כל רגע, זו כבר תמיכה עצומה. כי אני לא באמת צריכה שיגידו לו ״כולכבודלך על המאמץ״. אני בסה"כ צריכה שלא יפריעו לי.
שמנדובה על מהי תמיכה בחיינו, מתוך [po]אמהות שואלות אמהות[/po]

מנגנוני ההגנה שלנו הם מאוד מתוחכמים. הם מעוצבים כך שלא "נעלה" עליהם. שלא נדע שמדובר בהגנה, כי אם נדע הרסנו להם את כל הקטע :-).
[po]עירית לוי[/po] מתוך [po]ביד רכה[/po]

הייתי רואה את הפירורים וחיה איתם בשלום.
כיום אני פשוט לא מייצרת אותם מלכתחילה. ללא מאמץ, רק בשלב הלמידה אולי. אבל אז זו היתה תשומת לב אוהבת, פחות מאמץ
[po]רק מה[/po] מתוך [po]למה ללכלך על איך שהוא מלכלך[/po]

אבל גם אם הם אומרים מפורשות שהם וויתרו על האפשרות לחנך אותו, למשל, הם עדיין לא מוותרים עליו.
[po]אישה במסע[/po] מתוך [po]האם התנהגות נורמלית לנוער[/po]

כמו החתולה שבועטת בגורים בשלב מסויים ומתנכרת להם...תמיד הרגיז אותי כשהשתמשו בדימוי הזה כדי להצדיק גמילה מוקדמת מהנקה, ואני חושבת שזו המקבילה הנכונה אצל בני אדם - גיל ההתבגרות
תמרה מתוך [po]האם התנהגות נורמלית לנוער[/po]

זה שאין לך מענה לצורך לא אומר שהוא לא לגיטימי. את והרצון שלך חשובים כל כך גם אם אף אחד מהם לא רואה את זה.
[po]רק מה[/po] מתוך [po]בהריון לבד מאותגרת מול המשפחה[/po]

מדי פעם הוא מצליח להרדים אותו בקלות יחסית, על הידיים, תוך כדי תנועה כלשהי ודקלום אינספור וריאציות על "חתול גדול, חתול קטן" (חתול עליז, חתול מדופרס, חתול בחצאית, חתול במכנס. וכן הלאה.
[po]תמרוש רוש[/po] מתוך [po]אמהות שואלות אמהות[/po]

זה כאילו יש איזה יצור קטן בתוך הראש שהעבודה שלו היא לבחון כל הזמן איך אני נתפשת מבחוץ. הוא כל כך אוטומטי שלא מרגישים אותו כמעט.
[po]יעלי לה[/po] מתוך [po]למה אכפת לנו מה חושבים אחרים[/po]

איי אלמוגים טרופיים של שעות מקסימות עם ילדי, איים צוקיים של זעף לא מוסבר על כל העולם, איים געשיים בהם אני שוצפת לבה שמתקררת לסלעים סביב ליבי, איים חוליים של נסיונות לחזור לטפל , איים קטנים של אושר בים של שיגרה.
[po]עננים בקפה[/po] מתוך [po]תבנית נוף[/po]

כאשר כואב לנו איבר בגוף אנחנו יודעות לומר כואבת לי היד או הרגל או הראש.
כאשר כואב לנו איבר בנפש אנחנו לא עושות את ההבדלה הזו ומייחסות את הרגש החזק יותר לכל הישות שלנו
[po]הייתי שם[/po] מתוך [po]פגישה לפני פרידה[/po]

פרידה היא תוצאה של החלטה של אחד מבני הזוג.
מי שמחליט שאין חשק או רצון להתמודד עם הקשיים שהקשר שלו יוצר אצלו.
ואז, כדי להסביר לעולם ולעצמו שלא מדובר באי יכולת להתמודד אנחנו מציגים את המשבר כסיבה.
[po]הייתי שם[/po] מתוך [po]פגישה לפני פרידה[/po]

הזוגיות דורשת מרווח נשימה יותר מכל דבר אחר. מתוך המרחק יכולה להוולד התקרבות, מתוך הצפיפות רק כמיהה למרחב.
[po]עננים בקפה[/po] מתוך [po]תבנית נוף[/po]

הוא בן זוגי ואב לילדי. לצפות ממנו ליותר מעמיס עלו ועל המערכת בנינו יותר מדי. כל דבר אחר הוא בונוס מבורך. לכן הוא חופשי ליצור קשרים והכרויות עם אנשים נוספים שיספקו דברים אלו, חלק מקשרים אלו יהיו עם נשים. השאלה היא לא עד כמה ניתן לסמוך על בן הזוג אלא עד כמה אני מוכנה לסמוך על היציבות של המערכת שלנו ועד כמה אני מוכנה לתת בו אמון. זה שלי, לא שלו.
[po]עננים בקפה[/po] מתוך [po]תבנית נוף[/po]

כמו תמיד, במקום שבו יש שתי אפשרויות - לעולם יש יותר
[po]ציל צול[/po] מתוך [po]עזרה וסיוע[/po]

מותר לכעוס אבל לא:
לקלל, לקנטר, להעליב, להטיח דברים, לפגוע, להכאיב, להשפיל.
אני חושבת שזו הנקודה העיקרית: לכבד זה את זה. בלי הנחות. בלי ויתורים (אני נורא כועסת אז מותר לי לצעוק. לא. אסור. אסור לצעוק על אנשים. אפשר בחוף הים על השחפים).
[po]תמי אמא לשתיים[/po] מתוך [po]איך לריב בזוגיות[/po]

אם אני רוויה באהבה חיה, עולה מתוכה ההקשבה המלאה, האמפטיה, שמאפשרת לי לחוש ולראות את השני, לראות אותו כמה שיותר ביחודיות החד פעמית שלו.
נוודית מעוררת השראה - מתוך [po]עזרה וסיוע[/po]

בביצוע, אויבו של הטוב הוא הטוב ביותר. בתכנון, אויבו של הטוב ביותר הוא ההסתפקות בטוב.
[po]בועז חן[/po] מתוך [po]בחירת מקצוע[/po]

שונה כל כך שאין לי מילה בעברית כדי לתרגם אליה את התדר האחר שאני רוצה לדבר עליו. הוא קשה, אבל לא אכזרי. קשה כמו החורף ברוסיה.
[po]אישה במסע[/po] מתוך [po]עזרה וסיוע[/po]

השאלה הבאה המתבקשת היא כמובן האם ממדי המחסן מתאימים לגודל הילדים.
תמיד כדאי לטפל בשורש הבעיה ולא בסימפטומים!
[po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po] מתוך [po]בלגן בבית איך יוצאים מזה[/po]

כל ילד והאמא שלו
(אפילו בתוך אותה משפחה עם אותה אמא)
[po]רק מה[/po] מתוך [po]אמהות שואלות אמהות[/po]