באופן טבעי

על ידי סיגל_ב* » 30 דצמבר 2006, 17:38

הלימוד האמיתי לא מתרחש לפי המיתוס, שעומד מורה ושופך חומר למוח של התלמיד... הלימוד האמיתי מתרחש ביניקה של קצת ידע - והמון המון תהליכים פנימיים שמעבדים את הידע הזה.
קפיצה.
עוד יניקה של קצת ידע - והמון המון תהליכים פנימיים שמעבדים את הידע הזה.
עוד קפיצה.
בשמת א מתוך ילד לא יצירתי

על ידי סיגל_ב* » 30 דצמבר 2006, 17:29

חלק כל כך גדול ואולי עיקרי מעולמם [של ילדים] נסתר מאיתנו בכל מקרה וסימני הפעילות הסמויה שמתרחשת אצלם, לא נגלים לנו אם אנחנו לא שם כדי לראות אותם.
אמא בבית מתוך ילד לא יצירתי

על ידי בשמת_א* » 29 דצמבר 2006, 21:59

לא מזמן הבנתי מה זה שעמום; שעמום זה התשוקה לקשר
יונת שרון מתוך ילד לא יצירתי

על ידי פ_רח* » 29 דצמבר 2006, 08:00

רק לכרוע ולהושיט יד והעולם נפתח מולי. נותן לי בלי חשבון.. סרפדים, חוביזה, חרדל, שעורה, כוכבית, חומעה, חמציצים, כף אווז.. הכל צומח ביחד בהרמוניה טבעית. והנה אני בא.. קוטף ורומס.. אבל אני חלק אתם רואים? בעוד כמה ימים אבוא שוב ובכל מקום שקטפתי את ראש הסרפד, יצמחו שני ראשים! ככה הטבע גומל לי.. אני קוטף והוא מביא לי עוד פי שתיים.. הצמח עוזר לי ואני עוזר לו. הרגשה נפלאה!
with passion מתוך מה ליקטנו היום

על ידי מיכלי* » 28 דצמבר 2006, 20:13

בימים שהתרועעתי עם אושיות מעולם הפרסום סופר לי כי הדיאטנית הראשית של אחת מחברות הקורנפלקס המובילות בארץ אמרה בעצמה שהקרטון של אריזות הקורנפלקס מזין יותר מהמוצר עצמו...
מחפשת תשובות ב' מתוך אכילה בנישנוש

על ידי שירין* » 25 דצמבר 2006, 12:32

לפסוע בגן אמיתי או דמיוני, לאט לאט. אין לאן למהר. אין לאן להגיע.
להתבונן בכל עלה, פרח ואבקן. לראות את פס הקטיפה על עלה הכותרת. כל נימי העלה הבהירים....
לשוטט ללא מטרה. בלי לחפש דבר. אין מה למהר. אין לאן להגיע.
אורה גבריאלי מתוך לחיות לאאאאאאט

על ידי לילה_טוב* » 24 דצמבר 2006, 23:23

להיות בחברה זה עסק רציני מאוד שדורש הרבה מאוד אנרגיות מילדים ומבוגרים.
נועה בר מתוך חד הוריות והחינוך הביתי

על ידי נועה_בר* » 22 דצמבר 2006, 09:54

"אתה יודע, אהוב של אמא, שכל בן-אדם הוא המלך של הציור שלו? נכון שיש המון דברים שאסור לנו לעשות? בציור מותר הכל בציור אתה המלך של הציור. אתה המלך של הכביש? לא, שם יש המון איסורים.
בציור אתה הקובע, אתה הממציא אתה המחליט לאן 'ללכת' והיכן 'להישאר'.."
חוה בת חיים מתוך עקרון הרצף באמנות של ילדים

על ידי דנה* » 19 דצמבר 2006, 22:16

כך שהלקח שלי מכל הסיפור הזה, הוא שאם מגיעים למאבקי כוחות ורצונות שמתנגשים, להרפות רגע, לנשום, ולחשוב
מה הצורך שלי? האם הבת שלי אחראית על מילוי הצורך הזה? ובדר"כ / כמעט תמיד התשובה היא לא.
ספינה טרופה מתוך חינוך ללא כפייה

על ידי אורחת* » 16 דצמבר 2006, 17:09

הקשר בין שפה לחשיבה, כפי שהוכח בהמוני מחקרים, הוא דו סטרי. הן משפיעות זו על זו ומושפעות זו מזו. השינוי בשפה כל כך חשוב, מפני שהוא בסופו של דבר יוצר את השינוי בתפיסה. מלים פועלות עלינו ברבדים רבים, לא כולם מודעים.
סמדר נ מתוך בעלי או אישי

על ידי shula_chatula* » 15 דצמבר 2006, 20:14

יותם נולד היכן שהוא נוצר ומבחינתי אין יפה מזה.
אשכר ש מתוך סיפור הלידה של יותם

גם לי היה פעם אוטו כזה שנסע על מוטיבציה.
עוף החול מתוך ארכיון סיפורים קוסמיים

הוא מילמל מילה ארוכה שהתחילה בשיטנילומאמין
הלוחשת לפירורים חושפת טפח.... מתוך הלוחשת לפירורים

מיילדת היא שירות בריאות מינימלי, והדרישה שיולדת תסכן את עצמה ואת ילדה ותתאשפז בבית חולים על מנת לקבל את השירות הזה היא לא סבירה.
בר עדש מתוך לידת בית ומענק לידה

על ידי שירין* » 28 נובמבר 2006, 12:17

אני שמחה שיש לי עוד ילד. שיקח אותי למחוזות חדשים שלא ביקרתי בהם ויראה לי נופים מרהיבים בשילוב בין הפשטות למורכבות שעדיין איני יודעת על קיומם.
חוה ש מתוך עוד דף על פחד

בכל רגע נתון שלא הוכח אחרת אני בחודש הראשון להריון.
תמר ס מתוך תזונה ללידת תינוק בריא

להיות אדריכלית נוף, או שפית או לעסוק בחינוך (...) מדהים איך כל הדברים האלה, כשאנחנו עושים אותם בשביל אנשים אחרים הם נחשבים למקצוע מוערך, אבל כשאלה הגינה הפרטית, או הילדים הפרטיים אז את "סתם עקרת בית"
מיכל שץ מתוך כשאת בבית. באמת מדהים...

זה לא שאני רוצה הרבה ילדים, אני רוצה שלילדים שלי יהיו הרבה אחים
פלוני אלמונית מתוך כמה ילדים

ש"צריך לעבוד".- במרכאות כי הרי ברור שכשאת בבית זו עבודה. רק לא נחשבת, משום מה, על ידי החברה. עדיין.
ענת ג מתוך כשאת בבית. כל מילה נוספת מיותרת!

האישה לא לוחצת. הרחם והשרירים לוחצים. הרוב בכלל לא רצוני, כדאי לחשוב איך לא להפריע...
רונה בראון מפנה אותנו אל תוך עצמנו מתוך לחיצות בלידה

על ידי דנה* » 11 נובמבר 2006, 16:46

הפנים ה"מעודנות" כביכול של האדם הלבן, עם האף הדק, הן עדות גלויה לניוון. האף שאמור להיות למין האנושי באופן ביולוגי תקין הוא אף יותר שרוע ורחב, במבנה פנים יותר רחב. ההיצרות אינה אלא דרכו של הגוף המתנוון לחסוך במשאבים כשהוא ניזון בדלק לא מתאים
בשמת א מתוך הקשר בין תזונה לניוון הפנים והגוף

אני חושבת שאני לא הייתי מתאימה להיות אמא לבן, אבל נולד לי בן, ומאז אני מתאימה
יעלי לה מדייקת בשאלה האם כולן מתאימות להיות אמהות לבנים

התחביב המשפחתי-פולני הידוע - להסתכל בצלחת של אחרים, למדוד כמויות, לחלק ציונים, להשוות, לנבא שחורות, לאיים, לא לעמוד באיום ולחתום על הסכמים... ובתוך כל זה, מצפים שישאר למישהו תאבון....
בדרך מתוך במקום לצעוק

על ידי מיכ_אלה* » 05 נובמבר 2006, 15:12

אזהרה! זה נגמר בבכי, אבל לפני כן בהרבה צחוקים
ב דחילו מתוך המלצות משחקים לחורף

על ידי עלי_שלכת* » 04 נובמבר 2006, 08:25

ברגע שהיינו במסגרת לא היינו יכולים להחליט שעכשיו אנו חוזרים הביתה. בעצם היינו במצב בו במשך שעות הבוקר אין לנו בית ואין לנו הורים. לא היה אפשר להתקשר לאמא ולדבר איתה, לא היה אפשר ללכת לנוח קצת במיטה שלי בשקט גם אם הייתי מאוד רוצה. היינו יתומים כל יום לכמה שעות.
אמא בבית מתוך ילדים שרוצים ללכת לגן

על ידי בשמת_א* » 03 נובמבר 2006, 10:32

כמה מקום תופסות במחשבות שלך המילים "אמור", "צריך", "חייב" ביחס למעשים ולתכונות שלו, כמה אנרגיות הן לוקחות ממך, כמה מתח הן מייצרות בתוכך, וכמה רעש הן עושות לך בראש
עירית לוי מתוך לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

לא צריך "לעמוד בזה". בלי חיתולים זה לא גיוס חובה. זאת החלטה שלך, בחירה שלך, אם מתאים לך, איך שמתאים לך, כמה שמתאים לך.
בשמת א מתוך בלי חיתולים שאלות ותשובות

אם יש רגע שבו הרעיון ש"אי אפשר לשנות אחרים אלא רק את עצמנו" יכול להיות מתסכל מתמיד, זה כאשר ההתנהגות של אותו "אחר" גובה מחיר מהילדים שלך.
עירית לוי מתוך לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

אין שיטה אחת נכונה. יש עיקרון אחד נכון. והעיקרון הוא לא להתנהג לילדים שלך בדרך שלא היית רוצה שיתנהגו כלפיך.
עוף החול מתוך שיטת חמש הדקות

כסף הוא טוב, כי תמיד יש יותר טוב מאין. מה שעושים איתו יכול בהחלט להיות רע.
בועז חן מתוך כסף מסדר הכל

אני גדלה לחשוב דבר כזה: אם אנסה לרצף את השביל תחת רגליי במרצפות מושלמות ללא רבב, לא אצליח להתקדם כמעט בכלל - כי כל כך קשה למצוא כאלה מרצפות....
יפעת הר אבן מתוך להתפרנס בכבוד

בתשובה לאלה שחוששים ש"התינוק יתרגל" - "מי אומר שיש סעיף בחוזה בין תינוק להוריו, שאוסר על התינוק ליהנות מן השינה?"
עדי יותם מתוך מחקרים על לינה משפחתית

על ידי בועז_חן* » 22 אוקטובר 2006, 21:40

הסבל שלנו לא נגרם כתוצאה ממה שאחרים עושים או כתוצאה ממה שקורה במציאות - אלא כתוצאה מהפרדיגמה שלנו על איך הדברים אמורים להיות!
עירית לוי מתוך איך לוותר על ההתנגדות

לפעמים קשה להסתכל על שמינית הכוס המלאה, יש שם שבע שמיניות ריקות שמבקשות תשומת לב אך מרגע שהסתכלת בחלק המלא והנה הכוס עולה על גדותיה.
מירב מתוך פשטות מרצון

על ידי בשמת_א* » 18 אוקטובר 2006, 21:34

לפני שביקשתי ממנו, נשמתי עמוק הזכרתי לעצמי שהוא לא עושה את זה לי, הוא פשוט כזה
אמא לשלושה מתוך האם לשכנע פעוט לסדר אחריו

האם הילדים מפריעים לנו להיות עם עצמנו? מדוע הבאנו אותם אם איננו יכולים ללמוד להיות איתם וגם עם עצמנו?
רן אילני מעלה שאלה מהותית על הורות מתוך מכתב למנהלת

קשה מאוד לגדל יותר מילד אחד ללא כפייה
שתיים מתוך חינוך ללא כפייה

ככל הזכור לי, מבית הספר לא חונכתי לעבוד. חונכתי להעמיד פנים כעובדת.
לוטם מרווני מתוך האם אנחנו מחנכים לעבודה

אני לא מוכנה יותר להיות פסל סביבתי.
תמרול ה מתוך לקויי שמיעה באופן טבעי

על ידי לומדת* » 02 אוקטובר 2006, 20:54

הגישה שבה מחפשים לכל קונפליקט פתרון שעונה לצרכים של כל הצדדים (ובעיניי חשוב מאוד שהפתרון לא ימחק את הצרכים של ההורה) - היא מיומנות נרכשת שהופכת עם הזמן לטבע שני אצל ההורים והילדים כאחד, ואז ההתנהלות היומיומית נהיית הרבה יותר קלה
נוסעת סמויה מתוך חינוך ללא כפייה

על ידי נועה_בר* » 01 אוקטובר 2006, 10:26

באופן פלאי הרבה פעמים אחרי שאנחנו מצליחים להגדיר את הצרכים שלנו ושל ילדינו, ממש במילים, גם נמצאות הדרכים למלא אותם.
אורנה שפרון מתוך עוד דף על ילד נצמד

על ידי לילה_טוב* » 30 ספטמבר 2006, 02:19

עוד אמרתי שלמדתי בחיים ללכת באמת בדרך בה אני מאמין שיש ללכת. ואני מאמין בכל ליבי שהמשפחה היא המסגרת לגדל בה ילדים ושבית הספר, בעצם קיומו, מונע את הגדילה הזו. גם אם אני טועה, אני חייב ללכת בדרכי, אחרת איך אדע שטעיתי?
רן אילני מתוך מכתב למנהלת שממש שווה לקרוא

על ידי תמר_א* » 28 ספטמבר 2006, 03:42

המילדת אמרה לי מתי ללחוץ ועל כל לחיצה קבלתי ציון
נהר שליט מתוך להקשיב בלידה

שאת היא שמחליטה איך תשיגי את ההורים שלך ואת מי את מתעתדת לאהוב
מיה גל מתוך מתי נכנסת הנשמה לעובר

על ידי יסמין* » 26 ספטמבר 2006, 19:46

איך אפשר להפוך אדישות/דחייה להתאהבות??
התשובה בדף הרהורים על סיום נישואין

המחשבות יוצרות מילים, המילים יוצרות מעשים, המעשים הופכים להרגלים, ההרגלים נעשים לתכונות, התכונות מצטרפות לאופי, והאופי קובע גורל.
יעלי לה בציטוט בודהיסטי, בדף 100 אחוז אחריות

העניין הוא שילדים הם לא איזו עוגה שאם את שמה את המצרכים הנכונים ואת מכוונת את התנור, העוגה שאת תכננת היא העוגה שיוצאת מהתנור. ולא משנה כמה נשקיע בהם- הרבה או מעט- בסוף תמיד יוצא לחם. גם אם תשלחי אותם למטפלת ולגן- בסוף תמיד יוצא לחם....
אני אומרת תתרכזי במה את רוצה לעשות. ותעשי. בסוף תמיד יוצא לחם.
א ל א ן מתוך נמאס לי להיות אמא

החיים נותנים לך את מה שאת צריכה, ותמיד יבחנו אותך במה שאת חושבת שאת לא.
כבר לא פה מתוך האם לעזוב חבר כדי למצוא בעל

אם משהו לא באמת חשוב לי אבל אני מנסה "להכריח" את הילדה שלי לנהוג ככה כי אני חושבת שצריך להכריח ילדים לעשות דברים מסוימים - זה לא יילך.
בשמת א מתוך איפה הגבול

כל מי שמתייחס לספר כלשהו, לטכניקה כלשהי, לשיטת טיפול או לימוד כלשהי - כתורה מסיני, איננו מעביר את המידע דרך המסננת האישית שלו, ומנסה לבצע את העקרון/השיטה מלה במלה - מפספס.
אמא של יונת מתוך ד''ר ספוק

לא יכולה שלא לחשוב את זה שמהפכות גדולות, מקורן בשינוי קטן בחשיבה, שיוצר הבדל עצום!
מירי מתוך התנסויות במודעות וסת

נראה לי שבלידה רק הגוף צריך לחשוב והוא עושה את זה אחרת מהראש.
רחלי מ מגלה לנו הסתכלות מזוית חדשה. מתוך לידה ללא מיילדת

למדתי שלמידה מתרחשת באין-רואים. תהליכי למידה מתרחשים בפנים. לא בחוץ. אי אפשר לצפות בהם, אי אפשר להעריך אותם מבחוץ. למשל- פרק הזמן שמוקדש "בחוץ" ללמידה כלשהי, אינו מעיד בכלום על עומק הלמידה שמתרחשת בפנים.
אורנה שפרון מתוך זו ילדותי השניה

"דיאטה" של קשר והיענות לצרכים מגבירה את הסיכוי לרעב מתמיד אליהם.
עדי יותם מבהירה לנו "כלל חיים", מתוך הלוחשת לתינוקות ועקרון הרצף

על ידי שם_לשניה* » 25 אוגוסט 2006, 23:31

אנשי אותה קבוצה בני כל הגילאים (כולל הסבתות) הולכים עם חצאיות-מיני-בנוסח-שנות-השישים כי "זה מנהג אבותינו".
בשמת א מתוך כיסוי ראש לדתיות

יש לי שני ספרי אי-בישול של אוכל נא
תמי גלילי מתוך מה לאכול תזונה בסכרת סוג II

בעצם, כשתהליך התקדמות מתפתח היטב יש לו מבנה של ספירלה - לעתים קרובות נדמה לך שחזרת אחורה וזה מתסכל ומייאש, אבל בעצם את במקום טוב יותר, בסיבוב מתקדם יותר של הספירלה. בסיבוב הזה, הרגרסיה בוודאי תהיה קצרה יותר מבפעם הקודמת, ואחר כך, אמן ואמן, לא יהיו עוד רגרסיות משמעותיות.
אמא בלמידה מתמדת מתוך סירבול וכובד תנועה אצל ילדים

על ידי טלי_מא* » 18 אוגוסט 2006, 13:19

אולי כשנלמד לראות גם בתינוקות בני אדם בעלי זכויות ולכבד גם את החלשים ולא רק את החזקים, נדע גם לדבר במקום להרביץ.
שגית רי מתארת מאיפה באה שיטת חמש הדקות

במקום לשאוף ל-הצבת גבולות, לשאוף לנוכחות הורית.
עירית לוי מתוך הצבת גבולות

כלומר אני קודם מנטרלת את גורם הרעש, ואח"כ מטפלת בבעיה. גם אם זה אומר לילד אחד לצאת לעשות סיבוב מסביב לבלוק לעשר דקות, כדי שאני אוכל להתמודד עם הלחץ.
צפי ג מתמודדת 'באופן מציאותי' מתוך משפחות ברוכות ילדים

על ידי בשמת_א* » 11 אוגוסט 2006, 12:14

למדתי לאחרונה ... להשתמש בעייפות שלי, גם הפיזית וגם הרגשית, כסימן בשבילי לכך שיש משהו או מישהו שאני מתנגדת לו.
עירית לוי מתוך איך לוותר על ההתנגדות

על ידי סיגל_ב* » 08 אוגוסט 2006, 23:16

וככל שתצליח להישאר במרכז שלך כשאתה איתם, ככה הם ילמדו להישאר במרכז שלהם כשהם איתך ויהיו פחות תלויים בך בשביל להרגיש במקום טוב.
יונת שרון מתוך אלימות בין ילדים

שינוי משמעותי ועמוק מתחיל כאשר יש לי יחסים עמוקים עם מה שיש לי ולא עם מה שאין לי.
עירית לוי שופעת חוכמה בדף האם כל דבר הוא שיעור

על ידי יעל_צ* » 08 אוגוסט 2006, 00:11

לא הרבה אנשים יהנו לכתוב כאן אם יתברר להם שאפשר לשנות את דבריהם.
פלוני אלמונית מזדעזעת מאופציית העריכה, ומתנבאת באוגוסט 2001.... מתוך תנאי שימוש

על ידי בשמת_א* » 03 אוגוסט 2006, 23:42

אולי אין לה כל ידע שאפשר גם בדרך אחרת, שאפשר לפתור בעיות פשוט בלדבר עליהן, להגיד מה מפריע ומישהו יעזור או יתן פתרון
נועה בר מתוך אלימות בין ילדים

לדעתי מרוב שזה צריך לבוא לנו בטיבעיות - האימהות, אנחנו כ"כ מתביישות בכל הרגשות הקשים שעולים בנו.
ועל זה לא רוצים לדבר. מה פתאום שאגיד שאני יושבת ובוכה כל היום?
נועה בר מתוך מודעות והכנה לתקופת הפוסט פרטום

השאלה: "האם אני שייך לקבוצה ועד כמה?" היא שאלה אישית לגמרי שכל אחד יכול לשאול את עצמו בכל בוקר מחדש, ואף לענות עליה בחופשיות. למשל: "היום אני רק לעצמי, ולא חלק משום קבוצה. לכן היום אני נשארת בבית."
חגית נובק מתוך קהילה השתייכות ואינטימיות

אני באמת לא זוכרת את טקס הסיום של התיכון. אני כן זוכרת את שריפת המחברות בסוף י"ב... טקס שאנחנו יזמנו.
מיכל דנקנר מתוך טקסי מעבר

כל כך הרבה פעמים אנחנו מוותרים על הדברים הכי חזקים ואמיתיים בחיינו רק בשביל הנוחיות.
יונת שרון מתוך על אפידורל וביות

...קולות נמוכים, נשימה מודעת, התכווצויות הרחם כלפי מטה, באים על מנת להפעיל את המרכז האנרגטי התחתון , והכאב עצמו שהוא טבעי לתהליך הלידה נותן את הפיניש ומחבר את האישה ליצר ההישרדותי שלה, מה שמאפשר לה ללדת ולהתחבר בצורה אופטימלית לצרכים ההישרדותיים של התינוק בכדי למלא אותם על הצד הטוב ביותר.
אמא לביאה מתוך הילינג ריפוי באנרגיה

להגיד לאם עם עגלה "את יודעת שאת יכולה לקחת אותו במנשא", בשיא העדינות והדחילו, ולגרום לה לרצות לחנוק את הזורמת המתמסטלת הזאתי עם העצות שלה שדורכות לה ישר על הדיסק הנפוח בחוליה L4
תמרוש רוש מסבירה את עמדת הצד השני מתוך כרוב ניצנים

על ידי תזמורת_הים* » 22 יולי 2006, 20:34

בלידה לגוף אין קושי לעמוד בכאב, הוא מתוכנת לכך,
למי שקשה זה למוח. הוא מביע זאת במחשבות.
אומה לי מתוך התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אמא_בבית* » 13 יולי 2006, 23:21

אם יש להורה הרגשה שעם הילד הבא הוא יצליח יותר , הרי שזה סימן לעשות משהו עם הילד הנוכחי
אילה מתוך איך יודעים שלא רוצים יותר ילדים

על ידי שונמי_ת* » 13 יולי 2006, 18:46

הכאב של מה שחסר בעינייך מסביב, הוא מרכיב מהותי או במילים אחרות הוא רמז עבה, לבניית ייעודך.
נהורה מתוך פרנסה חדשה

שלוש נשים גידלו אותי: אמא, סבתא וסבתא...
ואף אחת מכן לא אהבה את עצמה, ערסלה את עצמה, אף אחת מכן לא נהגה כלפי עצמה ברוך ובהבנה וב"אמהיות".
וכך יצא שאני לא יודעת לאהוב את עצמי באמת. למרות כל האהבה שהושפעה עלי - אין לי דוגמה אישית.
תמרוש רוש מתוך כרוב ניצנים

על ידי אמא_נמש* » 04 יולי 2006, 13:07

יש לי שמש בבטן וכשאני פותח את פי
קרניים חמימות מזנקות החוצה ומיתרי הקול
מתחילים לרעוד קלות, מילים עדינות יוצאות בלחש
"אני אוהב אותך" ומיד הלחיים מאדימות במבוכה קלה.
יוחאי כותב מתוך אם תעוררו את האהבה עד שתחפץ

על ידי סיגל_ב* » 03 יולי 2006, 11:02

הסיבה שבגללה המעשה רווח כל כך גם אצל חילונים, ובלי להטיל ספקות, היא כי הוא רווח גם בדור הקודם. כי אצל אלה שהוא נעשה להם, נוצרה נקודה עיוורת בדיוק במקום של הכאב. כי אם הם יכירו בכאב, ויותר מכך - בחוסר התוחלת שבו, יהיה עליהם להכיר (ולהרגיש) את כאב הילדות אצל עצמם.
תמי גלילי מתוך המילה ביהדות

על ידי לב_אדום* » 02 יולי 2006, 06:13

נוטים לחשוב שהבכי הוא הבעיה, וצריך לטפל בבכי ולהפסיק אותו. זו טעות. בהשוואה לפצעים, זה כאילו לחשוב שהגלד שעל הפצע הוא הפצע.
.מי מתוך לגדל ''גבר''

על ידי נועה_בר* » 01 יולי 2006, 08:33

ילד בשבי וילד חופשי זה לא אותה חיה. ואין ללמוד מהמסגרת מה זה ילד ולמה הוא זקוק כי בבית ילד זה משהו אחר
אורנה שפרון מתוך בעיות של ילדים בחינוך ביתי

אני טוענת שאם אין לך סבלנות לעסוק בדברים לא חשובים, לא משמעותיים, שלא מקדמים אותך בשום דבר, לא מהנים, ושאינם מועילים בשום צורה שהיא (ושיעורי בית רבים עונים להגדרה הזאת, כן כן, וגם המבחנים שלי באוניברסיטה) - סימן שאת יודעת מה טוב לך.
זמננית מתוך האם זו הפרעת קשב וריכוז

על ידי אמא_בבית* » 30 יוני 2006, 16:53

בגרות אפשר להשלים. ילדות לא.
תמר ס מתוך להיות בבית

על ידי מא_צ'י* » 29 יוני 2006, 22:03

פעם חשבתי ששעון ביולוגי שמעיר בשעה קבועה הוא יתרון גדול. כיום אני יודע שזה חיסרון. פעם הילדים היו קמים כל בוקר באותה שעה. היום הם קמים כשהם גומרים לישון.
הצלנו את השעון הביולוגי - הרסנו את השעון המעורר, והצלנו את השעון החי והמרגיש.
עומר ס מספר איך זה להיות בבית

גוף בעיני הוא לא סתם קליפה. הגוף והתפקוד שלו משקפים את מהותנו, וככל שנתעלם מזה נתרחק מעצמנו בשם האידיאולוגיה.
ההולכת בדרכים מתוך להרגיש גבר

על ידי שגית_רי* » 25 יוני 2006, 21:55

ועוד הרהור: מקום עבודה שאינו ראוי שילדים ישהו בו... אולי בכלל אינו ראוי לכך שגם אנשים בוגרים ישהו בו. לא ראוי כסביבה אנושית.
מגיע לנו משהו יותר טוב
תמרוש רוש מתוך שינוי חברתי באופן טבעי

על ידי תמר_א* » 22 יוני 2006, 16:56

"מתי תשלחי אותו למסגרת?" (כאילו שהוא פוסטר שצריך למסגר)
חן נושי מתוך פעוט בבית דעי את אשר תשיבי

על ידי בשמת_א* » 19 יוני 2006, 15:48

אני מרגישה שלקחת מישהו מקצועי לטפל בילדים שלי זה כמו לקחת מישהי מקצועית שתאהב במקומי את בעלי
אמא בבית מתוך מה טוב בחינוך ביתי

על ידי סיגל_ב* » 17 יוני 2006, 14:28

קשה לקבל את האפשרות שלמרות שכולנו נועלות קרוקס, או לחילופין לובשות פוקס, כנראה שלכל אישה בכל זאת יש יחוד משלה והיא חווה את הדברים בדרך שלה שמיוחדת רק לה וטוב שכך.
רוקדת לאור ירח מתוך איך היתה הלידה

לא ברור למה זה ככה... למה אנחנו לא לוקחים "קורס הכנה לסקס ראשון בבית." עם בן הזוג, למה אנחנו לא עושים את זה בפעם הראשונה תחת עיניהם הפקוחות של רופא נשים וסקסולוג שמזריקים לנו כל מיני דברים וצועקים עלינו "לא ככה!! תלחציייי!!! עכשיו תדחוףףףףף!!!!!..."
ניצן אמ מקוצרת מתוך כרוב ניצנים

על ידי תזמורת_הים* » 14 יוני 2006, 08:56

זה לא באמת כואב, אלה התכווצויות של הרחם, פשוט אין לך שם אחר לתחושה הזאת, אז את קוראת לה 'כואב'
ניצן אמ מתוך כרוב ניצנים

לקום בבוקר כשמספיק לישון,
לאכול כשרעבים,
לעשות פיפי כשצריכים,
כל העולם הוא מקום החיים, כל ציפור או קרן שמש מעוררת סקרנות ודמיון, כל רגע טוב ללמוד בו או להתבטל בו.
ומתי שרוצים אפשר לבוא לצחוק או לשתף או לבכות עם מי שאוהב אותך הכי בעולם.
אמא בבית מתוך מה טוב בחינוך ביתי

שליחת תגובה

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: גריינים בצ'יק צ'ק 2006