בשביל מה בכלל צריך דף כזה?
יש דף של גריינים.
יש דפים על המלצות ספרים, סרטים, הרצאות, מטפלים....
ויש דף על משפטים לתלייה על המקרר.
ויש דף על "המשפטים שלי".
אני רוצה להתחיל כאן משהו קצת שונה: גריינים שיסקרנו ויעוררו תיאבון אינטלקטואלי או אמנותי וישלחו אנשים לבדוק מאין הם הגיעו.
הרעיון עלה לי בעקבות חברה שציטטה קטעים מפו הדב. איך שכחתי את הספר המופלא, המענג ונטול-הפדגוגיה המורעלת הזה? מייד זה עשה לי חשק לחזור ולקרוא אותו.
קרה לי גם עוד משהו נחמד: במשך עשר שנים רדפתי אחרי ספר מילדותי, וכל מה שזכרתי ממנו היה חצי משפט: "עיכסה לו עכסה ברגליה הקטנות". לא שם, לא מחבר ולא תוכן. זה היה הגריין שלי
. מתתי לדעת מה היה המשך המשפט, מה הייתה העלילה ומי זו בכלל עכסה (זכרתי רק שהיא נסיכה יפה).
לפני כמה שנים מצאתי את הספר באמצעות חצי המשפט הזה (!!) דרך אחד ממנועי החיפוש לספרים משומשים.
לפני כמה חודשים מצאתי אותו למכירה
ולפני כשבועיים קיבלתי אותו: "הוורד והטבעת" של א.א. תאקרי. מה אומר לכם, תענוג צרוף. אמנם מלא מסרים מעצבנים, אבל התרגום העברי של בנימין גלאי נמלץ, מלא המצאות, אנכרוניסטי וביזארי בצורה נפלאה. דוגמה אקראית:
"נכנס רב-הטבחים מרמיטאי והכניס כרכשאות, שריחן הלך מסוף החדר ועד סופו. אח, מה ערב היה לנחיריים!"
וגם:
"היה זה בור-שחת שחור משחור. שנתחלדו בו חולדות, נתערכבו עכברים, נתעלטפו עטלפים, נצטבבו צבים, נצפרדעו צפרדעים, נתייתשו יתושים, נתפשפשו פשפשים, נזדבבו זבובים, נשתופפו שפיפונים ונשתרצו גם נתרשמו כל מיני שרצים גם רמשים!"
ובעצם, המון פעמים אני קוראת ספר או שומעת הרצאה ושומעת משפט קולע במיוחד שאני רוצה לחלוק עם אחרים. בהשראת הגריינים מבאופן אני מגריינת בראש משפטים מספרים ומסרטים. למה לא לעשות את זה כאן? למה רק לדפים בבאופן מגיע? איפה הצדק?! (טוב, די להיסחף).
הזמנה: קראתם ספר או מאמר טוב? שמעתם הרצאה מעניינת? ראיתם סרט שהשאיר חותם? היו שם משפט או שניים שנראים לכם שווים גיריון? כיתבו אותם כאן.
כדי להיות נאה דורשת ונאה מקיימת, אני אתחיל.