אני לא מאמינה! כתבתי הודעה ארוכה נורא והיא לא נקלטה...
אני תוהה בקשר לילד שלי. בן שלוש כמעט. מפושפש מינקות, בליחיתול ביום מגיל שנה וחצי.
הלילות אף פעם לא היו מדהימים.
לפני שנה היתה תקופת יובש (באמצע הקיץ, גיל שנתיים) אז הורדתי את החיתול. כמובן שכשהחמסין עבר הפיפי חזר, אבל רק 50% מהלילות. חשבתי שאנחנו בדרך למעלה.
ואז הוא נגמל מהנקה, ועם כל הבלגן של ללמוד להירדם לבד והלילות המטורטרים ובכי לא נורמלי כשניסינו להחליף, החזרנו את החיתול.
אחרי חצי שנה (גיל שנתיים וחצי, אמצע החורף) פתאום שוב היתה תקופה יבשה.
הורדתי את החיתול.
ואז זה היה ממש מוצלח, הוא היהבלי חיתול אולי חודשיים, והרטיב רק עם סיבה: וירוס שלו, וירוס שלי, לא השתין בערב, כן שתה בלילה, היה עייף באופן חריג וכאלה...
מפה לשם זה היה די הרבה פזפוזים, אבל תמיד עם סיבה ברורה אז לא התייחסתי. נראה לי נורמלי.
ואז היה וירוס שנדבק קצת יותר, ואז אבא שנסע מחוץ לעיר, ואיכשהו התחיל לילה רטוב אחרי לילה רטוב אחרי לילה רטוב, וזה לא עבר.
אנחנו במיטה משפחתית, אז זה היה קשה.
אחרי שבוע או משהו כזה של לילות רטובים בלי שום סיבה נראית לעין ובלי שום סימן שהמצב משתפר, בעלי נשבר והחזיר את החיתול.
(אני חייבת לומר שההקלה שלי היתה עצומה. סוף סוף הלכתי לישון רגועה, יודעת שאנחנו נקום יבשים!)
ומאז... רטוב. היתה תקופה שהוא התנגד לחיתול, אז אמרנו לו, אין בעיה, תעשה פיפי לפני השינה וניתן לך, אבל גם לזה הוא התנגד. לא עזר כלום... מדי פעם ויתרנו וכמובן התעורר רטוב. לפעמים פעמיים בלילה.
פעם בשבוע בערך, יש חיתול יבש.
ואני לא יודעת מה לעשות מכאן. לחכות עד ששוב יהיו יותר לילות יבשים? (בזמנו הבטחתי לו שאם אני רואה שלושה חיתולים יבשים, אני מורידה חיתול) ליזום בעצמי הורדה של החיתול כי הוא כבר בן שלוש ואני צריכה לעזור לו ללמוד? לא ברור לי.
מבחינה גנטית, גם אני וגם אבא שלו מרטיבנים מאוחרים (אני עד גיל שמונה, במינון שהלך והידלל מאוד בהדרגה)
היתה תקופה שטפטפתי לו "עוד מעט אתה תישן כל הלילה יבש, ותלך בבוקר לשירותים". נראה לי שזה עזר לו ליצור את תקופת היובש השניה, אבל מאז איכשהו לא חזרתי על זה... פשוט שתקתי וחיכיתי לראות מה יקרה. ולא קורה כרגע כלום. אז מה? להתחיל לבנות את הסיפור מחדש? על דידי שפעם היה עושה פיפי בלילה, אבל לאט לאט הגוף שלו למד איך נשארים יבשים, ועוד מעט הוא יהיה יבש כל הלילה וכו' וכו'? הוא ילד של סיפורים ואני אמא של סיפורים, וכבר יצרנו הרבה סיפורים כדי ללמוד דברים ולפתור בעיות, אז זו לא בעיה... אני רק תוהה אם כדאי.
ליזום? לחכות? לחכות? ליזום?
אני ממש לא יודעת, ולא מסוגלת להחליט וגם לא מסוגלת להניח לזה.
(לקחת אותו לפיפי מתוך שינה לא יעבוד בשום מצב. לעתים נדירות הוא מתעורר בעצמו ורוצה לשירותים)
אני לא מאמינה! כתבתי הודעה ארוכה נורא והיא לא נקלטה... :-(
אני תוהה בקשר לילד שלי. בן שלוש כמעט. מפושפש מינקות, בליחיתול ביום מגיל שנה וחצי.
הלילות אף פעם לא היו מדהימים.
לפני שנה היתה תקופת יובש (באמצע הקיץ, גיל שנתיים) אז הורדתי את החיתול. כמובן שכשהחמסין עבר הפיפי חזר, אבל רק 50% מהלילות. חשבתי שאנחנו בדרך למעלה.
ואז הוא נגמל מהנקה, ועם כל הבלגן של ללמוד להירדם לבד והלילות המטורטרים ובכי לא נורמלי כשניסינו להחליף, החזרנו את החיתול.
אחרי חצי שנה (גיל שנתיים וחצי, אמצע החורף) פתאום שוב היתה תקופה יבשה.
הורדתי את החיתול.
ואז זה היה ממש מוצלח, הוא היהבלי חיתול אולי חודשיים, והרטיב רק עם סיבה: וירוס שלו, וירוס שלי, לא השתין בערב, כן שתה בלילה, היה עייף באופן חריג וכאלה...
מפה לשם זה היה די הרבה פזפוזים, אבל תמיד עם סיבה ברורה אז לא התייחסתי. נראה לי נורמלי.
ואז היה וירוס שנדבק קצת יותר, ואז אבא שנסע מחוץ לעיר, ואיכשהו התחיל לילה רטוב אחרי לילה רטוב אחרי לילה רטוב, וזה לא עבר.
אנחנו במיטה משפחתית, אז זה היה קשה.
אחרי שבוע או משהו כזה של לילות רטובים בלי שום סיבה נראית לעין ובלי שום סימן שהמצב משתפר, בעלי נשבר והחזיר את החיתול.
(אני חייבת לומר שההקלה שלי היתה עצומה. סוף סוף הלכתי לישון רגועה, יודעת שאנחנו נקום יבשים!)
ומאז... רטוב. היתה תקופה שהוא התנגד לחיתול, אז אמרנו לו, אין בעיה, תעשה פיפי לפני השינה וניתן לך, אבל גם לזה הוא התנגד. לא עזר כלום... מדי פעם ויתרנו וכמובן התעורר רטוב. לפעמים פעמיים בלילה.
פעם בשבוע בערך, יש חיתול יבש.
ואני לא יודעת מה לעשות מכאן. לחכות עד ששוב יהיו יותר לילות יבשים? (בזמנו הבטחתי לו שאם אני רואה שלושה חיתולים יבשים, אני מורידה חיתול) ליזום בעצמי הורדה של החיתול כי הוא כבר בן שלוש ואני צריכה לעזור לו ללמוד? לא ברור לי.
מבחינה גנטית, גם אני וגם אבא שלו מרטיבנים מאוחרים (אני עד גיל שמונה, במינון שהלך והידלל מאוד בהדרגה)
היתה תקופה שטפטפתי לו "עוד מעט אתה תישן כל הלילה יבש, ותלך בבוקר לשירותים". נראה לי שזה עזר לו ליצור את תקופת היובש השניה, אבל מאז איכשהו לא חזרתי על זה... פשוט שתקתי וחיכיתי לראות מה יקרה. ולא קורה כרגע כלום. אז מה? להתחיל לבנות את הסיפור מחדש? על דידי שפעם היה עושה פיפי בלילה, אבל לאט לאט הגוף שלו למד איך נשארים יבשים, ועוד מעט הוא יהיה יבש כל הלילה וכו' וכו'? הוא ילד של סיפורים ואני אמא של סיפורים, וכבר יצרנו הרבה סיפורים כדי ללמוד דברים ולפתור בעיות, אז זו לא בעיה... אני רק תוהה אם כדאי.
ליזום? לחכות? לחכות? ליזום?
אני ממש לא יודעת, ולא מסוגלת להחליט וגם לא מסוגלת להניח לזה.
(לקחת אותו לפיפי מתוך שינה לא יעבוד בשום מצב. לעתים נדירות הוא מתעורר בעצמו ורוצה לשירותים)