[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

הבת שלי 7 חודשים מגרדת נורא בעורף ומאחורי האוזניים ובקרקפת מאחור.מה זה לעזאזל כבר תקופה ארוכה

הו, רק עכשיו ראיתי את התשובה, תודה רבה!

[u]שאצלי זה מתחת לאזור הצלקת, אחרי ניתוח קיסרי...[/u]
סבלתי מזה המון אחרי הניתוח הראשון. אולי שנתיים של גירוד יומיומי ומטרף.
קיבלתי המלצה כאן באתר על [po]דיקור סיני[/po] כמענה לבעיה הזאת, ואכן, זה פעל כמו קסם, תוך משהו כמו 2 טיפולים.

מצטרפת, רק שאצלי זה מתחת לאזור הצלקת, אחרי ניתוח קיסרי...

לפני 10 שנים עברתי ניתוח בקע (קילע) עם רשת. מאז ההחלמה מהניתוח התחלתי לסבול מגירודים ואי נוחות במקום (מתחת לעור). יש לציין ששלוש שנים לפני כן עברתי ניתוח דומה, בלי רשת, בצד השני, ושם אינני סובל מגירוד.
התחושות משתנות לפי מזג אויר, ומצבי רוח.

האם מישהו מכיר/ חווה תופעה דומה? האם יש לכם רעיונות לפתרון שלא כרוך בניתוח חוזר? לאיזה רופא/ מטפל הייתם מציעים שאפנה?

לפני 10 שנים עברתי ניתוח בקע (קילע) עם רשת. מאז ההחלמה מהניתוח התחלתי לסבול מגירודים ואי נוחות במקום (מתחת לעור). יש לציין ששלוש שנים לפני כן עברתי ניתוח דומה, בלי רשת, בצד השני, ושם אינני סובל מגירוד.
התחושות משתנות לפי מזג אויר, ומצבי רוח.

האם מישהו מכיר/ חווה תופעה דומה? האם יש לכם רעיונות לפתרון שלא כרוך בניתוח חוזר? לאיזה רופא/ מטפל הייתם מציעים שאפנה?

אצלי זה מופיע ככה טראח כאילו משום מקום. אני יכולה להיות עסוקה בעבודה ובלי לשים לב לגרד תוך כדי עד שזה כואב עד דמעות ובא לי לצרוח .. כל קרם שאני מנסה לא מכבה את השריפה.. אולי כן, בעצם רוזמרין קצת עוזר.
אנסה כמה מן העצות פה.
אולי אשאל את עצמי את השאלות שסגולה נתנה.יותר נכון אשאל אבל כשיהיה לי אומץ.

תודה רבהלכולכן מתגרדות לשעבר יקרות :-)

אני סובלת בשנים האחרונות מעור יבש, זה מחייב אותי אחרי כל מקלחת למרוח קרם גוף על כל הגוף, אחרת אני פשוט משתגעעעעעת!!
משתדלת להמנע ממקלחות ארוכות, וממקלחות חמות מאוד, משתמשת בסבון טיפולי שרופא עור המליץ. ומשמנת את עצמי כל יום.

לי היו גירודים בזרועות ובצוואר בעקבות חשיפה לשמש. (יש לי עור עם נטיה ג'ינג'ית, או כמו שרופא עור הודיע לי בחביבות אינסופית: "יש לך עור מחורבנת!"
ממש הגעתי למצב שלא יכולתי לצאת לשמש - זה גירד עד שפצעתי את עצמי.
עזר טיפול הומיאופטי.
וגם כיום אני נזהרת מאד לא להיחשף לשמש - גם בקיץ ללכת בשרוולים ארוכים, לא לצאת בשעות הכי חמות, קרם הגנה (גם על זה אפשר להתפלסף).

ואחרון חביב - זה שהגירוד יוצר תגובה נפוחה ואדמומית מגביר חשד לאלרגיה. או למרכיב מזון, או סביבתית (בגד, עובש בתקרה/קירות, חומר ניקוי/סבון חדש, מעבר דירה וכו')

שכחתי גם לבדוק רגישות לחומרי כביסה או להרכב בד של פריטים חדשים שנוספו לגרדרובה. הכי בטוח להשתמש בכותנה ובחומרים אקולוגים עד יעבור זעם.

פרקטית - חוץ מכבד, להתחיל לשנות תזונה כמו ב [po]טיפול בקנדידה[/po].
לא להתקלח במים חמים בכלל (כמה שיותר קר) למרות שהמים החמים עושים תחושה כמו של גירוד, הם מחמירים את הגירוד בטווח הארוך.
לא להשתמש בסבון על העור [b]בכלל[/b]. זו המלצה שקיבלתי מרופא עור לפני עשורים, והיא המלצה מצויינת. בהרבה מהמקרים מדובר בחוסר איזון של מיקרואורגניזמים על גבי העור, וסבון הורס את השכבה השומנית ומפר את האיזונים שוב ושוב. בכל מקרה, אם כבר משתמשים (למה בעצם? מה בדיוק מתלכלך שם?) אז רק בסבון טבעי, לא באל-סבון, וכמה שפחות מבושם.
לגזור ציפורניים, ולהשתדל לא לגרד... @}

זורקת את השני סנט שלי,
המשמעות ההוליסטית של גירודים ,היא הגבול שלנו עם הסובב אותנו,כלומר ,שיש חיכוך ביני לסביבה-לאנשים סביבי,
יתכן שיבוא לזה ביטוי גופני ע"י גירוד.
ובמיוחד בידיים שהם הקשר עם הסביבה (לחיצת יד,חיבוק,מגע)
והמשמעות העמוקה יותר,שהסביבה תמיד משקפת לנו את מה שקורה בתוכינו,האם אני בשלום עם עצמי?
האם אני שלווה עם עצמי כרגע?
איזו מחשבה יש לי שמרחיקה אותי מעצמי?

מקווה שלא יגעתי אותך בתובנות האלו.
רק כמה נקודות למחשבה...

ופיזית-למרוח שמן שקדים עם לוונדר יכול להרגיע מקומית.

גם לי היה ככה, ולא בהריון.
יש כמה דברים שבעיני חשוב לבדוק: תפקודי כבד, תפקודי כליות (עליה בערכי חומרים מסוימים גורמת לגירוד, ומאותתת שיש מצב שדורש טיפול), סידן, מגנזיום.
רגישות למשהו (הקטנצ'יק שלי פורח מזחלי משי, הקטנה מעקיצות יתושים).
מצב סטרס גם יכול לגרום לזה.
אצלי היה חוסר בסידן, וכשהשלמתי אותו הגירוד עבר.
תרגישי טוב.

תותית? תותית? רמז תזרקי, בחיית...

קנצ'ו זאת אני... נו...

היה לי משהו דומה, וגיליתי שיש לי אלרגיה למשהו - לקחתי כדור או שניים וזה עבר

שלום אמונה, לא , לא בהריון

אני מבינה שאין קשר להריון?

יש למישהו רעיון מה עושיםםםםם?

בשבועות האחרונים תוקפים אותי גרודים בשוקיים ובזרועות.. גרודים מבא לי לצרוח מהם..
אני פוצעת את העור ואז הוא נראה אדום ונפוח כמו אחרי כוויה.
לא יודעת מה זה.
האם זה משהו נפשי? האם זו עונת המעבר?
המציאות התהפכה בשבועות האחרונים , ואני במצב לא ברור בתחומים עיקריים בחיי.

לא יודעת.. נושמת . נושמת.

אני בדיוק עכשיו בשלבי ההחלמה מהגירוד.
חוזר מדי פעם, אבל ברור שבתקופות של לחץ וחרדות.
אבל זה עובר

[u]שמתי לב שבמצבי לחץ אני עושה את זה יותר, זה אוטומטי לגמרי, אני כמעט לא מודעת לזה, לא שמה לב.[/u]
כן גם אניממש ככה זה כל כך אוטומטי אצלי שאפילו היום (היום הראשון של התתחלה חדשה) פתאום תפסתי את עצמי מגרדת (ומיד הפסקתי), ממש כאילו האצבעות נודדות לשם מכורח ההרגל.
ממש מקווה לשינוי בקרוב.
והמרגיעון שיצא לי: יחסי הגומלין כולם שכל ישר, מה טעם יש בפגיעה?

וואו, ממש מעניין -

אני מגרדת כבר הרבה שנים- למעלה מעשרים שנה, את צידי הציפורניים של האגודלים בידיים בקצות אצבעות, ממש בחיבור עם צד הציפורן, איפה שמצטבר עור מיותר.

( סליחה על כל הפירוט).

זה לא יפה, זה מנהג מגונה,
ואני לא מצליחה בשום דרך אפשרית להפטר מזה.
לפעמים זה מגיע עד לדימום.
ואני מאד מתביישת בזה, כי אני עובדת עם אנשים וצריכה להראות ייצוגית.

שמתי לב שבמצבי לחץ אני עושה את זה יותר, זה אוטומטי לגמרי, אני כמעט לא מודעת לזה, לא שמה לב.
רק באמצע- רואה שאני מגרדת, ושכבר כמעט יש פצע...

מישהי שמעה על תופעה מוזרה זו?
עצות?

ואוו תודה רבה לכולן על התגובות! עכשיו כבר ממש יש לי מוטיבציה לשינוי (וגם מחויבות כתובה).
ק. לשעבר- אכן נשמע תאור דומה, רק שאני לא מצליחה לעבור את מחסום שלושת הימים (עדיין). ברור לי שאם העור במקום יחלים לא אחזור לגרד, ומקווה להגיעה למקום הבריא הזה בקרוב!
קרוטונית- רב תודות לך על כל ההדרכה המילים שבחרת ממש נגעו בי ואני אנסה לתרגל את הדימיונות השונים בזמנים שונים (למשל הביצה כשממש עומדת לקלף ואז לשים כובע, את הנוזל המרפא בזמן המקלחת, ולברר לאן מוביל הפתח לפני השינה!).
קוסמת- תודה רבה על הציטוט- מיד העתקתי ותליתי לי על המראה!
אנה- האמת שפעם חשבתי לעשות את מה שאת מציע עם רסקיו אבל זה היה נראה לי לא הגיוני אז אחרי פעם אחת הפסקתי אבל אני אתחיל שוב (כרגע יש לי רק רסקיו בבית אנסה כמה ימים ואם לא משפיע ארכוש את הרמדי השני).
פ"א- על איזה חסכים רגשיים מדובר? בכל מקרה אני מקווה שהעצות כאן ידרבנו אותי לשינוי ואחזור לעדכן כאן אז אני מקווה שהניסוי יעזור גם לך להגמל (אם זה מה שתרצי כמובן).
שוב תודה על התמיכה אתחיל דף חדש החל ממחר (היום לא נחשב כי כבר גרדתי קצת מוקדם יותר:() ואעדכן בגבורה בכל יום שאצליח לכבוש את היצר....

תנסי לטפטף על המקום מספר פעמים ביום רסקיו ו-crab apple (גם תמצית באך).
יכול לעזור.

לפי לואיז היי המדהימה גירוד מבטא תשוקות הנוגדות את מהותך,חוסר סיפוק, חרדה, תשוקה עזה לברוח או להתרחק.
והמשפט אותו צריך להגיד כל יום, מספר פעמים: "אני שלווה במקומי הנוכחי.אני מקבלת את טובתי, בידיעה כי כל צרכי
ותשוקותי יסופקו"

גם אני מקלפת פצעים אובססיבית. זאת הפרעה שאני סובלת ממני ביתר שאת בשנתיים האחרונות. אם מישהו רוצה תיאור מפורט, איפה וכמה, אשמח לחלוק. אני לא רק מקלפת אלא גם אוכלת את הגלד. מכורה לזה.
זהו יצר פגיעה עצמית שנובע מחסכיםרגשיים עמוקים. להמשיך?

[u]קמה"ג- דמיון אני עם עצמי או בעזרת מטפל?[/u]
או זה או זה, או גם וגם :-)

[u]איך ואיפה וכמה זמן עד שיתחיל להשפיע?[/u]
אין לזה "זמן השפעה" וזה לא "טיפול". זו דרך אישית להקלה, רענון ושינוי דפוסי חשיבה, שנכנסים אליה דרך מדיטציה, ואחרי ששוקעים בה כמה פעמים אפשר גם "לגייס" אותה לעזרתך ביומיום בלי מצב מדיטטיבי ממש. (למשל, על כיסא רופא השיניים בזמן טיפול מכאיב ומדמם, אני עוצמת עיניים ומדמיינת עננים תכולים בהירים ורקע לבן, כל דבר שהכי נקי, שמימי, צח ורחוק מדם עד כמה שאפשר. זה מאוד עוזר להימנע מהתמקדות בכאב ובדימום, ואפילו מפחית כאבים אחרי הטיפול. מניסיון, כשמתרכזים במקום הטיפול ומתמקדים בדם, כואב יותר).

אינטואיטיבית, למצב שלך הייתי מדמיינת ביצה מושלמת וגדולה בצבע זהוב-לבן (אפשר גם טיפה תכלכל), מתעכבת עליה, רואה אותה מכל הכיוונים, כמה היא חלקה ועגולה ומושלמת. אחר כך מדמיינת את המצע הכי רך, מקבל ונינוח שיש - למשל מעין "צמר גפן" זהוב, או בד משי טהור רקום בצבע לבן וזהב, או כל אסוציאציה שעולה בדמיונך. עוטפת את הביצה בחומר הרך הזה, מגינה עליה בצורה מושלמת, נותנת לה להתערסל, שומרת עליה.

כל זה אסוציאציות אישיות שלי. את יכולה גם לדמיין דברים אחרים בזמן מדיטציה, כל מה שנקלט לך כדימוי שמדבר אליך. למשל, לדמיין זרם חלש ונעים של נוזל פלאי וצלול שזורם הישר מהשמים, מענן אחד ספציפי. את עומדת מתחתיו והוא שוטף אותך בעדינות, יוצר סביבך "מסך" של נוזל מרפא. כולך נשטפת ומתמרקת, וכל מה שזורם לך על הראש זורם לך גם על כל הגוף והרגליים.

או לתקוף בהפוכה: לדמיין את הפצע הזה שהוא כלל לא פצע, אלא חור עגול ומושלם באמצע הקודקוד שלך, לדמיין אותו גדל ונפתח כמו פרח או כמו רחם. להציץ בפנים, בתוך ראשך ולראות מה את רואה שם. להביט, להביט, לא להיבהל ממה שתמצאי, אם משהו ממש מציק שם לנסות לפייס אותו (למשל אם את רואה שם עוד פצעים מרחי עליהם תרופת פלא, או אם את מרגישה שם זרמים לא נעימים רככי אותם בליטוף). אחר כך לזכור לנקות ולסדר ;-) ולסגור היטב את המקום, ממש במכסה עגול ומושלם, שמחליק מעליו.

במשך שנים היה לי גירוד כמו שאת מתארת בבסיס הראש (החיבור עם העורף), כל הזמן הייתי מקלפת חתיכות לבנות כאלה, לפעמים הייתי מגיעה לדימום קל ואז הייתי נבהלת ומפסיקה ליומיים, ואח"כ ממשיכה.

יום אחד החלטתי שמספיק, והפסקתי.
צריך לעבור כמה ימים קשים,
פשוט להילחם בידיים שהולכות לשם, ובאופן מודע להחזיר אותן למקומן, לא לתת להן ללכת לשם.

היום (כמה שנים אחרי) העור באותו מקום בריא לחלוטין, כאילו לא היו הדברים מעולם. אני לא מעלה על דעתי לגרד שם (אין מה).

בעצם, כבר אחרי כמה ימים של אי-גירוד, המקום מתחיל להבריא, וכבר יש פחות מה לגרד, ואם מנסים לגרד אז זה יותר כואב, ואז מפסיקים (אני הפסקתי). (אני לא יודעת אם יש לך בדיוק את מה שהיה לי)

לא עשיתי אז חקירה מעמיקה של המשמעויות. פשוט נחרדתי מההתנהגות שלי באיזשהו שלב.

בהצלחה!

תודה על התגובות!
קטקטית- הבעיה היא שאם הזמן מפסיקות לצמוח באזור שערות וכבר קשה להסתיר את הפצע (זה ממש לא נעים).
ורד- האמת שאני אפילו לא יודעת מה המשמעות של צ'אקרת הכתר (רק איפה היא נמצאת...), אבל חסימות לצערי לא חסר.
קמה"ג- דמיון אני עם עצמי או בעזרת מטפל? איך ואיפה וכמה זמן עד שיתחיל להשפיע?
שוב תודה על העיצות.

[u]כתבתנו בול ביחד[/u]
באמת הרגשתי את האינטרנט זז D-:

דמיון מודרך?

יו, [po]קט קטית[/po] כתבתנו בול ביחד :-D

אולי את פנויה יותר עכשיו (כי החלטת?) להתמודד עם המשמעות של מיקומו של הפצע ולמה את לא מאפשרת לו להתרפא באופן סופי.
מה את חוסמת שם, מה לא מתפתח אצלך..
האם יש פחדים מהתפתחות? גדילה? העצמה?
אולי חסרים לך כלים ואת צריכה לקרוא, ללמוד, לפגוש מישהו שיעזור לך להתכוונן טוב יותר לתהליך הנחוץ לך...
>ורד מעלה רעיונות<

האם לא להלחם בגרד זו אופציה?
האם תאהבי את עצמך גם אם תגרדי עד יומך האחרון?
בוסה לצ'אקרת הכתר {}

למרבה הבושה, כבר למעלה מעשרים שנה שאני עסוקה באופן אובססיבי בלקלף פצע בראש שנמצא בדיוק בצ'אקרת הכתר.
בכל פעם שהפצע מגליד- אני מקלפת. טירוף! הפצע הוא בגודל של ציפורן ואין בו שום דבר פתולוגי (חוץ מהאובססית קילופים שלי). לא עוזרות משחות וגם לא מיני שמפואים.
אז זהו עכשיו באמצע שנות השלושים החלטתי לשים קץ להרגל הזה שיש לי מילדות. אבל האמת שזאת החלטה שאני מקבלת בערך פעם בשבועים וההרגל המגונה בעינו עומד (מגרד).
יש עיצות? אוף! נמאס לי מעצמי! מה עושים?!?

אני בהריון שבוע 28+3 והתחיל לי שבוע שעבר גרד עם פריחה מוזרה שלא מהעולם הזה. זה רק בכפות הידיים ובכפות הרגליים, אני בקושי ישנה בלילה מרוב גרודים, העור נראה כאילו יש עליו בועות בועות פיצקיות - כאשר מעבירים אצבע הוא מחוספס. רופא משפחה נתן לי משחת "דרמבוט קרם" אבל זה עוזר באופן זמני בלבד ואני לעומת זאת הולכת ומשתגעת. יש משהו שיכול להפסיק את הגירוד???

אפרופו- עוד שאלה קטנה- עוד לא התחלתי קורס הכנה ללידה אבל אני קוראת הרבה וכולם מזכירים שצריך להביא שמן נבטים או שקדים ולתת לאחות בחדר לידה- למה בדיוק??? ואיפה קונים את זה בירושלים?

תודה

[u]הייתי הולכת לדיקור כדי "להחזיר למקום" מה שזז[/u]
אני לא ממהרת לאבחן את זה. ראשית מסיבה הברורה שאם זה היה סממן של חוסר איזון אז כבר מזמן הייתי מתהלכת כמו מצורעת :-)
שנית, זה יכול להיות כתוצאה מאויר מלוכלך שיצא מהמזגן שכבה חצי שנה, זה יכול להיות ממעבר בתוך יער שנעשה בדיוק לפני שבוע ובסנכרון עם הגרד, זו יכולה להיות אלרגיה שפתאום צצה לה ממאה אלף החומרים שסביב לי ומספיק שאחד מהם התעלק עליי מבלי שהרגשתי (למשל בעבודה) והופה הנה זה.
מאז הגרד אני יותר פוקחת עיניים לראות מה נשתנה השבוע הזה מכל השבועות... בולעת את הכדור הנחמד הזה ומקווה שזה יחלוף.
אם יש משהו טוב אצל דחיינים זה שהם לא ממהרים לטפל לטוב ולרע. לרוב דברים נפתרים מעצמם (גם חוב בביטוח לאומי שהוזנח שנים ופתאום במקום לקבל את ההתראה המסורתית - קיבלתי הודעה שזה הם שבכלל חייבים לי, ככה בלי לזוז מהכורסא :-D ).

גרד בכל הגוף - הייתי הולכת לדיקור סיני או משהו מעין זה. לדעתי מעיד על חוסר איזון ברובד מסוים, משהו ש"יצא מהמקום". הייתי הולכת לדיקור כדי "להחזיר למקום" מה שזז.

:-) והמרגיעון שהופיע לי "לפעמים הדרך לנצח היא להיכנע".
נכנעתי.

טוב, הדפים פה מתחילים להתערבב לי. לרגע שכחתי אם נכנסתי לדחיינות כרונית או לכאן. אני לא אלך לרופא עור כי אני דחיינית ומה שאפשר לדחות דוחים. גרודים נכנסים לקטגוריה הזו בשמחה ובששון. לפחות המודעות לזה גדלה עם השנים, ואני כבר לא קובעת תור.
הלכתי לסופר פארם וקניתי שיקוץ משוקץ - כדורים נגד אלרגיות. נבלע ונראה.

אף פעם לא התגרדתי בעבר ככה. אני לא אלרגית למשהו. אין פצעים אין כלום. לא עברתי דירה, לא אכלתי משהו מיוחד. חשבתי שאולי הסבון החדש גרם לזה אבל כבר יומיים שהתקלחתי עם אחר... המרכך וא. הכביסה לא הוחלפו. ממש לא ברור הקטע. אין פצעים, אין מיקוד בגרד. סתם כל הגוף כל פעם בנקודה אחרת כבר שבוע... והגרד הוא ג'ינג'י כזה, עמוק ועצבני.
נראה לי שבשלב הבא אני אצטרך ייעוץ לכל הפציעות שפצעתי את עצמי על הדרך..

גרד מפושט, לא מעקיצות?
אולי כדאי לבדוק למה נחשפת שגרם לזה ולהפסיק את החשיפה?
בשביל זה כן כדאי להתייעץ עם רופא עור (שגם יכול לתת לך כדור, אם את נורא רוצה)

אמבטיה חמימה עם 10-15 טיפות לבנדר וקמומיל יכולה בהחלט להקל, אבל זה זמני ומקומי...

ג'ל אלוורה שווה לחפש בבית טבע, צריך להיות לו צבע ירוק כהה ומרקם ממש נוזלי (ואז זה הכי קרוב לצורה הטבעית וכן, זה דביק)
או ג'ל שקוף לגמרי, שאז זה ג'ל צמחי מועשר באלוורה, והוא לא דביק ודי נספג..

[u]הג'ל הירוק בשפורפרת שקונים למריחה אחרי שיזוף?[/u]
בזה יש מעט מאוד אלוורה, אם בכלל... עדיף להמנע

אולי אמבטיה פושרת עם חליטה של תה מרגיע או מקרר?

[u]אלוורה[/u]
הג'ל הירוק בשפורפרת שקונים למריחה אחרי שיזוף? פעם (כשעוד אהבתי ים) כשהייתי משתמשת בזה, זה הרגיש לי כמו דבק על הגוף.
יש אלוורה במרקם של משחה ממש?
אני אגב מתגרדת בכל הגפיים, אזור המחשוף והגב... מחפשת אולי משהו לבליעה נגד הגרוד הזה. לא בא לי רופא עור (קשה לבלוע אותם ;-) ).

[u]יש משהו טבעי להפסקת גרוד?[/u]
שמן אתרי לבנדר
שמן אתרי מנטה מדולל (10%)

אלוורה.
קוביית קרח על מקום העקיצה.

יש משהו טבעי להפסקת גרוד? מטעמי ידידותיות לסביבה... (כשאני עצבנית הסביבה עצבנית).

האמת פעם כשהיינו ילדים היו אומרים לעשות מן X כזה על עקיצה עם הציפורן ושזה עוזר...

לבן שלנו היה גירוד כזה, שהסתבר שהיה [po]אסתמה של העור[/po].
ניסינו כל מיני דברים, למשל שימוש בשמפו "בלינאום הרמל" (שאכן עזר להקל קצת) אבל בסופו של דבר טיפלנו בעזרת [po]שיטת IPEC[/po] ועכשיו הוא בסדר גמור (היה בן שנתיים אתמול).
בהצלחה.

[u]אלרגיה לשמפו?[/u]
... לבד שממנו עשוי הכובע?

אלרגיה לשמפו? או למשהו אחר?

רק אדום?
אין שם סבוריאה למשל ? (הקשקשים האלה).
יכול להיות ששווה ללכת לרופא עור (ולא בהכרח להשתמש במה שהוא ממליץ, אבל לראות איך הוא מגדיר את הבעיה).

אין לו כינים, זה בטוח.
הוא חסר מנוחה וזה מטריד וגם עצם הגירוד - העור שם אדום זמן רב אחרי שהוא מגרד.
הוא רגיש להרבה מאוד סוגים של אוכל, ולכן גם עניין האוכל לא לגמרי פטור, ואנו חושבים שגם זה גורם לו לחוסר שקט, אבל הגירודים לא קשורים לרעב.

כמה חזק הוא מגרד?
איך נראה העור שם? (מן הסתם מגורה, אבל איזה סוג של גירוי? האם רק מהגירוד?)
האם הבעיה היא הגירוד או חוסר המנוחה שלו?

האם יש אחים גדולים בבית? חיפשתם כינים?

התינוק שלי בן שמונה חודשים, וכבר תקופה ארוכה מגרד בראש. לא מצאתי בשום מקום הסבר אפשרי לעניין, ואנו עובדי עצות. כל מה שהציעו לנו כבר עשינו- צמחי מרפא מרגיעים, הפסקת השימוש במזון שהוא רגיש אליו (גם אני הפסקתי לאכול בגלל ההנקה), אמרו שזה יעבור עם הזמן, אבל זה לא קרה.הוא משפשף את הראש חזק בעיקר מעל המצח, ובכלל לא רגוע. האם מישהי שמעה על תופעה כזו? אני ממש מיואשת וזקוקה לעזרה בעניין.

[sub]דף זה אוחד עם הדפים [po]תינוק מגרד בראש[/po], [po]שיפסיק לגרד[/po], [po]גרוד אובססיבי בצ'אקרת הכתר[/po] [po]גרודים מוציאים אותי מדעתי[/po] ו- [po]גירוד תוך גופי[/po][/sub]
[hr]

[sub]ראו גם הדפים: [po]גרוד בפי הטבעת ונרתיק[/po] / [po]הצילו עקיצות[/po] / [po]למה כן לגרד[/po] / [po]אוף קרציות[/po] / [po]אוף פרעושים[/po] / [po]אוף יתושים[/po][/sub]
[hr]

{[b]מהדף [po]תינוק מגרד בראש[/po]:[/b]}