שפירית
זה נמצא בכל סופר יש לזה שתי גרסאות אחת לבנה ואחת ורודה (שמעולם לא טעמתי).
המכסה אדום ונדמה לי שקוראים לזה פלאף Flafe אבל אל תתפסי אותי במילה, כי האמת שלא אכלתי / קניתי את זה שנים - אני בגמילה ממתוק
בכל מקרה אני עדיין רואה את זה בסופר.
צנצנת שקופה מכסה אדום בד"כ נמצא באיזור של ממרח שוקולד ודומיו
וסליחה לכל מי שמזועזעות מזה
היה כבר איזה דף על ילדים וממתקים, לא?! אני זוכרת שם דיון מעניין , מצד שני קראתי אותו לפני שהילדים שלי קמו בבוקר וביקשו לשתות פטל!!!!!!
לגופו של ענין: הגדולה שלי פחות נוטה למתוק אבל גם היא "מתקלקלת" ככל שגדלה - נחשפת אצל חברים. הקטן נולד "מקולקל"

הוא מהזן ש"אם זה מתוק זה טעים"
בכל מקרה בבית שלנו יש ממתקים: שוקולד (מריר), דניאלה, יוגוט מתוק, חמוציות, תמרים, צימוקים (כבר לא אוכלים), דבש, סוכר, סילן (לא נוגעים), קורנפליקס מהזן המלא לא מתוק (עדיין יש בזה לא מעט סוכר), ומידי פעם יש חטיפים (במבה, ביסלי). אין אצלנו "סטוק" מצד שני אין אצלי סטוק של כלום

.
לאחרונה יש דרישה הולכת וגוברת לממתקים. בהתחלה זה גרר בעיקר סרוב מרוגז מצידי עד שהבנתי שזה לא מתאים לי.
ולכן בחודשים האחרונים התחלתי מידי פעם, להציע מיוזמתי ממתק, הרגשתי שלא טוב שהם מקבלים ממתק רק כשהן מצליחים "לפרוץ" את הסרוב שהאיסור - זה הופך את המתוקים למשהו שברגע שמותר אוכלים בלי הקשבה לגוף.
אני עדיין מסרבת לבקשות לעיתים (פטל על הבוקר) ומתבאסת מיום שיש בו יותרמידי סוכר לטעמי (זה בערך כל יום ...) אבל בהחלט מציעה מידי פעם מיזמתי משהו מתוק - שזה לא יהיה משהו "אסור" או כזה שמאבדים שליטה כשפתאום מותר.
וחוץ מזה מאז שהיא קטנה הממתק הוא חלק מהארוחה ולא בא בסופה - זה סוג של אוכל שאוכלים ממנו מעט וזה לא "פרס" על ארוחה שאכלת - לטעמי לתת ממתק "רק אם גמרת את האוכל" ממצב את האוכל כנחות ואת הממתק כנשגב. זה אומר שאוכל זה הדבר הרע שצריך לעבוד בדרך למה "שבאמת שווה" - זה שגוי מבחינה שיווקית.
מה שכן, שמתי לב שאם אני דואגת שיאכלו כמו שצריך אז הדרישה למתוק פוחתת מאוד.
ועוד דבר - הדיונים שלי על אוכל קשורים ב"מזין או לא" ולא במשמין או לא - אידיאולוגיה שקל לי ליישם בהנתן ששני ילדי רזים מאוד.
ואני מדברת על מזין גם בהקשר של תפקודי הגוף - כשפצע מחלים אני מסבירה שזה בגלל שהיא אוכלת אוכל מזין לגוף יש כוח לרפא עצמו - כלומר הדיון על מרכיבי התזונה אינו מוגבל לויכוחלים על תאכלו / לא תאכלו אלא מחובר להרגשה פיזית טובה (או לפעמים רעה).
סליחה, גלשתי, אני פשוט נורא אוהבת את התובנות הללו שלי
