על ידי גרנולה_אורגנית* » 17 דצמבר 2007, 07:23
לשנות את השם זה רעיון מצויין... וגם בעיני מוצא חן
בת חווה - אימצתי לי. אני אחפש בדפי עזרה/עריכה ללמוד איך עושים את זה. תודה!
ולספר על עצמי... אני לא כל כך יודעת איפה להתחיל המממ
אולי אני אספר קצת על העסק, כי זה מה שמעסיק אותי רוב הזמן בימים אלה. הכל התחיל בצימוקים
כלומר בזה שאני לא אוהבת צימוקים בגרנולה. כשהייתי בצבא (מורה חיילת) חברה ושותפה לדירה גילתה לי שלא צריך לקנות גרנולה (מגעילה) בסופר ולהוציא ממנה את הצימוקים אחד אחד, אלא, וזה היה מבחינתי חידוש אדיר, אפשר גם להכין אותה בבית!! היא הראתה לי איך ואני זכרתי מאז את העיקרון, למרות שהמתכון עצמו עבר המון שינויים.
אגב, נורית אם את קוראת את זה, אני אשמח אם תיצרי איתי קשר, אני חייבת לך המון תודה! ובכלל עצוב לי קצת שאיבדתי איתך קשר.
בכל אופן מאז הצבא עבר הרבה מאוד זמן... ובזמן הזה לא הכנתי כל כך הרבה גרנולה. אבל מידי פעם כשהייתי מכינה, קיבלתי עליה המון מחמאות, מהמשפחה וחברים (בעיקר מאחות אחת שאני די בטוחה שתקרא את זה...), והכי חשוב - מעצמי. כל כך נהניתי לאכול את הגרנולה שהכנתי, ידעתי שזה מוצר מנצח... בשלב מסויים הצעתי לאחת מאחיותי (יש לי שלוש) למכור גרנולה והיא מאמת עשתה את זה איזה זמן, אבל הפסיקה, למרות שהיו לה לקוחות נאמנים שמאוד התאכזבו.
נריץ קצת קדימה, ונדלג על 12 שנים (תקציר: צבא, חתונה, תואר ראשון בחינוך מיוחד, חמש שנים בניו יורק שכוללות שנתיים לימודי תואר שני בפסיכולוגיה, פרידה מהבעל, וחזרה לארץ). אז לפני שנה חזרתי לארץ, לא כל כך ידעתי מה לעשות עם עצמי... איפה אני רוצה לגור, במה אני רוצה לעבוד וכדומה שאלות מעצבנות שלא התחשק לי לענות עליהם. במסגרת לקיחת הזמן שלי בקבלת החלטות התיישבתי באופן זמני במשק של איריס בן צבי בכפר יהושע, שם גרה אחת מאחיותי שבדיוק נסעה לחודשיים וחצי להודו עם בן זוגה ושתי בנותיהם. במחשבה הייתה, מקום לשים בו את המזוודות, בזמן שאני מסתובבת בארץ כדי להחליט מה ואיפה וכולי. אבל כמובן שברגע שהגעתי לשם לא רציתי יותר לזוז, פשוט היה לי כל כך נעים שם. אנשים מקסימים שקיבלו אותי לתוכם בלי שום שאלות. גם מבחינה חברותית - פתאום גיליתי שיש לי מלא חברים חדשים, ומי שמכיר את המשק של איריס יודע שהוא מושך אליו סוג מסויים של אנשים, קשה להסביר, בכל אופן הרגשתי שם בבית. וגם מבחינת עבודה, שמיד סופחתי לעבוד בחנות ובמשרד.
כבר בשבוע הראשון שלי שם, אמרתי לאחת המוכרות שאני רוצה לקנות הרבה חומרים להכנת גרנולה למשפחתי ולעצמי, והיא אמרה, למה שלא תמכרי כאן גרנולה? - אז כאן אני צריכה גם להכניס תודה למיכל... שמגיע לה המון קרדיט על המשפט הזה... בכל אופן זה מה שעשיתי. הכנתי בבית גרנולה אחרי העבודה ומכרתי אותה ללקוחות של החנות. וחייבת להגיד תודה גם לאיריס ולטלי (מנהלת החנות) שמאוד עזרו לי, ועדיין.
אחרי החודשיים של להיות בבועה במשק, אחותי ומשפחתה חזרו ואני מצאתי בית בקרית חרושת עם שותפות, חברות חדשות שלא הכרתי קודם. גרנו ביחד תשעה חודשים (שמתוכם הייתי חודשיים בניו יורק ללימודים), ואני חייבת להגיד שלמרות שהיו גם קצת חיכוכים ובעיות, זאת הייתה תקופה מעולה. כייפית ומטורפת, סוג של פריקת עול וחזרה לגיל 20 מבחינתי. תוך כדי התקופה הזאת, המשכתי להכין גרנולה, והפסקתי לעבוד אצל איריס כדי להשקיע יותר מעצמי בעסק. פגשתי את עינם, שגם הוא תמך בי מאוד ועודד אותי להאמין בעצמי ובעסק. לפני חודש עברתי לגור איתו בתלמי מנשה.
אפשר להגיד שהגרנולה מסמלת בשבילי יותר ממקור פרנסה, זה סוג של חופש ועצמאות. חיים חדשים. אני מקווה שעם צמיחת העסק, אני אוכל להתפרנס מהגרנולה גם כשאחזור ללמוד, לסיים את התואר השני ולהמשיך לדוקטורט. בינתיים לומדת יזמות עסקית בקורס של "עסק משלךְ" - העמותה להעצמה כלכלית לנשים. אני ממליצה לכל מי שחושבת על פתיחת עסק או שיש לה עסק אבל היא לא יודעת איך לקדם אותו לפנות לעסק משלך ולבדוק מתי נפתח קורס נוסף. יש להן קורסים ברחבי הארץ, הקורסים ממומנים ע"י סוג של מילגה, והתשלום הוא ממש מצחיק לעומת מה שמקבלים מהם.
אוףףף אמרנו "קצת על עצמי"... יצא הרבה...
לשנות את השם זה רעיון מצויין... וגם בעיני מוצא חן [po]בת חווה[/po] - אימצתי לי. אני אחפש בדפי עזרה/עריכה ללמוד איך עושים את זה. תודה!
ולספר על עצמי... אני לא כל כך יודעת איפה להתחיל המממ
אולי אני אספר קצת על העסק, כי זה מה שמעסיק אותי רוב הזמן בימים אלה. הכל התחיל בצימוקים :-) כלומר בזה שאני לא אוהבת צימוקים בגרנולה. כשהייתי בצבא (מורה חיילת) חברה ושותפה לדירה גילתה לי שלא צריך לקנות גרנולה (מגעילה) בסופר ולהוציא ממנה את הצימוקים אחד אחד, אלא, וזה היה מבחינתי חידוש אדיר, אפשר גם להכין אותה בבית!! היא הראתה לי איך ואני זכרתי מאז את העיקרון, למרות שהמתכון עצמו עבר המון שינויים.
אגב, נורית אם את קוראת את זה, אני אשמח אם תיצרי איתי קשר, אני חייבת לך המון תודה! ובכלל עצוב לי קצת שאיבדתי איתך קשר.
בכל אופן מאז הצבא עבר הרבה מאוד זמן... ובזמן הזה לא הכנתי כל כך הרבה גרנולה. אבל מידי פעם כשהייתי מכינה, קיבלתי עליה המון מחמאות, מהמשפחה וחברים (בעיקר מאחות אחת שאני די בטוחה שתקרא את זה...), והכי חשוב - מעצמי. כל כך נהניתי לאכול את הגרנולה שהכנתי, ידעתי שזה מוצר מנצח... בשלב מסויים הצעתי לאחת מאחיותי (יש לי שלוש) למכור גרנולה והיא מאמת עשתה את זה איזה זמן, אבל הפסיקה, למרות שהיו לה לקוחות נאמנים שמאוד התאכזבו.
נריץ קצת קדימה, ונדלג על 12 שנים (תקציר: צבא, חתונה, תואר ראשון בחינוך מיוחד, חמש שנים בניו יורק שכוללות שנתיים לימודי תואר שני בפסיכולוגיה, פרידה מהבעל, וחזרה לארץ). אז לפני שנה חזרתי לארץ, לא כל כך ידעתי מה לעשות עם עצמי... איפה אני רוצה לגור, במה אני רוצה לעבוד וכדומה שאלות מעצבנות שלא התחשק לי לענות עליהם. במסגרת לקיחת הזמן שלי בקבלת החלטות התיישבתי באופן זמני במשק של איריס בן צבי בכפר יהושע, שם גרה אחת מאחיותי שבדיוק נסעה לחודשיים וחצי להודו עם בן זוגה ושתי בנותיהם. במחשבה הייתה, מקום לשים בו את המזוודות, בזמן שאני מסתובבת בארץ כדי להחליט מה ואיפה וכולי. אבל כמובן שברגע שהגעתי לשם לא רציתי יותר לזוז, פשוט היה לי כל כך נעים שם. אנשים מקסימים שקיבלו אותי לתוכם בלי שום שאלות. גם מבחינה חברותית - פתאום גיליתי שיש לי מלא חברים חדשים, ומי שמכיר את המשק של איריס יודע שהוא מושך אליו סוג מסויים של אנשים, קשה להסביר, בכל אופן הרגשתי שם בבית. וגם מבחינת עבודה, שמיד סופחתי לעבוד בחנות ובמשרד.
כבר בשבוע הראשון שלי שם, אמרתי לאחת המוכרות שאני רוצה לקנות הרבה חומרים להכנת גרנולה למשפחתי ולעצמי, והיא אמרה, למה שלא תמכרי כאן גרנולה? - אז כאן אני צריכה גם להכניס תודה למיכל... שמגיע לה המון קרדיט על המשפט הזה... בכל אופן זה מה שעשיתי. הכנתי בבית גרנולה אחרי העבודה ומכרתי אותה ללקוחות של החנות. וחייבת להגיד תודה גם לאיריס ולטלי (מנהלת החנות) שמאוד עזרו לי, ועדיין.
אחרי החודשיים של להיות בבועה במשק, אחותי ומשפחתה חזרו ואני מצאתי בית בקרית חרושת עם שותפות, חברות חדשות שלא הכרתי קודם. גרנו ביחד תשעה חודשים (שמתוכם הייתי חודשיים בניו יורק ללימודים), ואני חייבת להגיד שלמרות שהיו גם קצת חיכוכים ובעיות, זאת הייתה תקופה מעולה. כייפית ומטורפת, סוג של פריקת עול וחזרה לגיל 20 מבחינתי. תוך כדי התקופה הזאת, המשכתי להכין גרנולה, והפסקתי לעבוד אצל איריס כדי להשקיע יותר מעצמי בעסק. פגשתי את עינם, שגם הוא תמך בי מאוד ועודד אותי להאמין בעצמי ובעסק. לפני חודש עברתי לגור איתו בתלמי מנשה.
אפשר להגיד שהגרנולה מסמלת בשבילי יותר ממקור פרנסה, זה סוג של חופש ועצמאות. חיים חדשים. אני מקווה שעם צמיחת העסק, אני אוכל להתפרנס מהגרנולה גם כשאחזור ללמוד, לסיים את התואר השני ולהמשיך לדוקטורט. בינתיים לומדת יזמות עסקית בקורס של "עסק משלךְ" - העמותה להעצמה כלכלית לנשים. אני ממליצה לכל מי שחושבת על פתיחת עסק או שיש לה עסק אבל היא לא יודעת איך לקדם אותו לפנות לעסק משלך ולבדוק מתי נפתח קורס נוסף. יש להן קורסים ברחבי הארץ, הקורסים ממומנים ע"י סוג של מילגה, והתשלום הוא ממש מצחיק לעומת מה שמקבלים מהם.
אוףףף אמרנו "קצת על עצמי"... יצא הרבה...