על ידי אמא_לאחד_בינתיים* » 01 אוקטובר 2014, 15:18
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
אני קוראת וכותבת קבועה כאן, אבל לא מזדהה מטעמי פרטיות הנושא (בשבילי).
מנסה להיכנס להריון נוסף כבר יותר משנה... ומרגישה קצת מיואשת.
לא פניתי עדיין לרופא נשים בעניין, כי בעבר נכנסתי להריון פעמיים בקלות רבה (אחת הסתיימה בהפלה). וגם כי יש חודשים שאנחנו לא מנסים מספיק פעמים, בכלל או ספציפית סביב ימי הביוץ (כי בדיוק אז יש משהו כזה או אחר בחיים שמפריע).
אני מרגישה שאולי זה משהו נפשי - אני רוצה מאוד, אבל לא בבטן, יותר בראש.
החיים שלי עמוסים כל כך, ולא מרגישה צורך דחוף להכניס אליהם עוד מישהו באופן אינטנסיבי כל כך.
אבל אני יודעת שברגע שאהיה בהריון, הוא מהר מהר יקפוץ למעלה בסדרי העדיפויות וארצה אותו מאוד. וזה נכון לנו כמשפחה, את זה אני ממש מרגישה, שהדינמיקה תהיה טובה יותר בארבעה ושלילד הנוכחי זה יהיה מעולה. לא שעכשיו לא טוב, פשוט יכול להיות טוב יותר.
ואני לא ממש צעירה, ורוצה להשאיר לי אפשרות גם לילד שלישי בבוא העת.
בקיצור, אין לי ספק שההחלטה לעשות עוד אחד היא נכונה, רק לא מרגישה את הדחף.
ההריון הראשון בא אחרי הרבה שנות נישואים, בדיוק מהסיבה הזו - היה לי טוב, ולא הרגשתי צורך בעוד משהו. אז פשוט לא ניסינו, וחיכיתי שהדחף יגיע, ולקח לו המון זמן. אבל עכשיו שחוויתי את האמהות, אני יודעת שזה כן יהיה לי טוב לעשות עוד אחד לפחות, ואני לא רוצה לחכות שנים הפעם.
מקווה מאוד שיקרה לי הקסם של באופן - כותבים על בעיה, והיא נפתרת...
אבל למקרה שלא (-; עצות? מחשבות? גם הזדהות תתקבל בברכה...
[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]
אני קוראת וכותבת קבועה כאן, אבל לא מזדהה מטעמי פרטיות הנושא (בשבילי).
מנסה להיכנס להריון נוסף כבר יותר משנה... ומרגישה קצת מיואשת.
לא פניתי עדיין לרופא נשים בעניין, כי בעבר נכנסתי להריון פעמיים בקלות רבה (אחת הסתיימה בהפלה). וגם כי יש חודשים שאנחנו לא מנסים מספיק פעמים, בכלל או ספציפית סביב ימי הביוץ (כי בדיוק אז יש משהו כזה או אחר בחיים שמפריע).
אני מרגישה שאולי זה משהו נפשי - אני רוצה מאוד, אבל לא בבטן, יותר בראש.
החיים שלי עמוסים כל כך, ולא מרגישה צורך דחוף להכניס אליהם עוד מישהו באופן אינטנסיבי כל כך.
אבל אני יודעת שברגע שאהיה בהריון, הוא מהר מהר יקפוץ למעלה בסדרי העדיפויות וארצה אותו מאוד. וזה נכון לנו כמשפחה, את זה אני ממש מרגישה, שהדינמיקה תהיה טובה יותר בארבעה ושלילד הנוכחי זה יהיה מעולה. לא שעכשיו לא טוב, פשוט יכול להיות טוב יותר.
ואני לא ממש צעירה, ורוצה להשאיר לי אפשרות גם לילד שלישי בבוא העת.
בקיצור, אין לי ספק שההחלטה לעשות עוד אחד היא נכונה, רק לא מרגישה את הדחף.
ההריון הראשון בא אחרי הרבה שנות נישואים, בדיוק מהסיבה הזו - היה לי טוב, ולא הרגשתי צורך בעוד משהו. אז פשוט לא ניסינו, וחיכיתי שהדחף יגיע, ולקח לו המון זמן. אבל עכשיו שחוויתי את האמהות, אני יודעת שזה כן יהיה לי טוב לעשות עוד אחד לפחות, ואני לא רוצה לחכות שנים הפעם.
מקווה מאוד שיקרה לי הקסם של באופן - כותבים על בעיה, והיא נפתרת...
אבל למקרה שלא (-; עצות? מחשבות? גם הזדהות תתקבל בברכה...