תודה על הגיריון...

אגב,גם אני לפי התאריך הלועזי מזל אריה (21 באוגוסט) רק שאני מתיחסת תמיד לתאריך העיברי שיוצא באלול=בתולה.

אבל באמת רב תכונות האריה הולמות אותי להפליא.

אוהבת: חורף, שוקולד ולקרוא
מנסה להיגמל מהשוקולד. עושה ניסיון של חודש. בתקוה שזה יעזור לשפר את ההרגשה הפיזית.

ששבוע הבא נוכל להוריד את הגבס.
הורדנו הרבה יותר טוב וקל עכשיו.

אני חובבנית מושבעת של אסטרולוגיה.

בני נולד ביום האחרון של סרטן, כך שיש בו הרבה השפעות מהאריה. אני אישית מזל דגים ומאוד קשה לי האופי של האריות. למרות שהם מסקרנים אותי מאוד, ויש להם לרוב אישיות מאוד מיוחדת וממגנטת (מנהיגים מלידה). סבתא של אריה, ואני תופסת אותה כמעין פרימדונה...

אשה במזל אריה צריכה להיות במרכז הבמה תמיד, זה בטח שיעור מאוד מעניין כאמא וכרעיה לפנות לפעמים את אור הזרקורים...

אני כדגים מנסה ללמוד להיפך לא להיבלע, לא להקריב מעצמי יותר מדי למשפחה, ולא להזדהות יותר מדי עם כל קושי של בעלי או הבן שלנו.

החלמה מהירה ביותר ! @}


זה לא רק תאריך לידה זה גם אופי.
מזל אריה זה לשים את עצמי קודם כל במרכז

כל כך נכון...

מאוד רוצה לכתוב כבר את סיפורי הלידה. תמיד מבטיחה לעצמי שעוד אגיע לזה, אבל לא מגיעה לזה אף פעם.

היא בת שנה ושמונה חודשים. עצמאית מאוד, לא מדברת כמעט. מבינה הכל, משתמשת בסימנים ובשפת הגוף להביע את רצונה. מחזיקה בלורדים כמו גדולה <למדה לגמרי לבד> ומקשקשת על כל מה שנמצא בהישג ידה. כישרון צעיר
אז היא כמעט בת שנתיים.
נפלה תוך כדי משחק, ולא הסכימה ללכת. יום יומיים, רופא - צילום - גבס. כבר שלושה שבועות. מכיון שהשבר קטן מקווים ששבוע הבא נוכל להוריד את הגבס.
הידיים שלי מלאות תרתי משמע, שניים קטנטנים ועכשיו היא לא הולכת.
עושים הרבה דברים בידיים בישיבה במקום אחד. ציורים (עם לורדים, וצבעי מים וגואש), הפרחת בועות באויר, קיפולי כביסה,
לאט לאט מגדילה את אוצר המילים שלה, כבר לא יכולה ללכת ולהראות לי מה היא רוצה. קצת מתסכל עבור שנינו.
מרגישה שאני מאמנת את שרירי הסבלנות שלי. עם הזמן יש יותר ההצלחה.

עוד כמה דקות זמן,,,גונבת את הזמן לעצמי, ועל זה ארחיב כנראה
אז כן אני מזל אריה ולא סתם בחרתי בשם הזה זה לא רק תאריך לידה זה גם אופי.
אופי שאני מנסה לבדוק. מזל אריה זה לשים את עצמי קודם כל במרכז. שזה אומר אולי קושי להיות אמא. קושי לקבל את זה שיש אחרים שמקבלים תשומת לב.
ואחרים שאליהם אני צריכה להקדיש את עצמי., לתת את עצמי ולפנות מקופ לזולת, לצרכיו ולחייו.
יש צד שני לקושי, כי זה גם אופי של הרבה הענקה למי שקרוב ואוהבים.
אוהבת להתפנק אבל גם לפנק. כשאני במיטבי כיף להיות איתי. אופי חם וחי , הבעיה מתחילה כשאני מרגישה שלא קיבלתי את כל מה שאני זקוקה לו.
זקוקה למרחב, לזמן לחום, להכרה.
אני יודעת שכולם כך, אבל אצלי הצורך הזה הוא בכמויות גדולות. אמא שלי אמרה עלי (בזמני משבר ביננו) שהצרכים שלי הם תהום ללא תחתית ושלעולם לא תצליח לספק לי אותם, כי ברגע שתיתן לי ארצה עוד, ואזדקק לעוד.

פתאום אני כבר לא במרכז, אני כבר לא זאת שנותנים לה ומספקים את צרכיה, אלא אני צריכה לתת לאחרים.
מסובך - נעצור פה...לעכשיו

גומלת לך בביקור נימוסין, ומה אני רואה? מגיעות לך גם ברכות על פתיחת דפבית! אז באמת ברכות ואיחולים, שיתמלא הדף בדברים משמחים ובחברות וחברים חדשים וותיקים.
@}

תודה אורלי,
נגמר לי הזמן שוב.

להית' עד העידכון הבא

ברוכה הבאה! @}

המופלאים

• היא בת שנה ושמונה חודשים. עצמאית מאוד, לא מדברת כמעט. מבינה הכל, משתמשת בסימנים ובשפת הגוף להביע את רצונה. מחזיקה בלורדים כמו גדולה <למדה לגמרי לבד> ומקשקשת על כל מה שנמצא בהישג ידה. כישרון צעיר

• הוא בן 4 חודשים ומחובר למזון שלו כמעט בכל רגע נתון. חושב שגזים זה לא פיקניק, ושכלב זה אחלה שמיכה.

אפשר לפתוח בו דף בית אישי ?
טוב בסדר, אדבר חלש כדי לא לבלבל את המרגיעונים.
להת' בינתיים.

עכשיו יש לי זמן להרחיב (18/01/2006)
אוהבת: חורף, שוקולד ולקרוא
בגלגולי הקודם הייתי חוואית חלוצה במערב ארה"ב.
לא משתמשת בביטוי אין חיה כזאת* בכל הנוגע לאנשים ולילדים בפרט. - מציינת זאת כי ראיתי כאן באתר התיחסויות כאלה [זה לא קשור לכך שיש לי בע"ח ואוהבת אותם].

• ילדים ומבוגרים הם די דומים. ילדים אינם מבוגרים קטנים, מבוגרים הם ילדים גדולים. לא ראוי לתת יחס סובלני ומבין למבוגרים ולא לילדים, וכן להיפך.