על ידי אנד_לוסיה* » 11 יולי 2010, 00:43
בעקבות שאלה של
אמא של נוקי:
_רציתי לדעת איך היה בחו"ל.
איך עברה הטיסה? בלי חיתול? מה עושים? ומה עושם במסעדות ומוזיאונים ושאר מקומות בריטיים(? אני זוכרת נכון?) מעונבים ומוקפדים?
ומה עם השינה? סופגניית המרוץ הממורכזת שלי נרדמת אך ורק במיטה עם אמא. לא מנשא, לא עגלה לא כלום.
אני די חוששת.
אנחנו טסים לשטוקהולם לשלושה שבועות ואני עסוקה רק בלחשוב על הטכנוקרטיה לעיל._
אז הנה הניסיון שלנו.
שאלת המפתח היא בת כמה היא וכמה זמן היא כבר בלי חיתול. אנחנו טסנו במאי, הטורבו היתה בת שנה ו-9 חודשים, בלי חיתולים כבר מאוקטובר ובמידה של שיתוף פעולה סביר כבר מנובמבר (כלומר כחצי שנה). אני חושבת שהשבוע שבו היינו בחו"ל היה השבוע הראשון מאז שבו לא היו שום פספוסים, בכלל. והיא גם התחילה לבקש. יוצא מכלל הקלי קלות שכל הסיפור הזה הפך להיות הוא הקקי, שעד עכשיו לא לגמרי לגמרי פתור, והיא צריכה את הזמן שלה ובדרך כלל עושה בחוץ. באנגליה היא עשתה פעמיים (או אולי שלוש?) במשך כל השבוע, פעם אחת בסיר ופעם אחת בבית שימוש, בכריעה על האסלה. אבל זה כי ממש כלו כל הקצין, והיא כנראה הרגישה שאין לה ברירה, אבל לא אהבה את זה.
שאלה נוספת היא אם היא משתפת פעולה כשמציעים לה.
אם כל התשובות נכונות והגיל מתאים, אין מה לשים חיתול. גם לא במטוס. אני לקחתי חיתול בטיסה חזרה, אבל היא לא הסכימה בשום פנים ללבוש אותו.
אז מה עושים:
במטוס. אצלנו היא לא הסכימה בשום פנים להיכנס לשירותים של המטוס, ואחר כך גם לא ברכבת או במסעדה, אלא רק בבית. יכול להיות ששלך תסכים, אבל אם לא -- מה שעשיתי בסוף היה לבקש כוס פלסטיק, להעמיד אותה על הכיסא ולאגור את הפיפי. אף טיפה לא נזלה, ואני הלכתי ושפכתי לבית השימוש. קקי לא היה לנו במטוס. בטיסת לילה את כמובן פטורה מדאגה.
מקומות מעונבים. לא היינו. זה פשוט לא מתאים לילדים, ולא רק בגלל הפיפי והקקי שלהם. השתדלנו ללכת תמיד למקומות שיש פארק קרוב אליהם, כדי שכאשר הילדים מתעוררים או נמאס להם יש לאן לקחת אותם שיחלצו עצמות וייהנו מהחיים.
מסעדות וזה. פשוט פשפושים בחוץ, לפני שנכנסים ואחרי שיוצאים. הרי היא לא חייבת לעשות פיפי כל חצי שעה. וגם אם כן, עכשיו קיץ, אז יוצאים רגע החוצה, מחפשים שיח או פתח ביוב ויאללה. כמובן ישנה האופציה שהיא תסכים להיכנס לבית שימוש, ואז או בהחזקת פשפוש או בכריעה על אסלה.
לדעתי חשוב גם לזכור שגם אם היא אומרת שיש לה פיפי, לא חייבים להיכנס ללחץ. היא בהחלט מסוגלת לחכות כמה דקות. אם תגידי לה שעכשיו אי אפשר, רוב הסיכויים שהיא תחכה.
מה שכן, בבית/ במלון אולי כדאי שיהיה סיר, אם היא רגילה לזה.
שינה. מתברר שכאשר יוצאים מהבית בעיר עם פעוטה בעגלה, בשעה הנכונה, כשהיא עייפה, והולכים הרבה או נוסעים בטיוב, רעש לבן וזה, היא נרדמת יופי. אני כמובן לא מתחייבת שזה יקרה לך, אבל יש סיבה לאופטימיות. שלי בכלל לא רגילה להיות בעגלה, זה לא חלק מהשגרה שלנו, והיא ישנה שם כמו בובהלה שתי שינות ביום (אבל תמיד התעוררה כשהיינו בעיצומו של ניסיון לעשות שופינג). בכלל, כל נושא השינה היה שם יותר קל, רק אני והיא בלי אחיה וכל האקשן, לעומת זאת היא לא אכלה שום דבר כל השבוע. כך שיכולות להיות כל מיני התפתחויות.
מוזמנת לשאול עוד אם זה לא נראה לך ממצה, או עוד פרטים טכניים.
בעקבות שאלה של [po]אמא של נוקי[/po]:
_רציתי לדעת איך היה בחו"ל.
איך עברה הטיסה? בלי חיתול? מה עושים? ומה עושם במסעדות ומוזיאונים ושאר מקומות בריטיים(? אני זוכרת נכון?) מעונבים ומוקפדים?
ומה עם השינה? סופגניית המרוץ הממורכזת שלי נרדמת אך ורק במיטה עם אמא. לא מנשא, לא עגלה לא כלום.
אני די חוששת.
אנחנו טסים לשטוקהולם לשלושה שבועות ואני עסוקה רק בלחשוב על הטכנוקרטיה לעיל._
אז הנה הניסיון שלנו.
שאלת המפתח היא בת כמה היא וכמה זמן היא כבר בלי חיתול. אנחנו טסנו במאי, הטורבו היתה בת שנה ו-9 חודשים, בלי חיתולים כבר מאוקטובר ובמידה של שיתוף פעולה סביר כבר מנובמבר (כלומר כחצי שנה). אני חושבת שהשבוע שבו היינו בחו"ל היה השבוע הראשון מאז שבו לא היו שום פספוסים, בכלל. והיא גם התחילה לבקש. יוצא מכלל הקלי קלות שכל הסיפור הזה הפך להיות הוא הקקי, שעד עכשיו לא לגמרי לגמרי פתור, והיא צריכה את הזמן שלה ובדרך כלל עושה בחוץ. באנגליה היא עשתה פעמיים (או אולי שלוש?) במשך כל השבוע, פעם אחת בסיר ופעם אחת בבית שימוש, בכריעה על האסלה. אבל זה כי ממש כלו כל הקצין, והיא כנראה הרגישה שאין לה ברירה, אבל לא אהבה את זה.
שאלה נוספת היא אם היא משתפת פעולה כשמציעים לה.
אם כל התשובות נכונות והגיל מתאים, אין מה לשים חיתול. גם לא במטוס. אני לקחתי חיתול בטיסה חזרה, אבל היא לא הסכימה בשום פנים ללבוש אותו.
אז מה עושים:
[b]במטוס[/b]. אצלנו היא לא הסכימה בשום פנים להיכנס לשירותים של המטוס, ואחר כך גם לא ברכבת או במסעדה, אלא רק בבית. יכול להיות ששלך תסכים, אבל אם לא -- מה שעשיתי בסוף היה לבקש כוס פלסטיק, להעמיד אותה על הכיסא ולאגור את הפיפי. אף טיפה לא נזלה, ואני הלכתי ושפכתי לבית השימוש. קקי לא היה לנו במטוס. בטיסת לילה את כמובן פטורה מדאגה.
[b]מקומות מעונבים[/b]. לא היינו. זה פשוט לא מתאים לילדים, ולא רק בגלל הפיפי והקקי שלהם. השתדלנו ללכת תמיד למקומות שיש פארק קרוב אליהם, כדי שכאשר הילדים מתעוררים או נמאס להם יש לאן לקחת אותם שיחלצו עצמות וייהנו מהחיים.
[b]מסעדות וזה[/b]. פשוט פשפושים בחוץ, לפני שנכנסים ואחרי שיוצאים. הרי היא לא חייבת לעשות פיפי כל חצי שעה. וגם אם כן, עכשיו קיץ, אז יוצאים רגע החוצה, מחפשים שיח או פתח ביוב ויאללה. כמובן ישנה האופציה שהיא תסכים להיכנס לבית שימוש, ואז או בהחזקת פשפוש או בכריעה על אסלה.
לדעתי חשוב גם לזכור שגם אם היא אומרת שיש לה פיפי, לא חייבים להיכנס ללחץ. היא בהחלט מסוגלת לחכות כמה דקות. אם תגידי לה שעכשיו אי אפשר, רוב הסיכויים שהיא תחכה.
מה שכן, בבית/ במלון אולי כדאי שיהיה סיר, אם היא רגילה לזה.
[b]שינה[/b]. מתברר שכאשר יוצאים מהבית בעיר עם פעוטה בעגלה, בשעה הנכונה, כשהיא עייפה, והולכים הרבה או נוסעים בטיוב, רעש לבן וזה, היא נרדמת יופי. אני כמובן לא מתחייבת שזה יקרה לך, אבל יש סיבה לאופטימיות. שלי בכלל לא רגילה להיות בעגלה, זה לא חלק מהשגרה שלנו, והיא ישנה שם כמו בובהלה שתי שינות ביום (אבל תמיד התעוררה כשהיינו בעיצומו של ניסיון לעשות שופינג). בכלל, כל נושא השינה היה שם יותר קל, רק אני והיא בלי אחיה וכל האקשן, לעומת זאת היא לא אכלה שום דבר כל השבוע. כך שיכולות להיות כל מיני התפתחויות. :-S
מוזמנת לשאול עוד אם זה לא נראה לך ממצה, או עוד פרטים טכניים.