[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

שלום,
שמחה להצטרף.
אשמח לעזרתכן כי מרוב ידע מבורך לא מצאתי בדיוק תשובה :)
[list=1]
[*] התינוק שלי בן שנה. לא פשפשנו אותו בצורה קלאסית (לא עשינו מיפוי ולא הורדנו חיתולים ) אבל מגיל קטן הוא עשה קקי רק בתנוחה מסוימת ולדמתי לזהות את הצורך
[*] בשלושה חודשים האחרונים- כלומר מאז גיל 9 חודשים אנו גרים על חוף הים ולכן הוא היה כמעט בלי חיתול והצלחנו לפשפש אותו כמעט לגמרי. קקי בוודאות וגם כמעט כל הפיפי היה בתנוחת פשפוש ואנחנו מתקשרים איתו טוב
[*] בלילה ובשנות צהריים הוא כן עם חיתול . בבקרים קם כמעט תמיד יבש לגמרי בצהריים כן עושה פיפי.
[/list]
לאחרונה החלו התנגדויות וקראתי פי שיש שביתה אבל הנה כמה שאלות:
[list]
[*] האם אני נחשבת גיל מאוחר או כבר בכלל גמילה כי לא עשיתי את כל התהליך?
[*] האם בגיל שנה עוד אפשר לעשות או זה כבר רק גמילה?
[*] מה הפתרון לשנת צהריים? בלילה אני יכולה להבין שזה לא מעיר אם אפשפש תוך כדי אבל בצהריים השינה גם ככה קלה ואני חוששת שאם אעיר אותו לפשפוש הלכה השינה
[/list]
כיוןן שהוא כבר גדול יחסית וישן רצפים- אני גם ישנה ברוך ה :) אבל אז איך אני יכולה לשים לב לסימנים בלילה? איפה אוכל לקבל המלצות איך להתחיל לפשפש בלילה בגיל כזה ועדיין לישון? או שהרטיבות תעיר אותי ואצטרך להסביר לו?
אשמח לדעת האם בשלב זה גם פשוט להוריד את החיתול לגמרי גם בנסיעה וגם בלילה יעבוד למרות שהוא כן התרגל שיש גם חיתול או שכבר מאוחר מידי?
לגבי השביתה- גם תנוחות אחרות לא מקובלות עליו ואנחנו כל הזמן בחיק הטבע כך שזה לא הבעיה שלנו ובכל זאת הוא מתעצבן. יש לו גם סיר אבל נכון לעכשיו הוא פשוט עושה על המחצלת או איפה שמתחשק לו
תודה מראש לכל העוזרות :)-

וואוו!

בשמת, תודה רבה על ההתייחסות ועל העצות, אנחנו מיישמים את הרוב, ואת הרעיון עם הסיר בשולחן האוכל- ננסה... פשוט נראה שהסיר בכלל לא נוח לו, והוא מעדיף לעשות ב״אוויר״, בכריעה או בעמידה...

ובינתיים, ביומיים האחרונים גילנו, שוב, שהסבלנות, האמונה וההתמדה שלנו בתהליך משתקפות גם עליו, והחמודי כמעט ולא פספס בתוך הבית, אלא באמת, עשה קקי-פיפי בחוץ, או בתוך גיגית או באמבטיה...
בעמידה או בכריעה ...

יכול להיות שרק שהטוסיק יגדל מספיק ונשים לו מושבון ושרפרף בשירותים של הגדולים הוא יתיישב, למרות שאני תוהה... כריעה באוויר היא לא התנוחה הנכונה ביותר לנו (מבחינה פיזיולוגית...?)

יש הרבה עצות טובות בדף.
חוץ מזה כמה רעיונות על רגל אחת:
[list]
[*] אם עושה תמיד בזמן האוכל, אז אפשר להושיב על הסיר בזמן האוכל. לא לאכול על כסא כל עוד התופעה נמשכת, כי במקום שהוא עושה באופן קבוע - הוא מתרגל שזה הבית שימוש שלו...
[*] אם עשה פיפי רגע לפני האוכל, ואז עושה שוב על עצמו בזמן האוכל בלי שליטה, זה יכול להיות סימן לאלרגיה חריפה למשהו שהוא אוכל.
[*] אם הוא עשה בחוץ, יש אפשרות לשלוח אותו החוצה לעשות בחוץ גם עכשיו? אפשרי אם זה בית קרקע עם גישה ישירה לחוץ...
[*] לקחת איתכם בכל פעם שאתם הולכים לשירותים. כל פעם. "עכשיו אמא הולכת לעשות פיפי. הנה בית השימוש הגדול לאמא, והנה בית השימוש הקטן לחמודי" ולהראות את הסיר.
[*] להציע לפני רחצה/אחרי רחצה. המים נוטים לעודד יציאות...
[*] להגיד במפורש: פה עושים פיפי וקקי. פה לא עושים פיפי וקקי. כשהוא עושה על הרצפה, להגיד, בשלווה כמובן אבל בצורה ברורה: "אופס, אנחנו לא עושים פיפי וקקי על הרצפה. רק בבית שימוש". אבל קודם, ממליצה כאמור לקחת אותו איתכם ולהגיד את זה כשאתם עושים: "בבית שלנו עושים פיפי וקקי בבית שימוש. הנה בית השימוש הגדול של אבא ואמא והנה בית השימוש הקטן של חמודי" (פשוט עניין של גודל פיזי). ולהזמין אותו לעשות כשאתם עושים. שיהיה נחמד. אם עשה, שמחים וצוהלים ושופכים לבית השימוש ושוטפים את הסיר, איזה יופי! אם לא עשה, אומרים, אתה בטח לא צריך עכשיו. אחר כך נחזור שוב כשתרצה פיפי או קקי".
[/list]

כדאי להחזיק לפחות שני סירים, אחד בבית השימוש/חדר האמבטיה (אם יש לכם בית שימוש קטן נפרד אז אולי ליד הדלת... לא מקום נעים לשבת בו על הסיר) ואחד במרחב המגורים. להזמין אותו לשבת על בית השימוש שלו כשאתם על שלכם. גם אבא יכול לזמן מה לעשות בישיבה כדי לא לבלבל אותו (כי בגיל שנה וארבע לא מתאים לעשות בעמידה בתוך הבית, רק בחוץ. ולהסביר לו את זה בפשטות. שבחוץ אפשר להשקות עץ ואין בעיה להשפריץ אם זה בטבע, אבל בתוך הבית לא מלכלכים בפיפי את הבית. גם לא בחוץ בחלק מהמקומות. גם בגן אירועים עם דשא מלאכותי וחצץ לא עושים פיפי בחוץ כי זה בעצם שטיח...

שלום לכל המפשפשים והמפשפשות! תודה על הדף הזה ועל האתר הזה, שברגעים של בדידות בעולם המטורף הזה, חיזק ותמך באינטואיציה ההורית שלנו!
הבן שלנו בן שנה וארבעה חודשים, בלי חיתולים (חוץ מרב פעמי בלילה, שבלילות האחרונים נשאר יבש!).
התחלנו עם חיתולים והורדנו לו אותם הקיץ, ככה באופן טבעי, שהוא ביקש להפסיק. חיינו בדיוק באווירת קמפינג בחודשים האחרונים ככה שההתחלה הייתה די קלה...
הופתענו ושמחנו לגלות באיזה קלות הוא לומד מה זה פיפי, שולט בסוגרים ואפילו עובר לילות שלמים בלי פספוס.
אבל, אחרי חודשיים מוצלחים מאוד, עוברים חזרה לחיות בבית , ועם המעבר יש יותר "כללים"... אי אפשר לעשות פיפי על כל הרצפה, אלא רק בחוץ על האדמה, למשל...
היינו שמחים לקבל עצות,
במיוחד במקרים שהברנש עושה פיפי תמיד בזמן האוכל (גם אם מציעים לו, ועשה/ לא עשה לפי רצונו לפני האוכל), לקקי אין עדיין מקום משל עצמו או איזה שהוא זמן קבוע, אז לרוב מפספסים...
בעצם, שחושבים על זה, הוא עבר ל"ללא חיתולים" בלי שירותים בכלל, אלא שכל חיק הטבע פתוח בשבילו....
איך עוזרים לו להבין את רעיון השירותים עכשיו?

https://popka.cashcow.co.il/c/%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D[u]%D7%A8%D7%91[/u]%D7%A4%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D

אפשר לרכוש חיתול בד רב פעמי בחנות "פופקה" ולהחזיר אחרי 30 יום ולקבל זיכוי של 80%
מומלץ מאוד

היי, אשמח להמלצהאיפה אפשר לרכוש חיתול בד רב פעמי בודד לניסיון.. לא רוצה להוציא על זה המון כסף למקרה שלא ילך לנו. תודה!

נכנסתי לשאול שאלה ואם כבר נכנסתי אז אעדכן קודם מה קרה עם הלילה, אולי זה יעזור לאחרות בהמשך.

מבחינה טכנית, קניתי בבאזר שטראוס 3 סדינים פשוטים בזול ו3 מגני מזרון פשוטים ש [b]לא[/b] צריך לכבס כל פעם כי זה לא סופג פיפי אלה לנגב עם סמרטוט וקצת סבון. שמתי את הנ"ל על המזרון שלו בשכבות וכשהוא עושה פיפי אני פשוט מקלפת סדין ומגן ומתחת יש עוד שני סטים מוכנים.
בחלקים של הלילה שמועדים לפרענות אני מקפידה שישכב על המזרון שלו ולא על הזוגי כי בזוגי זה יותר באלגן.

הפסקתי להתעקש איתו לעשות פיפי ישר כשקם, הוא אוהב קודם לינוק ורק אחרי ללכת לשירותים.
למרות שזה נראה לי מושלם שכשהוא קם לעשות פיפי ואז להתכרבל, לינוק ולהרדם יחד, זה לא מה שהוא מעדיף וזה מה שקובע. גם הרבה יותר קל לי ככה לזהות מתי הוא צריך, אם הוא שוקע בשינה עמוקה ישר אחרי ההנקה אז הוא לא צריך ואם הוא מתפתל וחסר נחת הוא צריך.
אני לוקחת אותו והוא עושה בעמידה כשאני מחזיקה אותו או בישיבה באסלה.
הוא עושה 1-2 פיפי בלילה או בכלל לא לעומת 3-4 שהיה עושה כשהורדתי לו את הטיטול.
לאחרונה יש גם בלילה נסיגה יחד עם היום כפי שאפרט בהמשך .

לאחרונה יש קצר בנושא הפשפושים וזה ממש קשה לי.
כשהורדתי לו את הטיטול בגיל שנה הלך ממש טוב. הוא אף פעם לא הודיע לי מתי צריך או נגש לבד אבל למדתי לזהות את הזמנים הקבועים שהוא עושה וכל כמה זמן הוא עושה וככה נהגתי. מאז ההורדה ועד לא מזמן היה בערך פספוס אחד של פיפי ביומיים וקקי אפשר לספור על יד אחת בכל התקופה הזאת של כמעט 3 חודשים.
לאט לאט הוא התחיל להיות מודע ושמתי לב לתהליך שהוא עובר. אני חושבת שעכשיו הוא במודעות גבוהה ובשליטה טובה. אני רואה את זה לפי שכמעט תמיד כשהוא מפספס הוא ישר קורא לי אמא שאבוא ולפעמים כשהוא מתחיל לעשות ואני לוקחת אותו לשירותים הוא עוצר את הפיפי וממשיך לשחרר רק מתי שבא לו, בשירותים או לא.

לאחרונה הוא מסרב לשבת בשירותים או בסיר או לעשות בעמידה. אני יודעת בודאות שיש לו פיפי והוא לא מוכן לשבת ואם אני מצליחה למשוך את תשומת ליבו והוא יושב לפעמים עדיין לא עושה ואחרי שאני מורידה אותו הוא עושה. מפספוס אחד ביומיים במשך תקופה ארוכה עברנו לכמה פספוסים ביום וזה ממש מבאס כי אני מרגישה שהוא מבין טוב מאוד ואני לא יודעת למה הןא הפסיק לשתף פעולה.

אני משתדלת בכל פספוס להגיד לו שלא עושים פיפי על הרצפה אלה בשירותים או בשירותים הקטנים (סיר) וגם לוקחת אותו ומראה לו.

איך אני ממשיכה מפה?

פשוט להתמיד.
ולגבי פשפוש בחוץ, מציעה להתחיל. ואם אפשר לגייס איזה ילד יותר גדול שיעשה פיפי על עץ, זה יכול לעזור P-: אולי יש סרטונים ביוטיוב גם על זה D-:
תחזיקי אותו באוויר, לא לעמוד אלא שאת תחזיקי כשהוא עלייך, בטוח, מוגן ועטוף, ותציעי לו לקלוע על אבן או להשקות את השיח הזה או את העץ הזה. זה יכול לעזור. ולא להתייאש מסירוב ראשון.

התכוונתי שהוא צעק לי אמא אמא תוך כדי שנגע והסתכל למטה [b]ולפני[/b] שעשה פיפי. מיד לקחתי אותו לשירותים והוא עשה שם (-:

תודה על הניחום (-:

[u]מציעה גם להגיד לו, בשקט, אבל במלים: אתה צריך פיפי. פיפי עושים בבית שימוש.[/u]
התחלתי להגיד לו את זה אתמול, אני אמשיך להתמיד.

[u]אין לכם גישה ישירה לגינה, הא?[/u]
דווקא כן!!
אנחנו גרים במושב וחצי מהיום אנחנו בחוץ.
אבל הוא פשוט מוכן לעשות רק בשירותים. לא מוכן על הסיר, לא מוכן בפשפוש בשטח, כלום.
כשנסענו לטייל בצפון שמתי את הישבנון על הסיר ואז הוא עשה בפנים.

אני עכשיו ממש מנסה לשחרר ולהרגע, אני חייבת את זה כי בנוסף לכל מאז שהתחלתי את הפשפוש בלילה ההרגלים שלו ביום פתאום השתנו לגמרה אז אני מפספסת די הרבה. אני מתנחמת בזה שהוא התחיל לשבת, להסתכל למטה ולגעת ורק אז לעשות פיפי ואפילו פעם אחת הוא צעק לי אמא אמא תוך כדי ואז לקחתי אותו לשירותים והוא עשה יותר. זה הרגיש כמו רגע מכונן בחיי (-:

יש לי עוד שאלה לגבי המשפט הזה:
[u]אבל לא חוזרת למיטה עד שלא עשה פיפי. את כל הפיפי[/u]
לא כל התעוררות הוא עושה פיפי. אתמול הוא התעורר 3 פעמים וכל פעם התעקשתי איתו עד שיתייאשתי ובאמת רק בהתעוררות הרביעית הוא עשה פיפי P-:

אז באתי לנחם אותך שזה שלב כזה וזה עובר.
מציעה גם להגיד לו, בשקט, אבל במלים: אתה צריך פיפי. פיפי עושים בבית שימוש.
אחר כך נלך לישון במיטה. במיטה ישנים.

בטון מרגיע (())

הבעיה עם
[u]להתעורר לתוך הנקה ארוכה והתכרבלות[/u]
שכרגע, הוא הכניס לעצמו לראש שהמיטה היא בית שימוש P-: ואת רוצה להוציא את זה מהראש שלו. כדי לנתק את הקשר הזה אין ברירה אלא לחפש מקום שכן מקובל כבית שימוש.
אין לכם גישה ישירה לגינה, הא?

בשמת כן זה מאוד ברור ותודה לך שבאת במיוחד לדף. תודה לכולכן על העצות!
התמיכה פה ממש קריטית לי לאור העובדה שכמעט כולם סביבי כולל בעלי מתנגדים לעניין. אז כמובן שעל עצות מהם ותמיכה אין על מה לדבר.

בלילה יש אצלנו רק אור בשירותים ואני מכבה אותו כשאני מביאה את מוש לשירותים. באמת מרגיש לי כאילו משהו שם לא נעים לו ואין לי מושג מה זה, מה גם שבלילות הראשונים הוא כן הסכים לשבת על האסלה כשהיה רגוע אחרי הנקה.

אתמול כשהתעורר גם ניסיתי כמה דברים: סיר, סדין על הסיר (חשבתי שאולי מגע הפלסטיק מפריע לו אז ריפדתי בסדין), פשפוש בעמידה, בכריעה ועוד. גם ביום הוא לא מסכים לעשות פיפי בשום צורה חוץ מבשירותים על ישבנון (לא כולל פספוסים כמובן (-; ).
אז כשכל הניסיונות לא עבדו, חזרתי לשירותים והושבתי אותו והוא ממש בכה והתעקשתי ונקרע לי הלב. אני יושבת על שרפרף לידו ומחבקת אותו והוא תופס בי ומנסה לקום. אחרי זמן שנראה לי כמו נצח הוא באמת עשה פיפי ואז חזר לישון עד הבוקר.

באמת זה תהליך ויקח זמן עד שיתרגל ובנתיים המיטות ממוגנות היטב.
אין לי בעיה לכבס מצעים ובגדים כל היום זה באמת החלק הקל. גם לקום מהמיטה בלילה זה לא נורא.
קשה לי שהוא ממש בוכה עד שיוצא הפיפי.
קשה לי שבלילה אין את הנחת כשהוא בא להצמד אלי לינוק כי צריך לקחת אותו לשירותים.
קשה לי שאי אפשר להתעורר לתוך הנקה ארוכה והתכרבלות אלה ישר צריך לקום לפיפי.

(הכוונה לכוס טרמית שלא עבדה לנו ככוס טרמית, פתאום קראתי את זה אחרת ממה שהתכוונתי...)

שוב אני מתפרצת, לגבי
[u]תמצאי סיר חדש או פתרון אחר שבו יהיה לו נוח לעשות פיפי.[/u]
היה שלב שפשוט הציל אותנו לעשות בתוך כוס. מצאתי איזו כוס טרמית מחורבנת, וכיוונתי אותו לתוכה בלילות. עבד נהדר.

כן

[u]האור הלא טבעי, שמשבש רמות מלטונין[/u]
כלומר זו לא המנורה עצמה אלא זה שהיא דולקת בלילה?

[u]מה מסרטן במנורת לילה?[/u]
האור הלא טבעי, שמשבש רמות מלטונין (לא שאני יודעת איך זה קשור לסרטן, אבל ברור לי למה זה משבש כל מיני דברים).

_מנורת לילה בחדר השינה
מציעה לכבות. נזק לכל מי שישן בבית, מקדם סרטן._

מה...? מה מסרטן במנורת לילה?

קצרה בזמן אז כתבתי בלי לערוך ועל רגל אחת, אם לא ברור תקראי לי שוב בדף שלי?

[u]למעשה כמעט כל חייו הוא היה מתעורר מיליון פעמים בערב וזה היה קשה מאוד ואני מאוד חוששת לחזור לזה.[/u]
כי כשהיה קטן התעורר לפיפי אבל את לא זיהית את זה (-:

ככל שתעזרי לו להתרוקן בזמן ככה זה יעזור לו לישון.
וגם בהדרגה ילמד אותו שבשביל לעשות פיפי מתעוררים לגמרי.

[u]הוא עושה את הפיפי בהתעוררויות והבעיה היא שאני לא יודעת באיזה התעורריות וגם שבחלקן אני ישנה עמוק ורק הוא מתעורר ומתחבר להנקה.[/u]
הבעיה הקשה יותר פה היא השינה [b]שלך[/b]. הייתי קודם כל מסדירה את השינה שלך. הוא יסתדר בעקבותייך. ושוב: אחרי שהוא יעשה פיפי ויתרוקן, יהיה לו נעים והוא יהיה מוכן לגמרי לחזור לישון כי לילה וכי חוזרים למיטה לינוק ולישון. אם זה ברור לך שעכשיו חוזרים לישון, זה יהיה ברור גם לו.
והעיקר לא לפחד כלל P-:


[u]לדוגמא אני יכולה לקחת אותו לשירותים כשהאור מכובה[/u]
וואו, ברור! בכלל לא חשבתי שצריך להגיד במפורש, לא להדליק בכלל אורות בלילה, זה מחרב את הפרשת המלטונין גם אצלנו P-:
זו הסיבה שבלילה בכלל לא פשפשתי בכיור אלא לאמבטיה (ניקיתי בבוקר). כדי שלא אצטרך לראות כלום ולא אצטרך לקלוע.

[u]מנורת לילה בחדר השינה[/u]
מציעה לכבות. נזק לכל מי שישן בבית, מקדם סרטן. תבדקי אם יש מספיק אור מבחוץ. אם לא, אז שיהיה אור קטנטן במקום שלא עוברים על ידו אבל מספיק בשבילך לראות לאן את הולכת בלילה. אני, בתור קצרת רואי, למדתי להסתדר בבית על עיוור. בלי משקפיים ובלי אור.


[u]אני שואלת אותו אם הוא רוצה ללכת לשירותים. בהתחלה בהתחלה הוא היה אומר לא, או לא אומר כלום, ואז מתיישב ועושה שלולית במיטה מול העיניים שלי.[/u]
בטח. כי לא שואלים אף פעם. לוקחים ומציעים. אם הוא לא צריך, הוא כבר ישדר "לא" ואז חוזרים למיטה.


[u]אני לא יודעת אם זה ככה באופן טבעי שמציק לו הפיפי ובגלל זה היה לי ממש קל לזהות או שזה תוצאה של חודש ללא טיטול ובזמן הזה הוא פיתח את המודעות ולכן זה מפריע לו גם בלילה.[/u]
גם וגם.
תזכרי שזה תהליך ואף תהליך אינו לינארי. תמיד יהיו גם נסיגות. אבל הכיוון ברור ובריא.


[u]לא יודעת מה קרה, היום הוא כמעט עשה הכל בתחתונים[/u]
כי את מלאה חרדות וספקות. בלילה הראשון הצליח לך כי התכוונת לעשות ניסיון. בדיקה. באת בלי ציפיות.
מהלילה השני כבר פיתחת ציפיות. הציפיות עוברות אליו ומכבידות מאוד, מקלקלות לך את כל האנרגיות ביניכם.
כל מה שצריך הוא משחקיות, בטחון בלי ציפיה לתוצאות מיידיות, אמונה בדרך, ואנרגיות טובות וקלילות. קל להגיד, אני יודעת (-:

[u]להוריד ולא להחזיר. לא להלחם איתו, להניח לו לחזור מייד לישון אחרי שמתעורר, וגם לא לשגע לו את המערכת, כל רגע להחליט משהו אחר.[/u]
לגמרי מסכימה עם זה.
החיתולים רק מפריעים לו ולך ללמוד, וזה מבלבל אותו והופך את הכיוון לאן שאת בכלל לא רוצה.
תמצאי דרכים אחרות להקל על עצמך. תוודאי שכל המזרונים מכוסים בריפודים עם שעוונית, תשימי אולי מגבות על הכל, תסלקי מזרון אחד או תגבילי את שטח השינה כדי שלא הכל יהיה פתוח להרטבה, וכן הלאה. כמה שיותר עירום, ככה יותר מרגיש וככה לומד יותר מהר.


[u]מסוגל לעצור אותו ומשום מה לא מסכים להתרוקן בשירותים או בתנוחת פשפוש או אפילו עלי. הוא רצה להתרוקן רק כשהוא מונח במיטה על הבטן.[/u]
כן כן. הוא למד לזהות את המיטה עם המקום שבו עושים פיפי, כתוצאה מגדילה בחיתולים ומבלבול של השבועות האחרונים.
איך את ממשיכה משם?
לא מחזירה למיטה.
פשוט לא מחזירה למיטה. המיטה איננה אופציה, ברגע שברור לך שהוא מתכוון להשתמש במיטה בתור בית שימוש.
את אומרת לו, פיפי עושים בבית שימוש.
במיטה ישנים.
אתה צריך פיפי, אז נחכה בבית השימוש.
יכול להיות שבית השימוש מפחיד אותו. תמצאי סיר חדש או פתרון אחר שבו יהיה לו נוח לעשות פיפי. אבל לא חוזרת למיטה עד שלא עשה פיפי. את כל הפיפי.

בסוף הוא היה ער איזה שעה וחצי באמצע הליחה, מדלג מאבא לאמא למזרון שלו וחוזר חלילה. כל פען הוא הניח את הראש והייתי בטוחה שהוא נרדם ואז קפץ שוב. באחת הפעמים שהוא היה על המזרון שלו הוא הזדקף והתחיל לקרוא לי ברצך כמה פעמים אימא, אימא, אימא. הושטתי לו יד וראיתי שהוא רטוב, הוא בדיוק עשה פיפי. הרגשתי שהוא מודיע לי שעשה.

בבוקר הוא עשה פיפי כרגיל בשירותים בלי בעיה.

אני מרגישה שכל הלילה הזה מראה לי התקדמות גדולה שלו אבל אין לי מושג איך לנתב את זה.

אני ממש אשמח אם מישהי שמבינה בזה תענה לי (אשמח כמובן גם לעצות מכל אחת שיש לה מה להגיד).
איך מזמנים לדף מישהי שיכולה לעזור לי?

הלילה קרה משהו מוזר ממש שאין לי מושג מה הוא אומר ואיך להגיב אליו.
מוש כבר שבוע בלי טיטול בלילה מתוכם 3 לילות יבשים והשאר ספוגים.
במהלך השבוע שמתי לב לכמה דברים:
[list=1]
[*] הוא תמיד עושה פיפי מתוך ערות.
[*] הוא לא עושה בהתעוררות הראשונה.
[*] הסד"פ הוא כזה - הוא מתעורר, שותה מים או יונק ואז עושה פיפי.
[*] במידה והוא עושה פיפי זה לא מפריע לו והוא נרדם ישר.
[/list]
הלילות שהוא נשאר בהם יבש אלו הלילות שהקפדתי לקחת אותו לשירותים לפי הנ"ל.

הלילה כבר 4 פעמים לקחתי אותו לשירותים בזמן והוא בכה ולא רצה לשבת וישר כשהנחתי אותו במיטה עשה פיפי וזה הפריע לו - הוא יתישב ובכה.
בפעם השניה שזה קרה כשהשכבתי אותו על הבטן השארתי את היד שלי מתחתיו ואמרתי שאם הוא יעשה אז ישר אקח אותו לשירותים. נשארתי ככה איזה דקה ואז ישר כשהוצאתי את היד הוא עשה פיפי.
בפעם השלישית והרביעית אני הרמתי אותו לשירותים איך שהתחיל לעשות את הפיפי במיטה והוא לא רצה להמשיך שם ובכה על האסלה. ידעתי שהוא לא סיים אבל הוא לא היה מוכן להמשיך לעשות פיפי בשום דרך אז בלית ברירה הנחתי אותו בחזרה במיטה ואז ישר הוא המשיך את הפיפי.

זה ממש הרגיש לי כאילו הוא מודע לפיפי, מסוגל לעצור אותו ומשום מה לא מסכים להתרוקן בשירותים או בתנוחת פשפוש או אפילו עלי. הוא רצה להתרוקן רק כשהוא מונח במיטה על הבטן.

איך אני ממשיכה מפה?

[u]ויש כאלו שמסתדרים טוב עם פשרות ועם מה שהולך[/u]
וגם
[u]אבל הפעם אני כן שוקלת גם את דרך האמצע[/u]

אולי זה לא היה ברור. התכוונתי שהדרך צריכה להיות ברורה [b]לך[/b]. עכשיו אני קוראת את המשפט שכתבתי והוא באמת נשמע נחרץ יותר ממה שהתכוונתי.
ועכשיו עברה עוד דקה ואני חושבת על זה שוב, וגם זה נקרא לי לא מספיק ברור :-D

מהתחלה. התכוונתי שהדרך צריכה להיות ברורה לך, כדי שלא ייצא מצב שהוא קם בלילה ואת עדיין חוככת בעצמך מה לעשות.
זה בוודאי לא אומר שאת חייבת להחליט עכשיו על דרך ולדבוק מה לא חשוב מה.

אנחנו גרים בצפון, ישנים עם חלון פתוח כל הלילה, ובחמש סוגרים את התריסים ומפעילים מזגן (אחרת יקיצה טבעית בחמש וחצי, ואני לא נשארת עם הילד בבית כדי לקום בשעות כאלה...).
קריר ונעים. בקרוב גם יפסיק להיות קריר. אולי איזה סדין או שמיכה במקום בגדים? עדיין קל יותר להחליף מאשר חולצה רטובה...

כן אשה שמתי לו רק בגד גוף ולא סגרתי את הטיקטק ככה זה מכסה לו את הלמעלה והטוסיק ובשביל הפשפוש צריך רק להרים.

[u]שמה דגש על עכשיו - כי את תלמדי.[/u]
נכון זה מה שאני עושה, ממש מנסה ללמוד וזה תהליך כמו שהיה לנו ביום.

זרח אתם גרים במרכז או במקום שחם כל הלילה? אני חוששת לשים אותו ערום כי בכל זאת לפנות בוקר מתקרר (יחסית).

בעניין הריבוי דרכים, דווקא בדרך כלל אני בן אדם קיצוני שנמשכת מאוד לקצוות - "או או", אבל הפעם אני כן שוקלת גם את דרך האמצע. אולי כבר התחלתי ליישם את העצה הזאת שקיבלתי פה נראה לי מקרן (-;

[u]אבל שתהיה דרך ברורה.[/u]
יש מקרים (ואנשים. וגם ילדים הם אנשים) שאיתם עובדות דרכים ברורות. ויש כאלו שמסתדרים טוב עם פשרות ועם מה שהולך. יש הורים שפשפשו חלקית וזה הלך להם, ויש כאלו שלא.

<היום אני תומכת בפתיחת אפשרויות רבות שונות ומגוונות, ובלנסות ולראות מה עובד.>

אצלנו ישן ערום לגמרי. ככה לא צריך להחליף כלום כשמתפספס.
אישית העדפתי להוריד ולא להחזיר. לא להלחם איתו, להניח לו לחזור מייד לישון אחרי שמתעורר, וגם לא לשגע לו את המערכת, כל רגע להחליט משהו אחר.
לקח הרבה מאוד זמן. הורדנו חיתול לילה במרץ בשנה שעברה (הוא היה בן 2.4). כל הקיץ היו פספוסים בלי סוף. בסוף הקיץ כבר הגענו להרבה ימים רצופים יבשים. ואז החורף הגיע ושיבש לנו את הכל. ומהתחלה, והפעם גם עם פיגמת חורף עבה ושתי שכבות להחליף כל פעם. אוף.
היום (בן 3.8) קם פעם עד פעמיים בלילה. רוב הלילות יבש. כשלא יבש זה כי פספס את הפיפי של סביבות שתיים בלילה, ואז קם רטוב בארבע חמש. די נדיר. אולי פעם בשבועיים קורה.

לדעתי תחליטי עם עצמך על דרך אחת. להוריד חיתול לגמרי, או להחזיר חיתול ולעשות את כל ההפקה מאוחר יותר. אבל שתהיה דרך ברורה.

[u]עכשיו, כל פעם שהוא מתעורר אני חייבת לקחת אותו לפיפי כי אני לא יודעת מתי הוא סתם ירדם בחזרה לבד או מתי הוא יעשה פיפי.[/u]
שמה דגש על [b]עכשיו[/b] - כי את תלמדי. את [b]כבר עכשיו, בהודעות שקראתי[/b] לומדת מתי הוא צריך לעשות פיפי ומתי לא. זה זמני. גם זה יעבור. (באופן כללי אני בעד בגדים ידידותיים לפשפוש. לא רק בלילה. ואני גם מיישמת את זה קודם כל על עצמי...)

כן הלכתי על אפשרות 2. נראה מה יהיה.

הבאסה האמיתית היא שעד שסוף סוף הוא התחיל להיות קצת גמיש בהירדמות זה יצטרך להפסק.
תמיד הוא נרדם או בהנקה או בידיים ולא היה דבר כזה שהוא ער במיטה ואם ההיתי מניחה אותו כשהוא לא רדום לגמרה אז אוי ואבוי. לאחרונה לפעמים הוא מתעורר שותה מים ונרדם חזרה לבד או זז קצת במיטה ונרדם שוב לבד.
עכשיו, כל פעם שהוא מתעורר אני חייבת לקחת אותו לפיפי כי אני לא יודעת מתי הוא סתם ירדם בחזרה לבד או מתי הוא יעשה פיפי.

לי אישית אפשרות 2 נשמעת מוצלחת. זה לא שיש סכנה לקפוא מקור במזג האוויר הזה P-: ואני חושבת שיום לפה ולשם לא משנים שום דבר בטווח הארוך.

זאת האפשרות שאני הכי פחות מעדיפה. אני כן רוצה להוריד לו את הטיטול בלילה ומוכנה להתאמץ בשביל זה אפילו שעד עכשיו הלילה היה הרפיה מהבחינה הזאת וטעינת כוחות לפשפוש של יום למחרת.

לא יודעת מה קרה, היום הוא כמעט עשה הכל בתחתונים )-:
מקווה שזה ירידה לצורך עליה ושהלילה לא שיבש את מה שעשינו עד עכשיו.

אמא של מוש, אני רוצה להגיד לך מניסיון אישי שהרבה הרבה ילדים עושים פיפי בלילה. גם גמולים שמודעים לצרכיהם... אבל הם לומדים עם הזמן להתעורר ולהודיע שיש להם פיפי או ללכצ לבד. זה יקרה בודאי בקרוב לבד. בינתיים אני ממליצה לך לדאוג לחיטול סופג יותר עבור הלילה וחהרפות מהעניין. חבל להתעורר כל לילה בשלולית של פיפי..... את אמא וצריכה לצבור כוחות.

רק דיברתי...
אתמול בלילה הוא עשה 4 פעמים פיפי במיטה. זה היה פחות או יותר באותם זמנים כמו בלילות הקודמים אבל הפעם הוא ממש בכה כששמתי אותו בשירותים ולא עשה שם וחלק מהפיפי עשה אחרי שהנחתי אותו בחזרה במיטה.
גם כל פעם ההחלפה של כל הבגדים היתה לא נעימה בעליל.

מתלבטת איך להמשיך:
[list=1]
[*] לשים לו את הטיטול הרב פעמי ולהמשיך לקחת אותו ובהמשך כשאכיר טוב את הרגלי הפיפי שלו בלילה והוא יתרגל לעשות בשירותים בלילה אני יוריד לו את הטיטול. ככה אם אני מפספסת אז זה לא באלגן שלם שלגמרה מפריע לו בשינה (התרטבות, החלפת בגדים, חיפוש אחר קומבינה למיטה ועוד). הבעיה בזה שזה ממש מעצבן כל פעם להוריד ולשים את הטיטול, זה מלא טיקטקים.
[*] להמשיך לנסות עוד כמה ימים ולשים אותו רק עם חולצה ככה לא כל פעם צריך להפשיט ולהלביש.
[*] לשים אותו בלי טיטול וכשאני נכנסת לישון לשים לו את הטיטול (למרות שאת רוב הפיפי הוא עושה כשאני ערה ואתמול זה לא עזר).
[*] לרדת מזה בינתיים ולחכות שקצת יגדל.
[/list]

תודה על העצות זרח הפרח.

אני לא שואלת אותו אלה לוקחת אותו והוא בוכה שזה מבאס אבל ישר עושה פיפי וכשאני מרימה אותו מהאסלה הוא מיד נרגע.
ערימת מגבות זה רעיון מצויין אבל לא יעבוד אצלנו כי הוא בלילה מדלג על המזרונים וזז מלא, פעם הוא ישן לי על כף הרגל ופעם על הראש והכי כייף זה ראש על אמא ורגליים על אבא (-;

באותו הלילה הוא עשה פיפי סביב 1 ופיפי נוסף לפנות בוקר ושמתי לב שכשהוא מתעורר לפיפי זה שונה מהפעמים האחרות כי הוא לא נרגע מהמים או מההנקה אלה מתפתל ורק אחרי כמה דקות נרגע.
אז החלטתי להיות אמיצה ואתמול השכבתי אותו לישון בלי טיטול. זה היה זהה ללילה קודם, עשה פיפי סביב 22, סביב 1 וסביב 7 בבוקר. את הפיפי עשה בשירותים והמיטה נשארה יבשה!
אני לא יודעת אם זה ככה באופן טבעי שמציק לו הפיפי ובגלל זה היה לי ממש קל לזהות או שזה תוצאה של חודש ללא טיטול ובזמן הזה הוא פיתח את המודעות ולכן זה מפריע לו גם בלילה.

אני ממש מקווה שאני המשיך לזהות בקלות וזה לא היה מזל של מתחילים, בינתיים הורדנו את הטיטול בלילה :-)

אז לגבי האור, יש לנו מנורת לילה בחדר השינה, ועוד אחת בשירותים. לא מדליקה מעבר לזה שומדבר. כשקמים הולכים לכיוון המנורה השירותים וזה ממש מספיק אור.
כשהוא מתעורר, גם אם חצי ישן, אני שואלת אותו אם הוא רוצה ללכת לשירותים. בהתחלה בהתחלה הוא היה אומר לא, או לא אומר כלום, ואז מתיישב ועושה שלולית במיטה מול העיניים שלי.
עם הזמן התחיל להגיד כן וגם לבוא. כמובן שזה היה תהליך, לא משהו לינארי.
ודי מהר כשהתחלתי לקחת אותו לשירותים בלילה הפסקתי עם החיתול. העדפתי מיטה רטובה וכביסת מצעים כל יום על ילד מבואס מהחיתול. לא יודעת איך הוא אצלך בעניין הזה.
פרקטית מבחינת פיפי בלילה, עשיתי ערימה של מגבות ישנות גדולות, ובלילה פשוט פרשתי מגבת על המיטה, כמו שהיא. כשניסיתי להחליף מצעים ממש באמצע הלילה שנינו נטרפנו מזה. ובבוקר לקחתי את כל הערימה ישר למכונה.
עד היום, הוא קם בלילה, בדרך כלל פעם אחת או פעמיים, וחצי ישן הוא הולך איתי לשירותים, חוזר למיטה והולך מייד לישון. לדעתי הוא לא ער לגמרי בכל התהליך, אבל מבקש לבד, הולך לבד, חוזר לבד, אז הוא כנראה ער מספיק :-)

מעולם לא הגבלתי במים, יש לו בקבוק שלו ליד המיטה. מה שכן הגבלתי בהתחלה היה כמויות נוזלים לפני השינה. למשל, אין סיכוי לאבטיח לארוחת ערב...

תודה אישה ואמן!

טוב אז עדכון לבינתיים:
הוא לא על כך רגוע הערב והתעורר כבר 4 פעמים.
התעוררות 1: שתה מים, נשכב ונרדם ישר אז לא הרמתי אותו
התעוררות 2: לקחתי אותו, הוא בכה ולא עשה.
התעוררות 3: אבא הלך אליו וישר כשהרים אותו הוא נרדם חזקה.
התעוררות 4 שהיתה עכשיו: לקחתי אותו, הושבתי אותו בשירותים, הוא בכה ועשה פיפי תוך כדי. ישר כשהרמתי אותו מהאסלה שם עלי את הראש ונרדם חזרה! השכבתי אותו והחזרתי לו את הטיטול והוא כבר ישן לגמרה.

[u]אבל יותר סיכוי שיחזור לישון ישר אחר כך בלי שנחשף לניאון בוהק בפרצוף.[/u]
אחד הדברים ששנאתי בצבא - חוסר האפשרות ללכת לשירותים ולחזור לישון בצורה נורמלית, כי האורות תמיד דולקים במסדרון ובשירותים.

מקווה שיצליח לך להבין באילו התעוררויות הוא עושה פיפי.

לדוגמא אני יכולה לקחת אותו לשירותים כשהאור מכובה. הוא יהיה ער ומודע לחלוטין שהוא עושה פיפי אבל יותר סיכוי שיחזור לישון ישר אחר כך בלי שנחשף לניאון בוהק בפרצוף.

את צודקת לגמרה.
הוא לא עושה פיפי מתוך שינה וכך צריך להיות. הוא עושה את הפיפי בהתעוררויות והבעיה היא שאני לא יודעת באיזה התעורריות וגם שבחלקן אני ישנה עמוק ורק הוא מתעורר ומתחבר להנקה.

כשאני מקווה שזה לא יפגע לו ברצף השינה אני מתכוונת שאני מקווה שלאחר שאחזיר אותו מהשירותים הוא ירדם ישר ולא יהיה ערני מזה ויתקשה להרדם אחר כך.

יש הבדל בין התעוררות קלה לפיפי וחזרה לשינה לבין להיות ערני לגמרה.

[u]אולי זה לא יפגע לו ברצף השינה.[/u]
אולי הדעה שלי בכלל לא רלוונטית, אם כך אתן מוזמנות להתעלם. אבל לדעתי לעשות פיפי בלי להתעורר זה שיבוש, והמצב הטבעי הוא להתעורר אם יש פיפי. אני מבינה שבהקשר של בעיות שינה אפשר לחשוש מעוד בעיות, אבל לעשות פיפי מתוך שינה זה וואחד פגיעה ברצף השינה בעיני, ובכל הקשר עם הגוף. אומנם מקובלת חברתית ונפוצה ולגיטימית בחברתנו, אבל עדיין פגיעה.

כן הוא יונק בלילה וגם שותה מים.
בתור התחלה אני אמשיך לשים לו רב פעמי עם רפידה אחת ואחליף לו לפני שאני נכנסת לישון. ככה יהיה לו נוח יותר וגם אהי אוכל יותר ללמוד על הרגלי הפיפי שלו בלילה.

אני חושבת שאני אנסה לקחת אותו כשהוא מתעורר בתחילת הלילה לפיפי אולי זה לא יפגע לו ברצף השינה.

הוא יונק במהלך הלילה?
אם כן אולי באמת כדאי לך להרפות ?
אם זה לא הכיוון שלך אז סליחה מראש :-)
הביבי שלי כבר בת 3 ועדיין לא גמולה בלילה, כי היא שותה מים בכמויות מסחריות, חיתולים רב"פ מזמן לא מכילים את זה,
אצלי הפתרונות האפשריים זה או לגמול מהמים (שכמובן אצלך לא רלוונטי) או להשאיר את החיתול החד"פ ולהחליף באמצע אם צריך .
במקומך הייתי מחליפה חיתול פעם פעמים בלילה , גם בלי להעיר אותו וגם בלי לסבול.
ואגב חיתולי בד - 2 רפידות זה קטן לעומת מה ששמתי, ובאמת היה לא נוח בכלל, אבל נסבל.

טוב זה ממש לא הכיוון שאליו אני חותרת

שמים חד פעמי

תודה לך זרח הפרח על תשובתך.

אתמול בלילה עשיתי ניסיון.
אני שמה לו בלילה טיטול רב פעמי, בלילה הראשון שהשתמשתי בהם שמתי לו בטיטול רפידה אחת והתעוררנו בשלולית פיפי, מאז אני שמה לו 2 רפידות וזה בסדר. הבעיה היא שהטיטול עם 2 רפידות נורא גדול ומסורבל ומרגיש לי שלא נוח לו אז החלטתי הלילה לשים לו רפידה אחת ולבדוק מה המצב באמצע הלילה ובמידת הצורך להחליף טיטול.

מוש הלך לישון בשעה 20:00. הוא התעורר בערך פעמיים בשעות הראשונות ונרדם בחזרה ללא הנקה ואז בסביבות 00:00 התעורר וינק. בשעה 1:30 התעוררתי ללא סיבה ובדקתי את הטיטול וראיתי שהוא גדוש והמכנס נרטב. החלפתי לו ושמתי לו חדש. אין לי מושג כמה ינק ומתי ואם בכלל עד 7:30. ב 7:30 קמנו וישר מוש ינק הנקת בוקר ארוככככככה כהרגלו. לאחריה הורדתי לו את הטיטול שהיה ממש קצת רטוב והוא עשה פיפי בשירותים.

אז גם כמוך נדהמתי לגלות שאת רוב הפיפי הוא עושה בתחילת הלילה.את הפיפי הקטן בטיטול השני איו לי מושג מתי עשה כי לאחר ההנקה עשה פיפי ארוך בשירותים אז אני לא יודעת אם זה בנוסף לאחד שעשה ישר כשהתעורר או שעשה אותו במהלך הלילה.

לגבי תחילת הלילה, חשבתי לקחת אותו לשירותים כל פעם שהוא מתעורר אבל אני חוששת שזה יפריע לשינה שלו, רק לאחרונה הסתדרה השינה שלו. במשך חודשים ארוכים, למעשה כמעט כל חייו הוא היה מתעורר מיליון פעמים בערב וזה היה קשה מאוד ואני מאוד חוששת לחזור לזה.

רעיונות איך ממשיכים מכאן?

[u]הוא עדיין לא הולך, לא מדבר ולא מאותת לי שהוא צריך שירותים. זה לגמרה אני אחראית על כל העניין.[/u]
כן, זה ממש ככה בהתחלה. ולכן כשיש פספוסים אלה פספוסים שלנו ולא שלהם :-)
עם הזמן הוא יבין את הרעיון ויתחיל לבקש שתקחי אותו (כבר ראיתי שלל דרכים, מילה, לחישה, תנועה, או אפילו זחילה לכיוון הסיר). כשאת לוקחת אותו תתמללי מה את עושה, "אתה עושה פיפי!", והוא יוכל להתחיל להגיד גם בזמן שהוא עושה, וגם לפני כדי לבקש.


[u]אני כמעט בטוחה שהוא עושה את כל הפיפי לקראת סוף הלילה ובהתעוררות[/u]
גם אצלנו הייתי בטוחה, וכשהתחלתי לקחת אותו גם בלילות (עדיין היה עם חיתול, אבל גם הצעתי באמצע הלילה) גיליתי שהחיתול מתמלא דווקא בשלוש השעות הראשונות, ואחכ יבש לגמרי עד הבוקר! אז התחלתי להוריד חיתול באמצע הלילה, ולו כדי שלא יישן ככה מלא פיפי המון שעות...

את החיתול לילה הורדנו סביב גיל 2.5, וגיליתי שאני מתעוררת מהר מאוד מכל לחש כשאני בכוננות פיפי!

מוש בן שנה וחודש.
מגיל 10 חודשים התחלתי להושיב אותו בשירותים ולפעמים גם יצא משהו.
לפני כמעט חודש, לכבוד יומולדת שנה, החלטתי להוריד לו טיטול לגמרה. הייתי בטוחה שאני כל היום ינקה אחריו אבל ב"ה למרבה הפלא מהיום הראשון הוא עושה יפה בשירותים למעט פספוס של פיפי בערך פעם ביום-יומיים.
הוא עדיין לא הולך, לא מדבר ולא מאותת לי שהוא צריך שירותים. זה לגמרה אני אחראית על כל העניין.
אני לוקחת אותו בזמנים קבועים לשירותים (כשקם משינה, אחרי אוכל וכו') וגם מזהה כמעט תמיד מתי הוא צריך.

בלילה הוא ישן עם חיתול בד רב פעמי ומתעורר עם הרבה פיפי. אני כמעט בטוחה שהוא עושה את כל הפיפי לקראת סוף הלילה ובהתעוררות.
אני רוצה להוריד לו את הטיטול בלילה אבל לא יודעת איך לעשות זאת בהתחשב בכך שאנחנו ישנים יחד ואני לא מתעוררת בקלות. אני ישנה תוך כדי שהוא יונק בלילה וגם בבוקר לא מתעוררת ישר אלה לאחר דקות ארוכות שהוא מקפצץ להנאתו עלי ועל אביו.

אשמח לעצות. תודה!

[po]טנא מלא כוכבים[/po] תודה על התגובה. באמת הפסיקה לעשות בכיסא אוכל ישר כשמתיישבים :)
בנוגע ללילה, כרגע שמתי לב שאני מפשפשת אפילו יותר מפעמיים בלילה, יותר כמו 4 פעמים. יכול להיות שהתדירןת עלתה? או שאני יותר רגישה לזה שהיא צריכה ובעצם מפריעה לה ואם חא הייתי לוקחת היתה מתאפקת? היא עדיין מקטרת כשאני לוקחת אותה אבל עושה וטחכ חוזרת לישון בלי בעיה. הלילה ניסיתי למשוך כמה שיותר את הפשפוש ורק להניק ופשוט היא לא נכנסה לשינה עמוקה והיו 2 סשנים בהם הנקתי 3 פעמים רצוף כי לא נכנסה לשינה עמוקה ואז לקחתי לפשפוש, עשתה ונרדמה בהנקה די מהר. אני תוהה מה נכון לעשות, הם לנסות למשוך או לקחת לפשפוש ישר בהתחלה. יוצא שיש משהו כמו 4-5 פשפושים בלילה. אציין שוב, בת 7 חודשים וחצי, התחלנו לקראת גיל 6 חודשים ופשוט הורדנו ביום בבת אחת לגמרי ובלילה הורדנו גם בבת אחת לקראת 7 חודשים.
היום כבר ימים ולילות נטולי פספוסים :)
תודה ♡

[u]האם זה בסדר להוריד טיטול לכמה שעות ביום בלבד ושאר הזמן עם?[/u]
לדעתי מסתדרים עם מה שיש. את יכולה להתחיל ככה, ואולי אחותך תילחץ פחות בהמשך, אולי בתך תאמץ את רעיון בית השימוש מהר. מי יודע.
לילדים יותר קל לקלוט כשהם רואים את הפיפי והקקי יוצאים בעקבות הלחץ בבטן, ואז תחושת השחרור. הטיטול ממסך את התחושות הללו. אפשר לעבור לחיתולי בד כדי שתחושת הרטיבות תגיע עם השחרור.
הטיטול והחיתול גם מרגילים אותה שהבגדים הם בית שימוש. זו בעיה פחות פתירה.
אבל, כך או כך היא תלמד, גם אם השילוב של עם ובלי קצת מבלבל.
אני שילבתי, עם דגש על בלי.

[u]את נשמעת ממש בעלת נסיון בנושא![/u]
טוב, הנה גם את צוברת ניסיון. זה מגיע עם הזמן, הילדים והתרגול.

תודה לך יוליקו על התגובה המהירה, את נשמעת ממש בעלת נסיון בנושא!
באמת מצחיק לקרוא לבית שימוש סיר....
האם זה בסדר להוריד טיטול לכמה שעות ביום בלבד ושאר הזמן עם? לא כל היום אני איתה, אחותי שומרת עליה ולא נראה לי שהיא תשתף פעולה...

[u]מאוד רוצה להתחיל לגמול את ביתי בת השנה ושלוש, רק לא ממש יודעת איך להתחיל, והיא מפחדת לשבת על סיר.[/u]

אני אשלוף לך כמה עיצות מנסיוני וממה שלמדתי פה באתר:

את יכולה להתחיל מללכת לשירותים עם דלת פתוחה. שתראה אותך. שתראה את אבא שלה. וילדים של שכנים וחברים. רמז: ילדים לומדים מעולה מילדים.
תגידי: אמא עושה פיפי/קקי, אבא משתין (ידוע שנשים לא משתינות. הן ׳עושות׳ פיפי ;-)) וכו׳. חשוב לתמלל הרבה. היא תבין אותך עם הזמן גם אם היא עדיין לא מדברת.
תשאלי אותה כשנראה לך שיש לה אם היא רוצה לעשות, ותקחי אותה לעשות בתנוחה המתאימה (גם אם היא לא עונה עדיין, אבל לא מתנגדת). קיפול הברכיים מול הבטן עוזר לשלפוחית להתרוקן.
תקנו ביחד בית שימוש קטן שמוצא חן בעיניה ונוח לטוסיק הקטן שלה (אין טעם לקרוא לזה סיר, זה לא משמש לבישול. זה בית שימוש קטן). אפילו שנים או שלושה כאלה, ותמקמו אותם בכמה מקומות בבית, שיהיה לה נוח וזמין, ושהיא תוכל להתישב לבד (לקטנים קשה להתאפק, ושירותים של גדולים עלולים להפחיד). בשביל זה היא צריכה להיות חשופת טוסיקון, כי בגיל כזה קשה להתפשט לבד. מזל שכבר חם!
תקחי אותה בידים לפשפש על צמחים, ׳להשקות׳ אותם. הילדים שלי נורא אהבו את זה.
חשוב: לעודד על כל הצלחה, בקטן. ועל כל פספוס לא להתבאס (יהיו כאלה בוודאי). אפשר לנגב איתה כשמתפגשש, ולעודד שבפעם הבאה זה יצא בבית שימוש. ׳׳עשית פיפי! בפעם הבאה תעשי בבית שימוש, בואי ננגב׳׳
אולי לאכסן שטיחים וכריות רגישות לתקופה בכדי למזער נזקים והתבאסות של ההורים.

הכי חשוב: אורך נשימה של ההורים. זה תהליך.

גם בנושא....
המליצו לי על הספר הענות לצרכים של דפנה תייר על גמילה מחיטולים,, יצא לכן לקרוא? האם כדאי? הספר עולה כ85 שקל. מאוד רוצה להתחיל לגמול את ביתי בת השנה ושלוש, רק לא ממש יודעת איך להתחיל, והיא מפחדת לשבת על סיר.

הי,
בקצרה כי אני מהנייד... אוכל להרחיב בהמשך. לגבי הנדנדה וכסא האוכל - נראה שהיא מתרוקנת-רגע-לפני-הארוחה. כדאי להציע לה פשפוש לפני שמתישבים. קראתי שאת עושה כך מילא. כדאי להמשיך ולהציע, כחלק מהתקשורת ביניכן. בכורי עשה קבוע על כסא האוכל, בתקופה מסוימת בינקותו. עשה גם לפני בפשפוש יזום :-).
לגבי הלילה, אנסה להגיב בהמשך.
וכל הכבוד על ההתחלה וההתמדה.

היי, עוד עניין אחד לעכשיו:

אחד הדברים שעוד לא פיענחתי הוא הנדנדה שבה היא גם אוכלת. גם אם לוקחת לפשפש לפני ואין, ברגע שאני מושיבה אותה בנדנדה היא עושה. לפעמים שפריץ קטן ולפעמים טיפה יותר.
חשבתי אולי זה המנח אבל הוא דומה למנח של הסלקל ושם היא לא עושה אלא מאותתת.
אותו הדבר קרה גם בפעם היחידה שהושבתי בכיסא אוכל.
רעיונות?
תודה!

היי תמר, תודה על המענה המהיר אבל ראיתי את זה רק עכשיו :)
בכל מקרה, הורדנו טיטול גם בלילה לפני כשבוע וחצי. בגדול, ממש אחלה! אם אני לא עפוצה לגמרי שזה קרה איזה פעמיים אז אני מזהה מתי היא צריכה להתפנות וזה קורה פעם-פעמיים בלילה, לא יודעת מה משפיע על זה כי אם פעם אחת זה לפנות בוקר ואם פעמיים אז דווקא סביב 1 ו3... עדיין יש מקום לשיפור כמובן אבל מה שהכי מטריד אותי בלילה זה התבכיינות וההתעצבנות שלה שמחווה את הפשפוש, אחכ נרדמת בהנקה. יש מה לעשות עם זה?
בנוגע ליום, בימים האחרונים יש הרבה פספוסים, גם במנשא, היא הרבה יותר חוקרת ויותר מביטה אליי וזה מטעה וקצת קשה לי עם זה, מקווה שיסתדר במהרה.
רק כדי לסבר את האוזן, כמה פספוסים זה מעט וכמה זה הרבה?
תודה

סליחה, הדף הוא [po]בלי חיתולים גם בלילה[/po]

היי [po]אמא קוקו[/po],
בשמת קצת עסוקה בימים אלה אז מנסה לענות לך.
ככלל - נכון שלהתחיל לפני גיל 4 חודשים זה קל יותר.
אבל גם עכשיו זה בסדר.
את פשוט יכולה לצפות ליותר פספוסים מאשר אילו התחלת מוקדם, בייחוד כשהיא תהיה פעילה יותר על הרצפה. אז מתחילה עונת הפספוסים הגדולה, בשלב של זחילה/הליכה.
אבל נראה שאצלכם היא ממש מכווננת על התהליך, וגם את מכווננת אליה, וזה יופי!
תמשיכי לעשות את מה שעובד :-)

יש גם את דף [po]בלי חיתולים בלילה[/po], הייתי מציעה לך לקרוא בו, ולא להתרגש מזה שהתחלתם מאוחר, כי משפחות רבות מתחילות עם הלילות אחרי "חלון ההזדמנויות" הזה, כשהיום כבר התבסס.

לי אישית לא הצליח אף פעם עם הלילות (למרות שביום זה עבד אחלה), אז לא ארחיב כדי לא לבאס ;-) לדעתי, שווה לנסות גם בלילה, יש תינוקות שמגיבים נהדר ואמהות שזה מאוד מקל עליהן. מצד שני, יש גם משפחות שלהן זה פחות עובד, אז שווה להיות בראש פתוח, להודות אחרי כמה זמן שזה לא מצליח, ולוותר בלי להתיש את עצמך יותר מדי.
בהצלחה!

חשוב לציין שבשנות היום היא יבשה ובלי טיטול.
המשך לעניין הלילה. חשוב לציין שאנחנו בלינה משותפת ושאני מניקה בשכיבה והיא מתעוררת לינוק (או לפיפי ) לא מעט. לאחרונה מאוד קשה להרדים אותה ללילה ולעיתים זה כולל התגלגלויות רבות במיטה ואני תוהה איך עניין הפשפוש יכול להכנס פה. האם זה יפגע ויקשה עוד יותר על ההרדמות? או שמא יועיל? אודה להתייחסתוך.

היי בשמת,
בתי בת 6 חודשים וחצי, הורדנו טיטול (כרגע רק ביום, מקווה שבקרוב מאוד נאזור אומץ גם בלילה) לפני כשבועיים וחצי. הולך טוב, היא בד"כ מסמנת, יכול להיות שתמיד ושעדיין לא פיענחתי. כשהיא צמודה אליי במנשא התקשורת הכי טובה, אם יש עוד אנשים אז זה יותר מתפספס אבל זה טבעי.
רציתי לקבל התייחסותך לעניין מועד ההתחלה. בעלי ואני הכרנו את השיטה אבל לא ידעתי שיש חלון הזדמנויות וכנראה שלא היינו מוכנים. אם הייתי יודעת, כנראה שהייתי מתחילה חלקית לפני.
בדף של לגדל בלי חיתולים אני רואה שאת מפנה לעמוד הזה להתחלה מאוחרת אבל פה הרוב הם מעל גיל שנה ואין הסבר כללי על התהליך.
מה המשמעות של התחלה בגיל 6 חודשים? האם המנגנון כבר נשחק? מהי התנהלות נכונה?
בקשר ללילה - על מה צריך להתארגן? איך מתנהלים בלילה? איך מפשפשים מבלי לעורר?
תודה

גם אצלנו שטיחים מקיר לקיר. אבל בית שלנו.
יש לנו תכניות להעיף את השטיחים יום אחד ולעשות פרקט. זה יקרה מתישהו בין לבין כל מיני שיפוצים קטנים אחרים שגם בשבילם אין לנו בינתיים כסף... אז בינתיים שטיחים מקיר לקיר, וילד בן שנתיים וחודשיים שגדל [po]בלי חיתולים באופן חלקי[/po], ונגמל סופית בגיל שנה ו-10 בערך.

מה אני אגיד לך, אפשר להסתדר. במקרה של פיפי על השטיח הייתי קודם כל פורשת עליו חיתול טטרה/פלנל מקופל, ודורכת טוב טוב. כבר 80% מהפיפי עבר מהשטיח אל הבד.
אח"כ מפזרת על זה אבקת סודה ומרססת קצת חומץ (אני תמיד מחזיקה חומץ במכל תרסיס כי אני מנקה אתו כל מיני דברים בבית). ככה לא נשאר שום ריח של פיפי. (אחרי שהחומץ מתנדף/מתייבש, אפשר לשאוב את האזור ולהעלים שאריות סודה)

אפשרות אחרת פחות אקולוגית אבל יותר נוחה: אחרי שספגת את הפיפי, לעבור על הכתם טוב טוב עם מגבון (או כמה מגבונים זה אחר זה, במקרה הצורך).

אם תיכנסי אליי הביתה ותסתכלי על השטיח, ממש לא תחשבי שהוא ראה פיפי בכמויות שהוא ראה. כן יש קצת כתמים שיכולים להיות גם ממיץ. ריח אין.

יש למישהו רעיון לגבי מה לעשותעם בית עם שטיחים מקיר לקיר???
[list]
[*] זה בית שכור אז זה לא אפשרי לאפשר קקי ופיפי בכל מקום
[/list]

נשמע מצוין!

שלום מיני, תודה ע התגובה.

אכן אני צרכיה להשיג סיר. נראה לי שגם יהיה לה יותר נוח בסיר, היא כזו קטנטנה, וכן תהיה לה יותר עצמאות.
כשהיא כבר רטובה, אני אומרת "עשית פיפי, איזו יופי שאמרת לי, אני מקווה שבפעם הבאה אצליח לקחת אותך לפני שהפיפי יצא. עכשיו אתן לך מכנסיים נקיים". משהו כזה.
יש לנו מבחר מכנסי פליז, אז זה לא כזה נזק.

אם לא היה חורף ירושלמי או אם הבית שלנו היה מוסק יותר טוב, הייתי משאירה אותה חצי ערומה.

אני חושבת שבשלב זה כדאי לך להיות היוזמת. היא אמנם ביקשה להוריד את החיתול וזה מעולה, אבל היא עדיין לא בהכרח מבינה לפני שיש לה פיפי, או מה זו התחושה הזו.
לכן, הייתי לוקחת אותה בכל פרק זמן קבוע לעשות פיפי (לא עדיף לך על הסיר/ישבנון? נראה לי קשה להחזיק אותה כל פעם).
הגיוני מאד שהיא אומרת אחרי שעשתה, ולכן את למעשה צריכה להיות ערה לסימני פשפוש מקדימים, כדי לתפוס את הפיפי לפני זה.
מה את עושה כשאת רואה שהיא רטובה?

בצהרים, אחרי שנת היופי שלה הבת-בת התעוררה בכתה באי נוחות ואז אמרה "פיפי". שאלתי אותה אם היא רוצה לעשות פיפי בשירותים, היא פסיקה לבכות והתחילה ללכת לכיוון חדר השירותים.

החיתול שלה היה יבש. החזקתי אותה מעל האסלה עד שנמאס לה. השארתי אותה בלי חיתול וביקשתי שתגיד כשהיא צריכה.

אחר כך נסענו להביא את אחיה מהגן. אחרי הגן הייתי בגינת משחקים, בדרך חזרה לאוטו (שעה אחרי שהתעוררה) היא אמרה שוב "פיפי". אז החזקתי אותה מעל שיח. היא נראתה מרוצה ואף אמרה "פיפי פיפי", ו"פשש", כנראה חיקוי שלי מהפעמים שניסיתי לפשפש אותה. לא יצא כלום.

היתה לנו דרך די ארוכה ולקראת סופה היא התחילה לבכות. הבנתי שזה כנראה הפיפי, אבל לא יכולתי לעצור. כשהצלחתי לעצור בתחנת אוטובוס היא כבר היתה רטובה. אני חושבת שהיא הבינה שניסיתי לעזור לה.
כל אחר הצהרים היא היתה בלי חיתול. היא אמרה "פיפי" אבל כנראה אחרי שעשתה, או שלא שמעתי בפעמים הראשונות (בכל זאת היא הרביעית כאן בבית וזה בית גדול).
אז החלפתי לה מכנסיים כשהיה צריך.

עצות? רעיונות? חיזוקים?

הבת-בת (ככה אני קוראת לה) התנגדה אתמול בעקשנות שאשים לה חיתול. ממש בכל כוחה. אז שאלתי אותה "בת-בת, מה עם החיתול?" והיא אמרה "או רוצה". כלומר "לא רוצה". היא בת שנה וחצי, ואפילו שזו הפעם הראשונה שהיא אמרה "או רוצה", היה מאד ברור למה היא מתכוונת. נתתי בה מבט שואל והיא סימנה "לא" עם הראש במרץ. יותר ברור מזה - אין.
אז השכבתי אותה לישון בלי חיתול.
אחרי שעתיים היא התעוררה והיה לי ברור שזה בגלל שהיא צריכה פיפי. לקחתי אותה לכיור, השארתי את חדר האמבטיה חשוך, כדי שהיא לא תתעורר לאור חזק. היא עשתה פיפי בכיור. זה לקח כמה דקות לחכות ולהחזיק. זה היה ממש נחמד.
לפנות בוקר היא שוב התעוררה, הייתי מאד עיפה והנקתי אותה. קמתי בשלולית קטנה. חבל, אבל הקשב שלי לפנות בוקר - ישן.

שלום
צריכה עזרה..
הבת שלי בת שנה. היא מכירה את הסיר מאז שנולדה. לא ממש ידעתי הרבה על השיטה אבל מכיוון שכל פעם שהחלפתי לה חיתול היא עשתה פיפי על עצמה התחלתי להחזיק אותה מעל קערה והיא למדה לחכות. בן זוגי חשב שאני משוגעת בהתחלה אבל אז ראה כי טוב. בכל מקרה עברנו תקופות שונות בהן עשיתי טעויות והלחצתי אותה והיא שנאה את הסיר ואז שוב חזרנו לזה קצת. תמיד זה היה חלקי, רק בהחלפת חיתול ואם זיהיתי קקי בזמן. בחודשיים האחרונים נכנסנו לשגרה שבה היא עושה בסיר (פיפי ובדרך כלל גם קקי) כל פעם שהיא מתעוררת משינה (לא מיד אחרי), שזה 3-4 פעמים ביום. אני יכולה לזהות שהיא צריכה פיפי או קקי אם אני מסתכלת עליה אבל המציאות היא שאני לא בוהה בה כל היום, היא שמחה לשחק עם עצמה חלק גדול מהזמן ואני מתפנה לעיסוקים אחרים. אבל בגלל שלאחרונה היו לה ימים בהם לא השתמשה בחיתול כמעט (נשאר נקי כל היום) והלך לנו מצויין עם הסיר ניסיתי לקחת את זה עוד צעד קדימה. לפעמים זה הולך מצויין אבל יש ימים שהיא פשוט לא מוכנה לשבת על הסיר (או מעל הכיור), פשוט אין לה זמן לזה, היא רוצה לעשות דברים אחרים וממש לא מפריע איפה היא עושה פיפי או קקי. אולי אחרי השינה זה עבד טוב כי היא עוד יותר רגועה ושמחה לשבת על הסיר עם הצעצועים שלה (היא לוקחת את הזמן). האם זה נכון להתעקש או עדיף להמשיך עם השגרה שהיתה? ואם כן, אז איך?
אשמח לעצות. תודה.

שלום כולם
סביר להניח שבכל התכתובות החשובות שפה יש את התשובות לשאלותי אבל אני כבר כמה ימים מנסה להגיע לקרוא ובסוף מוצאת את עצמי מנקרת מול המחשב ורואה כפול כל מילה...אז פשוט אשאל.
בני בן 7 חודשים (היום בדיוק!), פעיל ונמרץ, כבר יושב עומד ומנסה ללכת. כשהיה בן 3 חודשים היתה לנו פאזה קצרה של הורדת חיתולים, זיהיתי סימנים והכל אבל אז מכל מיני סיבות הפסקנו (חולי, מעבר דירה מהגיהנום וכו') ועכשיו אני ממש רוצה לחזור אבל הכל כל כך שונה!
כבר תקופה שמציעה לו אחרי שמתעורר, אחרי הנקה, כשחוזרים הביתה וכד'. לפעמים עשה ולפעמים לא וזה נראה לי בסדר.
בנתיים לא מצליחה לזהות סימנים וכל פעם מופתעת מחדש (אבל עדין בתחילת הדרך אז יש לי עוד תקווה). חייבת להודות שגם לא ממש קל לי לשבת ולצפות בו כי יש לי קוצים בתחת וכל הזמן אני נזכרת במשהו שאני צריכה לעשות וכמובן שכבר פיתחתי טונה של רגשות אשם סביב זה...אשמח לאות הזדהות אם יש פה או לפחות לטיפ איך להכניס את זה ליומיום. חשוב לציין שהוא ילד מאד מאד עצמאי ומשחק עם עצמו ובכך מאפשר לנו לא להיות צמודים אליו ולהצליח לבצע כל מיני פעולות קצרות בבית
שאלותי הן:
[list=1]
[*] האם יש סימנים ידועים ומוכרים לשלב זה (כלומר מבחינת גיל והתפתחות מוטורית) שאוכל לקבל רמז לגבייהם?
[*] קניתי סיר אבל אין לי מושג איך להתחיל להשתמש בו. כלומר, איך להראות לו ששם עושים את הצרכים. בנתיים עושים באמבטיה
[*] ממה שכן הספקתי לקרוא פה, הבנתי שאפשור תנוחת הקריעה חשובה. איך זה קורה אם יושבים על סיר? יש סירים שבנויים לכך? כי זה שקניתי ממש לא..אלא אם אחזיק לו את הרגליים למעלה
[/list]

זהו לבנתיים
תודה מראש :)

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

גיליתי את השיטה מאוחר ואני מתחילה ליישם אותה בימים אלו. התחלתי לנסות אותה אחרי יותר מתשעה חודשים של חיתולים.
כבר יותר משבוע, רוב היום הגוזלית מסתובבת ללא חיתול, אך הסיר עדיין נקי, ומשמש כמשחק מעניין מדי פעם.
נראה לי שתפסתי אותה בשלב דיי מסובך. היא זוחלת על הגחון, אז היא כבר מסתובבת בכל מקום, והיא עדיין לא יושבת. אני מרימה אותה מעל הסיר היא מחייכת ודקה לאחר שאני מורידה אותה לשחק היא עושה פיפי.
אני יודעת שאני צריכה לתת לזה זמן.
היום היא נראתה לי ממש נהנית מהעניין. מיד לאחר שאני מורידה אותה לרצפה, היא עושה את עינייניה, וממש ניהנת להשתכשך בנוזלים.
האם למישהו/י יש רעיון מה אני צריכה לעשות? אולי אני צריכה לחכות קצת עד שלפחות תשב?
עוד עניין אחד שקצת קשור. מכיוון שלא מצאתי מדור מתאים לנושא, החלטתי לשאול בדף שקשור לבלי חיתולים.
עד היום אני מניקה אותה מלא. היא בקושי אוכלת אוכל מוצק, לפעמים כפית ביום. היציאה שלה נוזלית ביותר, האם זה נורמלי??? זה לא שזה השתנה, זה ככה מאז שהיא נולדה.

אילנה שלום. למיטב הבנתי מדובר כבר בגמילה מוקדמת ולא בלגדל ילדים בלי חיתולים אז אולי כדאי שתכתבי בדף הייעודי כדי לקבל תשובות יותר רלוונטיות. נראה לי שהדף המתאים יותר הוא [po]גמילה מחיתולים בגיל צעיר[/po]
לעניין עצמו - אין לי הרבה ניסיון אז קשה לי לייעץ. אינטואיטיבית מציעה לשחרר ולקבל שאכן מדובר בהתחלה בהרבה בגדים מלוכלכים (אפשר בחום הזה להלביש רק בתחתונים לטעמי ואז אולי קל יותר לשחרר), ולהמשיך להגיד לו בכל פעם שהוא עושה "עשית פיפי/קקי" ו"פעם הבאה נעשה בסיר/שירותים". לנסות גם לפשפש כמה שיותר בחוץ או לבדוק אם יש מקומות אחרים שמועדפים עליו. אני משערת שבהדרגה זה יתפוס. בהצלחה.

יש לי שאלה,
הבן שלי בן שנה וארבעה חודשים והחלטנו לפני שבוע להוריד לו את החיתולים - לא מטעמי גמילה אלא כי התחילו לו דלקות נוראיות אז אמרנו שהגיע זמן גם לגמול. הוא מהר מאוד הבין שהוא עושה פיפי והוא התחיל לקרא לי אחרי שהוא עשה כדי שאני אנקה אחריו. הבעיה היא שהוא לא מוכן בשום אופן לעשות באסלה וגם לא לשבת על הסיר - יש לו ישבנון באסלה. הוא מוכן לשבת על האסלה ולקרא ספר או לשחק אבל לא לעשות פיפי. מיד אחרי שהוא מבקש לרדת הוא עושה פיפי על הרצפה. אם אני קולטת תוך כדי ואומרת לו אתה עושה פיפי ולוקחת אותו לאסלה הוא מפסיק באמצע ומתחיל לבכות שהפרעתי לו וכך גם קקי.
רק פעם אחת הוא עשה באסלה מיד אחרי השינה אבל שאר הפעמים זה לא הצליח.
השאלה שלי היא האם להפריע לו באמצע ולקחת לאסלה או לתת לו לעשות. אני לא מצליחה לזהות סימנים לפני אפילו שאני מסתכלת. אני מנסה לתזמן - זה בערך 10-15 דקות אחרי שהוא שותה או אוכל אבל אז הוא לא מוכן לעשות רק כשהוא יורד בעמידה וכך גם קקי.
אני גם לחוצה מאוד מהסיפור שזה לא הולך והבנתי ממה שכתוב פה שצריך להוריד לחץ. העניין הוא שאני לא יכולה לתת לו להסתובב בלי מכנסיים כי הוא כל הזמן מגרד באשכים ורק כששמים לו מכנסיים ותחתונים הוא מפסיק לגרד, מה שאומר המון המון בגדים מלוכלכים.
אז פרט לזה שאני צריכה להרגע מה עוד כדאי לעשות?

תודה
אילנה

תודה ורד

אכן קראתי ואני ממשיכה
אני גם כמובן עוקבת אחרי הפעולות של בני שלצערי לא תמיד קבועות.
אבל השאלה שלי היא איך אני בפועל מושיבה אותו שהוא יסכים לשבת על הסיר ויבין שכאן משחררים ולא מתאפקים.

הוא מתאפק יופי כשהחיתול מלא (בבוקר), ויודע יופי שאחרי גדולים צריך לשטוף אותו - הוא לא נרגע ולא אוכל ולא ישן עד שיהיה נקי (הרגלנו אותו לכך מלידה, כי רציתי להתחיל מתישהו קשב).

גם רונה בת 8 + ואני מתחילה עכשיו.
אני ממליצה לך קודם כל לקרוא את הדפים הרלוונטים באתר כי זה נותן פרספקטיבה
גם רונה לא רצתה לשבת על הסיר, ועכשיו, שבועיים אחרי שהתחלנו, כשיש לה פיפי או קקי היא מסכימה
חוצמזה זה לא חייב להיות בסיר
העניין המרכזי , כמו שכתוב בכל הדפים, הוא להבין את הדפוס
אני לדוגמא שמתי לב לכמה דברים: 1. היא תמיד קמה יבשה כשהיא ישנה במשך היום ואחרי 10 דקות עושה פיפי
על פי רוב היא תיעמד ממש לפני כן ועכשיו אני רואה שהיא גם מדברת אלי לפני שהיא עושה פיפי
[list=1]
[*] עפ"י רוב, 2 דק' אחרי הנקה היא תעשה פיפי
[*] בזמן האוכל אני צריכה להיות קשובה כי יש מצב לקקי
[*] בערך כל חצי שעה פיפי ולגבי הקקי עוד אין לי תובנות
[/list]
לילה עוד גדול עלי...
אני מרגישה שזה כמו ליצור פסיפס, פרט ועוד פרט ועוד פרט והמון פיפי על הריצפה וקקי גם
היום היה פיפי ראשון בסיר
אתמול 2 חצאי קקי
נורא כיף!
ואת יכולה פשוט בכל רגע שאת איתו, להוריד לו חיתול ואז זה גם קורה במהלך השבוע ולא רק בסופו
בהצלחה

שלום לכן,

חדשה פה,

לצערי קשב לא התחלתי וגם לא החתלה בר"פ (עקב לידה קשה מדי) עכשו כבר 8+ חודשים ואני מאוד רוצה להתחיל להוריד לחמודי את החיתול.
מה עושים?

ניסיתי להושיב אותו על הסיר והיה לו קשה לקבל את זה .

החזקתי אותו על הסיר ואפילו הפעלתי לו את המנגינות של הסיר (הוא הקשיב כמה שניות - הוא מאוד אוהב מוזיקה ושירים ומוחא כפיים כשהוא רוצה שנפעיל לו מוזיקה או כשהוא שומע מוזיקה).

הבעיה שהורדת חיתולים אני אוכל לעשות רק בסופ"ש וגם אז חלקית.

אשמח לתובנות, המלצות הכוונות וכו'.

הי רעות,
אני מצדיעה [b]לך[/b] על הרצון להתחיל עם כל זה עם שתי תינוקות בבית. אני עם בן שנתיים שעוד "מפספס" ועם בת כמעט חודש שלצערי זוכה מעט מדי "להתפשפש". (אני עדיין לא מבינה את הוראות ההפעלה לשני ילדים P-:{{}}).

ולענייננו-
ממליצה בחום [b]פשוט[/b] להוריד לגדולה את החיתול, שתתחיל לזהות את היציאות שלה. בגיל הזה יש סיכוי טוב שמהר מאוד היא תתחיל להודיע כשיש לה.
אצלנו הוא לא הסכים לשבת על אסלה/סיר/כל פתרון יצירתי אחר, אז התחלנו פשוט בלציין שהוא עשה פיפי בעודו עושה (על הרצפה...), ושבפעם הבאה נעשה ב...(דשא?!) (דורש הסכמה לשלוליות על הרצפה לתקופה זו, או לשהייה ממושכת בחוץ), ומהר מאוד [b]הוא[/b] זה שציין שזה פיפי, וקצת אחר-כך גם הודיע לפני שעשה (הופתעתי כמה מהר זה קרה). יש כמובן עוד המון פרטים וטיפים, שאת רובם את יכולה לקרוא פה בדפים השונים (קראי ב{{}}[po]גמילה מחיתולים בגיל צעיר[/po]{{}}), הכי כדאי שפשוט תתחילו, ותחזרי עם שאלות (-;
לגבי המעון - אם בחלק מהיום (שם) היא מחותלת, זה אכן יהפוך את התהליך ליותר איטי, אבל הלמידה עדיין מתרחשת. אולי תתחילו רק בבית, וברגע שזה כבר נהיה די פשוט, תבקשי שימשיכו גם שם (בגיל הזה, כשיש שליטה טובה על הסוגרים, הפיפי לרוב לא כל כך תכוף, ככה שלא צריך להתעסק בזה כל היום).

לגבי התינוקת- קראי ב{{}}[po]לגדל ילדים בלי חיתולים[/po]{{}}. זה סיפור קצת שונה. אפשר גם איתה להיות בקשב ליציאות רק כשהיא איתך, ולחתל עם אחרים, ואפשר להציע להם להשתתף בתהליך. אולי דווקא יתלהבו?
בכל מקרה, שיהיה בהצלחה! ותחזרי לספר איך הולך?

שלום רב,
אני קוראת פה ודי נדהמת ומצדיעה לכן על הסבלנות!!!
רציתי לשאול- בתי בת שנה ו-7 חודשים ואני שוקלת לנסות גם להוריד את החיתול הדילמה שלי היא איך להתחיל, ואיך משלבים זאת עם הליכה למעון?
האם זה בסדר להתחיל רק לאחר שחוזרת מהמעון ונמצאת בבית? זה לא עלול ליצור בלבול- שבבית בלי טיטול ובמעון עם? ואיך עושים את ההכרות עם הסיר/שירותים? אחרי הפספוס הראשון או שפשוט באופן שיטתי להניח אותה מעל והשמיע קולות של פשפוש וכו'...
כמו כן יש לי תינוקת בת חודשיים וחצי וההתלבטות לגביה נובעת מעצם העובדה שצריך לקחת אותה בכדי להתפנות- נניח ואני מוכנה להשקיע בכך- אך מה קורה כאשר היא לא נמצאת איתי והיא אצל סבתא/דודה- אני לא יכולה לצפות מאחרים להיות סבלניים ולקחת אותה כל פעם... שלא לדבר על פספוסים והחלפות מרובות שיצטרכו להחליף... איך משלבים?

[u]היום נרשמו כבר 3 פיפי בסיר[/u] וגם קקי!
אבל כנגד זאת, גם 2 פספוסים במנשא :-( (כמובן בעיה שלי. אחרי פספוס ראשון הייתי צריכה להושיב אותו על הסיר, שלא יחזיק עוד) ופספוס קקי.

נראה לי שאני גם לא קולטת - היום הוא בבירור הודיע לי על הקקי המפוספס, אבל פשוט לא הבנתי שזו הודעה "כזו". אחיו היה מודיע בלי שום ספק. מעניין למה אותו הבנתי ואת השני לא.
בכלל נראה לי שבא לי לפתוח לו בלוג שחרור מחיתולים. [po]בלוג ולאדק היפה ושחרורו מהחיתול[/po]

[u]וכמעט תמיד גם על ה"חריץ" שבין שתי המיטות, כדי להרטיב כמה שיותר מצעים במכה.[/u]
באסה!

איזה כייף שכתבתי פה. היום נרשמו כבר 3 פיפי בסיר :-) שיא אישי (שלו, לא שלי).

[u]וכמובן שכשאני חושבת "הממ, למה שלא אפשפש אותו עכשיו" אני משפילה מבט ורואה שהשנייה הזו הוא בדיוק עשה[/u]
כמובן.

ומי אמר שאין חוקיות בענייני פספוסים?
אצלנו זה פק"ל - הרטבת לילה אחרי כל החלפת מצעים, וכמעט תמיד גם על ה"חריץ" שבין שתי המיטות, כדי להרטיב כמה שיותר מצעים במכה.

[u]<כוחות, כוחות...>[/u]

קוראת שוב את התאריכים בדף [po]גמילה מחיתולים בגיל צעיר[/po] ורואה שגם עם הגדול התחלתי להוריד חיתול לגמרי בגיל 1.2 (ולא 1.3 כמו שזכרתי), וזה לקח בערך 4 חודשים עד ליובש מלא. בעצם אולי 3 חודשים עד ליובש מלא בזמן שהוא איתי, ורק אז נפטרנו מהחיתולים גם עם סבתא.

<כוחות, כוחות...>

טוב, אנחנו בשיא תקופת השלוליות.
ביום טוב, כמו שלשום, יש 2 פיפי/קקי בסיר.
ביום כמו היום היה אומנם פיפי אחד בסיר (בחוץ, עם סבתא!) אבל פעמיים "תאונות" קקי.
סבתא לשמחתי מקבלת את זה אחלה ומשתפת פעולה.
לרוב הוא יושב על הסיר בלי בעיות, לא תמיד עושה שם. וכמובן שכשאני חושבת "הממ, למה שלא אפשפש אותו עכשיו" אני משפילה מבט ורואה שהשנייה הזו הוא בדיוק עשה |אוף| (טלפתיה בהצתה מאוחרת)

בשבת היינו אצל הוריי רוב היום ושם הוא היה מחותל (ביוזמתי. לא רציתי שזה יהפוך לעניין מלחיץ, יש להם שטיחים וכל זה) ואולי זה פגם קצת. אם כי כאמור, מפה אפשר בעיקר לעלות...
כמובן שאני רצה לכתוב כאן כדי שמרפי יקרא והמצב ישתפר ;-)

אני די מהדהדת את מה ש [po]שני צו[/po] כותבת פה. חוץ מזה אין לי ממש "עצות". סבלנות, סבלנות, ושידור נכון ליקום.
מה זה "נכון"?
זה האנרגיה שרוטטת בנו כאשר אנחנו נמצאים בסיטואציה. אין לי דרך אחרת לתאר את זה.
פשוט, הילדים קוראים את המחשבות שלנו בדייקנות. אין אפס.
וגם היקום )-:

[u]גם לתרחישים אפשריים ממי שניסה זאת- מתי אפשר לצפות ללילה יבש, כמה התעוררויות לפיפי בלילה בשלב הזה, מה מלבישים כדי לסרבל כמה שפחות, וכו'[/u]

מאוד משתנה. אצלנו הוא היה עובר לילה בלי פיפי מגיל חודשיים וקצת (כן היה פיפי בזריחה) כי היה קיץ. אח"כ היה חורף עם פשפוש או שניים בלילה. שוב קיץ בלי פשפושים. ועכשיו אנחנו בחורף עם פשפוש אחד או אפס.

בגדול- זה נכון שמבאס לקום, להתעורר ושהוא יתעורר. מצד שני, זה הרעיון, לא עושים פיפי מתוך שינה. ואכן הילד שלי לא עושה פיפי מתוך שינה, חוץ מבמחלה, מגיל חודש בערך. אז יש בזה משהו. במיוחד שאת שומעת את סיפורי הרטבת לילה בגיל חמש ושבע ובאופן כללי שנים אחרי גמילה.
אני חושבת שהיו לילות ספורים בחייו (מלבד החודש הראשון) שלא פשפשתי אותו בלילה. תמיד לקחתי אותו כשחשבתי שהוא צריך, אלא אם כן הוא היה ממש חולה וחאראם על ההתעוררות.

לגבי מתי זה פיפי, אצלי החוק בלילה זה -כשציצי לא עוזר.
הוא מתעורר. נותנת לו ציצי, חוזר לישון ומיד מתעורר, בפעם השניה או השלישית אני נשברת ומפשפשת.
למדתי שגם הוא, כל עוד הוא יכול להתאפק הוא מעדיף להתאפק מלקום ולפשפש, כך שאם אקח אותו מוקדם מדי הוא יתעצבן ויסרב.

האמת שזה נכון גם ליום. כשהתינוק "מתעצבן" על הציצי, זה ברוב המקרים אומר שהוא צריך פיפי (או קקי).

אני מלבישה חיתול בד ומכנסיים בחורף (אבל בלי כיסוי, אז זה בעצם כמו תחתונים רק סופגים). מורידה ומלבישה בחושך, חצי מתוך שינה- מיומנות נרכשת.

יש את [po]בלי חיתולים גם בלילה[/po] או משהו כזה.. רלוונטי.

באמת נהייה פה אקשן...
אין לי עצות לאחרות אז אני חוזרת לעסוק בעצמי, או יותר נכון בפיפי-קקי של התינוק שלי :-)
אמא ללי- תודה על העצות
פריפולד זה מה שנקרא בלשון העם טטרה?
אולי החיתול בקערה עשוי לפתור את נושא החתול
אבל כל היתר- הפשטות תוך כדי הנקה, פישפוש לילי, נשמע לי אעפס קצת מסורבל...
אחרי כל זה את מצליחה לחזור לישון? צריך הרי גם להלביש חזרה, ונראה לי שאחרי כל זה אני כבר לא ארדם חזרה בקלות
אשמח לעוד עצות
וגם לתרחישים אפשריים ממי שניסה זאת- מתי אפשר לצפות ללילה יבש, כמה התעוררויות לפיפי בלילה בשלב הזה, מה מלבישים כדי לסרבל כמה שפחות, וכו'

אוהו, איזה אקשן פה.
מזכירה מה היה אצלנו: גם אנחנו בגיל שנה וחודשיים הורדנו לגמרי חיתול, שלושה שבועות היו שלוליות בכל מקום, וביום אחד זהו. עכשיו, לא שאין יותר הרטבות ופספוסים, אבל זה לא הכלל. יש הרבה ימים בלי מכנסיים רטובים (כלומר, מפיפי. כי מכנסיים רטובים משלוליות ובוץ וברז יש תמיד), ולא פעם היא מבקשת, אבל כן צריך להציע. וקורה גם שהיא עסוקה ולא רוצה ללכת לעשות, ואחרי כמה דקות עושה במכנסיים. לפעמים אני אפילו לא אומרת שום דבר, ולפעמים קצת מתעצבנת, אוי, למה לא באת כשהצעתי לך, אבל באמת לא ביג דיל.
אני החזרתי חיתול בד ללילה עד שייגמר החורף, אחרי כמה תאונות ליליות בימים גשומים במיוחד. אבל רוב הזמן, ואני מדברת על כמה חודשים טובים, היא קמה יבשה וממש לא עושה בלילה. גם לא כשהיא מתעוררת, ממש, ולוקחים אותה על הידיים, ואני מיניקה אותה ומה לא. היא מסרבת לעשות וקמה יבשה. ויש יוצאים מן הכלל: לפעמים פתאום יהיה לה והיא תבקש, ולפעמים (אולי חמש-שש פעמים בכל הזמן הזה) תרטיב "מתוך שינה". אני לא יודעת איך זה בגיל חצי שנה, אבל נראה לי שאם הוא כל כך בעניין, הוא כבר ילמד אתכם. אבל רצוי שיישן על מזרן קטן משלו, לא?

ושאלה משלי: אצלנו קקי זה רק בתחתונים או באוויר, לעולם לא בכריעה ולא בהצעה ולא בבית שימוש ולא בסיר וכל שלל האפשרויות שמקובלות עליה. מה עוד, היא עשויה להודיע שזה הולך לבוא, או שרואים שהיא מרוכזת ועושה, אבל לא מסכימה "לגמור את העבודה" במקום מוסדר. ואני רואה שכאשר היא ממש צריכה היא [b]עומדת ומכווצת[/b] את הישבן חזק-חזק, כאילו עוצרת את זה. בהתאם, לפעמים יוצא לה "בתשלומים". זה ככה כבר חודשים. אם אני רואה שזה הולך לבוא ומזג האוויר מאפשר אני פשוט מורידה לה שתעשה איפה שבא לה, ובחוץ. ניסיונות לקחת אותה לעשות או להחזיק אותה בתנוחה נתקלים בהתנגדות ובכי.
מצד אחד אני פשוט מחכה לה, כלומר שהיא תרצה לעשות בשירותים או משהו, ומצד שני אני תוהה אם אני יכולה לקדם אותה לאיזה סידור קצת יותר... תרבותי, נקרא לזה.

[u]איך עושים קשב בלילה? האם זה עוד יישים בגיל חצי שנה (כמעט)? איך מתחילים?[/u]
אם יש לך כוחות אז לדעתי תמיד שווה לנסות. אני הייתי מחזיקה קערה ליד המיטה, ושמה בתוכה חיתול בד (פריפולד) שיספוג את הפיפי. ככה גם אם החתול הופך לך את הקערה זה פשוט חיתול רטוב על הרצפה ולא שלולית. (עכשיו אני כבר כמה חודשים לא מסוגלת בלילות, פשוט אין לי כוחות לזה).
בנוגע לאיך - בפעמים שחשבתי שהיא צריכה לפשפש (היתה זזה באי נוחות מתוך שינה די הרבה זמן לפני שהיתה מתעוררת) - הייתי מתיישבת במיטה ומניקה אותה בישיבה. תוך כדי ההנקה הייתי מפשיטה אותה, ואז אחרי שסיימה לינוק הייתי מפשפשת אותה מעל לקערה. היו תקופות שמוצץ תוך כדי היה עוזר לפשפוש. כל זה בשונה מהתעוררות שהיא רק להנקה, שבה הייתי מניקה בשכיבה מתוך חצי שינה.

[u]בינתיים (עברו שעתיים) היא דיווחה שהרטיב זוג מכנסיים אחד.[/u]
אח"כ הרטיב עוד זוג עם המטפלת, וגם עשה קצת בזמן שנת הצהריים שלו :-/ בעגלה. כנראה שציפה לחיתול בשינה.
אחר הצהריים תפסנו קקי אחד בסיר |יש| וגם היה פספוס קקי אחד, כמובן בשנייה שיצאתי מהחדר... מעבר לזה המשיכו השלוליות.

התינוקי כמעט בן חצי שנה (לא ייאמן איך חולף הזמן...)
התחלנו בקשב כשהיה בן 6-7 שבועות, בעקבות תפרחת חיתולים איומה שסבל ממנה
ותוך יום הוא פשוט תפס את העניין לחלוטין
כיוון שיש פה עוד ילד וכל העניין נראה לי נורא מסובך, תכננתי ליישם איתו את העניין רק שעה שעתיים ביום , בזמן שגם ככה הפשטתי ואיווררתי אותו מהתפרחת.
אבל הוא החליט בעצם ללמד אותנו קשב, התחיל לסמן על כל פיש, ומהר מאד התחלנו לקחת אותו לשירותים במשך כל היום.
אנחנו כן מחתלים (ר"פ בדרך כלל) ומפשיטים לפשפושים.
לאחרונה שמתי לב שאני "סוחבת" את אותו חיתול שנשאר יבש גם 3 ימים לפעמים, ונראה לי שכדאי לעלות שלב...
העניין הוא הלילות: בימים הראשונים שהתחלנו, הוא היה מסמן בלילה, ואני -מודה ברוב עוונותיי- התעלמתי והסתובבתי לצד השני...
קצת מתביישת, אבל אין מה לעשות, חשוב לי לישון בלילות אחרת אני לא בנאדם. גם ככה הנקות, והתעוררויות פה ושם של הגדול
אני לא רואה את עצמי גם קמה לפישפושים
אז הוא הפסיק לסמן בלילה. הוא עם חיתול חד פעמי אקולוגי, קם דיי מפוצץ.
בגלל שהוא כזה מסמן מעולה ביום וכמעט לא מפספס בכלל, ובעיקר בגלל שאני רואה איך אחיו הגדול ( 3.5) , שגדל מחותל, עוד סוחב הרטבות בלילה שנים אחרי שגמול ביום, מתעורר בי רצון להתחיל גם קשב בלילה
איך מתחילים בכלל? אני יודעת שיש המון דפים בנושא, אבל אני לא מצליחה להגיע לזה בימים אלו, אז אני מקווה שתוכלו לענות לי פה...
איך עושים קשב בלילה? האם זה עוד יישים בגיל חצי שנה (כמעט)? איך מתחילים?
אנחנו מפשפשים ישירות בשירותים/כיור, זה לא ריאלי פה קערות- כי יש חתול שהופך כל דבר, אז אני חוששת שלקום בלילה לשירותים יעיר ויעצבן אותו, ויעיר גם אותי עד כדי קושי לחזור לישון
כמה פעמים קמים בלילה לפישפוש בשלב הזה?
בקיצור- להכנס לכל העניין?...

אסקלציה!

אתמול היו שלוליות לרוב אבל פיפי אחד בסיר (אשקרה התרגשתי :-] )

היום - פיפי אחד בסיר בבוקר. רציתי להלביש חיתול לפני שיצאנו להביא את הגדול לגן, אבל התינוק פשוט סירב לחיתול בכל תוקף. מה אני אעשה, הלבשתי לו תחתוני בד מרופדים שתפרתי פעם, איזה צ'יקמוק מפלנל, ביקשתי שלא יעשה עלי במנשא ויצאנו לגן ככה. מסרתי אותו לידי הבייביסיטר עם 4 זוגות מכנסיים וסיפור מרוכך על כך שהוא גומל את עצמו...
בינתיים (עברו שעתיים) היא דיווחה שהרטיב זוג מכנסיים אחד.

(-:

אגב, שכחתי להגיד לך, שאת כל מה שכתבתי את הרי כבר יודעת ממזמן.
בסך הכל נבהלת לרגע ובאת לקרוא לי, אז באתי להזכיר לך. והנה את רואה שזה הולך ממש מהר (-:

[u]בעצם מה איכפת לי מרפי, עכשיו אין כבר דרך חזרה.[/u]
יו גו גירל