[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

דרך אגב הוא גם מסררררב לפעמים להשטין בכיור אבל מסכים בעציץ!

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

נראה לי מי שהפעיל את הדף במקור כבר מזמן גמל את ילדיו ועזב את הדף, אבל נראה לי אפשר להפעיל אותו מחדש עם האמאות החדשות...
גם לי יש תינוק, בן, זוחל ונעמד בן 8.5 חודשים ואנחנו מנסים לפשפש כמה שיוצא. נתקלתי בבעיה שגם אני פחות זמינה גם לחוצה מהפספוסים וקצת נשבר לי לכבס כל הזמן, וגם אני לא היחידה שמפשפשת- הוא נשאר עם אבא וסבתא. קשה לי ללמוד מחדש את ה"סימנים" שלו, אני כבר לא בטוחה שיש, הוא כל הזמן בתנועה ולא נראה לי שמפריע לו להיות רטוב- עכשיו קר גשום ואין מצב לתת לו סתם לזחול בפארק...

האם הדף פעיל? זקוקה לעזרה עם פושפושון בן 9 חודשים!!!!

אחרי שהיה מפושפש באופן מושלם (אוי הפולניות...) בסביבות גיל 7 חודשים התחילו המון פיספוסים שבלי שהכרתי בכך בכלל הלחיצו אותי והלחצתי אותו ונהיינו לחוצים. פיכס.
אז שמתי חיתול ופישפשתי רק לפי בקשה ברורה והשביתה די פסקה. ראיתי כי טוב, והמשכתי לחתל ולפשפש. אממה....הרשיתי לעצמי יותר מידי, ונהיה לי נוח לא לפשפש כל הזמן והבמבי התחיל לעשות בחיתול כאילו ככה היה מעולם. השיא היה, שהוא עשה קקי (!!!!!!!!) בחיתול. פעמיים! ומי שמפשפשת יודעת שמילא פיפי אבל קקי?!?!?!? זה לא קרה מגיל חודשיים! אז היום נפל לי האסימון שדי ומספיק בהחלט ומה עבר עלי, כנראה תקופה שלא הייתי זמינה (גם מנטלית ונפשית) ונעלם החיתול שוב לאלתר. הכי מדהים, שהילד לא שכח כלום, וברגע שנעלם החיתול ואיתו כנראה הציפיה שלי שהוא ירטיב אותו, חזרו הפישפושים לסדר. מרפי, קישט! אני מזהירה אותך. אהבתי לקרוא את המשפט
[u]צפי לפיספוסים בגאווה ובציפיה - הם השיעור שלך, להפסיק לפחד[/u]
מדהים איך אנחנו נופלות כל פעם מחדש
טוב, העיקר שגם מקפידות לקום :-)

אה....סתם באתי לחלוק משברון. לפעמים באתר הזה אני פשוט מתגעגעת, ולא יודעת אפילו למה(או למי)
הלוואי והיינו קצת פחות וירטואליות
מתי יש איזה יומעיון? :-)

פשוט קני לו מכנסיים סופגים מאוד...מתאים במיוחד לחורף.

מישהו?

שחרוני כמעט בן 4 חודשים ומאד אוהב לשכב על הבטן, להרים ראש וחזה גבוה ולדבר עם מה שנמצא מולו (וגם קצת להתאמן בזחילה).
זה מביא איתו הרבה הפתעות.
בבית אין לי בעיה, יש מזרון שיאצו עמיד במים עליו הוא זוחל, מקסימום נרטבות כמה מגבות או כמה זוגות מכנסים.
אני מתלבטת מה לעשות אצל אנשים אחרים (בעיקר ההורים והחמים).
חשבתי על חיתול לזמן שהוא זוחל אבל זה מבעס ואם החיתול יהיה רטוב כשאני לוקחת לפשפוש יהיה לי לא נוח להלביש לו אותו חזרה ואז יצא שאני מחליפה לו כל הזמן חיתולים.
למישהו יש רעיון?

וגם לי יש קקי!!!

[u]אני חושבת שהסיבה העיקרית לפספוסים זה פשוט משבר קואורדינציה, עדיין אין יכולת להפרדת תנועות שתאפשר סגירה סטטית מתמדת של הספינקטרים בזמן שכל השרירים שמסביבם (רגליים, אגן, בטן) מתארכים ומתכווצים כל הזמן. וכמובן - התינוק נהיה נורא עסוק במשימות החדשות, אז הקשב שלו יורד.[/u]
בדיוק. אני לא ידעתי לנסח את זה כל כך יפה, אבל זאת מחשבה שמסתובבת לי בראש כבר כמה זמן. זה לא רק הלחץ הפיסי על הבטן, משהו מהותי בכל הגוף משתנה ויש ירידה מאד משמעותית בשליטה על הסוגרים, גם כשהיא בכלל לא בזחילה / נסיונות זחילה. חזרנו לימים של לשבת עליי או על אבא ולהשתין בלי להניד עפעף.
המגבות הקטנות זה רעיון לא רע... אבל מה קורה כשיש קקי? (או שטרם "הדרדרתם" לשלב פספוסי הקקי?)

מזל טוב! גם אנחנו הגענו לשלב הזה! :-)

וזה אשכרה ללמוד הכל מחדש. הסימנים משתנים, התחושה שונה - הכל שונה.
פתאום לא רק שהוא מפספס - גם אני לא מזהה את הסימנים שלו.
תינוק אחר נולד לי :-]

ובדיוק עברתי לחתל עם רב-פעמיים... מזל שלא טרחתי ללכת על חיתולים רשמיים, אלא רק כיסוי חיתול ובפנים מגבת קטנה (face washer) מקופלת. אז אני יכולה לקנות עשרים-שלושים כאלה ולהחליף כל רגע בלי להתרגש.
(גם אנחנו משבט השטיחים-מקיר-לקיר. אז אפילו לא חשבתי ללכת על [po]בלי חיתולים[/po]. [po]לפשפש עם חיתולים[/po] זה אני)

דרך אגב, אני בכלל לא בטוחה שמה שגורם לפספוסים האלה זה לחץ על השלפוחית, מהרצפה. כשהוא על הבטן מה שנלחץ לרצפה זה האזור של הקיבה, והשלפוחית, למיטב הבנתי, נמצאת הרבה יותר למטה, קרוב למפשעה, בדיוק במקום שנמצא [b]באויר[/b] כשהם זוחלים.
אני חושבת שהסיבה העיקרית לפספוסים זה פשוט משבר קואורדינציה, עדיין אין יכולת להפרדת תנועות שתאפשר סגירה סטטית מתמדת של הספינקטרים בזמן שכל השרירים שמסביבם (רגליים, אגן, בטן) מתארכים ומתכווצים כל הזמן. וכמובן - התינוק נהיה נורא עסוק במשימות החדשות, אז הקשב שלו יורד.
(בעצם, יכול להיות שכן יש לחץ על השלפוחית - אבל מהשרירים שעוטפים אותה, שרירי הבטן התחתונים. לא מהרצפה)

[u]איך חיים עם שטיח מקיר לקיר וילדים בכלל?[/u]
מלכלכים אותו הרבה :-P אני חושבת שזה מאד נפוץ כאן בארה"ב, כנראה שזה פתרון זול יחסית לאופציות האחרות שלהם. אנחנו גרים בקומפלקס של דירות להשכרה, אז בכל פעם שמתחלפים דיירים הם מחליפים את כל השטיחים בדירה.
ממש אין לי מקומות שאפשר להיות בהם [u]בלי חיתול בכלל[/u] הדשא בחוץ מרוסס באלהים יודע מה, ובגנים ציבוריים אני לא מרגישה נוח להפשיט או לפשפש אותה... חזרנו לחתל לבינתיים, גם כדי להוריד לחץ ובעיקר כדי להגן על השטיח, אחרת ממש לא היה אכפת לי. פשוט נחכה לקצת שיתוף פעולה. עכשיו כשכתבת באמת שמתי לב שגדלו המרווחים, וגם בלילה למרות שהיא לא מסכימה להתפשפש, יש הרבה שעות יבשות בתחילת הלילה. והיא זוחלת כמו שדה קטנה, פשוט מדהים. כולה בת חמישה חודשים, אני נגנבת ממנה כל פעם מחדש.
כנראה שסבלנות זה שם המשחק.... תודה (())

ואז יום אחד זה עובר (ואז אחרי כמה ימים חוזר לכמה ימים אלוהים יודע למה).
אצלנו היה זמן רטוב מאוד מאוד מאוד ואז פתאום הכל התיבש. כבר חשבתי שהפצפון מיובש. מתאפק כמו גדול מתפשפש כשאני כבר נזכרת שמליון שנה לא עשה ולא ניגבתי שום שלולית בשום מקום. זה הולך ובא אבל התדירות של היבש גדולה יותר. עכשיו אנחנו בעניין אחר, הוא אוהב להשתין בעמידה. נעמד מחייך ומשתין בקשת על מה שיש. גם זה שלב, נכון?
איכשלא יהיה אנחנו מתקרבים לגיל שבו הורדתי לאחותו את החיתול. איך הזמן רץ! תכף זה כבר יהיה לחלוטין רגיל שתינוקות בגילו נגמלים כבר אצל אמהות "אמיצות" ואחר כך נדיר לראות תינוקות בגילו עם חיתול... הכל עובר.
בעסה עם שטיחים. בחיים לא הייתי מסתדרת... איך חיים עם שטיח מקיר לקיר וילדים בכלל? איזה רעיון מוזר זה לשים שטיח שאי אפשר להוריד א'פעם... ומה קורה אם למישהו נשפך הקפה? ליבי איתך...
המלצה שלי: להיות כמה שיותר בחוץ ובמקומות שאפשר להיות בלי חיתול בכלל ולא לדאוג לשטיחים רטובים או מוכתמים. לתת לה את הזמן הזה של הפספוסים, מהנסיון שלי, כשמרפים ולא מתעקשים על פשפושים בשלבים כאלו (שידועים לשמצה) הם פשוט חולפים להם כלא היו. אולי זה באמת סוג של מאבק כוחות? אולי הלחץ שלנו מפעיל להם לחץ על הבטן? לכי תביני. אצלי זה עובד. (זה ויצירתיות, עכשיו כדי לפשפש אותו בעת ישור רגליים אני עושה לו "בבבבבבבב" חרישי עם השפתיים על כפות הרגליים, זה מיד מרגיע אותו ואז מסכים להתפשפש).
בהצלחה.

אני תוהה - הוא עובר מעצמו השלב הזה אחרי שהזחילה מתבססת? יש משהו שאני אמורה לעשות באופן אקטיבי?
אין תקשורת כמעט בכלל. היא מסרבת להתפשפש רוב הזמן, גם כשברור שיש לה - לפעמים מקשיתה ומתעצבנת, לפעמים מסכימה להישאר בתנוחה אבל זה פשוט לא יוצא. חזרתי לחתל בבד אחרי מספר פספוסי [b]קקי[/b] גדולים על השטיח (מקיר לקיר) :-S בלילה מסכימה בממוצע פעם בלילה אבל יש עוד הרבה פיפים קטנים בחיתול. עושה רושם שלרוב זה ממש לא מפריע לה - עושה וזזה הצידה, או עושה ונשארת על זה. לפעמים מודיעה לי אחרי ולפעמים גם זה לא. קצת מתסכל שלא לומר מייאש...

http://finance.walla.co.il/?w=/127/1182971

אגב, בהמשך לדיון הנ"ל, אני שמה חיתול כותנה מקופל בתוך האוברול, וזה מחזיק וסופג, האוברול לא נרטב, אבל זה לא לוחץ לו, אז אני מניחה שתהי'ה פחות בעי'ה עם [po]שביתת פשפושים[/po] , שהבנתי שקורית בעיקר עם בנים.... וגם, זה נעים בקיץ, ולא מסורבל להוריד מכנסיים, רק לפתוח 3 כפתורים וזהו.... וגם לא יקר.

[u]ואני מכבסת המון מכנסיים אז לא עדיף כבר לחתל? (רב פעמי)[/u]
לדעתי, לא, מסיבה מאד פשוטה: מכנסיים אפשר להשיג בזול או בחינם (יד שנייה, במפגשי החלפות וכדומה) בכמות גדולה. חיתולים- זה עסק יותר יקר. אני התארגנתי לקראת החורף עם כמות נכבדה של מכנסיים (לפחות 20 זוגות) בלי שהוצאתי שקל (כולם הגיעו מחברות/קרובות/החלפות). להתארגן על כמות זהה של חיתולים, אפילו אם הם יד שנייה, זה סיפור של כמה מאות שקלים. כל עוד אין לי בעיה עם שלוליות, הוא לובש רק מכנסיים, ואם פספסתי- אז עוד זוג הלך לכביסה. מכנסיים כל כך קטנים גם לא תופסים נפח משמעותי מהכביסה.

תודה בשמת. אני באמת מרגישה שכל אפשרות עדיפה על החתלה.

[u]ואני מכבסת המון מכנסיים אז לא עדיף כבר לחתל? (רב פעמי)[/u]
אכן שאלה.
נדמה לי שאת עונה לעצמך מייד אחר כך:

[u]אך במלחמה היא הייתה מחותלת רוב הזמן ומאז הפסיקה להודיע ופשוט עושה[/u]
כלומר:
החיתולים בלבלו אותה, ועכשיו היא לומדת הכל מחדש.
האם את יכולה להלביש חם בחלק העליון (חולצה וסווטשרט או סוודר ואפילו להוסיף כובע, כי רוב החום של הגוף מתנדף דרך הראש) - ולהשאיר עירומה? תבדקי את האפשרות.
לילדים בריאים, אין בזה שום בעיה. זה יחסוך לך הרבה כביסת מכנסיים.
וזה גם מעודד חיבור ישיר למה שהיא עושה. ושמים שם סיר ואומרים לה "אופס, יצא לך. בפעם הבאה תעשי בסיר", בענייניות, בנעימות.

וגם לכבס מכנסיים עדיף לדעתי על פני החתלה, כי יש הבדל משמעותי גם מבחינת התחושה שלהם (חיתול באמת מרגיש אחרת ממכנסיים) וגם מבחינת ההרגשה שלך, שמשודרת אליה. וגם מבחינת הלמידה שלה.
שימי לב, שגם מבחינתך, מכנסיים הם לא בית שימוש. לא אמורים לעשות בהם פיפי. שתדעי, שאת משדרת את זה בלי מלים. בהדרגה היא תפנים את זה ותשתדל לא לעשות במכנסיים. זה גם נוזל החוצה, רואים מייד שזה לא לעניין.
לעומת זאת, בחיתול את מצפה שהיא תעשה. את משדרת את זה אליה. והיא קולטת, את יודעת. וזה מגביר את הלמידה שלה לעשות על עצמה בתוך הבגדים.
וכן, לסדר במיוחד שיהיו סיטואציות בתוך היום שאת יותר איתה והיא לא עושה. כן, לסדר יותר תשומת לב. כן, יש לך תינוקת קטנה ואת רוצה לגדל בלי חיתולים וזה כן דורש שינוי לעומת תינוק שגדל בחיתולים. טיפה יותר תשומת לב, טיפה פחות [u]בישולים[/u] אולי. ואולי שיתוף פעולה של הבנות הגדולות, שיגידו "אמא, היא צריכה" למשל.

גם לי שאלה דומה . אדוה בת 7חודשים, זוחלת מתיישבת ונעמדת. אין פספוסי קקי כי ממש ברור לי מתי תעשה ואני מושיבה אותה על סיר. פיפי זה סיפור אחר. היא פשוט לא מודיעה אז זה תלוי בי. ואני עסוקה עם עוד שתי בנות, בישולים וכו', כך שיש המון פספוסים. גם אצלי [u]רק כשאני שומעת קולות של ידיים חובטות בשלולית מים אני קולטת שזהו זה[/u] כבר די קר לעירום ואני מכבסת המון מכנסיים אז לא עדיף כבר לחתל? (רב פעמי)
בעבר היא היתה מודיעה לי על כל פיפי וקקי אך במלחמה היא הייתה מחותלת רוב הזמן ומאז הפסיקה להודיע ופשוט עושה. אשמח לעצות כי קצת התייאשתי.

אנחנו בני 8 חודשים. יושבים וזוחלים ואוטוטו עומדים.
עד לפני חודש- חודשיים (מאז שהתיישב?) יום שלם בלי שום פספוס לא היה דבר נדיר במחוזותינו (חוץ מפספוסי בטן בלתי נמנעים פה ושם). היום יש מינימום 2-3 ביום (וזה מתוך 6-7 פשפושים ביום בסך הכל). הרבה פספוסים מתרחשים כי הוא לא צמוד אלי- לפעמים הוא משחק במרחק מטרים ספורים ממני כשאני עושה משהו אחר בינתיים, לא מודיע כשהוא צריך- לא בצורה שמושכת את תשומת לבי לפחות (אם אני לידו ומרוכזת בו אני מזהה את עיני הפיפי בזמן, אבל לרוב אני קוראת/תופרת/מדברת בטלפון/עושה כלים ומה לא...) ורק כשאני שומעת קולות של ידיים חובטות בשלולית מים אני קולטת שזהו זה :-). נראה לי שהוא מודיע פחות, כי כבר לא מפריע לו להשתין על עצמו- להפך- הוא נהנה מאד להתפלש בשלולית :-P. חוץ מזה, שמתי לב שעכשיו שהוא זוחל, הרבה פעמים, אם שמתי אותו על שטיח או מזרון, הוא עובר לרצפה ורק אז משתין, ולפעמים אפילו משתין בעמידה כשהוא נשען על רהיט- אני שואלת את עצמי אם הוא לא מתחיל כבר לפתח איזושהי עצמאות בנושא הזה ופשוט בוחר לבד איפה להשתין (והאמת, על הרצפה החשופה עדיף בעיני בהרבה מאשר על שטיח). יכול להיות? ואם כן, איך ומתי הוא ילמד שהרצפה היא לא המקום המתאים?

[u]היא על משטח פעילות ואז אם יש כמה פספוסים המשטח כולו רטוב[/u]
אה, אה, זכור...
פתרון אחד שלי היה לשים על המשטח מגבות או חיתולי בד (פלנל).
פתרון אחר שלי היה לייבש כל פעם את המשטח התורן מול תנור החימום (היו לי כמה משטחים כאלה שירשתי מכל מיני, אבל קטנים).
פתרון נוסף (שמשום מה לא זכור לי שהשתמשתי בו) - להלביש בחיתול לכבוד המשחק על המשטח, כי הם פשוט מפספסים בטירוף כשהם על הבטן - הם גם מתאמצים מאוד ומרוכזים מאוד במאמץ המוטורי, וגם יש להם לחץ על הבטן והשלפוחית והם לא מרגישים מספיק את השלפוחית המלאה. אז אם הם מבקשים, או שקלטנו שהם בטוח צריכים כבר, מפשיטים ומפשפשים ומחזירים (חיתול יבש כמו מכנסיים יבשים). אם פספסנו, מקסימום החלפנו חיתול.

עכשיו היא בורחת למקום שלא רואים אותה ושם היא עושה פיפי. וזה גורם לי להרגיש כל כך רע עם עצמי.
אני לא רוצה שהיא תחשוב שאני כועסת כשהיא עושה פיפי ,וכנראה היא כן קבלה את הרושם הזה.
אני מקווה שהשינוי אצלנו יוריד גם אצלה את רמת הלחץ והחששות סביב כל העניין.

[u]צפי לפיספוסים בגאווה ובציפיה - הם השיעור שלך, להפסיק לפחד[/u]
אני לא ממש פוחדת מפספוסים אבל (לוגיסטיקה)
היא בת 7 חודשים עדיין לא זוחלת (רק לאחור) וכיוון שהרצפה עדיין קרה (אין מצב לחמם כל כך. החדרים ענקיים ופתוחים) היא על משטח פעילות ואז אם יש כמה פספוסים המשטח כולו רטוב ואנחנו בבעיה.
ובאמת אני לוקחת אותה הרבה פעמים סתם. כמו בדברים אחרים אני מאחרת להבין שהיא גדלה, וממשיכה בדפוסים שהיו נכונים לפעם (נתקע לי בראש המשפט שלך: 'הייתי מציעה לו כל רבע שעה' שהיה נכון להתחלה אבל מן הסתם ממש לא נכון לעכשו).
טוב. מורידים הילוך

בני בלי חיתולים וכבר זוחל ויושב ומשחק יפה לבדו (7ח'), מעסיק עצמו בריכוז רב, מה שגורם להרבה פיספוסים כי מרוכז במעשיו,
הבעיה היא שאם אני כן שמה לב שהוא צריך, אני שמה אותו מעל הסיר (ממש איפה שהוא משחק, עם המשחק ביד), אבל זהו, אני כבר הפרעתי לו
והוא מוחה בכל תוקף, מקשת את גבו, ולא מוכן להיות על הסיר (למרות שצריך) ובאמת כשאני מחזירה אותו לעיסוקיו (עסוק מאוד הגור! (-: ),
הוא משתין/מחרבן במכנסיים (עד לא מזמן הוא כמעט ומעולם לא חירבן במכנסיים ככה!),
פיתחתי שיטה שלפעמים עובדת, שעל הסיר אני מקריאה לו סיפור אהוב או מניקה אותו, והבעיה שהוא כבר לא מוכן כמעט לעשות את צרכיו בצורה "רגילה"
ללא ה"לונה פארק"...

שני, זה באמת נפוץ כשהם שוכבים על הבטן, כי הם לא כל כך מרגישים את השלפוחית וגם הלחץ על הבטן גורם לפיפי יותר תכוף.
הורים רבים שמים מתחתיהם טיטול, או חיתולים, או פשוט לוקחים לעתים יותר קרובות כשהם על הבטן (כל עשר דקות אולי, צריך לבדוק אישית לגבי כל תינוק). גם אם זה על הגב - כנ"ל.
זה שלב שבו הרבה הורים שמים סיר לידם, כדי לחסוך ריצות.

הקטנה (4.5 חודשים) די הפסיקה להודיע,בעיקר כשהיא שוכבת ומשחקת. כאילו עסוקה ומרוכזת עכשיו בדברים אחרים . יש עצה?

אצלי - על השטיח פרושות שקיות זבל, עליהן שמיכות קיץ מקופלות שיהיה עבה והן עוברות כביסה אחת לכמה ימים. אכן רוב הפספוסים שלנו הם כשהוא על הרצפה. וגם מנסה לקחת אותו בלי שהוא מבקש, טיפה יותר תכוף - כל 20 דק'. לא תמיד עובד.
גם כשהוא ישן על הבטן אני מפספסת אותו הרבה יותר מאשר כשהוא ישן על הגב.

[u]איך מזהים שהיא רוצה פיפי כשעל הבטן?[/u]
פק"ל פספוס.
זה כתוב גם בספרים.
הם בעצמם לא מרגישים, כי הלחץ על הבטן מבלבל אותם.
ועכשיו בקור הזה...
אני פשוט לקחתי בחשבון שיהיו הרבה החלפות. שמתי על שטיחוני פעלולים ועליהם חיתולי בד, וכיבסתי המון - אמרתי לעצמי, נגיד שהוא היה בחיתולי בד, אז הייתי מכבסת אותו דבר, לא? אז לפחות הוא לא מחותל, וזה עדיף.
וכיוון שהפספוסים הם פיפי, אז גם ייבשתי ליד התנור כמה פעמים עד הכביסה.

הגענו לבטן. מה עושים?
היא קופצת לי מהידיים, ורוצה לשכב על הבטן.
לפעמים אני מפשפשת אותה מראש "בואי, תעשי פיפי, ואז תשכבי", אבל לא תמיד היא רוצה, ואז זה פק"ל פספוס.
חשבתי, שאילו היינו בבית בלי רצפה (ובאקלים בלי מכנסיים), בכלל לא היה אכפת שהיא מפספסת.
איך מזהים שהיא רוצה פיפי כשעל הבטן?

> רוצה אביב, כזה בו אפשר להתגלגל בגינה על החוביזות <

[po]מדור בלי חיתולים[/po]