על ידי אישה* » 09 נובמבר 2006, 09:37
פיזיקה משפחתית, ידע על התפתחות מחשבתית במודל של בית,
להיות אמא, זה תפקיד מאד מורכב, זה פגש אותי, בגיל 30, לכאורה גיל מבוגר. אבל בפועל הייתי צעירה ומבולבלת, בעיקר לא מודעת למורכבות, ובקושי מכירה את עצמי. הבן הבכור נולד, ואיתו התחילו לצוף הקשיים, עוד בהריון, הייתי מאד מבולבלת, חשבתי שהתכוננתי ללידה, אבל בעצם לא הייתי בכיוון. הלידה היתה קשה אפשר לומר טראומתית. וגם המשך הדרך אח"כ לא הייתה קלה, שני הורים - מבוגרים עם רגישות של ילדים, לא ידענו איך להתמודד בעיקר עם עצמנו, עם הרגשות המורכבים שלנו. בעלי עם הסרט שלו ואני עם הסרט שלי. שני הסרטים יחד, יצרו מצב של הגנה מטורפת, כל היום (כמעט) בילינו יחד, אחה"צ אחרי שחזרנו מהעבודה היינו יחד, לכל מקום הלכנו יחד, וזה היה כבד כל כך.
הבן שלנו הקטן והמתוק הזה, הביא איתו שיעורים מופלאים, לימד אותנו לחפש דרך אחרת לחיות, זה לא היה קל, הדרך הייתה ארוכה ומפותלת,
בדרך בעלי, החליף העבודה בתור מורה, והחליט לקחת אחריות על חייו, פרץ בקריירה מצליחה בתחום התקשורת. אני התחלתי ללמוד הילינג, בהתחלה לא ממש בשביל לעסוק בזה אלא כדי להתפתח.
עברו כמעט 3 שנים נכנסתי להריון - הפעם הכל שונה, נעשתה הפקת לקחים רצינית, התחברתי לעצמי, התכוננתי ללידה, לקחתי מיילדת פרטית שתצטרף אלי, וילדתי בלניאדו, לידה טבעית, היה מדהים (אמנם הכאב כואב, אבל שלטתי בעניינים). נולדה לנו בת מדהימה. מפה המשכתי פנימה. להכיר את עצמי, להתקרב, להבין לראות, מה אני אוהבת מה אני רוצה. עזבתי את העבודה בבנק, תפקיד ניהולי משכרות מצויינת, והחלטתי לשנות.
בהתחלה - התמסרתי, כל כולי לתפקיד הזה של אמא - זה היה מתיש, תינוקת מחוברת לציצי, ילד קטן שרוצה את אמא. הייתי עייפה, ורחוקה כל כך מעצמי. שכחתי את עצמי, ויתרתי על זוגיות, והתמסרתי לתפקיד של להיות אמא מושלמת.
למזלי, התינוקת הקטנה שלי, העירה אותי, ( אמנם זה היה מפחיד, עברנו חויה טראומתית, של הפסקת נשימה מתוך שינה, ואישפוז של שבוע בבית חולים).
הבנתי שאני צריכה עזרה ודחוף.
התחלתי לחפש עזרה -
למדנו קורס הורים של אדלר - שם קיבלתי מסגרת, (אם הזמן, בחרתי להשתמש רק בכלים שמתאימים למשפחה שלי). למדתי סדנא אנדיאנית - שפתחה לי את ההבנה של משמעות הקשר ביני לבין ילדי. חשיבות השעור המשותף שלנו.
משם למדתי גם תרפיה של שיחזור גלגולים, וריפוי באמצעות פרחי באך.
השינויים התחילו לקרות, ואיתם הרבה שמחה, וגם הרבה כאב, גיליתי שהזוגיות שלי מתפוררת, בעלי ניהל רומן, הוא הרגיש נטוש. האמת יצאה לאור, ואיתה המון כאב. בעצם גיליתי שרק מתוך הסתכלות אמיתית על המציאות אפשר להתמודד ולחיות באמת. קודם חייתי במין בועה שכזו, שרק יגידו שהכל בסדר, לא חשוב מה מרגישים לא חשוב מה רוצים, רק תנו לי שקט ואשליה של הכל בסדר.
האשליה מילאה את חיי, היום אני בוחרת להסתכל למציאות בעיניים, ומאז אותו רגע שבחרתי בזה, המציאות התחילה להתרחב. המון דברים לא בסדר בחיים שלי.
אני בת 36, הזוגיות שלי מנסה להתרומם, זו הבחירה שלי, יש לי שני ילדים שאני מאד אוהבת, יש לי בעל שגם אותו אני אוהבת, ואני רוצה את המשפחה שלי, שמחה ומתפתחת. וזה קשה, זוגיות זה נושא מורכב, שכל הזמן מצריך עבודה והשקעה. הורות זה גם דבר מורכב ביותר.
כבר 3 שנים אני בונה את עצמי לומדת, ומנסה להרים עסק, יש לי קליניקה בבית, מידי פעם מצליחה במשהו קטן, אבל בסופו של דבר העסק לא מתרומם.
אני מבינה שיש צורך בסבלנות, מבינה שהיקום מביא לנו את התהליכים הנכונים לנו, לכן מבינה שזה פשוט לא מספיק מדוייק ולא מספיק נכון.
ואז מתוך המקום הזה, גיליתי שיש לי בעיה בצוואר הרחם, והבעיה הזו מולידה שיעור חדש בחיים שלי. והנה קיבלתי הסבר שאני לא יכולה לתת מאנרגיה שלי, אני זקוקה לכל אנרגיה כדי להיות בבריאות.
לפני שנה פגשתי את הידע פיזיקה משפחתית, ידע מדהים שמאפשר לי להתמודד עם כל מציאות שאני פוגשת.
עריכת כל הדף
פיזיקה משפחתית, ידע על התפתחות מחשבתית במודל של בית,
להיות אמא, זה תפקיד מאד מורכב, זה פגש אותי, בגיל 30, לכאורה גיל מבוגר. אבל בפועל הייתי צעירה ומבולבלת, בעיקר לא מודעת למורכבות, ובקושי מכירה את עצמי. הבן הבכור נולד, ואיתו התחילו לצוף הקשיים, עוד בהריון, הייתי מאד מבולבלת, חשבתי שהתכוננתי ללידה, אבל בעצם לא הייתי בכיוון. הלידה היתה קשה אפשר לומר טראומתית. וגם המשך הדרך אח"כ לא הייתה קלה, שני הורים - מבוגרים עם רגישות של ילדים, לא ידענו איך להתמודד בעיקר עם עצמנו, עם הרגשות המורכבים שלנו. בעלי עם הסרט שלו ואני עם הסרט שלי. שני הסרטים יחד, יצרו מצב של הגנה מטורפת, כל היום (כמעט) בילינו יחד, אחה"צ אחרי שחזרנו מהעבודה היינו יחד, לכל מקום הלכנו יחד, וזה היה כבד כל כך.
הבן שלנו הקטן והמתוק הזה, הביא איתו שיעורים מופלאים, לימד אותנו לחפש דרך אחרת לחיות, זה לא היה קל, הדרך הייתה ארוכה ומפותלת,
בדרך בעלי, החליף העבודה בתור מורה, והחליט לקחת אחריות על חייו, פרץ בקריירה מצליחה בתחום התקשורת. אני התחלתי ללמוד הילינג, בהתחלה לא ממש בשביל לעסוק בזה אלא כדי להתפתח.
עברו כמעט 3 שנים נכנסתי להריון - הפעם הכל שונה, נעשתה הפקת לקחים רצינית, התחברתי לעצמי, התכוננתי ללידה, לקחתי מיילדת פרטית שתצטרף אלי, וילדתי בלניאדו, לידה טבעית, היה מדהים (אמנם הכאב כואב, אבל שלטתי בעניינים). נולדה לנו בת מדהימה. מפה המשכתי פנימה. להכיר את עצמי, להתקרב, להבין לראות, מה אני אוהבת מה אני רוצה. עזבתי את העבודה בבנק, תפקיד ניהולי משכרות מצויינת, והחלטתי לשנות.
בהתחלה - התמסרתי, כל כולי לתפקיד הזה של אמא - זה היה מתיש, תינוקת מחוברת לציצי, ילד קטן שרוצה את אמא. הייתי עייפה, ורחוקה כל כך מעצמי. שכחתי את עצמי, ויתרתי על זוגיות, והתמסרתי לתפקיד של להיות אמא מושלמת.
למזלי, התינוקת הקטנה שלי, העירה אותי, ( אמנם זה היה מפחיד, עברנו חויה טראומתית, של הפסקת נשימה מתוך שינה, ואישפוז של שבוע בבית חולים).
הבנתי שאני צריכה עזרה ודחוף.
התחלתי לחפש עזרה -
למדנו קורס הורים של אדלר - שם קיבלתי מסגרת, (אם הזמן, בחרתי להשתמש רק בכלים שמתאימים למשפחה שלי). למדתי סדנא אנדיאנית - שפתחה לי את ההבנה של משמעות הקשר ביני לבין ילדי. חשיבות השעור המשותף שלנו.
משם למדתי גם תרפיה של שיחזור גלגולים, וריפוי באמצעות פרחי באך.
השינויים התחילו לקרות, ואיתם הרבה שמחה, וגם הרבה כאב, גיליתי שהזוגיות שלי מתפוררת, בעלי ניהל רומן, הוא הרגיש נטוש. האמת יצאה לאור, ואיתה המון כאב. בעצם גיליתי שרק מתוך הסתכלות אמיתית על המציאות אפשר להתמודד ולחיות באמת. קודם חייתי במין בועה שכזו, שרק יגידו שהכל בסדר, לא חשוב מה מרגישים לא חשוב מה רוצים, רק תנו לי שקט ואשליה של הכל בסדר.
האשליה מילאה את חיי, היום אני בוחרת להסתכל למציאות בעיניים, ומאז אותו רגע שבחרתי בזה, המציאות התחילה להתרחב. המון דברים לא בסדר בחיים שלי.
אני בת 36, הזוגיות שלי מנסה להתרומם, זו הבחירה שלי, יש לי שני ילדים שאני מאד אוהבת, יש לי בעל שגם אותו אני אוהבת, ואני רוצה את המשפחה שלי, שמחה ומתפתחת. וזה קשה, זוגיות זה נושא מורכב, שכל הזמן מצריך עבודה והשקעה. הורות זה גם דבר מורכב ביותר.
כבר 3 שנים אני בונה את עצמי לומדת, ומנסה להרים עסק, יש לי קליניקה בבית, מידי פעם מצליחה במשהו קטן, אבל בסופו של דבר העסק לא מתרומם.
אני מבינה שיש צורך בסבלנות, מבינה שהיקום מביא לנו את התהליכים הנכונים לנו, לכן מבינה שזה פשוט לא מספיק מדוייק ולא מספיק נכון.
ואז מתוך המקום הזה, גיליתי שיש לי בעיה בצוואר הרחם, והבעיה הזו מולידה שיעור חדש בחיים שלי. והנה קיבלתי הסבר שאני לא יכולה לתת מאנרגיה שלי, אני זקוקה לכל אנרגיה כדי להיות בבריאות.
לפני שנה פגשתי את הידע פיזיקה משפחתית, ידע מדהים שמאפשר לי להתמודד עם כל מציאות שאני פוגשת.
עריכת כל הדף