וחוץ מזה תיעוד נחמד של בלי חיתולים גמיש כזה.
לגמרי מתאים למצבי.
קראתי בזכות שזה עלה למה חדש, ובא לי פשוט במקום (המלא פספוסים שלי (-: ).
תודה. @}

הקהילה אמרה דברה

_בעיני
נוסטלגי ולשמור
וחוץ מזה תיעוד נחמד של בלי חיתולים גמיש כזה._

בעיני
נוסטלגי ולשמור
וחוץ מזה תיעוד נחמד של בלי חיתולים גמיש כזה.

שנה ועשרה חודשים.

סליחה על הבורות,

מה גילו של הקטן?

עברנו לחיתולים חד-פעמיים כשנראה לי שזה הופך למשהו שעומד בינינו ולא מחבר אותנו. עם בוא האביב התחלתי לתת לו להסתובב "מאוורר" כמה שיותר. מהר מאוד הוא הבין שאני לא אוהבת שהוא משתין בבית, ועכשיו הוא יוצא לעשות בחוץ כשהוא צריך. מצד שני, אם הוא עם מכנסיים אז הוא עושה במכנסיים. בסיר הוא לא עושה, וגם לא באסלה. במקלחת הוא עושה כשאני מבקשת ממנו (לפני האמבטיה).

כרגע אני מעדיפה לא להתעסק עם זה -- כשאפשר אז הוא מאוורר, כשצריך להראות תרבותיים אז הוא עם מכנסיים, וכשאנחנו אצל חמותי אז הוא עם חיתול.
בכל אופן זה כבר לא "בלי חיתולים" אלא התחלת גמילה.

יונת - כבר כמה זמן שרציתי לשאול (חודשים ארוכים) האם המשכתם בשיטה? עד איזה גיל, או שעברתם לרב או חד פעמי?

עקרונית אנחנו ברגרסיה כבר שבועיים וחצי. זה הלך ככה:

הייתה תקופה של כמה שבועות שבהם היו ימים ממש טובים, והיו ימים של סירוב מוחלט מצידו לשתף פעולה. כלומר, הייתי לוקחת אותו כשהוא היה צריך, הוא היה מסמן לי שהוא לא רוצה, ואחרי דקה עושה. כל פעם זה נגמר איכשהו, ואחרי כמה ימים חזר. (ניסינו גם סיר באמצע הסלון, וזה לא דיבר אליו.)
ואז, אחרי כמה ימים כמעט בלי פספוסים, נסענו לשלושה וחצי ימים להורים של רועי, ושם הוא היה בח"פ. ואז הוא שוב התחיל לסרב. חזרנו הביתה חולים, ולא היה לי ראש לנושא. למחרת היה יום סידורים בעיר -- שוב ח"פ. יום אחר כך היה מפגש, ולא רציתי שכל הפספוסים של הסינכרון מחדש יהיו דווקא על השטיחים של חדוה, אז שוב הוא היה בחיתול. וכך זה המשיך, כל פעם עם סיבה אחרת למה זה לא זמן טוב להוריד חיתול.

כרגע הוא בח"פ, וברוב הימים יש הרבה פספוסים בחיתול, ויש מעט ימים שלא. לרוב יש פספוסים באותם ימים שהוא מסרב לעשות כשאני מפשפשת אותו. בערבים הוא אפילו עושה קקי בחיתול. אבל גם בימים הבלתי-מתואמים ביותר, הוא עושה בשירותים בבוקר ואחרי השלאפשטונדה, ולרוב עוד כמה פעמים במהלך היום.

מה הלאה? אני לא יודעת. כרגע אני משתדלת לפשפש אותו כמה שפחות כדי שזה לא יעצבן אותו. נראה לי שהוא מגדיל את המרווחים בין היציאות, אבל אני לא בטוחה. אני בטח אוריד לו שוב את החיתול כשארגיש שזה משהו שהוא רוצה (כמו שהיה בהתחלה) ולא שזה משהו שאני עושה כנגד רצונו.

יונת, רציתי לשאול אותך איך הבלי חיתולים אצלך עכשיו - כי אצלי השימוש היחיד בחיתולים כבר שבועות הוא על הכתף (לרוק ולפליטות) או במיטה (סידור השינה שלנו עדיין כולל שעוונית, עליה סדין פלנל/סדינית/חיתול).
נעשיתי נועזת, ובשבוע וחצי האחרונים אני לוקחת אותו גם באוטו לבוש כרגיל (כלומר, בלי שום חיתול או טיטול) ועם סיר בתיק, שנשלף כשמגיעים ליעד.
איך אצלכם?

לגבי מנשא, פתאום אני קולטת שמה שבשמת כתבה נכון גם אצלנו: יש מנשא אחד שבו כמעט אין פספוסים, ומנשא שני שבו לרוב יש פספוס תוך יום! מה שכן, שמתי לב שהוא לא משתין בזמן שאני בתנועה, אז אולי בשביל להרגיל אותו למנשא השני אני אלבש אותו כשאני מתכוונת להיות בתנועה, ואוריד אותו ברגע שאני עוצרת.

ואגב רק בשביל לאזן את התמונה היפה של בשמת, אנחנו עכשיו בתקופת שביתת פשפושים - ברוב הפעמים שאני מפשפשת אותו הוא מסרב להשתין למרות שהוא צריך (כמה דקות אחר כך הוא משתין עלי). אולי משעמם לו על האסלה (נראה לי שאלך היום לקנות מראה ונתקין אותה מול בית השימוש).

אני צריכה עוד לבדוק את עניין הרגישות לסויה. בשמת, יש סויה בפרנטל? לאן נשאר לי לברוח מכל החומרים האלרגניים האלה?!

אם כבר סופרים יציאות: אצלנו יש בדרך כלל קקי רציני בבוקר, לפעמים פעמיים, קקי אחד או שניים בערב, ולפעמים גם אחד בצהרים. פיפי אני לא סופרת, אבל כשהוא ער ההפסקות בין פיפי אחד לשני הן בין חצי שעה לשעתיים.

בשמת, "זז בחוסר מנוחה" זה אחד הסימנים הרגילים שלנו, ככה שהפספוס ההוא היה סתם בגלל התעלמות שלי.
הכתמת קקי יש גם אצלנו. לא יודעת למה זה.
גם חירבונים ארוכים יש לנו לפעמים. אצלנו הוא בועט ברגל ימין כשהוא גומר לעשות, אז קל לדעת מתי זהו.
לגבי פשפושים בלילה - אני לוקחת אותו רק אם הוא ממילא מתעורר ממש ומתלונן. אחרת - שיעשה בחיתול. אתמול בלילה הוא לא עשה במשך כל הלילה. בלילות אחרים הוא התעורר לגמרי בשביל לעשות. אבל אני משאירה את החיתול כדי שתהיה לי האפשרות לא לקחת אותו אם הוא לא "מכריח" אותי.

אאאאררררגגגגג!!!!!
איך שאני כותבת פה, וחושבת "תפסיק לזוז כל כך הרבה, תן לגמור לכתוב" כשהוא על הברכיים שלי, הוא משתין עלי!

גם אצלנו הלילות יבשים בדרך-כלל, אם כי אני עוד לא מוותרת על טיטול בלילה - השינה שלי חשובה לי יותר מדי!
לגבי פספוסי קקי: אנחנו לא משרים ולא כלום - הכביסה בקיבוץ מסתדרת עם הכל.

ורציתי רק לספר שלכתוב פה זה כמו לפתוח פה לשטן! כל פעם אחרי שאני כותבת פה או מספרת למישהו על הנושא, יש אחר-כך פספוסים! אז אני רוצה לנסות לעשות את זה בהפוכה: אתמול ושלשום היו הרבה פספוסים! אתמול פצחנו את הבוקר עם שני פספוסים ממש טפשיים, ואחרי הצהרים היה עוד פספוס, ובערב היה פספוס במיטה! זהו, שתדעו לכם.

רועי קנה חמישים ומשהו חיתולים... זה מאוד עזר בהתחלה.

לגבי קקי - הרבה יותר קל לזהות מפיפי! קודם כל, זה לוקח יותר זמן עד שזה יוצא. חוץ מזה, לרוב אפשר לזהות קקי גם על תינוקות שלא מאותתים - הם נהיים שקטים ומתרכזים בקקי. (מה שנקרא: שקט חשוד ) יש כאלה שגם מעוותים את הפנים או מזיזים ברכיים לבטן. אצל תינוקות שמאותתים סביר שהם "יתלוננו" בקול או בתנועות עצבניות. אצלנו הייתה תקופה שהתינוק פשוט עשה את הקול שאנחנו היינו עושים לו בשביל קקי - מין ריטון אה-אה-אה.

חבצלת, אנחנו לא חיתלנו בכלל. בהתחלה עטפנו את התינוק בחיתול בד או פלנל כדי לתת לו תחושת בטחון, וזה גם קלט כמעט את כל מה שיצא. אחר-כך הוא היה ערום (היה חמסין...) והיינו מחזיקים חיתול טטרה מקופל פחות או יותר באזור הסכנה. לפעמים זה היה קולט ולפעמים לא (כי לא הקפדנו מאוד על כיסוי כל הזמן). עכשיו הוא בן חודשיים ואני מחזיקה חיתול רק כשאני יודעת שהוא יהיה צריך בזמן הקרוב (הוא לא אוהב שלוקחים אותו לעשות לפני שהוא מבקש במפורש) ובשאר הזמן הוא חשוף או לבוש בלי חיתול. כשהוא ישן אני שמה תחתיו חיתול פלנל (סופג יותר מטטרה), אבל בזמן האחרון כמעט ולא צריך - הוא מתעורר ומבקש לעשות.

אני משתמשת בחיתולים חד-פעמיים בכל מקרה שבו תהיה לי בעיה עם פספוסים: כשאני הולכת לישון, בבתים של אחרים, במכונית. ולפחות אצלנו זה ממש מפריע לעניין - ככל שהוא יותר זמן בטיטול ככה אנחנו יותר מאבדים את הקשר.

לגבי כביסה, אולי כדאי שמישהו אחר יהיה אחראי לכביסה בהתחלה? אצלנו הלכו המון חיתולים בהתחלה, ותוך שבועיים זה הצטמצם מאוד. רועי גם קנה כמויות אדירות של חיתולי טטרה, ככה שאם הכביסה מתעכבת לא נשאר תקועים בלי כלום.

מתוך לגדל ילדים בלי חיתולים, דף בלוג, דף בלי חיתולים.

{מומלץ לקרוא במקביל לדף לוג בשמת בלי חיתולים משום הסמיכות והדיאלוג}

---