על ידי רוח_על_המים* » 21 יוני 2005, 12:21
הרצון לבחור (שכבר ציינתי ) קשור להסטוריה שלי. מגיל מאד צעיר אני נמצאת בתוך חיים שקורים לי (ואין בהם שום דבר רע) יש לי בן זוג מגיל צעיר שלושה ילדים שהגיעו אחד אחרי השני כשהייתי עדיין במצב של שינה (מבחינת המודעות). כן עם זה אני בהחלט יכולה להזדהות, התחושה שהדברים פשוט קורים לך (למרות שאין לי 3 ילדים שהגיעו בזה אחר זה) ופשוט מתרחשים, ורק מנסים לצוף.
לגבי התלות, אני לא ממש יודעת, אבל כשקראתי את הדברים עבר לי בראש, שאת בכל זאת נמצאת במקום אחר לגמרי, כלומר אז היו לך 3 ילדים קטנים ושלושתם בבת אחת היו מאוד תלויים בך, היית צעירה וחסרת ניסיון.
היום הילדים הקטנים כבר גדולים יותר, אני מניחה שלגדל תינוק אחד עם ילדים גדולים יותר זו חוויה אחרת, יש יותר עזרה, סקרנות, הנאה.
אולי תגלי שהתלות הזאת שממנה את חוששת באה אלייך בזמן שאת בשלה יותר אליה, ושדרכה יש לך יכולת להזין תוך כדי גם את עצמך.
בנוסף המודעות שיש לך לגבי הקושי שלך עם תלות, חוסר האפשרות של הבחירה שהיתה אז, הרצון לבחור בזה היום, יוצרים מקום אחר,
אולי יוצרים מרחב אחר. מרחב בו את מודעת לקושי ומתוך הקושי, את ממשיכה לנשום ובכך פותחת מקום.
תבדקי איזו מן תלות זו, האם היתה לך עזרה אז? איך היית רוצה לשנות במשהו את מערך הנתינה והעזרה בבית?
על איזה דברים את חושבת שתיאלצי לוותר? את יכולה לחשוב על דרכים לשלב אותם תוך כדי ההורות המתחדשת?
הריון זה 9 חודשים, זה יכול לתת לך זמן, להתארגן לקראת המון שינויים.
חשבתי שעכשיו שהם גדלים, אתחיל לחוות חוויות חדשות שקשורות אך ורק אל עצמי ופתאום להיות בהריון ואמא לתינוק ואחר כך לילד קטן (כבר שכחתי מה זה ללכת לגן שעשועים אחר הצהריים או לכל מיני מקומות של קטנטנים) זה קצת כמו לחזור אחורה בזמן, האם אני רוצה את זה?
נכון, זה קצת לחזור אחורה בזמן, אבל את עצמך במקום אחר, כך שמאוד יכול להיות, שתחווי את זה באופן שונה לגמרי. באופן בוגר ובשל יותר, רך יותר, מוכן יותר, ורגוע יותר. זה לא יהיה באותה אינטינסביות של קודם כשהכל היה פי 3.
[u]הרצון לבחור (שכבר ציינתי ) קשור להסטוריה שלי. מגיל מאד צעיר אני נמצאת בתוך חיים שקורים לי (ואין בהם שום דבר רע) יש לי בן זוג מגיל צעיר שלושה ילדים שהגיעו אחד אחרי השני כשהייתי עדיין במצב של שינה (מבחינת המודעות).[/u] כן עם זה אני בהחלט יכולה להזדהות, התחושה שהדברים פשוט קורים לך (למרות שאין לי 3 ילדים שהגיעו בזה אחר זה) ופשוט מתרחשים, ורק מנסים לצוף.
לגבי התלות, אני לא ממש יודעת, אבל כשקראתי את הדברים עבר לי בראש, שאת בכל זאת נמצאת במקום אחר לגמרי, כלומר אז היו לך 3 ילדים קטנים ושלושתם בבת אחת היו מאוד תלויים בך, היית צעירה וחסרת ניסיון.
היום הילדים הקטנים כבר גדולים יותר, אני מניחה שלגדל תינוק אחד עם ילדים גדולים יותר זו חוויה אחרת, יש יותר עזרה, סקרנות, הנאה.
אולי תגלי שהתלות הזאת שממנה את חוששת באה אלייך בזמן שאת בשלה יותר אליה, ושדרכה יש לך יכולת להזין תוך כדי גם את עצמך.
בנוסף המודעות שיש לך לגבי הקושי שלך עם תלות, חוסר האפשרות של הבחירה שהיתה אז, הרצון לבחור בזה היום, יוצרים מקום אחר,
אולי יוצרים מרחב אחר. מרחב בו את מודעת לקושי ומתוך הקושי, את ממשיכה לנשום ובכך פותחת מקום.
תבדקי איזו מן תלות זו, האם היתה לך עזרה אז? איך היית רוצה לשנות במשהו את מערך הנתינה והעזרה בבית?
על איזה דברים את חושבת שתיאלצי לוותר? את יכולה לחשוב על דרכים לשלב אותם תוך כדי ההורות המתחדשת?
הריון זה 9 חודשים, זה יכול לתת לך זמן, להתארגן לקראת המון שינויים.
[u]חשבתי שעכשיו שהם גדלים, אתחיל לחוות חוויות חדשות שקשורות אך ורק אל עצמי ופתאום להיות בהריון ואמא לתינוק ואחר כך לילד קטן (כבר שכחתי מה זה ללכת לגן שעשועים אחר הצהריים או לכל מיני מקומות של קטנטנים) זה קצת כמו לחזור אחורה בזמן, האם אני רוצה את זה?[/u]
נכון, זה קצת לחזור אחורה בזמן, אבל [b]את עצמך[/b] במקום אחר, כך שמאוד יכול להיות, שתחווי את זה באופן שונה לגמרי. באופן בוגר ובשל יותר, רך יותר, מוכן יותר, ורגוע יותר. זה לא יהיה באותה אינטינסביות של קודם כשהכל היה פי 3.