שלום אלה, איזה כיף לראות אותך כאן!

....סוקצסיה
איך שדברים משתנים. או בעברית, מסתבר: מַעֲקוֹבֶת.
....
יונת,
קוראת את הדיון ואת דברייך במיוחד, ולא יכולתי שלא לכתוב אחרי מה שכתבת על הסוקצסיה, כך שמייד הופיעה מולי טלי בארי האחת והיחידה (סליחה...)
את זוכרת מזמן מזמן גדלנו קצת יחד ...
ואני קוראת אותך היום ולומדת ממך, ונפעמת מהרוחב והפואטיות.
ורואה שגם אצלך הטבע, והנוף, והאנשים והמקום הזה מוטבעים בנשמה והולכים איתנו.
וגם הגינה הקטנה שלי תרוויח...
תודה!

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

לפני כשש שנים התחלנו בצילום הציפרים המגיעות לחצר הבית שלנו בכפר ורדים. מוזמנים להציץ ולהשאיר תגובות. אתר [url=https://go-galilee.co.il]צילום ציפורים בחצר[/url]
רק טוב :-)

תודה! אני אוותר על הפטל.
מי עוד אוהב מים, אבל נחמד?

פטל: הוא משתולל למדי. גם בלי המון השקיה. אנחנו ביערנו אותו לפני שנים אחרי ששתלנו בפזיזות לפני עוד יותר שנים. הביעור לא היה קל.
ובלי קוצים זה לא בדיוק... יותר "מופחת קוצים" נגיד.
בקיצור לא הכי ממליצה למרות הפירות השווים.
פיטנגו אכן מסתדר בלי השקיה אבל נותן הרבה יותר פרי עם.

דווקא הפיטנגו של מסתדר יפה כמעט בלי מים, ואני לא יודעת אם הוא עמיד בטפטוף קבוע.
חשבתי על פטל בלי קוצים, אבל אני חוששת שהוא ישתולל וישתלט. מישהו גידל? יכול לספר כמה צריך לרסן אותו?

פיטנגו??

[h=3] ברז דולף [/h]

פירצה קוראת לגנב, וברז דולף קורא לנענע.
לפחות זה מה שחשבתי פעם.
אבל עכשיו יש לי חיבור צינורות מטפטף במקום רחוק יחסית מהבית, לא מתאים בכלל לנענע. הוא גם ליד ארון תשתיות מכוער, ואולי זו הזדמנות לא בדיוק להסתיר אותו (כי צריך גישה) אבל קצת לרכך ולעטר אותו.

איזה צמחים יתאימו?
אני מחפשת צמח אוהב מים, קשוח, אולי מטפס אבל לא משתולל, נחמד סימפטי עם חוש הומור.
רעיונות?

כן, זה קצת מצחיק: סימנתי באבנים את הרימון והפטל שהגיעו בהתנדבות, ועליהם הוא חס. אבל את הפרע הריחני, שסימנתי גם באבנים וגם בטיפי במבוק -- הוא כיסח ללא רחם.

לוטם זה מצוין, אביא!
הדס שתלתי, ובינתיים טפו-טפו-טפו הוא עדיין שם. (אם כי לא גדל כל כך.)
לבנדר, רוזמרין, מעוג ימי -- לא בני הארץ, אם כי שכנים קרובים.

אני חושבת שהמרווח והלוטמים, יחד עם מה שכבר יש שם, יכסו את השטח סביב הקבר. תודה!

[u]מדי פעם עובר שם עובד גינון ומכסח את כל מה שהוא לא מזהה בתור ״גינון״, כולל צמחים מקומיים שודאי נראים לו כמו עשבים.[/u]
מזל שהוא לא מרסס :-)
אני הייתי מנסה גדר סמלית, או שלט קטן, או גם וגם. וגם ללכת ולדבר עם האיש שמכסח.
את יכולה לשים מרווה אבל הוא עדיין יכסח את מה שמסביב לה.
אולי אפשר לעשות שלט מושקע ומנויילן שבו יש תצלומים של הצמחים עם שמות ותיאור של נדירותם.

לוטם?
הדס קטן עלים? או שאת רוצה רק צמחי בר?
מעוג ימי, אם יש מקום. הוא פורח מצוין בצל אבל הוא לא קטן.

[u]אני רוצה לשתול שם עוד כמה צמחים[/u]
מה בדבר גדר?

מרווה נשמעת מצויין. עוד שתי הצעות: לוונדר כלשהו, ורוזמרין.

[h=3] גינות זכרון [/h]

אחת הפריבילגיות של החיים בקיבוץ זה בית הקברות.
בתי הקברות העירוניים שביקרתי היו די מתים, מלאים מצבות שיש ושבילים ושמש יוקדת. אולי עם איזה עץ סמלי או שניים.
אבל רוב בתי הקברות הקיבוציים הם גנים, מלאי צמחיה חיה, חלקה ציבורית וחלקה מטופחת בידי המשפחות שעולות לקברים.

עוד מעט מגיע יום הזכרון, וקצת אחריו יום השנה למות אבא שלי.
שתלנו סביב הקבר שלו מעט צמחים מקומיים, שהוא ודאי היה מעריך - רקפות, איריס הדור, הדס, חד אבקן אדום (צמח שגדל בר בחרמון), פרע ריחני (קיבלתי מתלמיד שלו).
אבל אני לא נמצאת שם להשגיח, ומדי פעם עובר שם עובד גינון ומכסח את כל מה שהוא לא מזהה בתור ״גינון״, כולל צמחים מקומיים שודאי נראים לו כמו עשבים. :-(

אני רוצה לשתול שם עוד כמה צמחים, כדי שייראה יותר ״מגונן״ ויהיה פחות פגיע לעובדי הגינון. אני מחפשת צמחים ברורים, מוכרים, וקשוחים.
מד דעתכם? מה יכול לעבוד?

חשבתי על מרווה משולשת, יש לי כמה שתילים עודפים. אולי אזוב מצוי, בתקווה שהוא יסתדר עם תנאי הצל החלקי של בית הקברות.
מה עוד?

פרחי בר בתל אביב זו שמחה כפולה ומכופלת!

קרו, את האיריס הנצרתי העברתי ממקום מיועד להריסה (אממ, כלומר, בניה) ולשם הוא הגיע ממשק חקלאי שניסה לגדל אותו מסחרית והתחרט -- הצליח לגדל, אבל לא למכור.
מצד שני, יש לי גם איריס הדור שצמח מזרעים. אבל הוא יפרח רק בפסח. יש למה לצפות!

איזה יופי! תרתי משמע (-:

אני ירדתי לגינת הבניין לפני כמה ימים, והופתעתי הפתעה רבתי! חלקת אדמה ליד הפחים, שהיתה קרחת שנים רבות מאוד, למעט אפיזודה אחת שבה שכנתי ואני וילדינו ניסינו להקים שם ערוגת ספירלה (ואני "שתלתי" בה שוב ושוב קומפוסט) - פתאום פורחת כולה בצמחי בר נחמדים ומלבלבים! ירוקים וצהובים ואדומים! וכל גינת הבניין מלאה כל מיני ירוקים וחמציצים ענקיים! לא ראיתי אותה כך מעולם!
והגינה הציבורית הסמוכה, הפארק הקטן שבין הרחוב שלי לרחוב של אחותי, שלא מרוסס כבר כמה שנים טובות הודות לפעילות נמרצת של תושבת השכונה, ירוק ומלבלב כולו. זה כבר לא חידוש, מה שחדש הוא שהסירפדים חזרו, ובגדול! אני לא קוטפת אותם בכלל, כי הבנתי שאם נלקט סירפדים כשהאוכלוסייה שלהם עדיין לא מבוססת, הם פשוט ייעלמו, לטובת כף האווז הלא טעימה... אז אני נותנת לסירפדים ולחוביזות לצמוח חופשי בלי לגעת.
בעבר היו פה המון פרגים וחרציות שצמחו בר בפארק הקטן. אני עדיין מחכה שגם הם יחזרו. יש עוד שטחים שבהם האדמה עדיין קרחת, גם אחרי לפחות חמש שנים של אי-ריסוס. אולי כשגם הם יתמלאו בירוק, יחזרו גם הפרחים.
עוד תופעה מעניינת שאני עוקבת אחריה:
מחטי האורן מעכבות צמיחה. עם זאת, גם בתוך מרבדים של מחטי אורן שנשרו מהעצים, יש פה ושם איים של צמחים ירוקים, שהתגברו על העיכוב וצמחו בכל זאת. אני צופה שגם האיים האלה, ילכו ויתרחבו משנה לשנה.

וואוואו

[u]איריס נצרתי[/u]
פשוט וואוואו
נשתל או הפתיע?
מרגש...

[h=3] סוקצסיה [/h]

איך שדברים משתנים. או בעברית, מסתבר: מַעֲקוֹבֶת.

[url=https://c1.staticflickr.com/5/4764/[po]40535600591]+אדמה מרוססת ולידה אדמה שלא ריססו השנה, עם חרדלים ודגנים[/url] 6d4554f637 b[/po].jpg

אם מתחילים מדף חלק או פיסת אדמה ריקה, בהתחלה יתיישבו שם הצמחים החלוצים, הקשוחים, מחוספסים משהו. בעצם קיומם במקום הם משנים את אופיו, ומייצרים תנאים להתיישבות וצמיחה של צמחים אחרים.

[url=https://c1.staticflickr.com/5/4760/[po]40535602211]+גינה שלא מרוססת כבר שנים, ברקע צמחי חלוץ[/url] 2058046847 b[/po].jpg

אחריהם יגיעו צמחים צמחים עדינים יותר, אולי נעימים ויפים יותר. וגם הם ישנו את התנאים, ויאפשרו לעוד צמחים להתיישב, אולי איטיים יותר, גדולים יותר, כאלה שעובדים על הטווח הארוך.

אני רואה את הסוקצסיה בשכונה שלי: שטח מרוסס ללא חיים, לידו גינה של זוג צעיר שרק השנה לא רוססה, ואחריה גינה של מורה לביולוגיה שכבר שנים לא נותנת לרסס אצלה. ההבדלים בולטים מצד אחד, ומעוררי תקווה מצד שני: אפשר בקלות לתקן, להבריא -- אם רק נותנים לטבע לעשות את שלו, בקצב שלו, צעד אחר צעד. בסוקצסיה.

[url=https://c1.staticflickr.com/5/4631/[po]25665097217]+דרדר כחול[/url] 17b33a2395 b[/po].jpg [url=https://c1.staticflickr.com/5/4741/[po]25665098077]+איריס נצרתי[/url] 5fb70087be b[/po].jpg

מאחלת לכולנו פורים שמח ואביב פורח!

תודה!

[po]חולד בגינה[/po], יש שם הצעות.

אם כבר מדברים על זה - אין לי לצערי עצה לגבי העצים, אבל יש לי שאלה לגבי חולד. יש איזשהם צמחים או פטנטים לגרום לחולד להפסיק להתעניין בערוגת הירק? לחברתי כל פעם נעלמת עוד חסה מפוארת לבטן האדמה )-:

_זה הרבה דברים, אני יודעת. אבל אחד בלט לי במיוחד: נענע.
נענע נחשבת דוחה נמלים, שזה בדיוק מה שאני רוצה._
מהנסיון שלי, נמלים מאד אוהבות נענע. בתקופת הדירות השכורות, הנמלים היו בוחרות להתיישב בעציצים עם הנענע.
חוץ מזה, היא לא מתפשטת למקומות בלי השקייה, כך שאם יש לך טבעת יבשה סביב העץ, זה בסדר.

[u]שפתניים ושושניים - להרחקת חרקים וחלזונות: רוזמרין, בעיקר זוחל, אזוביון, מרוות שונות, נענע, שושן, מיני שום ואחרים.[/u]
אולי זה יתאים לטו בשבט? לשים מסביב לכל עץ טבעת של מרוות, אזוביון או רוזמרין זוחל?
אולי כדאי לדבר עם המשתלה שהיינו בה, זו שהיא מפעל מוגן, כי אולי יש להם שתילים בזול יחסית...

[u]זה בוודאות לא יצלח אצלנו בגינה הביתית והאורגנית. אין שום תנאים מתאימים לזה.[/u]
גם אצלי הגינה ביתית ואורגנית.
לי זה עובד.

[h=3] חברים של עצים [/h]

האורגניים משתמשים במונח ״צמחים חברים״ כדי לתאר צמחים שעוזרים לצמחים אחרים: מגינים עליהם ממזיקים, מעשירים להם את האדמה, מושכים אליהם חרקים מועילים, או אפילו משפרים להם את הטעם.

בדרך כלל מדברים על חברים של ירקות, אבל אותי מעניין יותר מי החברים של העצים. במיוחד מי יעזור להגן על עצים ורדניים והדרים נגד כנימות, שיש אצלנו בשפע -- הנמלים אוהבות לטפח אותן. אז פתחתי את [po]הגן הפורה[/po] בעמוד 130, וזה מה שמצאתי:

[list]
[*] מומלץ לשתול בתוך צלחת העץ עם הנטיעה מספר מינים ממשפחות שונות:
[/list]
מורכבים - למניעת נמוטודות: סנטולינה, ציפורני-החתול, טגטס, בבונג, חרציות שונות.
שפתניים ושושניים - להרחקת חרקים וחלזונות: רוזמרין, בעיקר זוחל, אזוביון, מרוות שונות, נענע, שושן, מיני שום ואחרים.
פרפרניים - להעשרת הקרקע בחנקן: טופח, אפונה, מיני בקיות (לא כדאי לזרוע פול, כיוון שהוא מעודד את העלקת).
טרופיאוליים - נגד כנימות שונות: כובע הנזיר.
שרכים שונים - כאשר העצים גדלים ונוצרים תנאי צל, כדאי לשתול שרכים שונים ... למניעת התפשטות פטריות, הגורמות למחלות צמחים.*

זה הרבה דברים, אני יודעת. אבל אחד בלט לי במיוחד: נענע.
נענע נחשבת דוחה נמלים, שזה בדיוק מה שאני רוצה.
מצד שני, היא גם נחשבת שתלטנית, שזה קצת מטריד.

מה אתם אומרים, כדאי לנסות?
מה אתם שותלים תחת העצים שלכם? איך זה מסתדר אצלכם?

[u]זה בגלל שאת הסבב הראשון צריך לזרוע בכלל בסוף אוגוסט. ברגע שמתחילים להריח את הסתו, כשהחצבים פורחים.[/u]
זה בוודאות לא יצלח אצלנו בגינה הביתית והאורגנית. אין שום תנאים מתאימים לזה.
[u]יש פה משהו שאני לא מבינה - למה אתם זורעים ירקות חורף באוקטובר, במקום לזרוע אותם בדצמבר מלכתחילה?[/u]
כי לא שמנו לב שתחילת החורף עברה לדצמבר. מקווה שעד שנה הבאה נזכור את זה :)

[u]כל שנה אנחנו זורעים ירקות חורף בגינה בסביבות אוקטובר ורובם לא מצליחים.[/u]
זה בגלל שאת הסבב הראשון צריך לזרוע בכלל בסוף אוגוסט. ברגע שמתחילים להריח את הסתו, כשהחצבים פורחים.
את הסבב השני אפשר בדצמבר :-)

[u]כל שנה אנחנו זורעים ירקות חורף בגינה בסביבות אוקטובר ורובם לא מצליחים. כשאנחנו עושים סבב חדש של זריעה בדצמבר- הם מיד יוצאים ומתפתחים נהדר.[/u]
יש פה משהו שאני לא מבינה - למה אתם זורעים ירקות חורף באוקטובר, במקום לזרוע אותם בדצמבר מלכתחילה?

ותיקה, לגמרי צדקת. ועכשיו אם תסלחו לי, אני אלך להסתכל על הקומקום עד שהמים ירתחו... :-)

[u]אז זה לא אני, זה הם. הם נובטים מתי שבא להם, בלי קשר למה שאני עושה, בלי קשר לתאריכים שהם אמורים לנבוט בהם. פשוט לפי מצב הרוח שלהם. זהו.[/u]
כתבתי לך על זה למעלה (11.11.17) [u]אני בדיעה שצמחי בר עושים מה שבא להם ומתי שבא להם. והכי הם אוהבים שלא מסתכלים עליהם ולא דואגים להם :)[/u]
אבל יש עוד משהו ששמתי לב: כל שנה אנחנו זורעים ירקות חורף בגינה בסביבות אוקטובר ורובם לא מצליחים. כשאנחנו עושים סבב חדש של זריעה בדצמבר- הם מיד יוצאים ומתפתחים נהדר.
גם לגבי שתילי החורף, מאוקטובר עד דצמבר הם די נשארים בגודל שקנינו אותם ואז מרביצים קפיצה מרשימה.

ואצלי עלי האפרסמון כבר נשרו כולם, וגם השלכת האדומה של הלגרסטרמיה, אבל הרימונים עכשיו בשלכת צהובה זוהרת, והתות בעקבותיהם. ראית?

איזה יופי {@

[u]לא בדיוק לפי לוח השנה, אבל יצא יפה.[/u]
לי אישית נראה ממש מקסים שכל מיני דברים קורים בדיוק לפי לוח השנה - כמה ימים לפני הלילה הארוך ביותר בשנה.

[h=3] הלו"ז של הצמחים [/h]

לפני כמה ימים יצאתי החוצה ופתאום ראיתי שלכת:
[url=https://c1.staticflickr.com/5/4681/[po]39172007011]+תפוח ונקטרינה בשלכת[/url] eb93d0c9cb c[/po].jpg [url=https://c1.staticflickr.com/5/4638/[po]39172007831]+אפרסמון בשלכת[/url] cc40e579b6 c[/po].jpg
לא בדיוק לפי לוח השנה, אבל יצא יפה.

לפני יותר מחודש כתבתי כאן על המנבטה שהכנתי לצמחי בר. כלום לא נבט, אפילו אחרי חודש. אז קניתי אדמת שתילה מוכנה ומהונדסת היטב, וזרעתי את אותם זרעי בר באדמה המפונפנת. וראו זה פלא: תוך ימים ספורים נבטו ראשוני הזרעים!
[url=https://c1.staticflickr.com/5/4729/[po]39172008441]+נבטים חדשים[/url] c863352d58 z[/po].jpg
הבנתי שהאדמה הקנויה פשוט טובה יותר, קלה יותר, נוחה יותר. אין מה לעשות.
אבל אז הלכתי והצצתי במנבטה הישנה, עם האדמה הכבדה שהכנתי בעצמי, וראיתי עוד פלא: גם שם התחילו נביטות!
[url=https://c1.staticflickr.com/5/4725/[po]39172008741]+נבטים ישנים[/url] ea8e2977bd z[/po].jpg

אז זה לא אני, זה הם. הם נובטים מתי שבא להם, בלי קשר למה שאני עושה, בלי קשר לתאריכים שהם אמורים לנבוט בהם. פשוט לפי מצב הרוח שלהם. זהו.

[h=3] הדשא (היפני) של השכנה [/h]

כשעברתי ליד אחד הבתים בשכונה, ראיתי שיש להם דיכונדרה (דשא יפני) שופעת ומשגשגת ביותר. פשוט לקנא. שאלתי את בעלת הגינה מה הסוד שלה, והיא הראתה לי צינור ארוך שיורד מהקומה השניה, פונה שמאלה, ומגיע לגינה.

"אנחנו מפנים לכאן את המים מהמקלחת," היא הסבירה.
בלי פילטר?
"לא, מהמקלחת ישר לגינה."
ואתם משתמשים בסבון ושמפו אקולוגיים? או בכלל בלי?
"סבון רגיל, הכל רגיל."
???
"השתתפתי לפני כמה שנים במחקר שבדק מיחזור מים כזה בכפרים ערביים, זה די מקובל שם."
?????
"מסתבר שהמלחים מחומרי הניקוי נקלטים אצל חלק מהצמחים ממש כמו דשנים. לא כל הצמחים אוהבים את זה, אבל הדיכונדרה מסתדרת עם זה מצוין."

מי ידע. כל כך פשוט.
אני משערת שזה לא יעמוד בסטנדרטים של משרד הבריאות, ואני לא בטוחה שלטווח ארוך לא תהיה המלחה של הקרקע. אבל בינתיים זה נראה נפלא.

[po]במעבה הפרדסים[/po] D-:

[u]געגועי לגשם[/u]

וּכְמוֹ עָנָן לְהִתְגַּשֵּׁם
מֵעַל חֶלְקַת שָׂדֶה רֵיקָה
וּלְהָבִיא לָרְגָבִים
אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַיְּרֻקָּה

<פרדסים משתוקקת לגשם. ולשפע תפוזים. ולעלים ירוקים רעננים ניחוחיים מטפטפים.>

[u]אם כי עכשיו שאין לי חלון[/u]
ועל זה כבר נאמר [u]ואל יכנס לפניך תפילת עוברי דרכים לענין הגשם בשעה שהעולם צריך לו[/u] (-:

אם כי מנגד - כל הסיבה לכך שמתחילים לבקש גשמים רק בז' בחשוון, כשברור שהעולם צריך להם עוד לפני כן - היא לטובת עוברי דרכים, ועוד כאלה שממש לא רלוונטיים היום (העולים לרגל לסוכות שחוזרים לביתם בבבל...)

[u]זה 10 ימים אחרי אחרי שמתחילים לבקש אז כנראה שציפו שכבר יתחיל לרדת[/u]
אה.
בכל אופן, נו, גשם... (אם כי עכשיו שאין לי חלון, כי מחכים לשיש ורק אחריו חרסינה ורק אחריו חלון, אולי עדיף לשתוק ולא לבקש גשם...)

[u]מה מיוחד בתאריך הזה דווקא? oh (חוץ מזה שזה יום הולדתי)[/u] :)
זה 10 ימים אחרי אחרי שמתחילים לבקש אז כנראה שציפו שכבר יתחיל לרדת.. הצורך החקלאי והאנושי לגשם כבר קיים

רד כבר גשם.. בינתיים חמסין

השנה י״ז חשוון יצא ב-6.11. היו שני ארועי גשם לפני זה, אבל הרווחים ביניהם -- זה מה שמטריד אותי. גשם יכול לגרום לזרע לנבוט, אבל הרווח בין הגשמים יגרום לנבט הרך למות...
אבל לפעמים, כמו שאמר [po]ג'ון הולט[/po], צריך פשוט לסמוך על הילדים (או הזרעים) ולתת להם לגדול בדרך שלהם.

[u]שבעה עשר במרחשון[/u]
מה מיוחד בתאריך הזה דווקא? 0-: (חוץ מזה שזה יום הולדתי)

לומדת עכשיו מסכת תענית שמזכירה שבעיית מיעוט הגשמים בארץ ישראל אינה חדשה.. :( לפחות היום חיינו אינם תלויים בכך ברמה שהיו תלויים אז (רעב, מגיפות..)

_הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים מתענין שלש תעניות..
הגיע ראש חדש כסלו ולא ירדו גשמים, בית דין גוזרין שלש תעניות על הציבור..
עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין שלש תעניות אחרות על הציבור..
עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין (עליהם) עוד שבע, שהן שלש עשרה תעניות על הציבור.
....
עברו אלו ולא נענו, ממעטין במשא ומתן, בבניין ובנטיעה, באירוסין ובנישואין ובשאלת שלום בין אדם לחברו, כבני אדם הנזופין למקום.
היחידים חוזרים ומתענים עד שיצא ניסן..._

ותודה
מאד נהנית לקרוא פה

[u]פיזרתי זרעים של צמחי בר[/u]
אני בדיעה שצמחי בר עושים מה שבא להם ומתי שבא להם. והכי הם אוהבים שלא מסתכלים עליהם ולא דואגים להם :)
[list]
[*] זרקתי פעם תורמוס הרים בשטח בור ליד הבית. בשנה הראשונה-כלום. שנה שניה- יצא אחד. ככה כל שנה התרבו הפרחים.
[/list]

[h=3] געגועי לגשם [/h]

לפני הגשם הראשון, בהתרגשות גדולה, פיזרתי זרעים של צמחי בר: דרדר כחול עם אשולציה כתומה, אפון קיפח לטפס על גדרות, נפית כפופה ואיריס הדור בין הסלעים, אגרוסטמה עדינה בפינה שקטה, חוטמית זיפנית ותורמוס ההרים סביב סביב, שום גבוה לסגור פינה.

הגשם הגיע, השקה את הזרעים, והלך. לשלושה שבועות. ואז חזר ליומיים ושוב נעלם לשבועיים.
ומה יהיה עם הזרעים? הם צריכים השקיה קבועה יותר בשביל לצמוח, לא?
אני יודעת שחלק מהם לוקחים טווחי ביטחון, לא מסתכנים בנביטה אם אין כמה ימים רצופים של גשם. אחרים מסכנים חלק מהזרעים, וחלק שומרים לשנים הבאות -- אולי הן יהיו גשומות יותר.

שכנתי שבגולה, מקור לא אכזב לידע גנני וזרעים, אמרה שמתפללים לגשם באוקטובר, מצפים לו לשווא בנובמבר, ובסוף הוא בא באמת רק בדצמבר, ואחרי חודשיים כבר הולך. זהו.

החלטתי להתחכם למציאות היובשנית הזאת, ולזרוע את חלק מצמחי הבר במנבטה, כמו צמחי תרבות מפונקים. התחלתי לפני חודש וחצי -- ולא נבט כלום. הוספתי זרעים חדשים לפני שבועיים -- ועדיין לא נבט כלום.
אבל מי יודע, אולי עוד יצא משהו. בשנה שעברה, מתוך אינספור זרעים במנבטה הצלחתי להנביט שני שתילים של מרווה כחולה ואחד של חלבלוב מגובשש. אז אני לא מתייאשת. עדיין.

בריאות ולבלוב לכולם! {@

[u]כתבת פה בענייני גננות אבל ממש ריגשת אותי.[/u]

כל מלה.

אני מוכרחה להגיד לך שכתבת פה בענייני גננות אבל ממש ריגשת אותי. נתת לי שם למה שאני עושה. אני גוזמת עד הירוק עכשיו (-:
תודה |L|

[h=3] לגזום עד הירוק [/h]


יש ביטויים שמגיעים מעולם החקלאות, והם כל כך מוחשיים וחודרים עד שמשתמשים בהם גם בהקשרים אחרים. למשל "לעקור מן השורש". או "נגדע באיבו".
(אֵב זה הצמיחה הירוקה והגמישה של הצמח, לפני שהוא מתעצה. אביב זו העונה שבה צומחים הרבה אבים. מי שנגדע באיבו עדיין לא הספיק להתעצות או להתבגר.)

יש לי צמח שהחליט פתאום לשחק מת. הוא התייבש בלי סיבה ברורה, בעוד השכן שלו נראה בריא ושמח.
[url=https://farm5.staticflickr.com/4492/[po]37930736052]+שיח אברהם עגול חולה[/url] 098ee3d280 c[/po].jpg

הלכתי אל האקס המיתולוגית של הנוי בקיבוץ ושאלתי אותה מה לעשות, והיא הסתכלה ואמרה: תגזמי עד הירוק, עד שאת חותכת את החלק בענף שעדיין חי ולא לגמרי יבש.
עשיתי כדבריה, והצמח נראה גם מסכן וגם פגוע. אבל אחרי כמה ימים הוא התחיל להצמיח עלים חדשים, ואחרי כמה שבועות הוא נראה מאושש.
[url=https://farm5.staticflickr.com/4487/[po]37930738602]+שיח אברהם עגול מתאושש[/url] 013571b2af c[/po].jpg

מסתבר שזה נוהל שגרתי אצל גננים: כשצמח נראה רע, גוזמים אותו עד שמגיעים לחלק שעדיין נראה טוב, ירוק, וחי. בהרבה מקרים עצם הגיזום גורם לצמח להתאושש ולרפא את עצמו.

אני מרגישה שיש כאן איזשהו לקח כללי שאפשר להשתמש בו בתחומים אחרים בחיים: לקחת צעד אחורה, לוותר על מה שלא עובד, להישאר קצת ערומים וחסרים, ולהתחיל מחדש מהמקום שנשאר בריא.
בפיתוח תוכנה קוראים לזה "לחזור לגירסה היציבה האחרונה". אני לא מצליחה לחשוב על ביטוי מתאים בתחומים אחרים. אבל לדעתי צריך ביטוי כזה. כי בכל תחום לפעמים צריך לעצור, לחתוך, ולהתחיל שוב מהחלקים החיים והבריאים.

טוב, יקבלו טיפול פרטני. אני אפילו מכינה להם תה קומפוסט, וליתר בטחון אולי אוסיף גם תפילה או שתיים.

[u]לאורנטיית הנחלים, צמח חמוד ממש – למה מצהיב? חוסר מים? עודף מים? משהו אחר?[/u]
לפי השם ומדיניות ההשקייה שלך הייתי מנחשת שחוסר מים.

[u]והמנגו – זה בסדר הנקודות הלבנות על העלים? וקצות הגזע שהתייבשו?[/u]
נראה לי שכדאי לגזום את היבש. היה לאבוקדו שלי והיבשושיות התפשטה והרגה את העץ. אני חשדתי בחירכון, שזו מחלה שלמדתי עליה רק אחרונה ובעצם אני יודעת שהיא פוגעת בנשירים, אבל לכי תדעי.

יש אנשים שיודעים. לא אני, גננים מסוג מסוים.

[h=3] שפת הצמחים [/h]

יש מישהי שטוענת שאפשר להבין בכי של תינוקות אם מקשיבים טוב, וככה לדעת מתי זה בכי של רעב, של כאב, של שעמום, וכן הלאה. מעין מילון לשפת התינוקות.

אני צריכה מילון לשפת הצמחים. אני יודעת שכבר יש כאלה, מצאתי מלא ברשת. זה לא עוזר. כנראה אני צריכה מתורגמן אנושי.

תראו למשל את הגויאבה -- מה מפריע לה? למה העלים משחימים?
[url=https://farm5.staticflickr.com/4474/[po]37288895170]+גויאבה עם עלים משחימים[/url] 3faf560f81 c[/po].jpg

והמנגו -- זה בסדר הנקודות הלבנות על העלים? וקצות הגזע שהתייבשו?
[url=https://farm5.staticflickr.com/4497/[po]37288894600]+מנגו עם נקודות לבנות על העלים[/url] e035a03673 c[/po].jpg

לאורנטיית הנחלים, צמח חמוד ממש -- למה מצהיב? חוסר מים? עודף מים? משהו אחר?
[url=https://farm5.staticflickr.com/4505/[po]23695156858]+לאורנטיית הנחלים מצהיבה[/url] 4e013058d3 c[/po].jpg

איך יודעים???

[u]איך אתם מנביטים? באיזה כלים? אדמה? השקיה? מקום?[/u]
באדמה, צמוד לטפטפת או למתז. אבל אני מפעילה את המערכת כל יום לכמה דקות בשביל הנבטים.

[u]ומה אתם מנביטים עכשיו?[/u]
מנגולד, סלק, כרובים למניהם, צנוניות, גזר, עגבניות (אני מנסה, בקיץ הן לא הצליחו), אפונה ואפונת שלג, וחסות.
יש לי זרעים של מנגולד וחסות אם את רוצה.

כנ״ל. אם כי בזרעים קטנים, במקום לדחוף לאדמה -- אני שמה על גבי האדמה ואז מכסה בשכבה דקה נוספת של אדמה. קשה לי עם כל התנועות הקטנות והעדינות, תמיד משהו מתפספס או בורח.

שכחתי לפרט:
את הגליל ממלאים לגמרי בתערובת האדמה. בתערובת הלחה זורעים ומכניסים טיפה לתוך האדמה (כסנטימטר פנימה), 2-3 זרעים בכל גליל (אם כולם מצליחים אז מדללים). את הגלילים מעמידים זה ליד זה בתוך קופסא וכך הם גם שומרים זה על זה, יוצרים סביבה לחה, הגליל נשאר עומד כי הוא נתמך בכל אלה שסביבו, קל להשקות.
הצליחו לי כשהיה להם גם אור, גם אוויר וגם לא הטבעתי אותם במים P-:

כשהנבטתי, באמת השיטה שהצליחה לי היתה בגלילי נייר טואלט. זו שיטה שלימדה אותנו דנה יחזקאלי בקורס פרמקלצ'ר לחינוך הביתי שעשתה לפני כ-14 שנה (-: בעין חמד (איך הזמן טס...).
הצלחתי גם בעציץ מלא אדמה/קומפוסט (ברוב המקרים קניתי קומפוסט ו/או אדמה במשתלה, בחלקם השתמשתי באדמה שייצרתי בעצמי מהקומפוסט שלי).

[h=3] כיצד מנביטין [/h]

היום שוב זרעתי זרעים במנבטה. כבר אי אלו שנים שאני מנביטה, והתוצאות -- מעורבות. עם השנים צברתי נסיון (או במלים אחרונות, ניסיתי הרבה דברים שנכשלו וקצת שהצליחו) ואני כותבת כאן מה שלמדתי, ומקווה שתוסיפו מנסיונכם.

[b]מנבטה מקרטון ביצים:[/b] לא. זה נראה יפה בתמונות, אבל במציאות הקרטון סופח אליו את המים מהאדמה (המועטה מאוד) ומנדף אותם לאוויר.

[b]מנבטה מקליפות ביצים:[/b] לא בבית ספרי. לא מחזיק מעמד.

[b]מנבטה מגלילי נייר טואלט:[/b] הולך. אני לא טורחת לסגור את התחתית, פשוט מרטיבה את האדמה שאני מכניסה לתחתית וזה מחזיק.

[b]מנבטה בכלי רחב:[/b] הולך, אבל אחרי זה צריך להעביר את הנבטים העדינים למיכלים אישיים, ואני לא כל כך טובה בזה.

היום זרעתי בשישיות פלסטיק קטנות שנשארו ממשהו שקניתי במשתלה פעם. לא חיטאתי כמו שאמורים לעשות, אני מקווה שיהיה בסדר.

[b]אדמת שתילה:[/b] עוד לא ניסיתי לקנות אדמה מוכנה ממשתלה, אני צריכה לנסות את זה פעם. ממה שראיתי, זרעים מצליחים לנבוט באדמה, בקומפוסט, בהומוס, או בתערובת של הנ״ל. מה שכן ראיתי שמשפיע:
[list=1]
[*] לסנן את האדמה כדי שלא יהיו גושים ואבנים.
[*] לפזר למעלה קינמון נגד פטריות.
[/list]

[b]השקיה:[/b] אצלי הדבר היחיד שעובד זה שפריצר עדין. הזרם ממשפך או מבקבוק הורג את הנבטים העדינים. השקיה תחתית מושכת יותר מדי פטריות. אז אני עם השפריצר.

[b]כיסוי או אוורור:[/b] עוד לא בחרתי מפלגה. כיסוי המנבטה במכסה או בפלסטיק נצמד מונע התייבשות. אבל אוורור עוזר נגד פטריות. הפעם כיסיתי. מה דעתכם?

איך אתם מנביטים? באיזה כלים? אדמה? השקיה? מקום?
ומה אתם מנביטים עכשיו?

[u]אצלם זה בחורף הקר והמושלג, ואצלנו – בקיץ החם, היבש, והצהוב. שלג צהוב.[/u]
בדיוק ככה.
אנחנו מגדלים גינת ירק לחורף ואחרוני הגידולים מחזיקים מעמד עד יוני (סלק, שמיר פטרוזיליה...) ומזמן הפסקנו לנסות לגדל בקיץ. גם נראה לי שהאדמה שמחה לנוח.

[u]ואני אפילו לא בטוחה שקראתי עליהן בספרים.[/u]
גינת בר של מאיר שליו.
מקסים מקסים (עוד לא סיימתי אותו, אבל ממש מעורר השראה)

[u]אני לא חושבת שכל גינון הוא חיקוי[/u]
אני גם לא חושבת ככה. גם גזימת הקוצים והדרדרים היא סוג של גינון, והיא בוודאות לא נעשית מתוך חיקוי (אלא כדי להזהר מנחשים, ובגלל תקנות עירוניות שאוסרות עליהם).
אבל הגינון האחר הזה? אני לא מכירה אותו. לא ראיתי אותו. קשה לי לדמיין אותו.

נניח, גינון יפני? הוריאציות שלו שראיתי בישראל - המטרה שלהן הייתה ליצור גינה שנראית יפנית - עם הצמחים שמתאימים לאקלים היפני... לא גינה שמבוססת על העיקרונות היפניים ומתאימה לישראל.

אולי מתישהו אראה גינה כזו ואוכל לגבש לעצמי איזשהי דעה. כרגע, אני חושבת שזו משימה לא קלה. כרגע, ממש האקסיומות שעליהן מבוססת הגננות סותרת את הגישה הזו, ובעוד שאני חושבת שאפשר וכדאי לנסות לפנות לכיוון יותר טבעי, אני לא אופיטימית בנוגע לסיכויים שלי לראות גינה כזו.

[u]ואם קיימות גינות בהם בגדלים רק צמחים שטבעים לאקלים ורק בעונות המתאימות ובלי שכל הגינה תהיה הרצון לשנות את הטבע, אז לא ראיתי אותן.[/u]
גינון יפני עונה על החלק הראשון של המשפט, ולא לגמרי סותר את השני.

אני לא חושבת שכל גינון הוא חיקוי. לפעמים זה פשוט ליצור סביבה שמתאימה לי יותר -- ליצור דפוס:[po]חוץ חיובי[/po], לגדל אוכל, לעשות צל, וכן הלאה.
אבל הרעיון של ירוק=יפה, במיוחד בקיץ, הוא תרבותי לדעתי. אני מסתכלת עכשיו בעיניים אחרות על הנופים הצהובים המנוקדים בקצת ירוק. זה הרבה יותר יפה בעיני.

[u]בלט לי שבהמון דברים אנחנו מנסים לחקות בגינון[/u]
אני לא חושבת שאפשר להפריד את הגינון מהחיקוי. כל הרעיון של גינון הוא "הצמחים שצומחים בחצר שלי פרא לא מוצאים חן בעיניי, אני אשנה אותם בשביל שיצא משהו שאני מעדיפה".

ראיתי הרבה גינות. אני עדיין מעדיפה את החצר שלנו, שצומחת פרא. בחוביזות בגובה אדם וסרפדים בגובה המותן, בעונות הנחות. ובחרציות ופרגים ופרחים אחרים. ובקוצים יבשים (שנגזמים, מחשש לנחשים) בקיץ. ועכשיו יש רק אדמה יבשה. וזה ממש מתאים לי.

אבל זה לא גינה. ואם קיימות גינות בהם בגדלים רק צמחים שטבעים לאקלים ורק בעונות המתאימות ובלי שכל הגינה תהיה הרצון לשנות את הטבע, אז לא ראיתי אותן. ואני אפילו לא בטוחה שקראתי עליהן בספרים.

[u]עדיף דווקא לחקות את השלג – אותם חודשים שבהם לא מצפים מהגינה לדבר. אצלם זה בחורף הקר והמושלג, ואצלנו – בקיץ החם, היבש, והצהוב. שלג צהוב.[/u]
איזה פיוט.

[h=3] שלג צהוב [/h]

(קצת חוויות מאמריקה, אבל אם תגיעו עד הסוף זה יהיה רלוונטי גם לנו כאן.)

בשיא החום של אוגוסט ברחנו כל המשפחה אל פנסילבניה הקרירה והירוקה. הכל שם היה שופע, רך, ורחב ידיים -- הצמחים, האדמה, הבתים, המכוניות, אפילו חלק מהאנשים.

ביקרתי שם בגני לונגווד -- גן בוטני ענק ועשיר, גם מבחינת הצמחים וגם מבחינת הכסף שנשפך שם. בחוצפה ישראלית תפסתי אחת העובדות ושאלתי אותה אותה איך הצמחים הזרים (כמו תאנה) עוברים את החורף המושלג. באדיבות אמריקאית מחויכת היא הסבירה שחלק נגזמים עד הקרקע, אבל הרוב פשוט מוחלפים מדי שנה ואפילו מדי תקופת פריחה. כל מי שלא נראה כרגע במיטבו, אחת דינו -- לקומפוסט.

ולמרות הגישה הזאת, הם הקדישו שם חלקה די גדולה לאחו -- meadow -- הצמחים המקומיים שצומחים שם באופן טבעי אם לא מתערבים. זה היה יפהפה: מגוון פרחים מקסימים וגבוהים, מעורבים בעשבים חסרי משמעת, שמארחים להקות ציפורים ואינספור פרפרים. פשוט חגיגה.
[url=http://www.landhealthinstitute.org/wp-content/uploads/[po]20947931300]+האחו בקיץ[/url] f92b27f9f5 k[/po]-820x615.jpg

בקיץ שלהם, כמו אצלנו באביב, הפרחים משתנים ממש משבוע לשבוע -- פעם הסגולים שולטים, פעם הצהובים, פעם אחרת האדומים -- תחלופה טבעית גם בלי התערבות מצד הגננים המשקיענים.
אבל זה בקיץ. ובאביב?
מסתבר שבאביב זה נראה ככה:
[url=[img]http://thephotogardenbee.com/wp-content/uploads/2009/11/meadowover.jpg]+האחו[/img] באביב[/url]
יבש למדי, רק עשבים קטנים מוריקים מלמטה. מזכיר קצת את הארץ בתחילת החורף, עם כל הקוצים היבשים מהקיץ. אצלם אמנם אין קיץ יבש כמו שלנו, אבל יש חורף מושלג. השלג מכסה את הצמחים והם מתים ומותירים גוויות יבשות. ככה שבמשך כמה חודשים בשנה אין שום גינון, רק שלג.

כשחזרתי ארצה פתאם בלט לי שבהמון דברים אנחנו מנסים לחקות בגינון את מה שקורה באופן טבעי באקלים ההוא, הזר. ואולי במקום לנסות לחקות את הלחות הרכה, עדיף דווקא לחקות את השלג -- אותם חודשים שבהם לא מצפים מהגינה לדבר. אצלם זה בחורף הקר והמושלג, ואצלנו -- בקיץ החם, היבש, והצהוב. שלג צהוב.

בהחלט סתיו! לדעתי הגיע הזמן לזרוע ירקות חורף (הזמן המדוייק הוא סביב אמצע אוגוסט כשקמים בבוקר וחשרת עננים מביאה רוח של סתיו. הבוקר ההוא שהיה לפני כשבוע).

יונת, זה האור.
בלי קשר כמה חם וכמוש בחוץ, הזוית של השמש ואורך היום מביאים את הסתיו.

ובקשר לבוצין - הוא מהמם באמת אבל זהירות. מגע איתו גורם לאלרגיות חמורות בעינים ולא צריך הרבה מגע. עדיף שיהיה איפה שאנשים לא הולכים.

[h=3] סתיו [/h]

יום אחד, בבוקר אוגוסט חם ומיוזע, בעודי יושבת לי במרפסת ומחשבת מתי יהיה הזמן האידיאלי להיכנס למזגן, פתאום אמרה שכנתי בטון נרגש ובעיניים נוצצות: ״איך שמרגישים כבר את הסתיו!״

מה סתיו, באמא׳שך? --חשבתי, אבל לא אמרתי (אולי בגלל שהתקשיתי להרים את הלסת מהרצפה).
אבל היא כנראה שמעה, כי היא הראתה לי שהאובך בשמים כבר הופך לעננים קלים, ושהעץ ממול כבר מתחיל לוותר על חלק מהעלים, ועוד כמה סימנים אחרים שאפשר לקרוא בהתנהגות הצמחים ושאני כבר לא זוכרת.

והיום בבוקר, עדיין אוגוסט ועדיין חם, אבל אני כבר מרגישה איזשהו שינוי -- באוויר, בצמחים, באדמה. משהו כבר יותר סתווי.
ואני כבר חושבת על כל מה שאשתול ואנסה ממש עוד מעט, ברגע שאחזור מהחופשה המתוכננת למצוא שהסתיו כבר ממש נכנס ולא רק מציץ ממרחק.

מה אצלכם? מרגישים רוחות סתיו? מה אתם מתכננים לעשות בעונה הקרובה?

הרדוף הוא ככל הנראה ממש מר. לא ניסיתי, קראתי איפשהו.

יש הרדופים ליד הגן ובית הילדים שבהם גדלתי. לא זכור לי שמישהו ניסה לאכול מהם אי פעם. אני חושבת שהפחד מצמחים רעילים מגיע אלינו מארצות אחרות; הצמחים הרעילים שלנו לא מושכים לאכול אותם.

רק לא הייתי שותלת הרדוף בגינה שבה מסתובבים כל הזמן ילדים ותינוקות.

נכון! אני מאוד אוהבת הרדופים.

ומה דעתך על הרדוף הנחלים? כמובן לא למאכל. הוא רעיל ביותר. אבל העמידות שלו לתנאי היובש בארץ, יחד עם הפרחים היפים שלו- שילוב מעולה לטעמי.
ובאותו אופן- חצב. פורח בשלהי הקיץ ותחילת הסתיו, כשהכל עדיין יבש.

[h=3] ירוקים בקיץ [/h]

אחרי 5 שנים של כשלונות וגם מעט הצלחות, אני יכולה להכריז: האביב זה לא חוכמה. באביב הכל יפה, לפחות אם לא נלחמים בו יותר מדי בריסוסים. אבל הקיץ -- חם, צהוב, וקוצני. צריך להתאמץ בשביל טיפת יופי, לשפוך הרבה זיעה בעישוב ומים בהשקיה.

לכן אני אוספת לי (בלב וגם קצת בגינה) את אותם צמחים יחידי סגולה שנשארים ירוקים גם בקיץ, גם בלי השקיה, וגם יפים בעיני.

ראש וראשון הוא הצלף הקוצני. צמח יפיפה לדעתי, עם פרחים לבנים גדולים מעוטרים בוורוד, ניצנים אכילים, ריח טוב, ועלים עגולים ויפים בצבע בין סגול לירוק. נו טוב, גם עם קוצים.
הופיעו אצלי כמה צלפים בהתנדבות, ואני נהנית מהם בקיץ וגוזמת את השלד היבש שלהם בחורף -- הם מגדלים הכל מחדש באביב הבא.
[url=https://c1.staticflickr.com/5/4310/[po]35279631633]+צלף קוצני[/url] 4b7d1686ff c[/po].jpg

השני הוא הטיון הדביק. יש שרואים בו עשב שוטה, ויש שמתייחסים אליו כבחיר צמחי המרפא המקומיים. אבל בעיני הוא יכול לתפקד גם כצמח נוי, אם גוזמים אותו שלא יתעצה ויתייבש מלמטה -- כמו שגוזמים מרווה או שיבה.
[url=https://c1.staticflickr.com/5/4324/[po]35279631143]+טיון דביק[/url] 0d0de6ff89 c[/po].jpg

אחריהם אני מציבה, במעט חשש, את החבלבל. אומרים שהוא חונק צמחים אחרים, שאי אפשר להיפטר ממנו, כמעט השטן בהתגלמותו. אבל השכנה שלי גידלה אותו ולא ראיתי אף אחד נחנק אצלה, והפרחים הלבנים פשוט נפלאים.

ואחרון, לסבלנים, הבוצין המפורץ. בשנה שעברה הוא היה רק שושנת עלים נמוכה, חסר כל ייחוד. אבל חיכיתי, הרשיתי לו לגדול, ולגדול, ולגבוה, ולפרוץ, ותראו איזו פריחה יפה!
[url=https://c1.staticflickr.com/5/4330/[po]35279632553]+בוצין מפורץ[/url] 0fcd92db16 c[/po].jpg

אני חושבת שאת מתכוונת לפרנקניה החלקה. אני לא בטוחה שהיא מספיק ייצוגית בשביל להיות בחזית (לפחות בעיני החצי השני). אולי אשים כמה שתילים לנסיון ונראה.

עכשיו אני יושבת על המרפסת ומתבוננת במזיק נוסף: בולבולים. כרגע הם אוכלים באכזריות את עלי המלון הצעיר. בעבר ראיתי אותם אוכלים פרחים של תפוח ונקטרינה (מזל שיש הרבה) ושל רגלה. אני לא בטוחה שהמלון ישרוד לאורך זמן.
מלבד רשת, יש מה לעשות?

לדעתי את יכולה לשים משהו בין הדיכונדרות. באופן אישי אני אוהבת את הצמח שאת שמו אני לא זוכרת אבל יש לך כזה ואני יכולה להראות לך אותו. מזדחל עם עלים אליפטיים ופריחה סגולב\ורודה קטנה.

עדכון לשאלות מלמעלה:
[list=1]
[*] צמח המסתורין הוא כנראה לענה רומית (ארטמיסיה פונטיקה). מישהו כאן מכיר? גידלתם? איך הסתדר מבחינת השקיה? איך הוא מסתדר עם הזנחה?
[*] נבטי הבזיליקום שעברו לגינה נראים טוב יותר. אמנם לא חוגגים בצמיחה פרועה, אבל לפחות גדלו קצת.
[/list]

ולנושא חדש:

[h=3] מזיקים מעוטי רגליים [/h]

אחד האתגרים הגנניים שלי הוא להגן על הצמחים בפני מזיקים -- לא רק כנימות, זחלים, ושאר חרקים, אלא גם כלבים, חתולים, ואנשים (בעיקר קטנים, אבל לא רק).

אחרי שתגרת חתולים חרבה לי את הכרוב, [po]תפוח אדמה[/po] ייעצה לי לנעוץ מקלות סביב הירקות:
[url=https://c1.staticflickr.com/5/4260/[po]34874736700]+מקלות נגד חתולים[/url] 6310c03247 c[/po].jpg

המקלות הוכיחו את עצמם נגד הולכי על ארבע, אבל לא תמיד הרתיעו הולכי על שתיים. אלה, אני חושדת, מתייחסים יותר בכבוד לדברים שנראים ״מסודרים״, כלומר שנוצרו בכוונה תחילה ע״י אדם ושיש להם צורה ברורה.
לכן עברתי ממקלות תקועים סתם למקלות קשורים בצורת טיפי:
[url=https://c1.staticflickr.com/5/4202/[po]34874737680]+מקלות נגד חתולים ואנשים[/url] 8175a38d77 c[/po].jpg

אבל בשבת נוצחתי בגדול. בנזוגי הפעיל לילדים את הממטרות על הדשא-דיכונדרה שגדל במאמץ רב. בעודי מנסה לחשוב אם הם דוחסים את האדמה הרטובה במידה כזאת שהיא לא תצליח להתאושש או שמא יש עוד תקווה, פתאום ראיתי שהם מנצלים את הרטיבות בשביל להרים חופני בוץ ולהשליך אחד על השני. במלים אחרות, הם עקרו חצי מהדשא...
[url=https://c1.staticflickr.com/5/4286/[po]34874738630]+דיכונדרה ואדמה דחוסה[/url] 69038ea1ef c[/po].jpg

אז עכשיו יש חצי דשא-דיכונדרה, וחצי דף חלק (ודחוס). ואני תוהה מה לעשות. לדיכונדרה היה קשה בשמש ממילא, אז אולי לשים שם משהו אחר?
מה דעתכם?

לא מזהה אבל הוא כן נראה כמו איזשהי לענה.

אני שתלתי פעם כמה וינקות שיחניות פצפוניות כאלה כדורים בגובה 20 ס"מ,, בערוגה ליד השביל, ואחת מהן גדלה וגדלה וכיום היא עץ הפיטוספורום הכי גדול שראיתי בחיי... ואוי לפדיחה, זה היה בתקופה שעבדתי במשתלה! הוא התחפש ממש טוב לוינקה. והרוויח חיי נצח (יחסית)

בסוף שתלתי את הנבטים בגינה. ירצו -- יגדלו, לא ירצו -- ניחא, עוד כשלון לקו״ח החקלאיים שלי.
ועכשיו למשהו אחר לגמרי:

[h=3] צמח מסתורין [/h]

מי שמכיר אותי יודע שאני לא אוהבת לנסוע. צריך סיבה ממש טובה בשביל להוציא אותי מהבית. אז במקום לנסוע לקנות שתילים של צמחים חדשים, אני רושמת לי את הצמחים שאני רוצה ומחכה להזדמנות שמישהו יסע לאזור עם משתלה טובה ואז מציידת אותו ברשימת הרכש שלי.

מצד אחד זה נוח כמעט כמו משלוח ספרים מאמזון (רק עלול לקחת יותר זמן). מצד שני, בכל משלוח כזה מסתבר שחלק מהצמחים שהזמנתי הוחלפו בצמחים אחרים, שאין עליהם תווית עם שם או מספר ISBN, ואין לי מושג איפה לשתול אותם ומה הם צריכים בשביל לשגשג.

למשל, במקום מרווה כחולה (צמח מקומי גבוה בלי השקיה) קיבלתי מרווה אינדיגו ספיירס (מין גנני בינוני שחייב מים).
או למשל, במקום אלמוות הכסף (צמח מקומי צמוד קרקע בלי השקיה) קיבלתי דם המכבים (הידוע גם בתור ״צמח האלמוות״) עלווני מכסיף.
או למשל, במקום כתרון שונה -- ניל שונה פרחים.
הבנתם את הרעיון.

כשמגיע צמח מסתורין כזה בהפתעה, אני מבקשת מהשכנה לזהות אותו ולעשות לנו הכרות. אבל עכשיו היא נסעה לה לאמריקה, ואני נותרתי עם צמח שלא הצלחתי לזהות. אולי מישהו כאן מכיר?

צמח עם ריח חזק, שהגיע במקום לענה צמירה:
[url=https://c1.staticflickr.com/5/4185/[po]34371432052]+צמח המסתורין[/url] 7e215d56fb c[/po].jpg

[u]אני חושבת שאאשים את החתול[/u]
D-:

מכל שמה שאמרת, אני חושבת שאאשים את החתול. :-)

[u]אותם זרעים, באותו מצע[/u]
את בטוחה שזה אותו מצע? לי נשמע שזו מערכת כאוטית - כזו ששינוי קטן במצב ההתחלתי (נניח, המצע לא באמת אותו מצע אלא רק נראה לך כזה, או מזג אוויר שונה, או כמות קצת שונה של לחות באוויר, או השקייה, או שעות שונות להשקייה, או חתול שהשתין על העציצים) גורם לשינויים גדולים מאוד בתוצאה. מערכות כאלו לא ממש ניתנות לחיזוי בכלים המתמטיים שיש ברשותנו כרגע...

[h=3] טירוף [/h]

איינשטיין אמר שההגדרה של טירוף זה לעשות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לקבל תוצאה שונה.

הוא התייחס לפרשנות ההסתברותית של מכניקת הקוונטים, אבל אצלי זה קורה בהנבטה: למה אותם זרעים, באותו מצע, פעם אחת צומחים יפה, פעם אחת לא נובטים כלל, ועכשיו נבטו אבל עצרו בשני עלים (מה שנקרא ״עלים מדומים״) ולא גדלים עוד. למה?

בזיליקום. כבר כמה שנים שהוא מצליח לגדול אצלי, סובלני ליכולתי המוגבלת בגינון, מתחשב ועם זאת חזק. הרגשתי שעליו אני יכולה לסמוך.
אבל כבר חודשיים אני מחכה, והנבטים בשלהם -- שני עלים ותו לא. למה????

[url=https://c1.staticflickr.com/3/2837/[po]34186050112]+ריחן בהמתנה... למשיח?[/url] defc7d8e1e c[/po].jpg

איזה יופי! איזה שפע מקסים וצבעוני (-:

[h=3] אביב בלי ריסוס [/h]

יום השוויון הגיע, הפתיחה הרשמית של האביב!
המון דברים מתחילים לפרוח מסביב, במיוחד באזורים המוזנחים של הגינה שאני לא מטפלת בהם.
ברוב הגינות מסביב מרססים, אז השטחים המתים בהן באמת מתים -- אדמה חשופה, מנוקדת פה ושם בעשבים הכי קשוחים ואלימים.
אחרי שנה בלי ריסוס, מצטרפים לצמיחה עשבים קצת פחות אלימים, אבל עדיין קשוחים. אחרי שנתיים, המגוון גדל עוד, ומשנה לשנה משתפר.
אני מצרפת כמה תמונות פרחי בר מהשטחים הלא מגוננים בגינה שלי, שתהנו גם אתם:

[url=https://c1.staticflickr.com/3/2816/[po]32760040713]+תורמוס ההרים, חרצית עטורה, דונגית ארצישראלית[/url] 41aee9f3a2 c[/po].jpg [url=https://c1.staticflickr.com/4/3932/[po]32760041853]+זקן-סב מצוי[/url] a3dcf0b5ba c[/po].jpg [url=https://c1.staticflickr.com/4/3807/[po]32760043553]+פרג אגסני[/url] 3d600ee0da c[/po].jpg [url=https://c1.staticflickr.com/3/2880/[po]32760047823]+חרצית עטורה[/url] cc7393dfe4 c[/po].jpg [url=https://c1.staticflickr.com/3/2871/[po]33574484945]+ציפורנית מגוונת[/url] 1328b75a3f c[/po].jpg

תודה, המליצו לי כבר (אולי אילו כאן) וקראתי קצת אבל לא נתפסתי. ועם כל פיתויי המידע שיש היום, קשה לי להמשיך לקרוא אם אני לא נתפסת היטב.

יונת, אם במקרה את לא מכירה אני ממליצה על שנת הגנן של קארל צ'פק - ספר ברוח דומה, לא ישראלי אבל נפלא ביותר. (לא בקטע שימושי אבל ממלא השראה)

ואני דווקא התעצבנתי מהרבה התייחסויות שלו. לא אהבתי )-: ויש לי דווקא רקורד לא רע של ספרים על נמלים.

[u]פשוט מעולה.[/u]
נראה לי שזה הולך להיות הספר שלו שאני הכי אוהב - החלקים האהובים עלי בכתיבתו בלי החלקים המעצבנים
תודה

יונת, איזה יופי החוץ החיובי שלכם!
וגם הפרק ממאיר שלו.
תודה.