אני שמחה פתאום נהיה צורך ותינוקי למד לבכות.
אני שמחה כי תינוקי מחבר אותי לרגישות ועדינות אנרגטית.
אני שמחה כי תינוקי לימד אותי לאפשר לו לבכות.
אני שמחה שקיבלתי הדרכה ועזרה מבחוץ כיצד לעשות זאת(תודה אורית).
אני שמחה כי למדתי להכיר את תינוקי מעוד כיוון,
ואני שמחה כי רכשתי כלי לחיים כאמא ועל הדרך הצלחתי להשתחרר מהקושי שלי להכיל בכי.
אני שמחה כי הצלחתי לקבל בכי ממקום של הבנה ושיחרור!

חן חן

מזמינה אותך לקרא את הבלוג שכתבתי בזמנו, עם שאלות וקשיים דומות לאלו שאת מעלה היום:
בלוג התינוק יודע

מאחלת לכם שתמשיכו למצא את דרככם בשמחה ובסקרנות הדדית. אין נפלא מזה.

אני מקבלת את התשוובות שלכן באהבה .החיפוש שלי הוא מתוך מקום של קשב לתינוקי והתבוננות בו
אני מסכימה שהבכי בלילה לפני השינה הוא בכי של תסכול ורצון עז בציצי ולכן אני נותנת לו ולא מקשה עליו עם זאת גיליתי שלתת לו ולא ללמד או להרגיל אותו לבכי במהלך היום זה דבר שעושה לו טוב אך אני יודעת ?
כי אני רואה את ההתנהגות שלו במהלך כל היום
אני רואה שהוא ישן יותר זמן במהלך היום ( שעתיים!) משהו שהוא לא הכיר לפני

תינוקי יודע לצחוק לשמוח ולהחזיר אהבה

והתעורר בבכי תמרורים לקחתי אותו בזרועותיי והוא ביקש לבכות הוא בכה והתפתל בכה נמוך גבוה במנגינות שונות
לי נשמע שהוא פשוט רצה ציצי כדי להמשיך לישון.
כשהוא יבכה והציצי לא ירגיע אותו זה אומר שהוא לא רוצה ציצי, אבל ממש נשמע שעד עכשיו נענית לצרכיו ופתאום עכשיו את משנה את דרכך.

ומנסיוני האישי, כשישנתי לבד בבגרותי הייתי בוכה הרבה לפני השינה והסיבה היתה בדידות.
ברגע שמצאתי לי בן זוג הפסקתי להרגיש צורך לבכות לפני השינה..... התינוק הוא אדם כמוך, אמנם הוא לא מדבר אבל אם מקשיבים לו ולא לתיאוריות אפשר לרוב להבין אותו.

היום אני יודעת שכשלא הבנתי את הילדה שלי בגילאים האלה זה בגלל שהקשבתי ממקום לא נקי (כלומר היו לי בראש דעות ותיאוריות),ויש לשער שגם היום אני עושה את זה לפעמים...

אם את רוצה להרגיל אותו לישון בלי ציצי זה משהו אחר, אבל תאמיני לי שהוא ידע לבכות יופי כשלא תספקי לו את צרכיו, או כשהוא יגדל קצת.

אני מחפשת את התשובה הנכונה לתינוקי ולי כמו שלמדתי אותו במהלך החודשים הראשונים לחייו
נשמע שאת באמת מחפשת, אבל לדעתי באיזשהו מקום איבדת את הקשב לילד.
זה אולי "נכון" או "לא נכון" לסרב להרדים בן חצי שנה על הציצי (אני מתמודדת עם סוגיות דומות - אבל בני בן 2.3), אבל זה לא רלוונטי לסוגיית הבכי.

אני לא דוגלת בשיטות של תחליף( מוצץ ,שמיכה , נענוע וכו ) מבחנתי זה אותו דבר השעבוד לשיטה זו או אחרת עדיף כבר לתת לו ציצי שיהנה
...אז למה באמת לא נתת ציצי? לא הבנתי.

_מזה יצא בן היתר שהוא לא כל כך יודע לבכות
ופתאום נפל לי האסימון שיש מקום גם לזה אז עכשיו אני מלמדת אותו ובעיקר אותי ופה האתגר הגדול_
התחושה שלי היא שהתחלת ממקום תיאורטי (בוא נראה מה חסר? בכי!) ואת מנסה לכפות את התיאוריה על המציאות. כמו שאני מכירה תינוקות, הם מחזירים אותנו מהר מאוד לקרקע...

<וזה מחוץ לדברי ההסתייגות הרגילים מ"ללמד" או "להרגיל" תינוק לבכות, רעיון שוודאי לא רלוונטי לגיל חצי שנה.>
<מרגיעון: אתה מלמד הכי טוב את מה שאתה הכי צריך ללמוד בעצמך">
אולי תלמדי אותו לצחוק?

בערב שוב היה קשה להרדימו והבכי שלו היה בכי אחר בכי שכועס ומבקש ומתחנן לציצי

ושבכי לפני שינה ממקום של פריקה זה דבר משחרר

נשמע שזה לא בכי "של פריקה".
מצטערת, כאן אני חלוקה עלייך ולכן לא יכולה לעזור...

שלום לאמהות תודה על תשובתכן הסתכלתי בתינוק יודע ובכל המקומות שהמלצתן עדיין אני שואלת ותוהה על קנקנם של הדברים
התבוננתי בו במשך היום היה קטע שהוא ממש ביקש לבכות
בצהריים ניסיתי להרדימו ללא ציצי והוא קיטר במשך חצי שעה ואז הוא הפסיק והתחיל לחייך אחרי רבע שעה הוא נרדם עם ציצי הוא ישן כשעתיים והתעורר בבכי תמרורים לקחתי אותו בזרועותיי והוא ביקש לבכות הוא בכה והתפתל בכה נמוך גבוה במנגינות שונות
שם את ראשו עלי לפעמים הרים את מבטו זה היתה פעם ראשונה שהוא ממש ביקש להתפרק ולהתרפק עלי במשך 40 דקות זה די היה מדהים אחר כך הוא נרגע


בערב שוב היה קשה להרדימו והבכי שלו היה בכי אחר בכי שכועס ומבקש ומתחנן לציצי ניסיתי להרגיעו בכך שיישרתי מבטי אליו ידי נוגעת בו בבטחה ונשארתי רגועה אני לא דוגלת בשיטות של תחליף( מוצץ ,שמיכה , נענוע וכו ) מבחנתי זה אותו דבר השעבוד לשיטה זו או אחרת עדיף כבר לתת לו ציצי שיהנה



אני מחפשת את התשובה הנכונה לתינוקי ולי כמו שלמדתי אותו במהלך החודשים הראשונים לחייו
אני מחפשת את הדרך התקשורתית להגיע אליו ולהבהיר לו שלהרדם עם ציצי זה כבר לא הדרך הנכונה עבורי ולא עבורו
ושבכי לפני שינה ממקום של פריקה זה דבר משחרר

אז אך עושים?

בעצם יש לי קושי גדול לשמוע אותו בוכה משהו בתוכי לא יכול לשמוע את המנגינה הזאת
אל תשכחי שיש לזה סיבה חשובה:
האינטואיציה שלך אומרת לך לעזור לו

שלום אמא ערבה.
אני חושבת שבגיל הזה, כשהבי הוא בעיקר, עדיין, צורת תקשורת מרכזית בין התינוק לעולם,
תינוק שכמעט אינו בוכה מעיד על תקשורת מצוינת עם אמו! (ואולי גם על אופיו - יש כאלה, לא בכיינים...)
השאלות שהעלת נראות לי חשובות אך מתאימות אולי לגיל מעט מאוחר יותר,
שבו מתפתחים סוגים שונים של תקשורת ואז הבכי מהווה מקור חשוב לפורקן תסכולים.
וזו כמובן, דעתי האישית בלבד...
אם מעניין אותך, יש המון דפים על הנושא באתר.
תעשי חיפוש לפי "בכי" "התינוק יודע" ועוד.

תינוקי בן כמעט 6 חודשים רגע לפני ...כרגע ניזון רק מחלב אם .ילד ערני מבסוט וחייכן הצרה היא שהוא יודע להרדם רק עם ציצי
עוד צרה היא שפתאום שמתי לב בעקבות שיחה שהייתה לי עם אם לשני ילדים שהוא כמעט ולא בוכה בעצם הוא לא ממש יודע לבכות אכשהו במהלך החודשים הראשונים היה לי חשוב ללמוד אותו לנסות למצוא את הרגישות שלי אליו בתוכי ולתת לו להוביל
מזה יצא בן היתר שהוא לא כל כך יודע לבכות
ופתאום נפל לי האסימון שיש מקום גם לזה אז עכשיו אני מלמדת אותו ובעיקר אותי ופה האתגר הגדול מאחר ופתאום נהייתי מודעת לזה ש... בעצם יש לי קושי גדול לשמוע אותו בוכה משהו בתוכי לא יכול לשמוע את המנגינה הזאת
והרי אני מאמינה שחלק מהדרך הנכונה לגדל ילדים היא ההכרה שזאת הזדמנות נפלאה להשתחרר מכל התנגדויות שלנו ללמד את עצמנו להשלים ולסגור דברים ובעיקר ללמוד לתקן


אז איך בעצם אנו מלמדים את עצמנו לקבל את הבכי ממקום שלם ולהיות מסוגלים להכיל אותו
מה מעלה בכי של תינוק בנו
מה הצורך שלהם בבכי ואך מזהים למה הוא בוכה


אני פורסת את השאלות
אמא שאוהבת