גם אני מתביישת ב2012, באתר מתחילתו ואף פעם לא באתי לפארק הירדן. מדי פעם למפגשים. מה אם אבוא ואף אחד לא יתיחס אלי? זה בערך מה שקה במפגשים קודמים. כולם נראים מאוחדים מבחוץ. אתמול עברתי ליד פארק הירדן, ועלתה בי מחשבה, אולי השנה אגיע? אולי?????

טוב @}

[u]אגליה, למה? את לא באה למפגש הזה?[/u]

לא. לא באה. אולי בפעם הבאה.

[u]טוב מרוב התביישות לא נכנסתי גם לכאן.[/u] :-)

[u]מאמא, אני אזכור את הצעתך למפגש הבא.[/u]
אגליה, למה? את לא באה למפגש הזה?

_למקרה שחלק התביישו לקרוא את מה שכתבתי בדף [po]שמונה ימים בפארק הירדן 2004[/po]:
לחוששים מלהגיע למקום מלא באנשים שנראים כאילו כולם מכירים את כולם:
אני מתנדבת לעזור לכל מי שיבקש עזרה מכל סוג שהוא: להחליף מיילים/טלפונים לפני ההגעה לפארק, להקים אוהלים אחד ליד השני, להכיר את האנשים שאני מכירה - לא עולה לי כרגע עוד משהו.
כל מי שמעוניין - בדף שלי יש את המייל וכולם מוזמנים!_

טוב מרוב התביישות לא נכנסתי גם לכאן.

מאמא, אני אזכור את הצעתך למפגש הבא.

אני מזמינה את כולם למעגל שיחה והקשבה בנושא השתייכות לקבוצה/קהילה, התפתחות של קבוצה/קהילה וכל מה שבא.
אולי ביום שבת אחה"צ? עדיין לא הוחלט.
אני אעבור בין האוהלים להודיע.
<לענת עולים רעיונות משונים תוך כדי אריזה>

וואו, איזו התרגשות...

ליזה, תבקשי מיוחננית וענבל להכיר בינינו!

[u]ליזה, אנחנו הצוות החיפאי כבר מכירים אותך ואוהבים אותך, כך שכבר אין לך מה לדאוג[/u]
מצטרפת ליוחננית. כל כך שמחה שכולנו ניפגש ונקשקש וניפגש ונקשקש ונפשפש וכו'!
חצי בית כבר על גלגלים, וההתרגשות. איך אפשר לישון ככה?

[po]יוחננ ית[/po], תודה!@}

[u]ומה אם אף אחד לא ידבר איתנו ולנו לא יהיה אומץ לגשת? ומה אם יראו שאני בכלל לא מוצלחת ומה אם כולם ישנאו אותי???[/u]
ליזה, אנחנו הצוות החיפאי כבר מכירים אותך ואוהבים אותך, כך שכבר אין לך מה לדאוג :-)

רמות החרדה מרקיעות שחקים ככל שהספירה לאחור מתקדמת. עוד לא גמרנו לארוז (את כל הבית), ומה אם לא יהיה לנו מספיק אוכל, בגדים נקיים, כלים וחפצים? ומה אם אף אחד לא ידבר איתנו ולנו לא יהיה אומץ לגשת? ומה אם יראו שאני בכלל לא מוצלחת ומה אם כולם ישנאו אותי???

<רצה להתחבא מתחת לשטיח>

יערת דבש אני מרגישה כבר כמה ימים שעשיתי עוול בכך שכשכתבתי את דבריי פניתי בלשון רבים. עוד לפני שכתבת חשבתי לעצמי שבטח יש גם רווקים\ות ,זוגות, אמהות שילדיהן בגרו. . . וכמה כולם חשובים לקהילה. מקווה שהחלטת לבוא!

מקסימות!

יערה,
אם אני זוכרת נכון, היית במפגש בנאות סמדר לא?!
היה אחלה לפגוש אותך ולדבר איתך :-)
האם הרגשת אז לא בנוח? אם כן - זה לא היה נראה בכלל!
אני רואה את הקהילה של באופן כקהילה שמקבלת ומאפשרת את הנוכחות של כל אחד בכל מצב,
ובוירטואלי את חלק כלכך שייך לבאופן, אין סיבה שזה יהיה שונה במפגש.
החברה ככלל מורכבת מרווקים, נשואים, פרודים, הורים, סבים וכ'... זה פשוט כך - באופן טבעי ;-)
חוץ מזה, שהאוטו נוסע לשני הכיוונים.
אם כייף לך - תשארי, אם לא - תסעי.

כל הכבוד לך על היציאות! נראה לי שרק הרווחת מהן |Y|

אז נתראה בסופ"ש?

יערה, אני במקומך הייתי כבר מתחילה לקבל מחשבות שניות לגבי הגעה לפארק מחשש להתנפלות מסיבית של אמהות שחייבות להשתין/לאכול/להתקלח ויודעות שיש רווקה אחת שאפשר להעסיק אותה בשמרטפות - ועוד בתור טובה :-D

תבואי בכיף!
תראי כמה אנשים מתגעגעים אלייך!

"אתה מבין,
אם מצד אחד אתה
חסר כושר ידוד,
ומצד שני אתה צריך חברה,
אין לך שיטה מדעית יותר
מלהנפיל את עצמך בלי אזהרה..."

[u]המחשבות שלך לא נשמעות משונות, והחיים שאת רוצה נראים טבעיים[/u]
ולא צריך לחשוב פעמיים לפני שפותחים את הפה...
אין ספק - את חייבת לבוא!
(אני עוד חייבת לך איזה דיבור צפוף לא?)

יערת דבש, את חייבת לבוא! ואם את מתחברת לתינוקות של אחרים - על אחת כמה וכמה.
אני לא יכולה לתאר (צריך לחוות את זה) מה זה פשוט [b]להיות[/b] במקום שבו אתה מוקף אנשים שלא רואים בך חייזר ושמחים בך ובאורח חייך. במקום שבו המחשבות שלך לא נשמעות משונות, והחיים שאת רוצה נראים טבעיים (-; .

תודה רבה!
באמת, חשבתי על מילוי מנשאים בתינוקות.
יצא לי השבוע לעזור לאם צעירה בשנ"צ נדירה, וראיתי כמה זה חשוב.
אנשים, לכו להשתין, לישון, להתקלח, לשחות.

יערה, אל דאגה, ידייך יהיו מלאות בתינוקות של אנשים שצריכים פיפי/לישון/להתקלח/לשחות.
רווקים זה מצרך חשוב במקום שבו גם ההורים מקווים לנפוש. במיוחד כשהרבה הורים זכרים נשארים בבית.

יערה!! בחייך!
לא זכור לי שגדלו לי קרניים אחרי שנולדה לי התינוקת.

(אבל עכשיו שאני חושבת על זה, גדלו לי כמה איברים אחרים....)

יערה, בא לך להיות עם אנשים שמרגישים הרבה דברים בדומה לך?
אני באופן אישי מאוד מאוד מאוד אשמח אם תבואי - כשאני רואה אותך זה עושה לי טוב. אפילו שנפגשנו פעמים בודדות. אני אוהבת שאת בסביבה.
חוגגת את הנשיות שלך :-D
הרמז הובן, נכון? :-)

אני יוצאת מהארון-
אני מתביישת לבוא, כי זה נראה לי מוזר להיות רווקה בין משפחות.
אני רוצה לבוא, אני יודעת שזה מסוג הדברים שעושים לי טוב, ועדיין ה mind fucking שלי אומר את דברו.

ועוד יציאה מארון קטן:
אני פתחתי את הדף.

היציאה מהארון הבא, תהיה פשוט לבוא!
הוסף לדף?!!?!

הבנת נכון.
מילים שחודרות לאן שצריך - ללב, לבטן, לנשמה.

[u]ואל תתלו את אושרכם העצמי באנשים סביב וביחסם או אי יחסם אליכם, הם באים להנות, בואו גם אתם להנות, בלי ציפיות מאחרים, אלא רק מעצמכם![/u]
כל מילה!

אני באה לפארק הירדן ולא מכירה את האנשים, אני רואה בכך הזדמנות לצאת לקמפינג עם הילדים, להיות איתם בטבע, להנות. . הרי סתם כך לא הייתי הולכת ומקימה אוהל בלי הבן זוג וישנה בחוץ, הידיעה שיהיו סביבי וסביב ילדי אנשים נעימים, שיהיו שם ילדים רבים ושאני לא אמצא את עצמי באמצע מנגלייה או מסיבת אסיד מאפשרת לי לבוא בכייף. אני לא באה למצוא חברים ובטח שאני לא תולה את "הצלחת" הקמפינג באנשים שסביבי, אם אכיר, אם יהיו נחמדים אז זו תהיה תוספת נעימה לחופשה. לכל החוששים והמתביישים אני מציעה לקחת את ההזדמנות, לבוא בשביל להנות עם המשפחה ואל תתלו את אושרכם העצמי באנשים סביב וביחסם או אי יחסם אליכם, הם באים להנות, בואו גם אתם להנות, בלי ציפיות מאחרים, אלא רק מעצמכם!

|Y|

בהקשר זה הרבה יותר חשוב לציין:
"תגיד לי למה" אמרה תנינה, "למה אתה מפחד להתקרב לממשות. זה לא יכול להחסך לך, יקירי, מי שחי מוכרח לטבול בזה במֻקדם או במאֻחר."

פרטים בדף על פארק הירדן.

גם אני לא מכירה.

[u]"תתקרב, קורקבן, תתקרב," אמרה תנינה, "הרי כבר ראינו שמקרוב זה המרחק הכי דומה למדויק."[/u]
נו, עוד חור בהשכלה... זה בטח שוב ציטוט מאיזה סיפור ילדים.
[po]לילה טוב[/po], תספרי לי כשנפגש? :-)

עוד פעם -
"תתקרב, קורקבן, תתקרב," אמרה תנינה, "הרי כבר ראינו שמקרוב זה המרחק הכי דומה למדויק."

גם אני (קשה לי מאד לכתוב גמני - זה מרגיש לי כמו צרימת גיר על לוח......)
מהביישנים (לא בוירטואליות - בעולם הפיזי). קרובה לגיל 45 , ואם אצליח להגיע - זה יהיה בוודאי ליום אחד (אולי שבת). אז את האוהל נשאיר הפעם בבית. אולי אבוא עם [po]אדמונית כחולה[/po] . ואולי לבד. נראה איפה אנחנו בהכנות לתאילנד. אנחנו נוסעים כל המשפחה ב 9/9...... אשמח מאד להכיר אתכם/ן בפיזי..... |L|

[po]רחל ה[/po] - רוצה עוד עידודים? יש בינינו כאלה שהמשקל שלהם הוא מספר תלת-ספרתי. זה עוזר לך? :-)

[u]יש צל?![/u] כן, מתחת לעצים ויש הרבה עצים.

[u]ואפשר להביא אוהל עם מזגן?[/u] יש לך כזה?

[u]נראה לי שמאז גיל 20 לא ישנתי באוהל.[/u]
גם אני הייתי ככה.
אז בגיל ארבעים חזרתי לישון באוהל (-: פעם בשנה, במפגש.
בשנה הראשונה באנו רק ליום, לא העזנו להישאר לישון.
בשנה השניה כבר קנינו אוהל. עדיין אני צריכה לקרוא את ההוראות כדי לפתוח אותו, וזה אוהל מטריה שנפתח בן רגע...
השנה כבר הוספנו מזרון מתנפח, כי נשברנו מהאבנים הקטנות שמרגישים מבעד לשקי השינה והשמיכות (-:
בסוף עוד נקנה רשת צל ומחצלת D-:

דוגמניות שמוגמניות - יהיו מלא ציצים בחוץ! זה ימשוך את כל תשומת הלב וכבר לא יסתכלו על היקף המותניים והיריכיים.
אלה שכבר לא מניקות יהיו בבעיה אם המראה החיצוני שלהן מטריד אותן :-)

ובשביל סטטיסטיקה גילאית: אני בת 30 ואישי בן 37. הקטנה שלנו בת שנתיים ו- 4 חודשים.

תודה על העידוד, זה עוזר [אפשר עוד??? !]
ונראה לכם שאתגבר על ענין האוהלים וככה? :-P
איך זה עובד בדיוק? יש מאהלים? יש צל?!
אה, כן - ואם אבוא לבדי? יש עוד כאלה שבאים לבד [ומשאירים בני זוג וילדים גדולים בבית?]
ואפשר להביא אוהל עם מזגן? :-)
נראה לי שמאז גיל 20 לא ישנתי באוהל.... :-]

[po]רחל ה[/po]
איזה מזל.
כי גם אנחנו לא ממש צעירים ובטח שלא חתיכים אבל רובנו ממש נחמדים.
את רואה? אנחנו ממש דומים.
אז בואי.

[u]כי אני לא צעירה[/u]

אולי נריץ בדיקת גיל כדי לקבל את הגיל הממוצע .

[u]וגם כי אני מבוגרת מכן [46] ומה[/u]
הלו, מניין לך בנות כמה אנחנו? לדעתי יש לא פחות בני ארבעים פלוס מאשר בני שלושים פלוס ובני עשרים פלוס (אולי בני העשרים ומשהו במיעוט, בעצם). את גדולה ממני בסך הכל בשלוש ומשהו שנים. תבואי ותראי שאת במקום טוב באמצע (ובכלל לא התחלתי לספור את בני השישים והשבעים שמצטרפים אלינו שם).

"באופן טבעי" איננה קהילה של דוגמנים ודוגמניות. אנחנו סתם אנשים, חלק רווקים ורווקות, רובנו הורים לילדים שבין גיל 0 ל-40, חלקנו סבים וסבתות.כרגע יש רוב בקהילה לבני השלושים והארבעים ההורים לתינוקות וילדים, אבל משנה לשנה הולכים ומתגוונים הגילאים.

והנה עוד טריק למתביישים: פונים למישהו ושואלים: סליחה, מי זאת בשמת? עד שמוצאים אותי (לא כולם מכירים אותי, ואני לא מכירה את כולם), ואז אומרים: אני [po]רחל ה[/po] , מהאתר! ומתקבלים בברכה חמה (-: (רק אל תיבהלי אם הינוקא בדיוק יחליט שהוא צריך פיפי ואני אגיד סליחה, אני רק הולכת לפשפש אותו ותיכף חוזרת - בעצם, את יכולה לבוא איתי עד העץ ולראות...).

אני כן מתבישת, גם כי אני לא מכירה וגם כי אני מבוגרת מכן [46] ומה יש לי לחפש שם?
[כבר התבישתי בדף אחר, וכבר עודדו אותי, אבל זקוקה לעוד עידוד....]
וגאאאאאם - כי אני לא צעירה וחתיכה ויפה :-S - טוב, אולי נחמדה, זה כן.

[u]אז למה את לא באה?[/u] לא בגלל ביישנות.... :-) סיבות אחרות.

אז למה את לא באה?

[u]אם אתן לא מפסיקות אני אפתח פה את התחרות "הילדים של מי מדברים הכי הרבה[/u]
אם אני הייתי "באופנית" והייתי באה לפארק עם הבן הצעיר (בן 4), נראה לי שהיה קוטף בקלות את
גביע "הילד שמדבר הכי הרבה" (אפילו מתוך שינה הוא מדבר).

[u]ואני אזכה בפרט מי הכי נמוכה[/u]
אני לא בטוחה בזה.

ולגבי הילדים - אנחנו לוקחים בהליכה את הלוחשים/שותקים/צורחים, אבל בשום פנים לא מדברים.

אם אתן לא מפסיקות אני אפתח פה את התחרות "הילדים של מי מדברים הכי הרבה.."

ואני אזכה בפרט [b]מי הכי נמוכה[/b]......

[u]מי יותר גבוהה[/u]. בהחלט.

או מי יותר רועשת....

[u]אם אני מגיעה, התכונני לתחרות[/u]

מי יותר גבוהה ? :-)

[po]עוף החול[/po] - אם אני מגיעה, התכונני לתחרות...

למקרה שחלק התביישו לקרוא את מה שכתבתי בדף [po]שמונה ימים בפארק הירדן 2004[/po]:
לחוששים מלהגיע למקום מלא באנשים שנראים כאילו כולם מכירים את כולם:
אני מתנדבת לעזור לכל מי שיבקש עזרה מכל סוג שהוא: להחליף מיילים/טלפונים לפני ההגעה לפארק, להקים אוהלים אחד ליד השני, להכיר את האנשים שאני מכירה - לא עולה לי כרגע עוד משהו.
כל מי שמעוניין - בדף שלי יש את המייל וכולם מוזמנים!

יותר מכל אשה אחרת שתהיה שם.

_אני מתביישת לסירוגין
תלוי איפה אני נמצאת ומאיזו רגל קמתי באותו בוקר_
גמני
[u]אולי אנשים שכותבים וירטואלית הם אנשים ביישנים...[/u]
נראה לי מאוד נכון.
אני גם החלטתי לא להתבאס מזה שאני יושבת לבד על המחצלת. מהשמים והדשא אני לא מתביישת ותמיד אפשר להנות מהם.

[u]אני גבוהה[/u]

איזה גובה ? :-)

אני ממליצה לשלוח תמונות במייל אחד של השני. לי זה מאוד עזר ביומיון שידעתי איך [po]מ י כ ל[/po] נראית, ובמיוחד שהיא ידעה איך אני נראית, וניגשה אלי והכירה לי את כולם. אם היא לא הייתה ניגשת אלי, אני לא חושבת שהיה לי אומץ לגשת לאחרים ולהציג את עצמי.
אז מי שרוצה מוזמן לשלוח לי תמונה לכתובת שבדף בית שלי.

אני [b]לא[/b] מתביישת.
צ'טערת, אין לי את הגֵן הזה. כשאני רואה חבורת אנשים אני באה נכנסת לאמצע ומציגה את עצמי.
אז כל מי שמתבייש מוזמן להיצמד אלי.
אני גם נורא ידידותית. לא צריך להתבייש ממני כי אני לא מבינה ביישנות.

איך תזהו אותי?
אני גבוהה ודי רעשנית. (בולטת. אין סיכוי שתפספסו)

אז ראו זאת כהזמנה פתוחה לבוא ולהתבייש לידי. אני מבטיחה שמי שיהיה בסביבה שלי לעולם לא יהיה בודד. (אבל אולי הוא יהיה מסוחרר ועם כאב ראש מרוב בלאגן ואינטנסיביות)

<בקי בלאגנים בע"מ>

אני מתביישת לסירוגין :-)
תלוי איפה אני נמצאת ומאיזו רגל קמתי באותו בוקר :-)

אני פה |סמיילי| זה גם אני מתביישת? את?

אני פה :-)
ראי גם מה שכתבתי הלילה בדף [po]שמונה ימים בפארק הירדן 2004[/po].

אין לי ספק שרוב רובם של האנשים שלא מורגלים במפגשים של הקהילה, ובעיקר מי שמורגל בקהילה הוירטואלית, מתבייש, מתייבש וזקוק לתמיכה.
שוחחתי על כך אם אמי, והיא "הזכירה לי", שמאפיין חשוב של הקהילה הזאת, היא של אנשים שאוהבים לכתוב ברשת. אולי אנשים שכותבים וירטואלית הם אנשים ביישנים...
אני באה עם רגשות מעורבים, אני יודעת שיהיה בסדר, אבל יש לי ת'שטויות שלי ואת הסיפורים שלי על למה להרגיש לא בנוח. לרוב אני לא מאמינה להם...
בכל אופן, פותחת כאן קבוצתמיכה.
(מכירה אותכם, יודעת שאתם גם).