רעיונות ליוגה עם פעוטה לפני השינה-
שתשכב בתנוחת עובר-עכבר ותלטפי את הגב שלה
להניח לה כדור על הבטן ושתראה איך הכדור זז כשהיא נושמת עמוק.-בשכיבה על הגב כמובן.
לשיר לה הרפייה-הראש שלך נח...הגב שלך נח והולך לישון,הידיים נחות וגם הרגליים....
דימיון מודרך של פרפר קטן צבעוני שעף ונוגע בה בכתף,ביד,ברגל....
לצייר לה ציור עם האצבע של נקודה בין הגבות ולצייר קשתות מעל הגבות-מאד מרגיע.
בהצלחה! שינה נעימה ומתוקה...

יוגה לפעוטות -
רעיונות/הצעות אילו תרגילי יוגה כדאי לעשות עם בת השנתיים לפני השינה?

הנפת תינוקות אינה מומלצת לכולם.
ישנם תינוקות שמערכת שווי המשקל שלהם עדין לא בשלה,וההנפות יכלות לגרום להם לסטרס.ולפחד.
לעומתםתינוקות אחרים מאוד יהנו מההנפות והדבר אף יעזור להתפתחות שלהם.
יש מאמרים בנושא אחפש ואביא את זה בצורה מסודרת.

תוכן הדף נמחק (כנראה בטעות?). זה מה שהצלחתי לשחזר
[sub]עורכת-במרץ[/sub]

[b]פלונית בררנית[/b]
אני אנסה לענות לשאלותיך, עד כמה שאוכל. וגם כאן אני עונה בשם עצמי בלבד.

[u]אבל זה בלתי אחראי לתלות על אמא את העניין, בעיקר שאת זו שמלמדת את השיטה....[/u]

לגמרי נכון. אני מלמדת את השיטה ולוקחת את כל האחריות עלי. ולכן כל עוד ההנפות שנויות במחלוקת [b]אני לא מלמדת הנפות כחלק מהשיגרה[/b], אלא רק אם יש לי אמהות שרוצות לקחת את האחריות עליהן וללמוד הנפות, לאחר שיחה על סיכוני ההנפות לעומת יתרונותן. וכשאני מלמדת אז בהחלט יש הוראות מדוייקות לכל תנועה ותנועה גם ביוגה וגם בהנפות. מה שכן, ההוראות האלו הגיעו לי מהנסיון בתחום, ולא למדתי אותן באופן ספציפי בהכשרתי.

דבר מאוד חשוב שאני רוצה להבהיר כאן, למרות שהבייביוגה התחיל [b]במקור[/b] כשיטת טיפול, בארץ הוא מועבר בקורס חוויתי לאם ולתינוק, דרך תרגילים שיש להם יתרונות מוטוריים וקוגנטיביים רבים. אני [b]מדריכה[/b] ולא [b]מטפלת[/b], כך שזה לגמרי לא התחום שלי, ואין לי שום התיימרות לאתר בעיות התפתחותיות ורפואיות. בשביל זה קיימים אנשי מקצוע ספציפיים בתחום. אני יכולה (שוב, על סמך נסיוני, ולא על סמך הכשרתי) לזהות בעיות, וגם אז אני אדבר על זה בעדינות עם האם, ואשלח אותה להוועץ עם איש מקצוע.
ודרך אגב, גם בהילינג לומדים שנתיים של אנטומיה/פיזיולוגיה/פטלוגיה, כך שלי באופן אישי יש רקע בסיסי בזה.

בכל מקרה, צר לי על הטעם המר שנשאר מהבייביוגה, ותודה לך על כתיבתך כאן, כי זה מעלה בעיות שאני מאמינה שיש אמהות נוספות שחשות.

[b]נועה[/b], לצערי לא אוכל לענות לשאלתך מכיוון שאני לא יודעת. עד כמה שידוע לי, שם מטפלים בזה במרכזי לידה ע"י המדריכים המקצועיים, ולא מלמדים את ההורים לעשות את התנועות.
ונכון, התרגילים היו ועדיין קיימים במספר תרבויות (גם ההנפות, אגב). אני חושבת [u]אופנה חולפת[/u] הכוונה שהיום כולן רוצות ללמוד בייביוגה בלי לדעת כל כך מה זה או בלי להתחבר לתחום (בעייני זה חיובי מאוד, זאת אפשרות מדהימה לפתוח את העיניים למקומות שאם לא מכירה). אני מניחה שאת מכירה את זה מעיסוי תינוקות, שגם מאוד פופולרי כי כולן עושות את זה, אבל היה קיים תמיד למעשה.

בקשר לתשובה שנתנה לך המדריכה, אני מכירה את הנושא והוא מאוד בעייתי. ככל שאני מלמדת את זה יותר, אני מבינה עד כמה חשובה ההעמקה בתחום, ועד כמה, לעומת זאת, יש זילות בזה. כשהראשון שלי נולד (בלידת בית, כמובן) המיילדת אחרי הלידה עשתה לו עיסוי, וכמה הנפות. יש לנו מונצח בוידאו את המסכן הזה, צורח ומתנופף לכל הכיוונים... זה משהו שכבר אחרי שעברתי את הקורס הבסיסי, עוד לפני שהוכשרתי להדריך, הבנתי שממש ממש לא בסדר, ולא יהיה יותר עם אף אחד מהילדים שלי. (אף על פי, שהמדריכה מבריה"מ כשמגיעה ליילד בארץ, מצלמת יום אחרי הלידה בוידאו את כל ההנפות, וזה הקורס בייביוגה שעוברת האם). נתקלתי גם בתגובה של המיילדת שלי כשמישהי שאלה משהו כמו אם צריך ללמוד בייביוגה, והיא ענתה לה שאפילו היא יכולה להראות לה מה זה בייביוגה (רוח הדברים, לא ציטוט).
בגלל זה, לדעתי ההדרכה נעה בכל הקשת בין חובבני למיקצועי, ונכון שהבעיה שבכל מיקרה זה פרוץ.

[b]אחיטוהר[/b], אני אשמח מאוד להתארגנות מעין זאת שהצעת, אני חושבת שזה חשוב מאוד, ואחת הסיבות לפתיחת הדף הזה היתה לקרוא לעוסקות בתחום לשיח ודיון משותף. וחוצמיזה, הייתי שמחה להצטרף לימי עיון והשתלמויות בנושא.

אני מקווה שלמרות שהתעייפת לדוש בנושא,עדיין תחזרי ליקרוא את תגובתי.אני מאוד מקבלת את מה שאמרת כעט ,אני מבינה אותם טוב יותר גם לגבי הציטוט.יתכן ובגלל הרקע האישי שלי יכולתי לאבחן לבד סיטואציות שניראו לי לא נכונות.אני חושבת אם כך, שדבריך מחזקים את שכתבתי קודם לכן שיש צורך בהסמת מסגרת ברורה לנושא הזה.בייביוגה מקפל בתוכו דברים ניפלאים,לדעתי, וחבל שהם יתמסמסו וישארו כאופנה חולפת, בגלל סיטואציות כאלה.
באופן אישי צר לי שזו היתה חוויתך,אני מודה לך שסיפרת עליה היא ניראת לי חשובה.

[po]אחיטוהר לנצח[/po]
כשהתחלתי ללכת לפזיוטרפיה עם ינוקא, יכלה המטפלת להגיד לי באיזה שלב התפתחותי ינוקא נמצא..ואיך הוא מתקדם...ואיזה תרגילים יעזרו לו לחזק את השרירים החלשים ולעבור לשלב הבא.
כשהלכתי עם ינוקא לבייבי יוגה....והייתי מאוד מרוצה מעצמי שאני משקיע בילד ועוזרת לו בהתפתחות....בכל המפגשים המדריכה לא שמה לב וכמובן גם לא אני ..בבעיות התפתחותיות שלו.. . ואני מאמינה שאם היה לה קצת רקע בנושא ..אז היינו תופסים את זה בזמן.
לעומת זאת כשאני הולכת לתרגל יוגה בעצמי....מורה רק מעצם הסתכלות עליי , יכולה להגיד לי את ההיסטוריה הגופנית שלי...מה אני צריכה לחזק, איפה להגמיש, איפה להשתמש בנשימות בשביל להרפות....אני מרגישה בטוחה איתה כי היא קוראת אותי כמו ספר פתוח שכתוב בשפת אם שלה.
דבר נוסף הבעיה היא בהכוונה של התרגילים : כשהמדריכה אומרת תסתכלו עליי ותעשו אחרי. זה מצויין אבל לא מספיק. כשביוגה בכל אסאנה יש הוראות מדוקדקות לביצוע. אין שום סיבה שבהנפות לא יהיו הוראות מדויקות. אין שום סיבה שקודם מבצעים את ההנפה ולאחר מכן או תוך כדי המדריכה מתקנת, כי היא נזכרה או לא אמרה מראש. זה נכון שיש כללי ברזל לביצוע (ינוקא צריך להיות ערום וכו') שנאמרים. אבל אם אני שואלת לאחר הביצוע היד של הילד הייתה צריכה להיות מאחורה......והיא אומרת לא! (כלומר זה לא נורא,המפרקים שלהם גמישים, אב לזה לא טוב...)...אז קודם כל אני מרגישה רע עם עצמי שאני גורמת נזק ומעוצבנת שלא קיבלתי הדרכה יותר טובה.

טוב, נו, האמת שתעייפתי לדוש בזה. אני יכולה לסכם שהתלהבתי מבייבי יוגה אבל הרגשתי שההדרכה הייתה חובבנית.
וזה די תיסכל אותי. וכן לקחתי אחריות של אמא ואני לא מבצעת הנפות.

הטענה שלי לגבי הציטוט שלי אצלך.......שמן הסתם כולנו צריכים לקחת אחריות על עצמינו. אבל אדם שלוקח על עצמו להדריך את האחרים...לא משנה אם הוא מורה רוחני,מורה בביה"ס, מדריך נוער,מדריך טיולים,מדריך מחשבים וכך הלאה מצפים ממנו שהוא ידע ויבין הרבה יותר מהמודרכים והמובלים על ידו.
מורה להיסטוריה לא יכול להיות אדם שלומד לפני כל שיעור פרק חדש.......הוא לא מסוגל לבצע הקשרים....הוא רק מסוגל להעביר מידע...ואת זה יכול לעשות כל תלמיד בשביל זה לא צריך מורים.

דיצה, הייתי שמחה לדעת איזה הכשרה עוברים מדריכי בייבי יוגה בבריה"מ. מה הם לומדים מעבר לתנועות הטכניות?

[po]פלונית בררנית[/po], את יכולה לחדד את השאלה שלך? מה למשל הית מצפה ממדריכת יוגה לתינוקות לדעת [b]שאת[/b] חשה שחסר לה וזה מערער את ביטחונך, או איזה קונקרטיות את מחפסת?זו שאלה אמיתית,אגב,לא התקפה או דבר דומה.
קראתי את מה שכתבת,אני מבינה... אבל לא עד הסוף, אולי זה לא קשור אם את בעלת חשיבה מערבית כן או לא,זה קשור לדרך החשיבה הפרטית שלך.
[u]זה נכון שכל אמא צריכה ללכת על פי ההרגשה שלה....אבל זה בלתי אחראי לתלות על אמא את העניין, בעיקר שאת זו שמלמדת את השיטה....ואמהות רואות בך סמכות וסומכות עלייך.[/u] בתור אמא,גם כשאני הולכת לרופא שאני רואה בו סמכות,אם כל הכבוד ויש...האחריות היא תמיד עלי מכל מה שמשתמע תחושת בטן היגיון בריא ,זה הילד שלי , גם אם הרופא איש מלומד בעל ניסיון ומביא מאמרים .

כמו שהרפואה האלטרנטיבית לתחומיה התאגדה והיום מנסים לישמור על גבולות ברורים,ניראה שיש מקום לאגד בצורה מסודרת את התחומים הללו עיסוי תינוקות שחיה יוגה וכ'ד( יתכן שחלקם כבר משויכים לאיזו שהיא קורת גג ) . ככה היתחילו רבים וטובים .אני חושבת שנכון יהיה ליפעול ככה ,זה יתן לבעלי המיקצוע גב, יעזור לפתור בעיות שהועלו כאן בעזרת לימודי אנטומיה פיזיולוגיה ומה שנחוץ, כדי לצאת לשטח ולהרגיש נח ובטוח יותר עם הידע. מן הסתם זה יוכל להוביל להתפתחות של העוסקים במלאכה(ימי עיון וכו') וכן להשרות על הסביבה ביטחון שיש אבא ואמא.

[u]הבעיה בבייבי יוגה........שזו מן אופנה חולפת........ .[/u]
אני לא מסכימה - זו לא אופנה חולפת. לפחות לי זה לא נראה כך.
אמא שלי סיפרה לנו, שסבתא שלי לפני השינה היתה עושה לנו את התרגילים של הבייבי יוגה. אולי לא את כולם, אבל הרבה תרגילים כן. אני מניחה שהיא לא היתה היחידה בדורה. אני כמובן מדברת רק על התרגילים ולא על ההנפות.

לגבי הפירצות בתחום, אני בהחלט מסכימה. כשרציתי ללמוד להעביר בייבי יוגה, בנוסף לעיסוי תינוקות שאני מלמדת, שאלתי את המדריכה שלי איפה ניתן ללמוד. תשובתה היתה - את יכולה ללמד לפי מה שלימדתי אותך (רוח הדברים, לא ציטוט). מאוד לא מקצועי.

דיצה לא היתה המדריכה שלי.

הנסיכה הקסומה
אומנם לדת בית קשה למדידה בפרמטרים, אך גם על זה כבר התבגרו...ובשנים אחרונות יש המון מחקרים על יתרונות וחסרונות שלה.

זה נכון שכל אמא צריכה ללכת על פי ההרגשה שלה....אבל זה בלתי אחראי לתלות על אמא את העניין, בעיקר שאת זו שמלמדת את השיטה....ואמהות רואות בך סמכות וסומכות עלייך.

אפילו שאותן מדריכות ניסו ומשתמשות בשיטה על ילדיהן הפרטים...זה לא אומר שהן יצליחו להתמודד עם בעיות שיש לתינוקות אחרים.

אומנם אני לא מבינה בהילינג....אבל אני בטוחה שבתחום פיזי כמו יוגה....פיזיולוגיה של גוף האדם הייתה עוזרת הרבה יותר.
אני אומרת את זה על סמך תירגולי יוגה אצל מורים שונים..... מורים שלימדו יוגה בצורה יותר "רוחנית" (שירה ומדיטציה) לא הצליחו לתת לי תשובות מספקות לגבי תהליכים בגוף מאסאנה זו או אחרת, תשובות שלהם נעו בין תחושת בטן לבין בהודו לא
שואלים שאלות,אך עובדה שזה פועל כבר מאות שנים.

צר לי שאני באה בגישה כל כך מערבית,אבל מה לעשות אני גרה כאן ובשביל לסמוך על מורה. המורה צריך להיות אדם מלומד בתחומו.

עד כאן........תודה על הסבלנות.

שלום לדיצה ולבנות
אני דנה , אמא של דור - היום בת חצי שנה.
אנחנו התחלנו את הקורס של הבייבי יוגה כשדור היתה בת חודש.
קודם כל הבייבי יוגה והעיסוי היו מדהימים לשתינו, לקשר בינינו, מעבר לזה שזה עזר לי ל"תקתק" את הילדה ולא להתייחס בעדינות יתר, כמובן שבעדינות , אבל לדעת איך להחזיק את הילדה, אפילו הלבשת הבגדים נהייתה יותר קלה בגלל שלא פחדתי על הידיים העדינות בגיל הזה, כי עבדנו על כל מפרק ומפרק...
ההנפות לדעתי, זה דבר מדהים שאם יודעים איך לעשות אותו אז גם אני ובטח דור נהנית מאוד... היום אני רק מפשיטה אותה והיא כבר כולה מחייכת , יודעת מה הולך לקרות... אני מודה לך דיצה על שלימדת אותנו היה לנו מאוד כיף ונשמח להיות בקשר לגבי כמה שיעורי המשך...

[b]any time dear[/b]@}

(זה היה אמור להיות חיבוק ונשיקה...... אני עדיין לא מתמצאת בסימנים....)

[po]אחיטוהר לנצח[/po] - (()) ו - { } כפול מיליון

לא חקרו את הבייביוגה,ואולי כדאי,אבל כן חקרו את חשיבות המגע מתן גירויים תחושתיים מתן גירויים מרחביים,אפילו בדקו ומצאו שחשובה הנקה משניי הצדדים כדי לפתח את שרירי גלגל העין.לכן כשמסתכלים על תרגילי הבייביוגה מוצאים שם טכניקת עיסוי נעימה,פעילות של ועל מפרקים שהולכת עם הגוף ולעולם לא נגדו.רצפטורי הגדילה מצוים עמוק בגוף והסטימולציה,הגירוי ,אני אקרא לו "המסקרן" שהגוף חווה ולומד מאיץ את רצפטורי הגדילה.
לצערי גם טיפול באומנות קיבל הכרה לאחרונה אך קבלות הוא הראה מיזמן, פעם חשבתי שרק כשהמימסד נותן אישור לאיזה דבר רק אז הוא טוב, נוכחתי שלא כך הוא... [po]הנסיכה הקסומה[/po] ,אני מחזקת את דבריך ומקווה שהאופנה הזו אכן תסחוף אחריה הורים רבים [b]בעיקר לגעת עוד ועוד בתינוקותהם לילמוד להיות קשובים עליהם דרך לימוד הגוף ,שפתו הראשונה של הילוד[/b] כל אחד ירגיש בתחושת הבטן שלו עד כמה נכון לו להרחיק לכת עם התרגיל (כי גם עם יערכו ניסוי ויגידו שההנפות זה 100% בטוח עדין יש להקשיב ללב...)

[b]פלונית בררנית[/b]

[u]טוב, מקווה שהנסיכה הקסומה תצליח "להפריך" את החשדות.[/u]

הצבת בפני אתגר קשה.... טוב, אז ראשית כל אני מסכימה איתך לחלוטין, וגם לי יש בעיה עם רב הנושאים שהעלית.
אני יכולה לדבר רק בשם עצמי, כי התשובה האם מדריכות בייביוגה למדו כל זאת בהכשרה הספציפית של בייביוגה היא לא. אבל כל מדריכה מגיעה מרקע אחר, ואני חושבת שכל אחת למדה חלק מהדברים לפחות בהכשרה אחרת שבה היא עוסקת.
ההכשרה לבייביוגה נעשית בארץ היום באופן פרטי, לי ידוע על שתי מדריכות שגם מכשירות מדריכות אחרות. הראשונה זו מי שהביאה את השיטה לארץ, לאחר שתרגלה בייביוגה עם שניים מהילדים שלה וקיבלה בקשות ללמד את השיטה, והשניה מורה ידועה ליוגה (גם היא עברה את ההכשרה הראשונית אצל המדריכה הראשונה). אז נכון, יש בתחום הזה הרבה פירצות (להבדיל מפריצות), אבל אני רוצה להאמין שמי שלקחה להעביר את השיטה הזו לאמהות, עושה עבודה ולמידה עצמית בנושא.

הבייביוגה המקורי זו סידרה של תרגילים - חימום, תרגילי קרקע ותרגילים באוויר. התרגילים, כמו כל דבר שמגיע מברית המועצות, מאוד מדוייקים. לא קשה להעביר את התרגילים עצמם, ובחימום ובתרגילי הקרקע גם אין שום סיכון.

כעת אני שוב חוזרת לנושא ההנפות. [u]שזו מן אופנה חולפת........[/u] גם כאן אני מסכימה איתך. בהתחלה כשהשיטה הגיעה לארץ, הגיעה מדריכה מקצועית ומנוסה מבריה"מ והעבירה קורסים בארץ. אמהות בודדות ביותר נחשפו לתרגילים ולשיטה, וכשאמהות אחרות ראו את ההנפות (כי בסופו של דבר זה מה שרואים בחוץ) הם גם רצו ללמוד אותן, אבל לא היתה אף מדריכה "רשמית" בארץ להעביר את הידע הזה. אז ביזמה פרטית של אחת האמהות שעברות את הקורס אצל המדריכה מבריה"מ השיטה התחילה לעבור בארץ. אבל אז לא היתה בכך שום בעיה, אמא שרצתה ללמוד את השיטה, ראתה את ההנפות, ולקחה על עצמה את האחריות המלאה ללמוד אותן. וכאן אני מגיעה לנקודה הבעייתית.
היום הבייביוגה נמצא כמעט בכל מרכז אמהות ותינוקות שמכבד את עצמו בביקוש גבוה, ופתוח לכלל האוכלוסיה, ומה שהתאים לקבוצות קטנות שבאו לשם ההנפות, כבר לא מתאים לאמהות שרוצות לעשות פעילות טובה ומועילה עם התינוקות שלהן, שלא תהיה מלווה בסיכון. וכך, למעשה אני לא חושבת שיש היום מדריכות שמלמדות הנפות כחלק בלתי נפרד מהקורס, וכל מדריכה לקחה את ה"בייביוגה" למקום שהיא מגיעה ממנו.
אני באה מהכיוון של הילינג, ועובדת יותר על הקשבה, איזון ופתיחת חסימות דרך המגע והתנועה. אני מלמדת הנפות רק כשיש לי קבוצה קטנה שמאוד רוצה ללמוד אותן, ולאחר דיון בסיכונים שלהן.

[b]אני כן חושבת שמבורך שיש "אופנה" כזאת, כמו שטוב מאוד שיש עיסוי תינוקות, שחיה וכל פעילות שמחברת בין ההורה לתינוק שלו דרך מגע ותנועה[/b]

נקודה נוספת שאני רוצה להעלות, שלא עומדת בסתירה למה שאת כתבת ולמה שכתבתי עד כה, זה שיש תחומים רבים שבהם אין מחקרים ואישרורים, (למרות שגם אם יש - זה לאו דווקא נותן "תעודת ביטוח") ולא הייתי מוותרת עליהם בשל יתרונותיהם הרבים שלא תמיד ניתנים למדידה פשוטה. לדוגמא - לידת בית......:-)

[b]בכל מקרה אם יש מי שירצה להרים את הכפפה ולחקור את הנושא לעומק, אני אשמח מאוד להיות שותפה בתהליך כזה ולתרום לו.[/b]
אני מקווה שאם לא הצלחתי להפריך את החשדות, לפחות עניתי לך על הנקודות שהעלית.

הבעיה בבייבי יוגה........שזו מן אופנה חולפת........ .
שאומנם מאוד נעימה.........אבל בלי קבלות.
האם נעשה מחקרים בתחום ? האם השיטה של הרופא שפיתח אותה בשנות ה60 תקפה גם להיום ? האם יש אישרורים שלהם בארץ ובעולם (כלומר חוץ מאותו רופא, היו עוד חוקרים שבדקו את השיטה)?

האם מדריכות יוגה, למדו פיזיולוגיה של גוף האדם ותינוקות בפרט ?האם המדריכות שולטות בשלבי ההתפתחות של תינוקות ויכולות להיות מודעות לבעיות שצצות במהלך הקורס, האם הן יכולות לאתר בעיות ולתת פתרונות לתינוקות עם בעיות בהתפתחות שלהם ? ומי האדם שהכשיר אותם , מה ההכשרה שלו ?
יש לי הרגשה שתחום זה פרוץ ! ואסור שזה יהיה ככה, כי מדובר באוצרות הכי יקרים שלנו !
ואם מישהו יטען שזה המצב בכל פעילוות של תינוקות, אז אני יכולה להביא דוגמה של פעילות תינוקות במים שמחקרים החלו גם בשנות ה60 ועד היום נמשכים ברציפות. ההשפעה של הפעילות על תינוקות מוכחת ...במספרים ולא בשני סיפורים שהמדריכה או אחת האמהות מספרת.

טוב, מקווה שהנסיכה הקסומה תצליח "להפריך" את החשדות.

את צודקת,בזמן שכתבתי פתאום ככה חשבתי שאולי זה איזה "ג'וקיק" שלה ולא צריך כל הזמן לחפס מפלצות מתחת למיטה ...
זה הכי קרוב לשבת שלום |עוגה| וקסום.

[u]ייתכן שבגיל צעיר יותר יש פחות סיכוי לפריקה?[/u]

לא תשובה מקצועית, אבל עד כמה שאני יודעת, בגיל צעיר (ינקות) המפרקים שלהם מאוד חלשים כי המפרק עדיין לא "התביית", זאת אומרת שמראש יש כאילו "חצי פריקה" וככל שהם גדלים המפרק מתביית ומתחזק. גם כשהם גדלים קצת, הם לבד נתלים רק על הידיים, ואם אין רגישות מיוחדת, אז לא קורה שום דבר. אבל הדעה הרפואית היא שעד גיל 4 [b]אסור[/b] בכלל להניף.

[po]אחיטוהר לנצח[/po] - קודם כל, ולפני הכל נשיקות וחיבוקים לך...
ועכשיו לעניינינו. שמעתי כבר בכמה מקרים שסביב גיל שנה, יש תקופה קצרה של פחד מההנפות, כניראה כי המח עובר שינוי (בד"כ סביב התחלת ההליכה). אבל, בד"כ זה עובר ואפשר לחזור להניף. יכול להיות שאצל טוהר זה נשאר באמת בגלל המים באוזן, אבל גם יכול להיות משהו אחר לגמרי, לכל ילד יש "ג'וקים" משלו...

@}..

דווקא הבת שלי ממש פחדה משכיבה על כדור. נראה לי שעל כדור יש תחושה של חוסר שליטה, בעוד שכשמישהו שסומכים עליו מחזיק אותך, אתה יכול להיות יותר רגוע. נראה לי שייתכן שזה באמת היה קשור למים באוזן.

תודה,אגב,בוקר טוב:-)
כן גם טוהר אוהבת להתנסות אבל יש הנפות כמו לאחוז יד ורגל של אותו צד גוף, ולנדנד מצד לצד,זה חלק בתרגיל היוגה שהיא פשוט מבועטת מימנו ,מה שלא היה כל השנה הראשונה לחייה,אולי כי היו לה מיים באוזן ? וזה קצת משבש את התחושה כשהופכים?לא יודעת...משום שלא רצינו שתקבע את הפחד הינו עובדים איתה בעדינות עם כדור גדול שניתן לשכב עליו ולהגיע למצבים הפוכים בלי ההנפה,רק כדי לתת המשך לתחושה הזו כי אני מאמינה שזה עוזר מאוד להתמצאות במרחב ,בתחילה של התחושה הגופנית הפנימית ואחר כך שלנו במרחב מחוצה לנו.

היא לא מפחדת. היא מתה על זה. (אבל את יודעת מה, באותה פעם שאני פתאום חששתי מפריקה, גם היא הביעה פחד, ולא רצתה עוד פעם כששאלתי אותה. תפסתי אותה מהרגליים וסובבתי אותה סביבי.)
היא גם עושה דברים כאלב בעצמה, נניח עומדת על הנדנדה, מחזיקה את החבלים עם הידיים ונשענת עם כל הגוף אחורה. אונתלית ממתח ומרימה את כל הגוף למעלה. לא נראה לי שהייתה עושה דברים כאלה בגיל כל כך צעיר, אם לא היינו הופכים אותה מגיל צעיר.

[po]טרה רוסה[/po] נידמה לי שאת צודקת בעינין הזה של כובד הגוף והיכולת שלנו הפיזית להניף אותם בקלות.האם ילדתך מאפשרת לך להניפה גם הפוך בגיל הזה בלי הבעות חרדה ומחאות? אני פשוט תוהה לגבי הגדולה שלי אם עוד ילדים בגיל שנה + התחילו להירתע או שזה סתם שלה?

[u]שהרעיון הוא לגמרי לא האקסטרים[/u]
ברור לגמרי ואני מסכימה לחלוטין,סתם התבטאות;-)
בקשר לחששות בילד שני,זה לא מהות הדיון אז אני אנסה בקצרה,אני נוטה לחשוב שאולי כל ילד מביא אותנו להתמודד עם רבדים אחרים בתוכנו.
אני מאמינה גדולה בגוף נפש,כמו הרבה מן הסתם: מיפרקים הם חיבורים בתוכינו ליכולת של תנועה ,ואני חושבת שבהסתכלות רחבה אולי אפשר ליראות שכאשר החיבור בתוכינו לא שלם ,לא סופי,מעורער,הוא מתבטא בביטחון שלנו בזמן התרגיל הספציפי הזה שיש בו אלמנט של שיחרור מהאם,הרחקה וקרוב,מעין עצמאות שכזו...אני שמתי לב שבילדתי השניה היה חשש לשיחרור שכזה לא סמכתי עליה \עלי. זה בא לידי ביטוי גם במקומות אחרים לגביה,ולכן לא העזתי להניף אותה... לקחתי את זה כשעור לעצמי,ושיחררתי אותה מנטאלית. היום אם היה באפשרותי להניף אותה היתי עושה כן בלב שלם יותר .(היא פשוט גדולה מידי להתחיל,שנה)

רציתי להוסיף שלי הייתה הרגשה לא טובה כשלפני כמה ימים הנפתי, אותה, פתאום באמת הרגשתי שיכולה להיות פריקה. אני חושבת שזה בגלל שהיא כבר יותר גדולה וכבדה, וגם בגלל שהמבנה של הפרקים משתנה (עכשיו היא בת שנה וחמש). ייתכן שבגיל צעיר יותר יש פחות סיכוי לפריקה?

[b]גילה[/b] - ערעור הביטחון לא היה בעיקבות הטעות של הפריקה, אני אפילו יכולה לומר - נהפוך הוא. אני חושבת שאם הייתי בטוחה בהנפות כפי בהייתי בעבר אז לא היתה קורית טעות כזאת (למרות שלא אני עשיתי לה את התרגול שבו פרקה, יש לי תחושה שהגוף הפיזי שלה חש את חוסר הביטחון שלי ו"התפרק"). ערעור הביטחון נבע ראשית כל מהדעות נגד שהגיעו אלי. הבעיה היא שדעות אלו הגיעו כ"שמועות" ולא כדעות מקצועיות מוצקות. וזאת אחת הסיבות לבלבול שלי ולפתיחת הדיון כאן.

חוצמיזה תודה לכל התגובות, ובמיוחד ל"בוגרות הבייביוגה" שהטרחתן את עצמיכן עד כאן כדי לכתוב...

[b]נועה[/b] - שמעתי כבר מכמה אמהות על כך שפתאום עם ילד שני מתפתח חשש בהנפות (גם אצלי), מעניין מהיכן זה נובע?

חשוב לי להדגיש למען מי שנכנס לדף הזה ולא מכיר את הבייביוגה וההנפות, שהרעיון הוא לגמרי לא האקסטרים. נכון שההנפות הם כיפיות מאוד גם לתינוק וגם להורה, וחשוב מאוד שיהיה את המרכיב הזה של הכיף, כי אחרת התרגול מאבד מטעמו. אבל בראש ובראשונה, לדעתי, לאורך כל הדרך - בעיסוי, ביוגה ובסופו של דבר זה מתבטא חזק בהנפות זה ללמוד הקשבה אחרת ולפתח שפה אחרת בין ההורה לילד. וההקשבה חייבת להתחיל בהורה לעצמו האם הוא מרגיש שלם ובטוח, האם הוא סומך על עצמו, וכשהתשובות לכך הן כן, אני רוצה להאמין שהביטחון והכיף של ההורה עוברים לתינוק.

דיצה, גם אני ואיילה למדנו אצלך
אני זוכרת שמאוד נהניתי מהשיעורים וגם מהתרגילים בבית
במבט לאחור ההנפות היו מלוות בחששות למרות שאחרי שצברתי ביטחון שתינו נהנינו
חלק מההנפות לא עשיתי מעבר למה שעשיתי בשיעור (וגם בשיעור לא עשיתי הכל).

בסה"כ החוויה הייתה מאוד חיובית ואני מרגישה שמאוד תרמה לי ולאיילה מהרבה בחינות.

בילד הבא אני בהחלט מתכוונת לחזור לעשות סדנא. אבל ההנפות לא יהיו מטרה.

[u]וביתי הקטנה פרקה מרפק בעקבות תרגול לא מדוייק שעשה איתה אביה, בניגוד לבקשתי[/u]
את לכאורה אומרת שהפריקה היתה בגלל טעות (שהיה ברור - תוך כדי - שזו טעות), אם כן - למה זה ערער את בטחונך?

אני מדריכת הורים לעיסוי תינוקות ויש לי שני ילדים.

עם הגדול תירגלתי גם בייבי יוגה. זה מדהים בעיניי. היכולת המוטורית שלו גבוהה מאד. אין הכוונה להתפתחות זריזה, אלא לשליטה שלו בגופו לצורה שבה הוא מתנהל, קופץ, מטפס ונופל. לא יודעת איך הוא היה ללא היוגה וההנפות, ובכל זאת אני בטוחה שזה תרם לו רבות. עד לא מזמן הוא היה מופנף באוויר ע"י אביו לא מעט. לאחרונה הוא כבר ניהיה כבד מדי (בכל זאת הוא כבר בן שנתיים וחצי) וההנפות פחתו.

עם הקטנה המצב קצת שונה. היא מקבלת הרבה עיסויים ויוגה, פחות הנפות. משום מה יש לה פנים מבוהלות בזמן ההנפות והיא נראית קצת מפוחדת.

שלום בנות, אני תמי אמא של שחר ואנחנו לומדות בייבי יוגה אצל דיצה, התחלנו כששחר היתה בת 3 חודשים ואני חייבת לציין שהתרגול של הבייבי יוגה עם ההנפות והעיסויים רק תרמו להתפתחות שלה, לגמישות ולקשר אמא -בת.
אני חזרתי לעבודה מיד בתום חופשת הלידה, ויש לנו רק שעתיים ביום להיות יחד ובשעתיים האלו אנחנו מתרגלות יוגה ומשחקות ויש לי התחושה שזה ממלא אותה ואותי.
מעבר לכך ברגע שהאמא בטוחה בעצמה ובילד בזמן התרגול וההנפות , הילד מתמסר לחלוטין ומרגיש אף הוא בטוח.
לסיכום - אני שמחה שחברתנו דנה המליצה לנו על הקורס.
אז ד"ש מאיתנו תמי, דנה, שחר ודור

אין לי מושג מה זה ההנפות של הבייבי יוגה או איך הן נראות, אך אני יכולה לספר כי מגיל די צעיר הפכתי והנפתי את ביתי מתוך איזשהו דחף אינסטינקטיבי. יכול להיות שההנפות של הבייבי יוגה הן יותר אקסטרים, אני לא יודעת. בכל אופן, היא התפתחה מוטורית מהר מאוד, יש לך שיווי משקל מצוין ואומץ לעשות כל מני פעלולים.
צריך לזכור שיש אנשים שהמפרקים שלהם יותר רגישים לפריקה מאחרים, ראי [po]גמישות יתר[/po]. אולי אפשר איכשהו לבדוק את זה לפני תחילת התרגול.

ועכשיו לרשמים, ביתי הראשונה הודרכה לביבי יוגה ואישית אני מאמינה יותר בתרגילי הקרקע של השיטה מאשר בהנפות למרות שניפנפנו אותה בכל חור ,חבל שלא לקחנו שקל על כל פעם זה כידוע ניראה מרשים מאוד על גבול ספורט האקסטרים...בנוסף עיסיתי אותה עסוי רקמות עמוק כבר מינקות .היה לי בטחון בה ובי (ובך) והיא אהבה את זה מאוד! התפתחה קורדינאטבית מהר וכו' פעוטה עירנית מהירת תפיסה- השבח לאל. בגיל קצת ליפני שנה לפתע היא סרבה להנפות מכל סוג שהוא ,אהבה נדנדות קרוסלות אבל היתה נכנסת לחרדות אם הינו מנסים להניפה.חשבתי על כל מיני סיבות אולי ראיית העומק שמתחדדת? או אולי רגש הפחד הנורמלי מתפתח בשלב כלשהו ומלמד אותנו ליהיות זהירים??
את ביתי השניה לא העברתי ביבי יוגה בצורה מסודרת חשתי שאין לי ביטחון בה שהיא שברירית יותר... היא הזינה אותי בכך, ולהיפך, עד שהחלטתי שהכול בראש שלי! הילדה לא שברירית ולא בטיח, וחשבתי לבדוק מתוך סקרנות -אני לא אעשה לה בייביוגה אך אעבוד יחד איתה על המסוגלות שלה ונראה את קצב ההתפתחות.והיא לא מפגרת אחרי אחותה. בעוד זמן קצר ימלאו לה שנה והיא עומדת לבד +שניי צעדים(חמסה חמסה:-) )
למרות זאת אני חושבת [b]שביביי יוגה זה נהדר ומוסיף לביטחון ולהתפתחות ![/b]
בתור אם בתחילת הדרך,זה מוציא מהקיבעון המחשבתי גם של הסביבה , שתינוק זה יצור שברירי שאסור להזיז אותו שלא ישבר-להיפך להזיז והרבה .בנוסף אני חושבת שעולים בך דברים תוך כדי התירגול של היוגה כמו שחוקרים את גופו של הילד מול המגע שלנו בעיסוי,כך עולים דברים שקשורים בביטחון שלי כאם או פחדים אחרים, במסוגלות ההורית. כדאי ליהיות קשובים לתכנים שעולים וליבדוק כיצד זה משפיע על איכות התרגול עם הילד.

לא בקיאה בנושא אבל רציתי לברכך על פתיחת הדף.
זה נראה לי דף חשוב.

(()) כפול מיליון!!! ליידיD שלי :-D

שמי דיצה, אני אמא לשניים ומדריכה בייביוגה כשנתיים. עם ילדי תרגלתי במשך תקופה ארוכה עיסוי ויוגה ובמקביל לתרגול היומיומי על הקרקע, הגעתי איתם להנפות מורכבות באויר. בשנה הראשונה לימדתי את כל ההנפות כפי שלמדתי בעצמי עם בני הבכור. הרגשתי מאוד שלמה ובטוחה בהנפות וביתרונות השיטה כפי שלמדתי ולימדתי, אצל בני זיהיתי יכולות מוטוריות מצויינות שייחסתי לתרגול שעבר, ורב התינוקות בשיעורים הגיבו נפלא לתרגול לרבות ההנפות.
הספקות בהנפות התחילו להתעורר אצלי בשני מישורים. במשך הזמן הגיעו אלי דעות שנויות במחלוקת לגבי ההנפות. ובמקביל, קרה אירוע של פריקת מרפק לתינוק מתורגל (לא בשיעור), וביתי הקטנה פרקה מרפק בעקבות תרגול לא מדוייק שעשה איתה אביה, בניגוד לבקשתי.
אני עדיין מרגישה קשורה מאוד להנפות ומאמינה שיש בהם יתרונות (מוטוריים, קוגנטיביים ורגשיים) שאין למצוא להם בתרגלים שכביכול מקבילים, אבל קשה לי ללמד אותם בביטחון שהיה לי בעבר בגלל שאני לא יכולה להבטיח להורים ולתינוקות 100% של ביטחון.
אשמח לפתוח את ההתלבטויות שלי לדעות אישיות ומקצועיות נוספות (לא רק לגבי ההנפות), ובכלל לקרוא רשמים של הורים שתרגלו את השיטה עם ילדיהם ויכולים לראות את השפעתה.
בנוסף, אודה אם מישהו מכיר קישור למאמרים של ד"ר צ'רקובסקי (אבי השיטה).
תודה מראש לכל מי שיחלוק איתי את דעותיו ורשמיו.

[b]הדף מיועד לדיון בלבד. לא למודעות. מודעות ב{{}}[po]ככר השוק[/po][/b]