^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש היום הרבה מטפלים אלטרנטיבים שעובדים עם הקופה
למשל בכללית הרפואה האלטרנטיבית נכנסה ובגדול
רפואה סינית
רפואה יפנית

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טיפולי רפואה משלימה זהו שרות ידוע ולו זכאים בעלי ביטוח בריאות פרטי העובדים בארגונים שונים כגון: רפאל, חברת חשמל, בתי זיקוק, ג'נרל אלקטריק, אל על ועוד.
אשמח למסור פרטים נוספים.
לידיה
www.lidiacenter.co.il

וגם ל{{}}אהבת עולם שערכה היטב

רוזמרין

מאמר טרי מאתמול על קואופרטיבים בארץ ובעולם
ובגלל שהרבה כאן עסוקות והמאמר ארוך, אז הנה כמה ציטוטים נבחרים:

1. "ארבעה חודשים מאז יצאה "העגלה" לדרכה מונה הקואופרטיב 30 חברים. כל אחד מהם רכש מניה ב-250 שקל ותורם מזמנו שעתיים בחודש לתפעולה השוטף. החברים: משפחות, מורים, הורים של חניכים בתנועה ועובדי מועצה. "זה הולך די טוב. כרגע יש כאן רק מוצרי מזון יבשים ומוצרי היגיינה, ובקרוב נתרחב גם לירקות ולמוצרים בקירור, תלוי במספר החברים שיצטרפו. לחברים אנחנו מצליחים להוזיל את המחיר בעד 18% ביחס למוצרים מקבילים בשופרסל, אבל קידום הקהילה חשוב לא פחות בתהליך. המטרה של 'העגלה' היא לא רק לעשות טוב לחברים, אלא לכל מצפה רמון, אם נצליח לגרום לירידת מחירים וגם מעבר לכך", מסביר ברט." ("העגלה" היא צרכניה קואופרטבית חדשה במצפה רמון).

1. "התנועה הקואופרטיבית פועלת על פי עקרונות שיתופיים וחברתיים, בכלל זה חברות חופשית וולונטרית ללא אפליה מכל סוג, שליטה דמוקרטית בארגון, מתן הכשרה, חינוך ומידע לחברים, שיתופי פעולה בין קואופרטיבים ודאגה לקהילה. כשמביאים את כל אלה בחשבון אפשר להבין מדוע יש מי שרואים בקואופרטיבים של השנים האחרונות את הבשורה הכלכלית-חברתית האמיתית."

1. "על פי נתוני איגוד הקואופרטיבים הבינלאומי, כוחו של הקואופרטיב צומח ותופס נתח משמעותי מהשווקים העולמיים - כיום קרוב למיליארד בני אדם על פני כדור הארץ הם חברי קואופרטיב. אם ב-1971 היו קיימים כ-561 אלף קואופרטיבים שבהם היו מאוגדים כ-268 מיליון חברים, ב-2005 מנתה התנועה הקואופרטיבית כבר יותר מ-749 אלף אגודות שיתופיות עם 800 מיליון חברים."

1. "ישראל עדיין רחוקה מרחק רב מהתנועה הקואופרטיבית העולמית, בעיקר בתחומי הפעילות שלה, אך לדברי סולל ההתעוררות מורגשת בתחומים רבים: החל בעובדים סוציאלים שמתארגנים להקמת קואופרטיב של בריאות ורווחה, דרך הקמת חנויות מזון וכלה בתחומים כבדי משקל ומסובכים כמו קואופרטיבים פיננסיים של בנקים וקרנות פנסיה."

אם יש זמן, כדאי לקרוא את כל הכתבה. יש שם מידע חשוב ושמות של אנשים שעוזרים להקים קואופרטיבים בארץ וכו'.

גם אני אופטימית נצחית. אבל צריך למצוא דרך לסדר את המספרים. מה שאומר לשנות משהו בהנחות היסוד שלנו.

אני חושבת שהנחת היסוד השגויה היא שתחום הטיפולים יראה אותו דבר רק שנשלם פחות. גם הרעיון של מרכז טיפולים חלומי כזה הוא ניסיון לתרגום של מודלים שאנחנו מכירות לתחום. אולי צריך לחשוב על העניין בצורה רדיקלית.
לדעתי צריך לחשוב הרבה יותר כמו רפואה ציבורית ופחות כמו רפואה פרטית. תדמיינו לכם מצב בו כל הרפואה בארץ, קופות החולים והכל, הם אותו דבר בדיוק, רק ברפואה אלטרנטיבית. לצורך הענין אפשר לכלול גם את בריאות הנפש.
ואז הכיוון בעיני כמו של רפואה סינית קהילתית- הרבה אנשים שמטופלים באותו זמן, טיפולים קצרים יותר, הגבלת מספר הטיפולים בהתאם לבעיה, יכולת מוגבלת לבחור את המטפל/רופא, רופאים שממיינים את הבעיות לקלות וחמורות יותר. גם בבריאות הנפש...
צריך גם לחשוב על אחריות המטופל בטיפול, שזו גם מחשבה רדיקלית למדי. לדוגמה עניין התזונה- הרבה בעיות רפואיות יכולות להיפתר בתזונה טובה שאינה בהכרח הרבה יותר יקרה מתזונה רגילה, ולפעמים זולה יותר אם התזונה הרגילה כוללת הרבה מזון מעובד. מכירה לא מעט אנשים שנוטלים כל מיני תרוות ושיקויים והולכים לדיקור ולהומיאופתיה וכל מיני טיפולים אבל אוכלים זבל.
אותו דבר לגבי פעילות גופנית. איך נותנים לאנשים כלים פשוטים ואפקטיביים לשפר את איכות חייהם. זה אגב משהו שמאוד מפריע לי גם ברפואה הרגילה. עדיף בהרבה להשקיע במניעה מאשר בטיפול, ובטח שאין סיבה לממן למישהו סט טיפולים יקר לטיפול בעצירות (סתם דוגמה קלה וישירה מאוד) אם הוא אוכל תזונה דלת סיבים.

בסין אגב יש בתי חולים ציבוריים שמתנהלים לפי רפואה סינית מסורתית ואולי אפשר ללמוד מהם על ניהול ציבורי של רפואה אלטרנטיבית.
בקיצור מה אני באה להגיד- שהתחום של טיפולים אלטרנטיביים ובריאות הנפש הוא היום בעיקר פרטי, ואני חושבת שאין לצפות שהוא יראה אותו הדבר רק במימון המדינה.

_גם ככה שירותים בסיסיים ביותר לא ממומנים (מי אמר מיילדת פרטית?
אז זהו, שכן. קיבלתי החזר של 3000 שקל מביטוח פלטינום של כללית למיילדת_

פלונית אלמונית, עד כמה שהבנתי, הכוונה לממומן על ידי המדינה. לא על ידי הביטוח הםרטי שאת משלמת - שזה אומר ממומן מכסםך

סאלי, אני רואה הבדל מהותי בין הכרח לחובה מוסרית. ג אני משתמשת בכסף, ויכול לקרות מצב בו לא אפר את החוק מפני חשש לעונש. אבל זה לא עניין של מוסר.
אני יכולה להבין את כל הסיבות הרציאונליות לא להפר את החוק.

וזה רק חלק מזה. סה"כ אני מאמינה במיסים. אנחנו לא באמת רוצים להיות כמו ארה"ב, לא? (שגם היא קצת מתעוררת להגזמה שהגיע אליה, נדמה לי). אנחנו הרי מדברות על זה שהמדינה צריכה לסבסד טיפולים. אבל היא יכולה לעשות זאת בעזרת מיסים, לא אם כולם "ירדו מתחת לרדאר" וינהלו עסקאות ללא תשלום מיסים.

אני לא רוצה להיות כמו בארה"ב, אבל גם לחיות במדיחנה אני לא רוצה. אני רוצה לחיות בקהילה, אולי במשפחה מורחבת, רוד, שבתוכו הרכוש משותף ובין משפחות יש לפעמים מסחר, אבל באופן עקרוני שבט מספק בעצמו את צרכיו.
זה אידיאל רחוק מאוד מהגשמה.
בנוגע למדינה, אני אראה לעצמי חובה מוסרית לשלם מיסים אם לפחות שבעים אחוז מהם יושקעו במטרות ראויות בעיני. כרגע לשלם מיסים זה לתרום להרבה דברים שליליים.
אגב, אם הייתי חייה באחת ממדינות אירופה, אחת שבה אין בעיות ללדת בבית, וגם באה מישהי אחר כך לבדוק את הילד ולעזור לאמא, כזו שבה אפש לקנות חלב לא מפוסטר וכתוב לי על המוצרים אם הם מהונדסים גנטית, אז הייתי רואה בתשלום מיסים מעשה מוסרי.

בארטר (לא שאני יודעת מה משמעות המילה, אבל מההקשר) דורש התעסקות. גם כסף. קל יותר להתעסק בכסף כי לרוב האנשים יש אותו, אבל גם לכסף יש חסרונות משלו.
בקהילה אוטוקרטית קטנה כסף נחוץ רק לקשרים נדירים עם העולם החיצון.
בעולם האמיתי זה קשה יותר

אשמח לעשות סדר בראש ולהבין מהן ההוצאות העיקריות מסביב/
הנה בחיפוש קצר מצאתי את המחשבון הזה (בדולרים) http://freelanceswitch.com/rates

אני מוכרחה לומר שהיתה לי תחושה שמקום כזה יכול להיות ממומן רק על ידי תרומות
זה כבר יותר הגיוני, אבל גם גיוס תרומות דורש משאבים. יש אנשים שזה המקצוע שלהם- מומחים בגיוס תרומות. תורמים לא נופלים מהשמיים...

אני מבינה את הבעייתיות של בארטר ושל העלויות כפי שהצאתי מבחינת המטפלים
מצד שני יש טיפולים אלטרנטיביים בקופ"ח במחירים הנ"ל
חלק מהמטפלים שם מנוסים וטובים מאד
אם קופ"ח היו נותנות גם טיפולים פסיכולוגים ללא הגבלה במחיר מסופסד, אני מאמינה שגם מחירי הטיפול הפסיכולוגי היו יורדים. הלווי

אבל זה מתעלם מהעובדה שאנחנו כן צריכים כסף
נכון. חשבתי הבוקר על זה שאולי אפשר לשלב - גם תשלום בדיוק בשביל ההוצאות הללו וההוצאות של עוסק מורשה שסאלי הזכירה, וגם שעות בבנק הזמן.
ורציתי להבהיר עוד משהו - זה אכן בארטר אבל ההבדל העיקרי הוא שזה לא אחד לאחד - כלומר לא שאת מטפלת בי ואני למשל עושה לך בייביסיטר. אלא שיש כאן קבוצה של אנשים שכל אחד עושה מה שהוא טוב בו ובסך הכל זה עונה על הצרכים של כולם (באידאל..)

_סאלי, החוק באמת חשוב לך?
את יכולה להסביר לי למה?_
כמובן שלא יפריע לי אם פעם אני אשב אם השכנה שלי והיא תבכה ואני "אעשה לה התמקדות", ולמחרת היא תכנס אלי עם סלט ותכבד אותי. אני לא ארוץ לדווח על זה למ"ה ומע"מ. אבל באופן עקבי ומשמעותי לעבור על החוק - תשמעי, זו הקריירה שלי, זה המקצוע שלי, זה גם המוניטין שלי, וזה גם הכסף שלי שאני מסכנת. על עבירות מס אנשים משלמים קנסות עתק, ואפילו יושבים בכלא. יש דבר כזה "ביטול ספרים", שאם רשות המיסים חושדת בך שאת לא מנהלת נכון את הספרים שלך (כלומר מעלימה מס), אז הם מבטלים את הדווחים שלך וקובעים לך את השומה (את חבות המס) בעצמם. כמה שהם חושבים. אז הרו"ח שלי סיפר לי שלמורה פרטית הם קבעו שההכנסה שלה באותה שנה היתה 400,000 ש"ח. ועל זה היא היתה צריכה לשלם מיסים. אני לא יכולה להרשות לעצמי להסתכן בצורה כזו.

וזה רק חלק מזה. סה"כ אני מאמינה במיסים. אנחנו לא באמת רוצים להיות כמו ארה"ב, לא? (שגם היא קצת מתעוררת להגזמה שהגיע אליה, נדמה לי). אנחנו הרי מדברות על זה שהמדינה צריכה לסבסד טיפולים. אבל היא יכולה לעשות זאת בעזרת מיסים, לא אם כולם "ירדו מתחת לרדאר" וינהלו עסקאות ללא תשלום מיסים.

_אבל זה מתעלם מהעובדה שאנחנו כן צריכים כסף- לשלם חשבון חשמל, מים, שכירות וארנונה, לקנות מוצרים (אני מכינה למישהי שמן טיפולי, אני צריכה לקנות בכסף את חמרי הגלם)- את כל אלה אנחנו לא יכולים לעשות בבנק זמן או בבארטרים. לקנות אוכל- אני לא יכולה בבארטר.
הבארטר יכול לשמש אותי ל'מותרות' (כל דבר שהוא לא צרכים בסיסיים מיידיים)._
זה נכון כרגע. דווקא דברים כאלה (כמו "קהילות חרוזים") יכולים לגדול עוד ועוד. קראתי לפני כמה שנים על עיר שלמה בארה"ב (בטח עיר קטנה...) שמתנהלת ככה, ויש להם סופר שהתשלום שם הוא בחרוזים. הרי אנחנו דווקא קונות הרבה ממגדלים קטנים. והם עצמם גם צריכים שירותים. וגם מוצרים אחרים, חלקנו גם מייצרות מוצרים. ותמיד ניתן לעבוד בשילוב - כמו שכתבתי - משלמים בשקלים על החומרים, ועל העבודה ב"חרוזים" (כמו שזה היום בכל מיני מקומות), מה שקראתן "באופנים". אז נכון שלא ביום אחד לא נצטרך כסף (ואנחנו גם רוצים להשקיע לעתיד). אבל יש פה פוטנציאל להתרחבות. אם אני מנסה לחשוב על מה אני מוציאה כסף. אז יש הרבה שהוא לעסקים קטנים או אנשים פרטיים (וזה יכול לעבור לחרוזים).

דווקא קושי אחר עם כל החרוזים האלה הוא העניין של הזמן והפשטות. לא סתם אנשים עברו לכסף. דברים כאלה דורשים ניהול והתעסקות. בארטרים צריך לסכם, לדבר על זה, לתכנן, ללכת לפה ולשם ולקנות מהמשק של מישהו, או לתאם משלוח, או לנסוע לקנות את הבגד שמישהי תיתן עבור משהו... כסף זה קל ופשוט. למי שעובד הרבה כמוני - אני לא הצטרפתי לקהילת החרוזים (יש בטבעון, או היה לפני כמה שנים...) כי הרגשתי שלא מספיק חשוב לי להשקיע זמן בניהול של זה.

לדעתי הסכום האידאלי הוא 150 ש"ח לטיפול של שעה וחצי, או 100 ש"ח ל 40 דקות- כמו בביטוח בריאות משלים של קופ"ח
הסכום שרשמת מתעלם מכל מה שכתבו כאן מטפלות על העלויות שלהן. אם אני לוקחת סכום כזה אני עובדת בהתנדבות (ואני עושה את זה עם אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם, אבל לא מוכנה לעשות את זה באופן כוללני ולהזדקק לנדבות בעצמי).
רק שכירות תעלה 75 שקלים לשעה וחצי האלה (וזה עוד באזור השפלה, אני מניחה שבת"א המחירים יותר גבוהים). איפה דלק? תשלום לבייביסיטר? מס? ואלה רק הוצאות ישירות.


בנק זמן - מישהי מטפלת וזה נחשב לה ככך וכך שעות. מישהי מבשלת וזה נחשב לכך וכך שעות, מישהי מייעצת וכן הלאה. ולכל אחת יש קרדיט (אסור להיות במינוס גדול, כלומר שאת רק לוקחת שירותים ולא נותנת) ועל בסיס הקרדיט הזה מקבלים שירותים מאנשים אחרים.
אבל זה מתעלם מהעובדה שאנחנו כן צריכים כסף- לשלם חשבון חשמל, מים, שכירות וארנונה, לקנות מוצרים (אני מכינה למישהי שמן טיפולי, אני צריכה לקנות בכסף את חמרי הגלם)- את כל אלה אנחנו לא יכולים לעשות בבנק זמן או בבארטרים. לקנות אוכל- אני לא יכולה בבארטר.
הבארטר יכול לשמש אותי ל'מותרות' (כל דבר שהוא לא צרכים בסיסיים מיידיים).
אבל אני לא יכולה לבסס את ההכנסות שלי על בארטר. מחישובים שלי, בארטר אחד לחודש (של פעם בשבוע) זה בסדר. מעבר לזה זה כבר ממש לא כלכלי.
גם כשאנחנו עושים בארטר אנחנו צריכים לשלם שכירות (נניח שמצאתי בייביסיטר שמוכנה לעשות בארטר. ולא מצאתי) וחשבון טלפון וכו'.

תזמורת הים
אני מוכרחה לומר שהיתה לי תחושה שמקום כזה יכול להיות ממומן רק על ידי תרומות. זו גם אופציה. מקום בו כולם משלמים תשלום הוגן, ומי שלא יכול להרשות לעצמו מקבל תשלום מסובסד.

גם ככה שירותים בסיסיים ביותר לא ממומנים (מי אמר מיילדת פרטית?
אז זהו, שכן. קיבלתי החזר של 3000 שקל מביטוח פלטינום של כללית למיילדת.

זה גם תחום שיש בו הרבה ביטולים של לקוחות
נקודה חשובה למדי. בתור לקוח, הגיוני לי למדי שאם הבן שלי פתאום חלה הבוקר, ואני לא מגיע לטיפול, או סתם הלכתי לישון מאוחר וקשה לי לקום בבוקר וכואב לי הראש, אני לא משלם. זה לא בגללי, זה הבן חולה. או כואב לי הראש. ולא קיבלתי את הטיפול, אז למה שאשלם? אז צריך להבין שאם לא משלמים במקרה כזה (בקופ"ח כן משלמים, ויש מטפלים שמגדירים בחוזה שכן משלמים במקרה הזה) אז זה כסף שהמטפל הפסיד. הוא לא קיבל לקוחות אחרים שרצו להגיע באותו יום (אולי הם אפילו לא התחילו איתו ופנו למטפל אחר, כי לא היה לו משהו קרוב מספיק להציע! כלומר הפסיד הרבה! וזה קורה). ולכן הוא מייקר את כלל הטיפולים כדי להשאר על אותה הכנסה שהוא מבקש להשיג. לכן כל התארגנות קואופרטיבית כזו צריכה לכלול תשלום חודשי ולא תשלום של כן מגיע, משלם, לא מגיע, לא משלם - אחרת כולם משלמים על הביטולים הללו.

מטבע קהילתי
צריך לזכור: זה לא חוקי לא לשלם מס על עסקאות כאלה. זה לעבוד "שחור" ואנשים רבים לא רוצים לעבוד כך (לי אין רצון לעבור על החוק). גם אם עושים בארטר, שני הצדדים צריכים להוציא חשבונית. זה החוק. כשאני חושבת על זה שוב, אולי זו לא בעיה גדולה. אולי אנשים ישלמו במטבע הזה פלוס תוספת שקלית קטנה של המיסים.

אני מציעה להתרכז שוב בדבריה של תזמורת ים.
ביטוח לא יכול לממן שימוש שוטף בשירות. הוא מממן רק חלק מהאנשים שמשתמשים בו.
ובנוסף - בגלל שהכל נגיש וכלול במחיר בסיסי - במודל הראשוני שהוצג כאן אנשים יירשמו לכמה טיפולים בו זמנית רק על מנת להתנסות.

במודל שהציעה אני - משלמים על כל טיפול ולא מחיר בסיס על מנוי שההצעה כבר מתחילה להישמע נורמלי אבל הרבה פחות אטרקטיבי מאחר וגם קופות החולים מספקות שירות זהה ונגיש לכלל האוכלוסיה במרכזים השונים בארץ וכנראה זול יותר מכל התארגנות פרטית כי הם ממוקמים כבר בסניפים קיימים ומסתפחים למוקדי שירות קיימים במילא. כלומר עלויות התחזוק וההפעלה זולות בגזמה מאלו של התארגנות פרטית.

זה גם תחום שיש בו הרבה ביטולים של לקוחות. הרבה אי ודאות. לקוחות שמפסיקים טיפולים באמצע. הרבה אי נחת או מעבר ממטפל אחד לשני.
הרבה טיפול אדמיניסטרטיבי בכאלה והרבה הפסדים בשל כך.

(עוקבת בשקט עד כה)
רוזמרין דיברה על קואופרטיב וזה מזכיר לי - מה לגבי רעיונות כמו בנק זמן או מטבע קהילתי?
בנק זמן - מישהי מטפלת וזה נחשב לה ככך וכך שעות. מישהי מבשלת וזה נחשב לכך וכך שעות, מישהי מייעצת וכן הלאה. ולכל אחת יש קרדיט (אסור להיות במינוס גדול, כלומר שאת רק לוקחת שירותים ולא נותנת) ועל בסיס הקרדיט הזה מקבלים שירותים מאנשים אחרים.
הרעיון של מטבע קהילתי/חלופי הוא שמכריזים על מטבע, נגיד "באופנים" ומצמידים אותו לשקל כך שידוע מה הערך שלו ובהתחלה ניתן להמיר שקלים לבאופנים. היתרון העיקרי הוא שבאופנים נסחרים בתוך קהילת באופן ולא יוצאים החוצה ובכך תורמים לקהילה ולחבריה.
זה ככה רק על קצה המזלג, יש יתרונות וחסרונות לכל אחת מהשיטות אבל כבר מזמן נראה לי שהקהילה הזו יכולה להתרחב גם לתחום הכלכלי.

אני רוצה להרחיב טיפה בעניין הקואופרטיב.
קודם כל כדאי לקרוא כאן ולקבל מושג על הרעיון ובמי אפשר להעזר.
וכאן אפשר לקרוא על פאב קואופרטיבי שנפתח השנה בתל-אביב

עכשיו, בהתמקדות בנושא המדובר בדף:
נניח שקבוצת מטפלים קטנה מתחילה ליזום את הרעיון. דבר ראשון, הקבוצה מכינה תיק עסקי-קואופרטיבי. תיק עסקי הוא מעין דו"ח שמכין כלכלן ובו הוא מעריך גם את עלויות ההשקעה, גם את ההוצאות
השוטפות וגם את ההכנסות הצפויות בהתאם לכל מיני משתנים שקשורים למקום ולזמן (כמות לקוחות, מחירים נפוצים באזור, ריביות נהוגות וצפויות וכד'). את התשלום עבור זה הקבוצה משלמת.

במקביל, צריך לזהות ולארגן מי שמעוניין להיות חבר בקואופרטיב שכזה.
אחרי שיודעים מהן עלויות ההשקעה, מחלקים במספר החברים ויוצא מחיר ה"מניה" לחבר.
אחרי שיודעים מהן העלויות השוטפות (שכ"ד, שכ"ע, חשמל, פרסום...), מחלקים במספר החברים וזה המחיר לטיפול לחבר הקואופרוטיב. מטופלים שאינם חברים, משלמים מחיר גבוה יותר שמשקף רווח (שיועבר לכל החברים בצורת הוזלת המחיר פר טיפול). אנשים חדשים שירצו להצטרף לקואופרוטיב, ישלמו מניה ויצטרפו. ככל שיצטרפו יותר, המחיר לטיפול לחבר ילך וירד.

מה יוצא מזה לכולם?
לעובדים- שכר הוגן שיוכל לגדול ככל שיהיו יותר חברים.
לחברים- מחיר טיפול סביר שילך ויקטן ככל שיהיו יותר חברים.

מה חסר כאן? מרכיב הרווח. כי אין צורך בכך (שכר העובדים וההנהלה כבר מגולם במחיר לטיפול). למה הכוונה? הנה דוגמא:
חשמלאי צריך לתת הצעת מחיר ללקוח. הוא בודק כמה יעלו לו החומרים לעבודה, כמה שעות הוא יצטרך לעבוד בפרוייקט, כמה הוא השקיע בציוד, כמה ק"מ ברכב יצטרך. אחרי שחישב את כל זה,
הוא מחליט כמה רווח יקח על העניין. נכנס השיקול של מחירי שוק באזור ומי הלקוח וכמה אפשר בלי שירגיש פראייר וכו'. ככה גם עובדת חברה בע"מ.

בתור קואופרטיב, לא צריך את מרכיב הרווח. אם, בבדיקה חודשית (או שנתית או כל רבעון), ההוצאות הן X אז בזה זה נגמר.

אני יקרה
כיף ללראות אותך נכנסת יחד איתנו לדיון הפרקטי.
רק חסר לי הרעיון שלך לגבי איך זה יהיה? איך נגיע ל 20 לקוחות ללא שווק וללא אדמיניסטרציה? [...]
אחותי, דפנה תדמור.... לא משנה מי עושה את הביטוח, מגדל או רותי כהן. העניין הוא מה שכתבתי עם השיניים, ותזמורת הים מדגישה. יש פה הפסד ואין מי שיממן אותו.

_בעיה הבסיסית עם הרעיון שרץ פה היא שאתם מנסים להגיע למצב הלא הגיוני של כולם משלמים פחות, וכולם מקבלים יותר. מי בדיוק אמור לכסות את ההפרש? המדינה? תקציב הבריאות? גם ככה שירותים בסיסיים ביותר לא ממומנים (מי אמר מיילדת פרטית?).
הקונספט בבסיס של כל ביטוח- כמו שסאלי כתבה- הוא שרק מיעוט מממש אותו. זו לא המטרה פה._
אני לא חושבת שאני בכלל הייתי משתמשת בשירותים האלו של רפואה אלטרנטיבית כי אני מחפשת טיפול פסיכולוגי במחיר סביר ובכל זאת רוצה לשתף במחשבותי:
ההיתרון היחידי שיכול להיות בקאופרטיב זה הורדת עלויות שיווק, הגדלת כמות הלקוחות וחיסכון בעלויות החזקת פסילטי
ואז אם אני מטפלת ב10 לקוחות בשבוע וגובה מחיר מכל לקוח שיאפשר לי להמשיך לשרוד כלכלית- 250 ש"ח
אולי עדיף לי שיהיו לי 20 לקוחות בשבוע ואני לא אדאג לשיווק ואדמינסטרציה ואתמקד רק בטיפול,גם ההוצאות שלי ירדו , כך שארוויח יותר
והלקוחות שלי יוכלו לשם פחות לטיפול. לדעתי הסכום האידאלי הוא 150 ש"ח לטיפול של שעה וחצי, או 100 ש"ח ל 40 דקות- כמו בביטוח בריאות משלים של קופ"ח

מה דעתכם?

יכול להיות שהכיוון הוא לעבוד עם חברות ביטוח קיימות, איכשהו? כמו שיש חברות שעובדות עם רופאים פרטיים מסויימים, ככה שהן יעבדו גם עם מטפלים אלטרנטיביים?

[...] הבעיה הבסיסית עם הרעיון שרץ פה היא שאתם מנסים להגיע למצב הלא הגיוני של כולם משלמים פחות, וכולם מקבלים יותר. מי בדיוק אמור לכסות את ההפרש? המדינה? תקציב הבריאות? גם ככה שירותים בסיסיים ביותר לא ממומנים (מי אמר מיילדת פרטית?).
הקונספט בבסיס של כל ביטוח- כמו שסאלי כתבה- הוא שרק מיעוט מממש אותו. זו לא המטרה פה.
במקרה הטוב אפשר להציע לאנשים לפרוש לתשלומים את התשלום שהיו משלמים בין כה. זה גם יכול לעזור (לפרוש 2000 ש' על פני שנה זה לא כמו לפרוש אותם על פני חודשיים, נגיד). אבל זה לא בדיוק בסיס אטרקטיבי לעסק.

בתור עסק זה לא נשמע סכומים גבוהים מדי.
אני מסכימה. אבל המספרים אף פעם לא הסתדרו לי כל כך טוב עם עסק כזה, גם אם מבינים שזה עסק גדול שדורש הרבה עבודה ומגלגל סכומים גבוהים (בהוצאות). אנחנו מחפשים לשלם סכומים ממש נמוכים, משהו כמו שמשלמים על יוגה, ובסכום הזה לקבל בלי סוף טיפולים, הרצאות, חוגים, סדנאות.... אני מכירה את העסקים מבפנים. מכירה את הסכומים שמורים ליוגה מגלגלים, למשל. הם לא שוחים בכסף בכלל, גם לא המצליחים שאני מכירה. יוצא משהו כמו משכורת נחמדה וכיסוי עלויות. אז אני לא רואה איפה נכנס פה כסף לעשות עוד כל כך הרבה דברים באותו התקציב.

גם אני אופטימית נצחית. אבל צריך למצוא דרך לסדר את המספרים. מה שאומר לשנות משהו בהנחות היסוד שלנו.

זה נשמע נהדר.
בתור עסק זה לא נשמע סכומים גבוהים מדי.
אופטימי רואה את הקושי כהזדמנות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אחת- החישוב של העלויות שלך מדוייק או ששלפת ככה?
אני לא אחת אבל אלה העלויות. הקמנו עסק לא מזמן .

החישוב של העלויות שלך מדוייק או ששלפת ככה?
תואם בערך את החישובים שלי (לי יצא טיפה פחות), תלוי אם מנסים באמת "ללכת על כל הקופה" או לעשות בתור התחלה משהו מאוד חלקי (יש לי גם רעיונות חלקיים - עדיין הרבה מאוד עבודה - פחות כסף).

[...] אנחנו נתקלים שוב ושוב בקירות של השיטה הפרטית. בשביל לצאת מהמחירים שהיא בסופו של דבר מתייצבת עליהם, חייבים להגיע למשהו אחר באופן בסיסי. לא נקבל בדיוק את מה שרצינו, כמו שזה עובד בעולם הפרטי. אבל נקבל משהו אחר שיהיה טוב. אולי לא מושלם. שונה. השאלה היא אם מוכנים להסתפק בזה, או שמנסים להגיע בתוך מערכת ציבורית (בסדר גודל כלשהו) למה שאפשר לקבל באופן פרטי.

_והכי חשוב - מי שאמור לנהל את כל המערך הזה, לפחות שני אנשים שיעבדו יותר ממשרה מלאה, למעשה סביב השעון בשנה הראשונה בשביל להרים את כל זה, שתקדים לה חצי שנה של הקמה.
זה לא לארגן 5 מטפלות בזמנן החופשי להעניק טיפולים בבית של מתנדבת.
הרעיון אחלה אבל היישום נדרש לחשיבה לוגיסטית ארוכת טווח._
בדיוק. אין לי ספק שזו עבודה במשרה מלאה, אבל אני יודעת את הגבולות והיכולות שלי- כרגע, עם תינוק בן פחות משנה אני לא יכולה לעשות את זה. ואין לי מימון כדי לשלם למישהו שיעשה את זה. בגלל זה זה עדיין ברמת הרעיון )-:
_ענבל הנושא מאוד מורכב כי יש משפחות של 4 נפשות ויש נפשות של 7 משפחות. לפי מה יהיה התמחור ?
שאלה נוספת נגיד שאני שמה כסףהאםהזכות לטיפולים תהיה בילתי מוגבלת כלומר כמה טיפולים בו זמנית?
להרבה אנשיםהיום יש ביטוחים שמכניסים בהם רפואה משלימה מספר טיפולים לפי סוג הפוליסה, למה אנשים ירצו להוסיף סכום נוסף שייש להם מקום עם הנחה ויטפולים במה המקום הזה עדיף? קופתחולים מאפשרת מתן טיפולים מסוג זה למה לא לחבור למקום כזה או ולפוליסה._
התמחור יהיה מן הסתם לפי מספר האנשים, עם הנחה ככל שיש יותר מבוטחים. אני מניחה שלא נוכל לתת זכות בלתי מוגבלת לטיפולים, אחרת באמת לא נוכל לממן את זה.
חשבתי גם על הרעיון של לחבור לקופות חולים. זה בבדיקה, אם כי כרגע, קופות החולים נותנות מימון של עד 80 ש"ח לטיפול, ומגבילות לשלושה טיפולים בשנה. זה ממש לא מספיק...

סאלי מצטרפת לרעיון של יום טיפולים. בעצם קואופרטיב, רק בגרסא קטנה יותר.
לא הבנתי למה זה אמור להוזיל עלויות. אם מטפל מטפל בחמישה אנשים אחד אחרי השני, הוא חוסך בזה כסף? רק דלק, וזה לא כזה משמעותי. להיפך, במצב כזה הוא עייף יותר ועובד פחות טוב, בעיני.

מלבד החיסכון המשמעותי בעלויות, כוחה של קבוצה שמתכנסת יחד הוא עצום!!
זה לא ממש יעזור למישהו שרוצה לטפל בבעיית הטחורים שלו, או ברגישות שלו ללקטוז. זה כמו שבמקום ללכת לרופא נלך לקבוצה שמנחה אותה רופא. לא רלוונטי למה שאני רוצה להקים (זאת אומרת, יהיו קבוצות יעודיות, כמו תמיכה להרזיה, לאמהות מיניקות או לגמילה מסוכר. אבל זה לא מחליף...) ואין ספק שזה מוזיל את העלויות בצורה דרמטית.

אחת- החישוב של העלויות שלך מדוייק או ששלפת ככה? (שואלת כדי להבין אם אני צריכה לכוון לסכומים מטורפים כאלה...)

סאלי מצטרפת לרעיון של יום טיפולים. בעצם קואופרטיב, רק בגרסא קטנה יותר.

ורוצה להצטרף לסיעור המוחות פה - הרעיון של מרכז טיפולים קשה ליישום. אולי כדאי לנסות לחשוב על גרסא בקטן של הרעיון, שתהיה פחות מסובכת ליישום, ושתוכל לגדול באופן טבעי למרכז גדול יותר עם הזמן?

אחת, תודה על הדברים הברורים. פרטת יותר בצורה נחושה.
אני יודעת מה זה דורש. והמספרים שכתבת עוד יותר מתחילים לגבש את סדרי הגודל של מחירים של דבר כזה. לא רציתי לצנן את ההתלהבות על ההתחלה של הדיון עם המספרים האלה, אבל אולי נכון לשים את זה על השולחן ישר.

ומה שכתבת ענבל קצת קושר את הדיון להתחלה שלו
אם כי לא כרגע, כשהקטן שלי בן כמעט שנה. אני הייתי שמחה לחבור לשותפ/ה מהסןג היזמי/בולדוזרי
אנשים מהסוג היזמי/בולדוזרי - לא חושבת שרוצים לעשות דברים כאלה בהתנדבות. זה אומר להשקיע כמה שנים מחייך של עבודה מאומצת - לא יכולים להיות עם ילדים קטנים בבית אלא הם צריכים טיפול - אז רוצים להרויח. ולא כל כך מעט. ואז אנחנו שוב מגיעים למחירים לא נמוכים מאוד. או פשרות מסוגים אחרים.

האנשים שמסתובבים פה בדיון הזה לא מעוניינים להכנס לפרויקט אדיר כזה. וניסיתי לחשוב אם יש הצעה יותר מיידית ויישומית בקלות. ניסיתי לחשוב אם יש דרך באמת להוריד את העלויות של המטפל. מה שיכול להוזיל את המחיר שהוא יכול להציע ללקוחות ועדיין להרוויח. ומה שחשבתי הוא שאם כמה אנשים יחברו יחד - אפילו 5 - ויפנו למטפל מסוים ו"יזמינו" אצלו יום טיפולים שלם - כל אחד בשעה אחרת - אז אני בטוחה שאפשר להציע מחיר זול משמעותית. הקבוצה הזו חוסכת חלק מהשווק.
אפשרות אחרת לגמרי שאני תמיד ממליצה עליה היא עבודה קבוצתית. מחירים שונים לגמרי והתועלת לדעתי ממש לא פחותה, במקרים מסוימים - יותר.

ענבל הנושא מאוד מורכב כי יש משפחות של 4 נפשות ויש נפשות של 7 משפחות. לפי מה יהיה התמחור ?
שאלה נוספת נגיד שאני שמה כסףהאםהזכות לטיפולים תהיה בילתי מוגבלת כלומר כמה טיפולים בו זמנית?
להרבה אנשיםהיום יש ביטוחים שמכניסים בהם רפואה משלימה מספר טיפולים לפי סוג הפוליסה, למה אנשים ירצו להוסיף סכום נוסף שייש להם מקום עם הנחה ויטפולים במה המקום הזה עדיף? קופתחולים מאפשרת מתן טיפולים מסוג זה למה לא לחבור למקום כזה או ולפוליסה.
אני שואלת מתוך הששאלה ולא ההתקפה אני חושבת שזה רעיון מקסים שיכול להוות קרש קפיצה להרבה דברים.
בהצלחה

מי מוכן לעבוד קשה מאוד כדי לממש את זה. את?



הרגתן אותי. זה לא יכול להיות משהו בהתנדבות.
אתן מדברות על מערך טיפולים במרכז שנדרשת לו גם יכולת ניהול בפועל, וגם התרוצצות בין משקיעים וגיוס הון התחלתי וגם חזון וגם שיווק ופרסום ומה לא.

ההוצאות מתחילות מ-300,000שח מינימום לפני שפותחים מקום כזה ועל מנת להבטיח יכולת הישרדות צריך לפחות מיליון שח להבטחת יכולת תחזוק ותפעול בתקופת השיווק וההרצה שלו (נאמר חצי שנה-שנה).
למשל - חתימה על חוזה שכירות. למתחם כזה נדרש בניין או לפחות קומה מרווחת בת לכל הפחות 8 חדרים/אולמות.
שיפוץ - שום מבנה לא יתאים בדיוק לדרישות ושיפוץ מינימלי עובר בעשרות אלפי שקלים.
שכירות שירותים - חשמל, מים, ארנונה, רשיונות הפעלה ביטוחים לכל הטיפולים, רשיונות וביטוחי מבנה, פרסום שיווק וכו'.
ציוד - ציוד משרדי, ציוד טיפולי, תאורה, מזגנים, תקשורת, מחשבים, כסאות וכו' וכו'
כח אדם - גיוס משקיעים, עורך דין, קבלן, איש אחזקה, אנשי ניקיון, רואה חשבון, מנהל חשבונות, ניהול אדמיניסטרטיבי, מזכירות, שכר עבודה שיובטח לכל המטפלים

והכי חשוב - מי שאמור לנהל את כל המערך הזה, לפחות שני אנשים שיעבדו יותר ממשרה מלאה, למעשה סביב השעון בשנה הראשונה בשביל להרים את כל זה, שתקדים לה חצי שנה של הקמה.

זה לא לארגן 5 מטפלות בזמנן החופשי להעניק טיפולים בבית של מתנדבת.
הרעיון אחלה אבל היישום נדרש לחשיבה לוגיסטית ארוכת טווח.

מי מוכן לעבוד קשה מאוד כדי לממש את זה. את?
לגמרי אני, אם כי לא כרגע, כשהקטן שלי בן כמעט שנה. אני הייתי שמחה לחבור לשותפ/ה מהסןג היזמי/בולדוזרי (-: אני פחות טובה בצד הכספי. מישהו פנוי?

יכול להיות. אבל הבנתי שיהיו גם טיפולים מסוגים שונים. לא תמיד מההתחלה יש את כל מה שצריך להיות שם, אבל צריך להתחיל מאיפשהו...

סאלי,
לפי מה שהבנתי מדובר על נושאים שהם יותר "מותרות"... ז"א לא בדיוק קופ"ח במובן של כואב לי הגרון, יש לי פסוריאזיס וכו'...
מוקם דבר דומה עכשיו גם בראש פינה, אגב...

הנה מקום שעומד לקום ונדמה לי שהוא בכוון של מה שדיברנו! לילי ובלום

מעניין יהיה לבדוק ולהצטרף!

אהלן ענבל,
אני בחיפה אבל אני בת"א פעם בשבוע.

איסוף תרומות זה כוון אחד, שצריך ממש להתמחות בו. אין לי הרבה הבנה בזה.

איך מתחילים בכלל?
מתחילים עם נייר ועפרון. צריך לעשות רשימה ארוכה ומפורטת של ההוצאות (ואז להניח שזה יהיה בערך כפול). בשלב הזה נעזרים בנתונים ממקומות קיימים. הכל כבר קיים, אין צורך להמציא ולנחש. אנשים יספרו לך כמה הם משלמים על שכירות, חשמל, משכורות, מיתוג, רו"ח, עו"ד, וכך הלאה. הכי טוב זה למצוא בעלים של מקום כזה (מכון כושר/מרכז חוגים/משחקיה - זה עסק דומה). פה נכנס תכנון מדויק של איך זה יעבוד.
ואז צריך לרשום את ההכנסות ולראות שזה מסתדר. אם זה מסתדר על הנייר (which is a big if) מתחילים לחשוב מי יאייש את התפקידים. ומתחילים לחפש מקומות.

שמעתי שיש סופרמרקט של קואופרטיב. ושם אנשים משלמים 1000 ש"ח לחודש ובתמורה יש להם הוזלה של 15-30% על הסל. יתכן שגם פה זה לא יצליח להיות 400 ש"ח. זה נראה לי מספר אופטימי. אם המספרים לא מסתדרים אז מתחילים לחשוב איפה אפשר להתפשר. אולי לממש רעיון דומה אבל לא בדיוק בדיוק מה שרצית. אם זה עדיין יהיה משהו מוצלח.

את חושבת שזה יכול לעבוד?
אני תמיד חושבת שדברים יכולים לעבוד. ואם הם לא עובדים, אז מחפשים פתרון אחר. יש פה די הרבה אנשים שמתעניינים בנושא, ואני חושבת שהשעה הבשילה לקואופרטיב (זה מה שזה) לנושא הזה. השאלה היא מי מוכן לעבוד קשה מאוד כדי לממש את זה. את? אני כרגע לא. למרות שזה אחד החלומות שלי - אני לא שם כרגע.

גם לאמהות יש תחומי עניין נוספים כמובן, אבל פחות זמן פנוי

עבור תשלום של כמה מאות ש"ח לחודש - לא פחות מ - 400 ש"ח, אפשר יהיה להשתתף באופן חופשי בסדנאות קבוצתיות (הרצאות, יוגה, אימונים פיזיים, דיקור קהילתי, אימון קבוצתי, קורסים כמו התמקדות ועוד)
קחו בחשבון שלרוב האמהות אין ממלא יותר מ2 ערבים פנויים בשבוע ולרווקות יש תחומי ענין נוספים- כושר, חברות, דייטיים וכו'

אגב, פעם איזה פסיכולוגית אמרה שעדיף להוריד באוכל וללכת לטיפול. אני מסכימה.

הי סאלי! מאיפה את בארץ? (את יכולה לענות לי בפרטי) אולי ניפגש ונדסקס.
אני מודעת לזה שאנחנו לא נוכל לתת טיפולים בלי הגבלה בחמישים ש"ח. גם אם נגיע לטיפולים במאה ש"ח זה יהיה טוב מאוד וזול מאוד יחסית לשוק. שוב, אני מדברת על מטפלים מהשורה הראשונה, אני רוצה שבמרכז הזה לא יהיו חאפרים אלא נשות מקצוע (כן, תהיה העדפה מתקנת לנשים!) מעולות.
יש לחברות הביטוח משהו שנקרא תקופת הכשרה. אתה צריך לשלם במשך כמה חודשים לפני שאתה יכול לממש את הביטוח, אחרת באמת פושטים את הרגל.
אני צריכה לדבר עם אנשי ביטוח, אני חושבת שזה הדבר הכי מדוייק.
הרעיון הוא באמת למצוא פורמט שיהיה כזה שיאפשר מצד אחד כמה שיותר טיפולים בכמה שפחות כסף, אבל גם שהמקום יוכל לכסות עלויות (המטרה היא לא להרוויח)- שכירות, משכורות, ביטוחים למטפלים. אולי המקום יהיה מבוסס על תרומות של נדבנים שרוצים לעזור. לא יודעת, איך מתחילים בכלל? אני לא ממש טובה בהוצאה אל הפועל, אני יותר מאלה שהוזים ממוחם הקודח (-:

מבחינת האפשרות להצטרף לביטוחים של הקופות הקיימות- הנושא בבדיקה. העניין הוא גם שהם מסבסדים משהו כמו שמונים ש"ח לטיפול, שזה עדיין משאיר אותנו עם סכומים שקשה לעמוד בהם.

החזון והחלום שלי, הוא לאפשר לכל מי שרוצה טיפולים במחיר שפוי, וגם לשלב טיפולים. אני רואה שהרבה מטופלים שלי היו יוצאים נשכרים אם הם היו הולכים במקביל לשיעורי אלכסנדר, או יוגה, או שיאצו. והם פשוט לא יכולים לשלם גם וגם. זה נורא חבל לי שזה לא מתאפשר בגלל דבר מטופש כמו כסף!


בל אם יהיו פה באתר 100 אנשים שיגידו שהם בפנים, ויפקידו כבר את הצ'ק הראשון - כך שנדע שאלו לא רק רצונות, אלא התחייבות - אז אפשר יהיה לעשות את זה יותר בקלות.
נכון, את חושבת שזה יכול לעבוד? חשבתי להתחיל מהמטופלים הקיימים שלי, שבטוח יצטרפו, ומהמטופלים הקיימים של המטפלות שאני מתעתדת לצרף לפרוייקט. אבל זה נראה לי קצת יותר מורכב...

ענבל, חשבתי על זה הרבה פעמים. ואם תרצי להקים את זה אני מוכנה להשתתף איתך בחשיבה ובחישובים (אותם כבר חישבתי לא פעם) - ללא תשלום. אני כותבת את זה בגלוי ברשת כי אין לי שום בעיה שמישהו יקח את הרעיון - להיפך, זה יהיה טוב - ויכולים להיות גם כמה כאלה ברחבי הארץ.
מה שחשבתי הוא משהו דומה למכון כושר (בד"כ טוב להסתמך על מודלים קיימים - אנשים כבר חישבו לפנינו את כל החישובים). יש סטודיו או שניים, מקום מרכזי ומספר חדשים אישיים (במודל משודרג יש גם בית קפה - זה מאוד מייקר ומסבך, כך שעדיף להתחיל בלי). עבור תשלום של כמה מאות ש"ח לחודש - לא פחות מ - 400 ש"ח, אפשר יהיה להשתתף באופן חופשי בסדנאות קבוצתיות (הרצאות, יוגה, אימונים פיזיים, דיקור קהילתי, אימון קבוצתי, קורסים כמו התמקדות ועוד). אפשר לשקול גם "מנוי לייט" זול יותר שיאפשר כניסה ממש מועטה. אבל העניין הוא ליצור בסיס חזק של הרבה אנשים (לפחות 100) שמשלמים משהו כמו 400. ואז יש תקציב לעבוד איתו. בנוסף, ואם יהיו שם מספיק אנשים, אפשר יהיה להציע טיפולים/אימון זולים - אבל לא חינם. זה ייקר מדי את הכל. אז זה יהיה שמשלמים 100 ש"ח ואולי במקרה הטוב מאוד 50 ש"ח על כל טיפול אישי (בנוסף למנוי החודשי). אם אין תשלום על טיפולים אישיים אז תהיה חייבת להיות מכסה מאוד, מאוד מוגבלת שכולם יכולים לקבל - אחרת שוב המספרים לגמרי, לגמרי לא יסתדרו. גם אם ישלמו 1000 ש"ח בחודש זה לא יכסה טיפולים ללא הגבלה לכל המשפחה. לא יעבוד. אלא אם כן אלה סטאז'רים שעובדים כמעט בחינם. אבל רצינו את הטובים - צריך לשלם להם.

צריך להבין שיש פה השקעה גדולה במקום ואולי בשיפוץ. זה אומר הלוואה, כלומר עלויות מימון (ריבית). ויש פה משרה מלאה אחת לפחות של אדם שיום ולילה משווק את זה, מארגן את נותני השירותים, גובה כסף, נמצא במקום. זו ממש לא משרה של הורה שאוסף בצהריים או נמצא בבית עם הילדים. זו עבודת פרך לפחות בשנה הראשונה.

מה שיכול לעזור לדבר כזה להתרומם הוא אם אנחנו - הצרכנים - נפתור את הבעיה הקשה ביותר מראש. הבעיה הקשה ביותר היא השווק. זה גם הסיכון הגדול. כי אפשר למצוא מקום, לשפץ, ליצור פרסום וגרפיקה, ולמצוא מנחים ומורים, ולפתוח את זה, ואז אנשים לא יגיעו. ומישהו שלקח סיכון (ענבל?) יפסיד הרבה. יש עסקים גדולים שנכשלים. כמו קיקה. אבל אם יהיו פה באתר 100 אנשים שיגידו שהם בפנים, ויפקידו כבר את הצ'ק הראשון - כך שנדע שאלו לא רק רצונות, אלא התחייבות - אז אפשר יהיה לעשות את זה יותר בקלות.

ענבל, ספרי עוד! נשמע חלום!!
זה באמת החלום שלי! (-:
אני צריכה לשבת ולהעלות הכל באופן מסודר. יש לי כמה עשרות דפים של הרעיון הכללי והאג'נדה של המקום ואפילו תכנונים חובבניים של המבנה... (למשל, תהיה שם חצר פנימית שבה הילדים יוכלו לשחק, יהיה חדר פעוטות לאימהות שרוצות לבוא לעבודה עם הילדים ותהיה מדיניות הנקה מתירנית בתחומי המרפאה (-;

ואגב ליוגה, מדיטציה והרצאות, 50-70 ש"ח למפגש זה כל כך לא זול, אפילו טיפה יקר
לא הבנת אותי! 50-70 ש"ח זה המחיר לטיפול. ההרצאות והסדנאות והיוגה והמדיטציה יהיו בשיקלול אחר. נניח, את משלמת 250 ש"ח לחודש, ונכנסת לכמה שיעורים/הרצאות/מדיטציות שאת רוצה. לשם השוואה, אני לומדת יוגה ומשלמת 280 ש"ח לחודש על פעם אחת בשבוע! איזה יופי אם הייתי משלמת את אותו הסכום, והולכת שלוש פעמים בשבוע ליוגה, ועוד פעמיים לפילאטיס, וגם פעם בשבועיים תופסת לי איזה סדנת בישול בריא? נכנסת להרצאה מעניינת על תזונה לתינוקות?? בסכום הזה אנחנו כוללים גם את הביטוח שלך, שיאפשר לך להיכנס לטיפולים במחיר מסובסד, לרכוש תוספי תזונה ותרופות טבעיות במחירי רצפה וכו'.

אם מטופל שמגיע בימים אלה למטפל בתחום הרפואה המשלימה משלם בממוצע 1000-1500 ש"ח לחודש, עבור פעם בשבוע (ברוב המקרים, ברוב תחומי גופנפש, מספיקה פגישה אחת בשבוע).
אז 200-280 שקל לחודש זה ממש מגוחך ביחס לזה. הרעיון הוא שתוכלי להיכנס למרפאה מתי שרק תרצי, כמעט בלי שיקולים כלכליים. לשלם חמישים שקל זה בדיוק כמו לקנות שלוש מנות פלאפל. זה לא משהו שימנע ממך לקבל טיפול, אם הבן שלך עם חום או שאת סובלת מכאבי ראש.


באופן אישי -40 ש"ח בחודש לביטוח נראה לי סביר_
??
את משלמת לביטוח לאומי לפחות 100-200 שקל בכל חודש, ועוד כמה עשרות על ביטוחים משלימים, אם את עושה. בואו נהיה ריאליים, אפילו אם המקום יהיה ללא כוונת רווח (וזו הכוונה שלי) הוא לא יוכל לשרוד כך...

שווה לבדוק היתכנות כללית לרווח

לצערנו לא צריך מחשב-על בשביל לחשב את זה ...
המודל של הביטוחים הרפואיים הוא כזה: רוב רובם של האנשים משלמים ולא משתמשים. למזלם. הרי לרובנו אין את המחלות הקשות שעולות הון. וכך נצבר כסף בקופה. והם גם משלמים הרבה. תחשבו כמה אנחנו משלמים מס בריאות. מאות ש"ח בחודש (חלק אלפי ש"ח), חודש אחר חודש, שנה אחר שנה. לא 40 ש"ח. ומזה נצבר מספיק (וגם לא מספיק) כדי לטפל בכל מי שצריך (שוב, ידוע לנו כמה זה לא מספיק).

כאשר מגיעים לתחומים אחרים, כמו טיפולי שיניים, תעריפי הביטוח מרקיעי שחקים: כולם צריכים את זה. אין את המיליונים שישלמו ולא ישתמשו, כולם משתמשים, ולכן בעצם הביטוח הוא כמו "תוכנית תשלומים". אתה משלם הרבה כל חודש, אבל זה פרוש. וגם כשתצטרך, זה יהיה מוגבל.

רפואה אלנטרטיבית זה יותר כמו שיניים. כולם רוצים את זה, בערך. בטח כל מי שישלם על זה. אז התעריפים ישקפו פחות או יותר את העלות הריאלית. אי אפשר יהיה לשלם עשרות ש"ח כל חודש, ולקבל טיפולים מאת הטובים ביותר, שעולים אלפי ש"ח בחודש (אנחנו מדברים גם על טיפולים, גם יוגה, גם הרצאות, הכל...) ושזה יהיה רווחי למישהי. זה אמור להיות מסובסד ע"י ידי המדינה, מסכימה לגמרי. אבל זה לא יהיה עסק רווחי לגוף פרטי.

יש לי רעיונות אחרים, לא מגובשים, אבל אני אכנס אח"כ.

הלוואי שהייתה קופת חולים אלטרנטיבית. כזו שמשלמים לה כל חודש וכשצריך רק בוחרים למי ללכת.
הרעיון נשמע מעניין. נראה לי יותר סביר לרתום את מכבי טבעי לעניין מאשר לפתוח מרפאה חדשה. לא?
כמה הייתן/ם מוכנים לשלם בחודש על ביטוח רפואי אלטרנטיבי, שמקנה לכם את האפשרות ללכת לאיזה טיפול שאתן צריכות ולשלם עליו מחיר מגוחך, נניח 50-70 שקל?
ביטוח רפואי זה אומר התחיבות כל הזמן גם בתקופות שלא מנצלים. ו-50-70 ש"ח זה הכן סכום נמוך לטיפול, אבל לא מגוחך אם רוצים לקחת 8 טיפולים בחודש כדי שיהיה ממש אפקטיבי
במקרה כזה נראה לי שהחישוב צריך להיות כמה הייתן מוכנות לשלם עבור טיפולים אלטרנטיבים מעבר ל400 ש"ח בחודש?שהם 4800 ש"ח בשנה ושהם לא חוסכות לי הוצאה כלכלית שיש לי עכשיו אלא זה בנוסף (אפרופו ניסיון לשמור על איזון גופני-נפשי בלי לפגוע באיזון הכלכלי)
ואגב ליוגה, מדיטציה והרצאות, 50-70 ש"ח למפגש זה כל כך לא זול, אפילו טיפה יקר:-/
באופן אישי -40 ש"ח בחודש לביטוח נראה לי סביר
שווה לבדוק היתכנות כללית לרווח

ענבל, ספרי עוד! נשמע חלום!!
אני אשמח גם לעזור בהקמה במה שאוכל אם אוכל...

ענבל, רעיון נפלא ונשמע מתאים להתארגנות בסגנון קואופרטיב.

_הלוואי שהייתה קופת חולים אלטרנטיבית. כזו שמשלמים לה כל חודש וכשצריך רק בוחרים למי ללכת.
הדס - סטרטאפ? אנחנו בתקופה של שינוי חברתי. יש הרבה יזמויות חברתיות עכשיו. אני חושבת שאת באתר המתאים להתחיל לגלגל את הרעיון. אפשר להתחיל קודם עם נייר ועפרון. מה יהיה שם? איך המספרים מסתדרים? כמה משלמים ומה מקבלים?_
אני ממש חושבת על הרעיון הזה כבר כמה שנים. יש לי את כ---ל התוכניות, ברמת פירוט הזויה. רק אין לי ספונסרים. סקר: כמה הייתן/ם מוכנים לשלם בחודש על ביטוח רפואי אלטרנטיבי, שמקנה לכם את האפשרות ללכת לאיזה טיפול שאתן צריכות ולשלם עליו מחיר מגוחך, נניח 50-70 שקל?

אני חושבת על מקום של רפואה מונעת לקהילה, תמיכה לאמהות, ספריה אלטרנטיבית, שיעורי יוגה- מדיטציה והרצאות מרתקות והכל מסובסד!! השאיפה היא שבמרפאה הזו יהיו נשות מקצוע שיתנו מענה לכל האוכלוסיה, יהיה בית מרקחת טבעי מסובסד, שיאפשר מכירה של שמני ריפוי, פרחי באך, תוספים טבעיים במחירים שידמו למחירי התרופות הקונבנציונליות. אפשר יהיה לקבל דיקור, טיפול נטורופתי, שיעורי אלכסנדר, טיפולי גופנפש, הילינג, הומיאופתיה ועוד מאנשי המקצוע הטובים ביותר, במחירים מסובסדים. אני מתה לעשות את זה, אבל נדמה לי שאצטרך הון )-:

דף זה פוצל מתוך הדף למה טיפול פסיכולוגי וטיפולים אלטרנטיבים כל כך יקרים.