__אצלנו בלי גן, חדש או ישן, הבכור (אז באותו גיל) היה פשוט ילד אחר (כלפי חוץ ראו הרבה פחות ממנו) במשך 4.5 חודשים אחרי הלידה של הקטנה (אבל זה לא התחיל מיד).
ואאו לא הבנתי כלום מהמשפט הזה..._

אופס..
התכוונתי, שאצלנו במשך 4.5 חודשים לאחר הלידה של הקטנה, הבכור היה מאוד מכונס בעצמו (ובעצמי), ובכלל התנהג אחרת לגמרי מכרגיל. וכל זה מבלי להתחיל גן חדש, ומבלי לחלוק באמא עם ילדים נוספים. כך שלא צריך להרחיק ולחפש סיבות לשינויים שבתך עוברת.
אני מאמינה שהעובדה שאת נמצאת עבורה במהלך היום היא נהדרת, במיוחד לאחר לידת התינוק.

שתהיה לכם שיגרה בריאה ומהנה @}

בת מזל
תודה
זה פשוט נשמע לי מוכר
אצלי בבית יש שלושה,ואמא של אחת שילדה לפני שלושה שבועות
הזמנתי אותה לבא ללוות את ביתה ולעשות אצלי משכב לידה במקביל בבקרים,
משהו דומה כזה
זה תורם לכולם וחדש לי לחלוטין אבל
מקסים והחוויה דומה
בעוד שלושה חדשים כשאמה תתחיל לעבוד קצת
אני כבר אהיה חלק טבעי מהסביבה הקהילתית שלה ויהיה רצף
זו חוויה מיוחדת
ואנשים כמונו ממציאים ברגע זה ז'אנר חדש של התארגנות לא?

לא קראתי הכל אבל תפס אותי המשפט שלך שהיא מוזרה ובוהה. בעיני זה טוב. היא היתה במקום עם הרבה רעש הרבה ילדים וזה הכריח אותה להיות כל הזמן "בחוץ", עירנית וכו'. בעיני זה מצויין שהיא יכולה להתכנס קצת פנימה , זה ממש טוב לילד לחלום ולהיות שקוע בעצמו, והסביבה החדשה הזו מאפשרת לה מה שלא התאפשר בסביבה הקודמת. ברור שזה עדיף על הגן הקודם.

כן, למרות כל זה. ובעצם בגלל. גם יש לה חברה, גם יש לה עוד ילדים ללמוד מהם, גם יש לה קטנים יותר לטפל בהם אם בא לה לפעמים, גם מבוגר נוסף שמהווה מקור סמכות ודוגמא אישית... וכל זה כשאימא נמצאת זמינה כדי להכיל, לחבק, לשמש משען כשקשה או עייפים. מי צריך יותר מזה?
איזה כייף. תודה. ההדהוד הזה מכן מאוד מאוד עוזר לי
להתאפס מול אמא אחיות ובכלל חברה שסביבי שסוברת בלשון המעטה
שאני מעכבת אותה, שהיא צריכה זמן בלעדי שלא לדבר על כמה
שאומרים במפורש שאני חושבת רק על עצמי!

עשב השדה, רשמת יפה
זה ממש מה שקורה, הרמוניה מקסימה.משפחה מורחבת שכזו... כמו שאמרת.
תודה
אני יכולה לשתף אתכן מניסיוני המועט,
שהקשר שלי איתה מדהים בזמן האחרון אני מקבלת
ממנה ים של אהבה וחיבוקים,
מתוך דבריכן אני מקשרת את זה לכל שנאמר...

נשמע שיש לך אחלה פרטנר
אין עוד אדם בעולם, גם לא בנזוגי שאני סומכת עליו יותר ממני (!!)
הוא כ"כ יצירתי, מעניק את כל החופש בעולם בתוך הגבולות ההכרחיים.מאגד את כולם לאיכפת הדדי
בטבעיות גמורה, משתמש בשפה כ"כ פותחת לב
סתם דוגמא: אנחנו לא אומרים זוז או זוזי!
אלא, עשי לי מקום...
והכי חשוב שהכל באמת חי במציאות ולא מדוקלם מאיזה ספר, כלומר פלצני.
אלו הם חיינו אנחנו רק מעבירים אותם לילדים....

היי בת מזל
את באמת בת מזל, וללא סימן שאלה(-:
כי בתך זוכה להרגיש התקרבות ולא הרחקה עם בואו של התינוק החדש לחייה, אחיה,
ולהשתייך אליך ואליו גרעין משפחתי,
לנוח בזרועותיך ברגעי משבר,
וגם להכיר חברים חדשים, לשחק, ולהפרד ממך לטובת עניינים אחרים כשהיא בוחרת בכך,
ולהרגיש מועצמת גם מהפרידה הזו, שמתאפשרת ללא דחיה, ללא נתק,
יצרתם מקום שיש לו טעם של קהילה, או משפחה מורחבת ,
יותר מאשר טעם של "גן",
ולשם כך התכנסנו (-: לא?
את מצליחה ליצור רצף עבורה,עבורך, ו
וגם עבור הילדים האחרים שאמנם נמסרים לכם אך חווים
קרבה הורית לתינוקי שהופך לחלק מהנוף שלהם, והופך אותם לקצת אחים בסיטואציה
ובטוח שכולם נתרמים,
זה רק לשנות את הציפיות מעצמך או מהמקום שיהיה משהו כמו בספרים ,או בסימינרים
סדר יום כבר יתארגן לו מתוך תואם בין כל המרכיבים
ואם תבחרו להיות פשות הנוכחות , כמו שציינת למעלה, התכנים כבר יצוצו מאליהם,
הם הרי ישנם בהרד דיסק (-: שלכם
זה רק עניין של שקט פנימי ותזמון
נשמע שיש לך אחלה פרטנר , ושאת בת מזל באמת
ומזל טוב ,

_כן..אבל עם עוד חמישה ילדים?
חלוקת תשומת הלב?
הרגלי שינה?_

כן, למרות כל זה. ובעצם בגלל. גם יש לה חברה, גם יש לה עוד ילדים ללמוד מהם, גם יש לה קטנים יותר לטפל בהם אם בא לה לפעמים, גם מבוגר נוסף שמהווה מקור סמכות ודוגמא אישית... וכל זה כשאימא נמצאת זמינה כדי להכיל, לחבק, לשמש משען כשקשה או עייפים. מי צריך יותר מזה? (-:

שום נזק לא יכול להיגרם מלהיות עם אימא כל היום. בגיל הזה
כן..אבל עם עוד חמישה ילדים?
חלוקת תשומת הלב?
הרגלי שינה?

אני סתם מפחדת מהמון טוב שנפל בחלקי..?????

אני מקווה ששום נזק ,שקשה לי לתאר מהו לא ירגם.......
שום נזק לא יכול להיגרם מלהיות עם אימא כל היום. בגיל הזה.

הי בת מזל.
אני חושבת שבגיל הזה של הבת שלך, ובמיוחד עם הצטרפות הקטן - אם לך טוב, אז גם לה יהיה טוב.
ואם את מרגישה בהרמוניה, כמו שכתבת, אז גם היא תחווה את זה יחד איתך.
אני יכולה לחשוב למה אולי קשה לה - מקום חדש, היא מתחלקת באימא שלה עם עוד ילדים, אחד מהם גם בא איתכן הביתה ודבוק אל אימא כל היום.... (-:
וגם הספטמבר הזה שלא נותן זמן להבין מה קורה, ושוב הכל מתהפך בגלל החגים.
סבלנות.
אשרייך שמצאת פרטנר כזה לעבודה, שמאפשר כל כך הרבה.
תמשיכי לעדכן... שנה טובה!

_אצלנו בלי גן, חדש או ישן, הבכור (אז באותו גיל) היה פשוט ילד אחר (כלפי חוץ ראו הרבה פחות ממנו) במשך 4.5 חודשים אחרי הלידה של הקטנה (אבל זה לא התחיל מיד).
ואאו לא הבנתי כלום מהמשפט הזה...
אנחנו מתקדמים ומתאקלמים במצב המדהים-מורכב הזה.
אני מצליחה חלחק את הקשב...הם צריכים יותר נוכחות בוגרת מאשר איזשהם פתרונות או התערבויות...

כשביתי מתפנקת עליי הרגעי עייפות או מייללת לי כשמישהו לקח לה משהו אני תוהה אם זה לא מפריע לה
לרקום קשרים חברתיים שלא קשורים לאמא...
כשאנחנו ישנות צהריים ביחד אני חוששת שהיא תתרגל ובמצב אחר יהיה לה קשה- אבל יודעת ממש שאם המצב
ישתנה היא תתרגל גם אליו...
יש הסכמה,הרמוניה וסומך מאוד גדול ביני לבין הגנן, כך שבדר"כ אני משאירה לו עיניינים של "זה לא משחק"(סיגריות, כוסות קפה וכל מה שמחוץ לתחום).
שהוא יהיה מולה בעיניינים כאלו. זה עובד וכשלא והיא מגיעה אליי - אני מגבה אותו.

מעניין.......תהיה שנה מעניינת
אני מקווה ששום נזק ,שקשה לי לתאר מהו לא ירגם.......
אך.....להיות אמא זה לשאול כל הזמן שאלות.

וואו! זה נשמע ממש פתרון מושלם. אני תוהה אם גם אני מסוגלת להיות בסיטואציה כזו. איך את מצליחה לחלק את הקשב ולהישאר בפוקוס? אני מקנאה...
ולגבי התהייה שהעלית - אצלנו בלי גן, חדש או ישן, הבכור (אז באותו גיל) היה פשוט ילד אחר (כלפי חוץ ראו הרבה פחות ממנו) במשך 4.5 חודשים אחרי הלידה של הקטנה (אבל זה לא התחיל מיד).
"תני לַזמן זמן" (-:
ותיהנו @}

הבנתי.
חשבתי שהתכוונת שזה טוב שביתי לומדת שאמא, שאני מתחלקת לעוד ילדים שזקוקים לי...

מאוד שלמה עם התקופה הזו ומרוצה- טוב לשמוע..
אני בהחלט מרגישה בת מזל.
היה לנו יום נפלא חוץ מ"פיקים" של עייפות שאז היא נצמדת אלי ואני לא יכולה לזוז
אני מאפשרת לה את זה ומפרגנת לה,יש לי תמיכה מלאה מהפרטנר שלי לעבודה
שזה מדהים ששנינו חושבים שאין מושג כזה "אין אמא עכשיו". אני שם בשבילה שהיא צריכה.
אני מניקה את הקטן כשהוא צריך ועוד ילד יכול לשבת עליי ועוד אחד מתבונן...רגעים של הרמוניה...

למה זה נראה לך מעולה? את יכולה לפרט את מחשבתך?
מפני שבגיל כזה ילד צריך להישאר ליד אמו. החברה ממש לא חשובה.ז"א לא כ"כ. הוא זקוק להרבה מאוד אהבה, הרבה מאוד תשומת לב ושני אלה הם העיקר. מכיוון שאת אמו, את יכולה לתת את זה בצורה המיטבית. אז עצם זה שאת יכולה להישאר קרובה אליה נשמע כדבר טוב. אלא אם כן את חושבת שהיא ממש שחררה וטוב לה בלעדייך ולדעתך היא תפקדה טוב יותר ונהנתה בגן ההוא.
בתור מי שגיננה גילאים כאלה (עם כל הלב והנשמה!) ובתור מי שעבדה עם אבא לילדה בגן (הייתה להם מערכת יחסים מופלאה בגן וזה ממש לא הפריע לתפקוד שלו) - אני יכולה לאמר שאף אחד מן הילדים הקטנים לא היה מוכן לפרדה מן הבית ומהוריו. כולם התמודדו. (כולל אלה שנדמה היה שהם מוכנים ומסתדרים).

מצטרפת לדעה שצריך לתת זמן.. לכולכם המצב חדש (וגם תינוק שלא מזמן נולד)
בעצמי עבדתי שנתיים במשפחתון עם בני מגיל שנה וחצי עד שלוש וחצי.
גם כשהיו ימים פחות קלים -מאוד שלמה עם התקופה הזו ומרוצה. באמת הרגשתי בת מזל.

ועדיין לי זה נראה מעולה בגיל שכזה
אני גם חושבת על זה הרבה,
למה זה נראה לך מעולה? את יכולה לפרט את מחשבתך?

אני חושבת שאת צריכה לתת קצת לזמן לעבור לפני שאת חורצת גורלות. אולי את האבדון שלה בגן ההוא לא ראית כי לא היית איתה כל הזמן. כולנו קצת אבודים לאורך היום. זה בסדר. כמובן, שזה קושי ודבר חדש לעכל - שהיא מתחלקת עם כל כך הרבה ילדים על אמא ועדיין לי זה נראה מעולה בגיל שכזה.
ממש פריבליגיה.
שתהיה שנה טובה ומפרה, מלאה באהבה ושתמצאו את עצמכם.

לכולם,...
הענין הוא כזה השנה ילדתי את בני השני צ'ו'צו
והייתי מאוד זקוקה להתחיל לעזור בפרנסת הבית.
הגדולה שלי צ'וצ'ה בת שנתיים, הייתה שנה שעברה בגן קיבוצי
כמעט בלית ברירה, בחרתי לסיים את התואר ואופי הגן מאוד מובנה ,חינוך פורמלי עם סדר יום עמוס.
היה לי מאוד קשה עם זה כל השנה וכל הזמן חיפשתי איך להוציא אותה מוקדם יותר או בכלל לא ללכת לגן.
השנה החלטתנו ביחד שזהו אנחנו לא מתפשרים
ובדרך פלא מצאתי עבודה במשפחתון הכי באופני שיכול להיות, חופשי נעים, מכבד, לומדים מהחיים לגמרי.
מלא מלא מלא באהבה. הגנן הוא גם חבר קרוב מאוד ממש כמו משפחה
ואיתו סגרנו שאני יכולה להביא איתי גם את צ'וצ'ו הקטן- פשוט מושלם.
........על הנייר........

המשפחתון רב גילאי, הקטנה בת שנה וחצי יש עוד קטן בן שנה, ביתי בת שנתיים ושלושה בני שלוש.
תוך כמה ימיים אני קולטת את המורכבות של העיניין,
צ'וצ'ה לא כ"כ מוצאת את עצמה, מצד אחד היא צריכה להתחיל ללמוד להעסיק את עצמה,
ללמוד מה באמת מעניין אותה,
מצד שני אמא כל היום איתה
מצד שלישי האח החדש בן חודשיים גם כל היום איתה
מכל מיני צדדים נוספים גילאי הילדים, אין כ"כ שפה משותפת
ואני רואה אותה בהתנהגות שלא הכרתי, מוזרה בוהה,
בדר"כ היא לידרית, פצצת אנרגיה צוחקת כל היום.

ברור לי שהכל חדש, גם הגן גם הילדים גם סוג המסגרת גם אמא כל היום...
לא ברור לי כיצד אדע אם לה זה טוב?? מעבר לרצונותיי ולנוחות שלי.
יש לציין שהיו לה חברויות נפלאות וקרובות שמלוות בהמון שמחה כשהייתה פוגשת את הילדים מהגן הקיבוצי...

בקיצור נכנסתי ללופ לא ברור וקצת איבדתי את הביטחון למה באמת טוב עבורה ועבורנו.
זה עושה קצת חוסר יציבות בבית...
כל מה שביקשתי זה להיות ביחד ויותר חשוב מזה
לאפשר לה חופש אמיתי ולשמור על הילדות שמחה מלאת דימיון ויצירתיות.

אשמח מאוד לשמוע רעיונות ועצות.
תודה