על ידי דוד_רובנר* » 05 נובמבר 2001, 17:23
נאוה, בבית-ספר דמוקרטי אפשר לצפות כיצד תקציב בית-הספר קטן מידי שנה. למשל, שם זמנו של המורה מוקדש אך ורק לתלמידים אשר משתוקקים ומחפשים אחריו, אשר מתחננים לסיוע להשגת יעדיהם הנבחרים. בתנאים אלה, התלמיד יותר מכל אחד אחר להוט שישרתו אותו ביעילות, הוא רעב להתקדם כמה מהר שאפשר ולנצל את סיועו של המורה בדרך הטובה ביותר שאפשרית.
יתר על כן, עצביו של המורה לעולם אינם נשחקים כתוצאה מעוינות והתנגדות, או מתסכול אשר כשלון חוזר מביא. יום העבודה אינו מתח סיוטי, אלא סידרת חוויות משמחות, דומות לאידיאל עמו רוב המורים מתחילים כאשר בוחרים בזה כמקצועם.
היום, בתי-ספר גדולים יותר, משמעותם, חבר עובדים גדול יותר באופן לא פרופורציונלי, כאשר שוכרים מתאמים ומנהלים ועוזרי-מתאמים ואחרים במספרים כל פעם יותר גדולים. בבית-ספר דמוקרטי מספר תלמידים גדול יותר פירושו פחות סגל יחסית, היות ויש לתלמידים סיכוי טוב יותר למצוא, בבית-ספר גדול מאד, תלמידים אחרים אשר יעבדו ביחד איתם, וכתוצאה מכך יורידו מהסגל חלק מהלחץ.
בקיצור, בתי-ספר דמוקרטיים יהיו בעמדה המעוררת קנאה של הגדלת מספר התלמידים לכל מורה מידי שנה ולכן הקטנת תקציב השכר ככל שאוכלוסיית בית-הספר גדלה -- למרות התוספות הקבועות בגובה השכר.
אמנם יש עוד יותר, חלק גדול מסגל-התמיכה במערכת החינוך הנוכחית הם סיוע חרום אשר נוסף על מנת להתמודד עם המשבר הכללי. סגל להכוונה-למקצוע וסגל פסיכיאטרי חייבים להתווסף במספרים הולכים וגדלים כל הזמן על מנת לטפל במספר התלמידים ההולך וגדל הסובלים ממשברים פסיכולוגיים כתוצאה מלחצים וסתירות.
סילוקו המוחלט של מנגנון הסמכותיות המדכאת כולו, בבית-הספר, מוביל להפיכתה הכמעט מידית של המגמה. אמת, בחודשים הראשונים לאחר הארגון מחדש בהתאם לקווים הדמוקרטיים, יש לצפות שהרבה תלמידים יעברו את הטראומות המקובלות של התאמה לחופש ואחריות; אולם עליהם להתגבר על הקשיים האלה בעצמם, אם איננו רוצים לבטל את עצם עקרון הרפורמה.
נאוה, בבית-ספר דמוקרטי אפשר לצפות כיצד תקציב בית-הספר קטן מידי שנה. למשל, שם זמנו של המורה מוקדש אך ורק לתלמידים אשר משתוקקים ומחפשים אחריו, אשר מתחננים לסיוע להשגת יעדיהם הנבחרים. בתנאים אלה, התלמיד יותר מכל אחד אחר להוט שישרתו אותו ביעילות, הוא רעב להתקדם כמה מהר שאפשר ולנצל את סיועו של המורה בדרך הטובה ביותר שאפשרית.
יתר על כן, עצביו של המורה לעולם אינם נשחקים כתוצאה מעוינות והתנגדות, או מתסכול אשר כשלון חוזר מביא. יום העבודה אינו מתח סיוטי, אלא סידרת חוויות משמחות, דומות לאידיאל עמו רוב המורים מתחילים כאשר בוחרים בזה כמקצועם.
היום, בתי-ספר גדולים יותר, משמעותם, חבר עובדים גדול יותר באופן לא פרופורציונלי, כאשר שוכרים מתאמים ומנהלים ועוזרי-מתאמים ואחרים במספרים כל פעם יותר גדולים. בבית-ספר דמוקרטי מספר תלמידים גדול יותר פירושו פחות סגל יחסית, היות ויש לתלמידים סיכוי טוב יותר למצוא, בבית-ספר גדול מאד, תלמידים אחרים אשר יעבדו ביחד איתם, וכתוצאה מכך יורידו מהסגל חלק מהלחץ.
בקיצור, בתי-ספר דמוקרטיים יהיו בעמדה המעוררת קנאה של הגדלת מספר התלמידים לכל מורה מידי שנה ולכן הקטנת תקציב השכר ככל שאוכלוסיית בית-הספר גדלה -- למרות התוספות הקבועות בגובה השכר.
אמנם יש עוד יותר, חלק גדול מסגל-התמיכה במערכת החינוך הנוכחית הם סיוע חרום אשר נוסף על מנת להתמודד עם המשבר הכללי. סגל להכוונה-למקצוע וסגל פסיכיאטרי חייבים להתווסף במספרים הולכים וגדלים כל הזמן על מנת לטפל במספר התלמידים ההולך וגדל הסובלים ממשברים פסיכולוגיים כתוצאה מלחצים וסתירות.
סילוקו המוחלט של מנגנון הסמכותיות המדכאת כולו, בבית-הספר, מוביל להפיכתה הכמעט מידית של המגמה. אמת, בחודשים הראשונים לאחר הארגון מחדש בהתאם לקווים הדמוקרטיים, יש לצפות שהרבה תלמידים יעברו את הטראומות המקובלות של התאמה לחופש ואחריות; אולם עליהם להתגבר על הקשיים האלה בעצמם, אם איננו רוצים לבטל את עצם עקרון הרפורמה.