על ידי בשמת_א* » 16 אוגוסט 2019, 19:32
אני אגיב לפי הסדר, שיהיה לי יותר קל
רציתי לצאת באיזה יום ראשון אחד ליציאה משותפת. היא הסכימה, אופס בערב היא ביטלה בצורה מאד פוגענית לטעמי. במקום לומר שהיא עייפה וחבל שלא נצא היא אמרה שזה יותר מידי לה היציאות איתי ושבוע שעבר יצאנו הרבה והיא צריכה קצת חפש.
הממממ. לי זה לא נשמע "מאוד פוגעני", אם כי אני מודה שלא ברור לי מה זה "יותר מדי לה היציאות איתי" - היא אמרה שיותר מדי בשבילה להיות איתך? שהיא צריכה חופש ממך? 0-: (הרי היא חיה איתך, ואם אתם לא יוצאים אז שניכם נשארים בבית, לא?) או שהיא בכלל לא התכוונה לשום דבר כזה, אלא שיותר מדי יציאות בערבים, מוגזם לה, היא צריכה את זמן-הבית שלה.
אז מהתיאור שלך, אני מתקשה להחליט אם היא בסך הכל נתנה גירסה כנה של "גדול עלי" או ממש אמרה לך "לא אוהבת להיות איתך", שזה - באמת מאוד פוגעני.
אם היא התכוונה למשמעות הראשונה, שקשה לה עם יותר מדי יציאות בערבים והיא צריכה יותר זמן בית (כי "בשבוע שעבר יצאתם הרבה", שזה אומר שהיא הסכימה הרבה פעמים לצאת איתך), אז היא לא "עייפה" - זה לא אותו דבר. למה שתגיד שהיא עייפה? מה שאתה ציטטת לא מדבר על עייפות אלא על "חוץ" לעומת "בית".
על אמירה כזאת, התגובה ההולמת של בן זוג אוהב תהיה משהו כמו "איזה באסה, מאוד רציתי לצאת איתך הערב וציפיתי לזה כל היום, אבל אני מבין שזה קשה לך מדי, אז אשמח שנדבר על זה מחדש מחר ונחליט למתי אנחנו דוחים".
כמו כן, אני מבינה שבשבוע שעבר היא כן הסכימה לצאת איתך די הרבה (כי לא כתבת שזה לא נכון). אז אם כן, מדוע? כלומר, אם לא הייתי ברורה: מדוע הסכימה לצאת איתך בשבוע שעבר כמה פעמים? אם היא סובלת מלבלות איתך?
(בסוגריים אעיר: אם אני צודקת, והיא זקוקה ליותר זמן בית וקשה לה עם יותר מדי יציאות בערבים, אז מתגלה פה עוד בעיה אצלה שהתגלתה גם באירוע עם אמא שלך והעוגה:
היא לא מבינה בעצמה את הצרכים שלה, והיא בעצמה לא מרגישה ראויה לסיפוק הצרכים שלה. אז אולי היא הסכימה לצאת איתך גם בפעמים שבעצם רצתה להישאר בבית בשקט, אבל רצתה לבוא לקראתך ולא היה לה נעים להגיד לך שזה יותר מדי בשבילה. והנה מגיע יום ראשון, והיא כבר לא יכולה יותר, כי כבר מזמן נגדשה מכסת היציאות השבועית שלה, ועכשיו כשהיא מבטלת זה ברגע האחרון ובלי להתאמץ לחוס על רגשותיך. וזה, כי היא לא יודעת להגיד בזמן. היא לא יודעת להסביר את עצמה. אולי היא "פולנייה", ולפולניות אסור באיסור חמור להביע צרכים בכלל, זה כרוך בעונש מוות... גם אז, באירוע עם העוגה, היא כנראה לא אמרה לך שהיא בכלל לא רוצה לבקר את הוריך, כי היא חושבת שאסור לה להגיד דברים כאלה בקול רם, והיא מצפה ממך שאתה איכשהו תבין אותה בטלפתיה ותנחש ותסדר שלא יתקיים ביקור כזה. אז הפתעה הפתעה! לא עלה בדעתך שזו בעיה... כי היא לא אמרה לך... וככה יש לנו קצר בתקשורת שיכול להוביל לגירושין).
נורא התבאסת מביטול היציאה, אני מבינה.
כמה אתה מאוכזב, אני מבינה.
אבל לגבי "מרוגז": שוב, אם התרגזת כי בוודאות מה שהיא אמרה היה "אני לא אוהבת לבלות איתך" (דגש על "איתך", לא כיף לי איתך ולכן אני לא רוצה לצאת לבלות), אז הרוגז שלך מובן.
לעומת זאת, אם זה בכלל לא מה שהיא אמרה, ומה שהיא באמת התכוונה זה "גדול עלי יותר מדי יציאות בערבים, אני זקוקה ליותר זמן-בית" - אז:
- אוי ואבוי איזו אי הבנה נוצרה לכם פה...
- להתרגז על זה שהיא זקוקה ליותר זמן בית ופחות זמן חוץ ממך? זה נשמע באוזניים של אשה כמו "הצרכים שלך לא חשובים, אז מה אם זה גדול עלייך, את צריכה לעשות גם מה שלא נעים לך רק מפני שזה מה שאני רוצה!"
ואם זה מה שאשתך שמעה? לא מתפלאת שהיא התחרפנה, כי זה בדיוק מה שהכעיס אותה גם באירוע הקודם שתיארת: שהיא מרגישה שהיא והצרכים שלה לא חשובים בעיניך ולא איכפת לך ממה שטוב לה, שאיכפת לך רק ממה שאתה רוצה.
פה שוב יש משהו שאני לא מצליחה להבין מהתיאורים שלך, ואני חוששת שהדרך היחידה להבין מה באמת קרה תהיה להזמין את אשתך ולעשות לשניכם ביחד חקירה מדרגה שלישית P-: אני לא יכולה להחליט אם היא "עושה ברוגז בכוונה" כדי להעניש אותך, או "לא מסוגלת לדבר איתך מרוב עלבון, כעס וייאוש" בגלל הפרשנות שלה למה שאתה אומר ועושה. אם האפשרות השנייה היא הנכונה, אז זה שהגבת בצרחות, זה חטא על פשע.
עוד קטע שלא הבנתי:
- למה אתה עוד בקשר עם המטפלת הקודמת הגרועה?
- האם הייתם בפגישה עם המטפלת הנוכחית, שניכם, ובפגישה הזאת היית אמור להגיד "שהיית לא בסדר" (נו נו נו ילד רע, מה, היא משחקת בקקי?), ובאמת עשית את זה (אמרת בפני המטפלת שהיית לא בסדר) והיא בכל זאת לא נרגעה?!?!
כי אם כן, אז סליחה?! איזו מין סיטואציה זאת??? אם אתם מביאים את הריב הזה בפני מטפלת כלשהי, אתה לא אמור להגיד, לא שהיית בסדר ולא שהיית לא בסדר, זה קודם כל.
ואם אשתך מעלה בכלל דרישה כזאת מול מטפלת מקצועית, אז המטפלת - אם היא מקצועית - צריכה להגיד לה, סליחה, זה לא בית משפט פה, אני לא השופט שצריך להעמיד מישהו בפינה או לשלוח לכלא, ובטח לא זירה להשפלות פומביות!
דבר שני, רגע רגע רגע! הריב התחיל מזה שאתה הבנת את המסר (אם הבנתי אותך נכון) שאשתך אמרה לך שלא אוהבת להיות איתך (לא אוהבת לצאת איתך). זה הדבר הראשון שצריך להעלות, כי אם היא באמת אמרה דבר כזה, אז זה הרבה יותר חשוב לדיון. זה שאמרת באוזני הילדים שאתם הולכים לטיפול זוגי זה לא ביג דיל.
חוץ מזה אני חוזרת ואומרת לך שאתה רומס את עצמך הרבה יותר מדי, ופי אלף יותר חשוב שתלך לטיפול יעיל אצל מישהו/י טובים כדי להפסיק את ההתנהגות הזאת שלך מאשר שתלכו לטיפול זוגי (אלף סליחות??? סליחה מהילדים???? ועוד ועוד? רק לי זה נשמע כמו התחנפות מוגזמת ורמיסה עצמית? למה אתה עושה את זה לעצמך?). אין טעם בשום טיפול זוגי או בכלל החלטה זוגית כל עוד אתה מסתובב בעולם בלי עמוד שידרה!
אם סיכמתם משהו, דיברתם והיא הסכימה, להפסיק עם מה שאתה קורא "הניתוקים האלה", והפרה את ההסכמה ביניכם - מה פתאום אתה הולך ומתחנף??? אם היא מפרה הסכם אז אתה אמור להגיד לה, מותר לך לדבר, מותר לך להגיד שנפגעת, אבל לא להתנתק ממני! ("כמו שאני אמרתי שנפגעתי, אולי לא בצורה נעימה אבל דיברתי! לא עשיתי ברוגז, לא הרבצתי לך, אמרתי מה אני מרגיש!")
בקיצור, השורה התחתונה?
לא יכולה לענות על השאלות שלך. אין מספיק מידע.
כל פעם מחדש, אני מקבלת את הרושם שהתיאורים שלך עוברים דרך פילטר עבה של פרשנות ואי הבנה.
אם אתה מוכן, אני אשמח שתענה ברצינות על השאלות ששאלתי פה, אולי אני אבין יותר מה בדיוק קרה.
לסיום, אחזור על הדבר שהוא הכי חשוב בעיני:
אתה מסתובב בעולם בלי עמוד שידרה.
חוץ מזה אתה סוחב שק ענק של כעס, שמתפרץ ממך בלי שליטה (גם היא, אבל היא לא פה).
במקביל לזה שתבנה עמוד שידרה, כבוד עצמי וערך עצמי (בתחום הרגשי, במקצועי נראה לי שיש לך) - גם תלמד לטפל במאגרי הכעס שלך בצורה טובה. הדברים קשורים. כשאין "עמוד שידרה" אתה מרגיש קורבן, אתה לא רואה מוצא, אתה בתוך בור עמוק ולא מבין שאתה אדון לחייך ושבידיך הבחירה. אתה תקוע במצב שבו אתה לא רואה כמה כוח יש לך, ולכן אתה לא מבטא את הכעס שלך בצורה שמכבדת אותך ואותה, אלא סתם משפריץ חוסר אונים ויוצא לך על הפנים )-:
אני בעדך!
אתה נשמע בנאדם טוב, שרק צריך ייעוץ מקצועי איכותי וממוקד (אישי, לא באינטרנט).
אני אגיב לפי הסדר, שיהיה לי יותר קל {@
[u]רציתי לצאת באיזה יום ראשון אחד ליציאה משותפת. היא הסכימה, אופס בערב היא ביטלה בצורה מאד פוגענית לטעמי. במקום לומר שהיא עייפה וחבל שלא נצא היא אמרה שזה יותר מידי לה היציאות איתי ושבוע שעבר יצאנו הרבה והיא צריכה קצת חפש.[/u]
הממממ. לי זה לא נשמע "מאוד פוגעני", אם כי אני מודה שלא ברור לי מה זה "יותר מדי לה היציאות איתי" - היא אמרה שיותר מדי בשבילה להיות איתך? שהיא צריכה חופש ממך? 0-: (הרי היא חיה איתך, ואם אתם לא יוצאים אז שניכם נשארים בבית, לא?) או שהיא בכלל לא התכוונה לשום דבר כזה, אלא שיותר מדי יציאות בערבים, מוגזם לה, היא צריכה את זמן-הבית שלה.
אז מהתיאור שלך, אני מתקשה להחליט אם היא בסך הכל נתנה גירסה כנה של "גדול עלי" או ממש אמרה לך "לא אוהבת להיות איתך", שזה - באמת מאוד פוגעני.
אם היא התכוונה למשמעות הראשונה, שקשה לה עם יותר מדי יציאות בערבים והיא צריכה יותר זמן בית (כי "בשבוע שעבר יצאתם הרבה", שזה אומר שהיא הסכימה הרבה פעמים לצאת איתך), אז היא לא "עייפה" - זה לא אותו דבר. למה שתגיד שהיא עייפה? מה שאתה ציטטת לא מדבר על עייפות אלא על "חוץ" לעומת "בית".
על אמירה כזאת, התגובה ההולמת של בן זוג אוהב תהיה משהו כמו "איזה באסה, מאוד רציתי לצאת איתך הערב וציפיתי לזה כל היום, אבל אני מבין שזה קשה לך מדי, אז אשמח שנדבר על זה מחדש מחר ונחליט למתי אנחנו דוחים".
כמו כן, אני מבינה שבשבוע שעבר היא כן הסכימה לצאת איתך די הרבה (כי לא כתבת שזה לא נכון). אז אם כן, מדוע? כלומר, אם לא הייתי ברורה: מדוע הסכימה לצאת איתך בשבוע שעבר כמה פעמים? אם היא סובלת מלבלות איתך?
(בסוגריים אעיר: אם אני צודקת, והיא זקוקה ליותר זמן בית וקשה לה עם יותר מדי יציאות בערבים, אז מתגלה פה עוד בעיה אצלה שהתגלתה גם באירוע עם אמא שלך והעוגה:
היא לא מבינה בעצמה את הצרכים שלה, והיא בעצמה לא מרגישה ראויה לסיפוק הצרכים שלה. אז אולי היא הסכימה לצאת איתך גם בפעמים שבעצם רצתה להישאר בבית בשקט, אבל רצתה לבוא לקראתך ולא היה לה נעים להגיד לך שזה יותר מדי בשבילה. והנה מגיע יום ראשון, והיא כבר לא יכולה יותר, כי כבר מזמן נגדשה מכסת היציאות השבועית שלה, ועכשיו כשהיא מבטלת זה ברגע האחרון ובלי להתאמץ לחוס על רגשותיך. וזה, כי היא לא יודעת להגיד בזמן. היא לא יודעת להסביר את עצמה. אולי היא "פולנייה", ולפולניות אסור באיסור חמור להביע צרכים בכלל, זה כרוך בעונש מוות... גם אז, באירוע עם העוגה, היא כנראה לא אמרה לך שהיא בכלל לא רוצה לבקר את הוריך, כי היא חושבת שאסור לה להגיד דברים כאלה בקול רם, והיא מצפה ממך שאתה איכשהו תבין אותה בטלפתיה ותנחש ותסדר שלא יתקיים ביקור כזה. אז הפתעה הפתעה! לא עלה בדעתך שזו בעיה... כי היא לא אמרה לך... וככה יש לנו קצר בתקשורת שיכול להוביל לגירושין).
נורא התבאסת מביטול היציאה, אני מבינה.
כמה אתה מאוכזב, אני מבינה.
אבל לגבי "מרוגז": שוב, אם התרגזת כי בוודאות מה שהיא אמרה היה "אני לא אוהבת לבלות איתך" (דגש על "איתך", לא כיף לי איתך ולכן אני לא רוצה לצאת לבלות), אז הרוגז שלך מובן.
לעומת זאת, אם זה בכלל לא מה שהיא אמרה, ומה שהיא באמת התכוונה זה "גדול עלי יותר מדי יציאות בערבים, אני זקוקה ליותר זמן-בית" - אז:
[list=1]
[*] אוי ואבוי איזו אי הבנה נוצרה לכם פה...
[*] להתרגז על זה שהיא זקוקה ליותר זמן בית ופחות זמן חוץ ממך? זה נשמע באוזניים של אשה כמו "הצרכים שלך לא חשובים, אז מה אם זה גדול עלייך, את צריכה לעשות גם מה שלא נעים לך רק מפני שזה מה שאני רוצה!"
[/list]
ואם זה מה שאשתך שמעה? לא מתפלאת שהיא התחרפנה, כי זה בדיוק מה שהכעיס אותה גם באירוע הקודם שתיארת: שהיא מרגישה שהיא והצרכים שלה לא חשובים בעיניך ולא איכפת לך ממה שטוב לה, שאיכפת לך רק ממה שאתה רוצה.
פה שוב יש משהו שאני לא מצליחה להבין מהתיאורים שלך, ואני חוששת שהדרך היחידה להבין מה באמת קרה תהיה להזמין את אשתך ולעשות לשניכם ביחד חקירה מדרגה שלישית P-: אני לא יכולה להחליט אם היא "עושה ברוגז בכוונה" כדי להעניש אותך, או "לא מסוגלת לדבר איתך מרוב עלבון, כעס וייאוש" בגלל הפרשנות שלה למה שאתה אומר ועושה. אם האפשרות השנייה היא הנכונה, אז זה שהגבת בצרחות, זה חטא על פשע.
עוד קטע שלא הבנתי:
[list=1]
[*] למה אתה עוד בקשר עם המטפלת הקודמת הגרועה?
[*] האם הייתם בפגישה עם המטפלת הנוכחית, שניכם, ובפגישה הזאת היית אמור להגיד "שהיית לא בסדר" (נו נו נו ילד רע, מה, היא משחקת בקקי?), ובאמת עשית את זה (אמרת בפני המטפלת שהיית לא בסדר) והיא בכל זאת לא נרגעה?!?!
[/list]
כי אם כן, אז סליחה?! איזו מין סיטואציה זאת??? אם אתם מביאים את הריב הזה בפני מטפלת כלשהי, אתה לא אמור להגיד, לא שהיית בסדר ולא שהיית לא בסדר, זה קודם כל.
ואם אשתך מעלה בכלל דרישה כזאת מול מטפלת מקצועית, אז המטפלת - אם היא מקצועית - צריכה להגיד לה, סליחה, זה לא בית משפט פה, אני לא השופט שצריך להעמיד מישהו בפינה או לשלוח לכלא, ובטח לא זירה להשפלות פומביות!
דבר שני, רגע רגע רגע! הריב התחיל מזה שאתה הבנת את המסר (אם הבנתי אותך נכון) שאשתך אמרה לך שלא אוהבת להיות איתך (לא אוהבת לצאת איתך). זה הדבר הראשון שצריך להעלות, כי אם היא באמת אמרה דבר כזה, אז זה הרבה יותר חשוב לדיון. זה שאמרת באוזני הילדים שאתם הולכים לטיפול זוגי זה לא ביג דיל.
חוץ מזה אני חוזרת ואומרת לך שאתה רומס את עצמך הרבה יותר מדי, ופי אלף יותר חשוב שתלך לטיפול יעיל אצל מישהו/י טובים כדי להפסיק את ההתנהגות הזאת שלך מאשר שתלכו לטיפול זוגי (אלף סליחות??? סליחה מהילדים???? ועוד ועוד? רק לי זה נשמע כמו התחנפות מוגזמת ורמיסה עצמית? למה אתה עושה את זה לעצמך?). אין טעם בשום טיפול זוגי או בכלל החלטה זוגית כל עוד אתה מסתובב בעולם בלי עמוד שידרה!
אם סיכמתם משהו, דיברתם והיא הסכימה, להפסיק עם מה שאתה קורא "הניתוקים האלה", והפרה את ההסכמה ביניכם - מה פתאום אתה הולך ומתחנף??? אם היא מפרה הסכם אז אתה אמור להגיד לה, מותר לך לדבר, מותר לך להגיד שנפגעת, אבל לא להתנתק ממני! ("כמו שאני אמרתי שנפגעתי, אולי לא בצורה נעימה אבל דיברתי! לא עשיתי ברוגז, לא הרבצתי לך, אמרתי מה אני מרגיש!")
בקיצור, השורה התחתונה?
לא יכולה לענות על השאלות שלך. אין מספיק מידע.
כל פעם מחדש, אני מקבלת את הרושם שהתיאורים שלך עוברים דרך פילטר עבה של פרשנות ואי הבנה.
אם אתה מוכן, אני אשמח שתענה ברצינות על השאלות ששאלתי פה, אולי אני אבין יותר מה בדיוק קרה.
לסיום, אחזור על הדבר שהוא הכי חשוב בעיני:
אתה מסתובב בעולם בלי עמוד שידרה.
חוץ מזה אתה סוחב שק ענק של כעס, שמתפרץ ממך בלי שליטה (גם היא, אבל היא לא פה).
במקביל לזה שתבנה עמוד שידרה, כבוד עצמי וערך עצמי (בתחום הרגשי, במקצועי נראה לי שיש לך) - גם תלמד לטפל במאגרי הכעס שלך בצורה טובה. הדברים קשורים. כשאין "עמוד שידרה" אתה מרגיש קורבן, אתה לא רואה מוצא, אתה בתוך בור עמוק ולא מבין שאתה אדון לחייך ושבידיך הבחירה. אתה תקוע במצב שבו אתה לא רואה כמה כוח יש לך, ולכן אתה לא מבטא את הכעס שלך בצורה שמכבדת אותך ואותה, אלא סתם משפריץ חוסר אונים ויוצא לך על הפנים )-:
אני בעדך!
אתה נשמע בנאדם טוב, שרק צריך ייעוץ מקצועי איכותי וממוקד (אישי, לא באינטרנט).