הי,על איזה אתר אתם ממליצים והאם כדאי להירשם בתשלום?נרשמתי לאתר בשם טנגו אך, כל כמעט כל מי ששלח הודעה ומצא חן בעיני או שמצאתי בחור שהכרטיס שלו נראה לי,אי אפשר ליצור איתו קשר משום שאינו מנוי.תודה ובהצלחה לכולם

להמשיך.
להמשיך לנסות ולא לעצור.
בסוף זה מגיע...

איך לא להתיאש מהדבר הזה?
כן כן אני יודעת צריך לעשות את הדרך...צריך להתכוונן ולהזמין...
ובכל זאת...

עוסקת בטיפול, מתעניינת במיסטיקה ,אמנית ויוצרת

גם אני ממליצה על 'נמסטה'.
הרבה יותר מתאים מאתר הצמחונים.
מניסיון שיש לי עם אתר הצמחונים, לא בהכרח 'צמחוני' = 'מתעניין ברוחניות'. חוויתי הרבה אכזבות בעניין. אנשים שהם צמחונים אך מחוץ לזה 'קונוונציונלים' לחלוטין.
נמסטה, לעומת זאת נועד במיוחד לאנשים המתעניינים ברוחניות, וגם מאוד ידידותי וחביב. (וגם, בחינם ! )

בהצלחה....

חברה (30.05.2008 10:38):
יש לי חברה טובה.מהממת. רווקה בת 30 שמאוד רוצה זוגיות.היא כבר הרבה זמן באתרי הכרויות קונבנציונאליים (jdate .קופידון ואחרים...) אך היא לא פוגשת אנשים בראש שלה, באתר היכרות של הצמחונים יש הרבה יותר אנשים בראש שלה (עוסקת בטיפול, מתעניינת במיסטיקה ,אמנית ויוצרת) אבל מה - הבחורה אוכלת בשר ולא מקיימת אורח חיים טבעוני.
רציתי לברר בשבילה , האם האתר מיועד אך ורק לצמחונים וטיבעונים ? האם אסור למי שלא מקיים אורח חיים כזה ליצור קשר עם חברים שם ו/או "לפתוח כרטיס " שם?

---

מסע חיפוש של פוקימון (30.05.2008 11:52):
"יש לי חברה טובה.מהממת" אתרי הצמחוניים הם רק לצמחוניים אחרת למה הם צריכים אתר משלהם??????????
אבל יש המון צורות אחרות להכיר גברים מקסימים (כן, יש גם כאלה ולא מעט מסתבר...happy ) אני אשמח לעזור לה

---

אורי יורמן (30.05.2008 15:57):
"חברה" היקרה,
קראתי את השאלה שלך והתייעצתי עם חברה שלי מה לענות לך, ולהלן סיכום:

באתר ההכרויות של הצמחונים, אין איסור או קוים אדומים. האתר פתוח לחלוטין מבחינה עקרונית.
מצד שני, האנשים עצמם החברים באתר, רובם המכריע מצפים למצוא שם רק צמחונים, וגם לא מעוניינים שהאתר יאבד את צביונו הצמחוני/טבעוני.
מסכים איתך שיש שם אוכלוסיה נחמדה בסה"כ, במיוחד באופן יחסי לאתרי הכרויות אחרים.

חברה שלי מוסרת, שממה שהיא שמעה על האתר "נמסטה", גם שם יש אנשים סבבה, יחסית לאתרי הכרויות.

---

עפרה שחר (30.05.2008 23:14):
חברה- נסי את "נמסטה" ושיהיה לה בהצלחה.

זה עינין של מזל והתכווננות. האתר לא משנה. הכרתי מישהו חבוב באתר לוק 4 לאב, תחזיקו לנו אצבעות בידיים וברגליים (הוא עם שני ילדים, גרוש ואני רווקה עם אחת) ובהצלחה לכולנו.

טוב, אז נלך ישר ולענין - בת 48 בפסח, רווקה!! אכן אכן, רוצה להכיר גבר רחב לב, נדיב ואוהב...וכל השאר יבוא על מקומו אינשאללה. [email protected] חג שמח!!!

גם אני הכרתי את בעלי דרך jdate . בהחלט אפשר להכיר גם דרך אתרי האינטרנט. זו בסך הכל דרך אחת מיני רבות לפגישת בני זוג חדשים. מה שחשוב זה להיות אמיתיים כל הזמן לעצמכם ולמי שאתם פוגשים.

רוצה לשתף. גם אני פגשתי את בעלי באתר קופידון, אחרי המון דייטים כושלים וחבר רציני אחד של שנה. אז מה? ולפני שהיו האתרים האלה לא היו דייטים כושלים? לא הצטערתי לדקה על שנכנסתי לשם. ולא לא התפשרתי.
אני חושבת שהיום נוצר מן מצב כזה שבו אחרי גיל האוניברסיטה (25 ? ) אין כל כך את מי להכיר בלי האינטרנט. זה או דרך חברים או עבודה, המעגל החברתי שלנו לא עד כדי כך גדול, ואז מה נשאר? פאבים? אתרים כאלה מאפשרים היכרות עם מגוון גדול של אנשים. אז לפעמים מאכזב, אז מה? שווה כל רגע.

ניתן ליצור קשר בדוא"ל: [email protected]

בוסתנאי שלום,
איך יוצרים קשר?
תודה

רציתי להמליץ על הלוח לצמחוניים של אנונימוס (יש קישור בראש הדף)
גם לוח נחמד, ואני גם מרוצה מהתוצאה :]

שלום!מחפש בחורה עבור חבר טוב ,כפי שאני מכיר אותו [ואני מכיר אתו טוב מאוד]בן 37 ,צימחוני כל חייו,ככלל הוא מחפש "פלאחית"במלא מובן המילה אם מישהי מרגישה מתאימה לתאור הקצר ארוך הזה צרי קשר.
תודה!

סתם נתקלתי בדף הזה אז נכנסתי. אין לי אמירות עמוקות, רק לחזק ולעודד ולהגיד שאת מה שנוחר עכשיו בחדר לידי וקוראים לו בעלי, הכרתי דרך אתר הכרויות. וכן - עברתי את כל דרך היסורים, ואת כל האתרים, והפגישות והמעצבנים והחוצפנים והמטרידים וגם הנחמדים. וזה לקח זמן ואני ממש לא ילדה, אבל בסוף הוא הגיע. והוא נהדר מקסים חתיך מוכשר אבא נהדר ואוהב ומאהב (זה לא אומר שאני לא רוצה לשחוט אותו לפחות פעמיים בשבוע כמנהג כל הזוגות הנשואים) ואפילו לא הרגשתי לרגע "שאני צריכה להתפשר" כמאמר כל הלשונות "הטובות" שכל הזמן טפטפו לי לאוזן, ממרום חייהם המדושנים.
אבל זה קרה וזה קורה.
חיזקו ואמצו. שלכן

אהממ.. כעורכת התוכן של דייטבר נתבקשתי להודיע לחברים שהמסנג'ר עלה.
אז מי שקצה נפשו בהתכתבויות האיטיות (בעיני זה דווקא נחמד, טנטרי (-: ) מוזמן להיכנס. זה עדיין חינם.

על אתר ההכרויות של הרוחנים?
באיזה מקום נוסף היו פונים אליי בפניה ראשונה בשאלה-
האם אני לא מורידה את השיער בבית השחי כמו אשה טבעית...

|l|...ועוד משהוא קטן ונחמד :
לפעמים זה פשוט לא מתאים, אבל "הגיל"..ו"לכולם כבר יש" גורמים לנו לההשאר ולא לסגור בזמן, פשוט תהיו כנות עם עצמכן ועם הבחור, ואז תרד לכן אבן מממממזה גדולה מהלב..ותרגישו פשוט מצויין !!
(כך אני עשיתי - והרווחתי ידיד:-))

אתרי היכרויות קצת מדכאים אותי...למרות שאני רשומה בשלושה !!
הכי טוב להכיר פנים אל פנים אבל המחשב הוא בסך הכל עוד כלי שימושי למציאת בן זוג -והכי חשוב : לא לוותר על עצמנו ומצד שני לראות כל מפגש כמקום ללימוד לחיים|אוף|
אז שיהיה לנו בהצלחה|y| |l|:-)

נפתח אתר הכרויות ל"רוחנים"... לא ממש מתה על ההגדרה " רוחניק" ו"רוחנית" אבל נראה שנרשמים אנשים מעניינים. אל האתר אפשר להגיע דרך אתר "נמסטה"...הצטרפו....

חברים וחברות יקרים יקרות, אני שמחה לבשר לכם על עלייתו לאויר של "דייטבר"www.datebar.co.il
אתר היכרויות חדש שיש לי את התענוג להיות בו אחראית על הצד הטקסטואלי.
מאוד סקרנית לדעת מה תגידו

> מקווה שלא תאשימו אותי בהפרה בוטה של מדיניות פרסום באתר באופן טבעי (-: <

מתה להכיר איש נחמד וטוב .ואני אופטימיסטית בת41,אישה אמיתית טובה וגם נחמדה 0502102064..

לא כולן תחמניות, יש שם גם בחורות אמיתיות, שרוצות ממש להכיר מישהו, ומספיק אופטימיות ונאיביות שזה אולי אפילו יקרה

הבחורה שאני הייתי רוצה להכיר, היא בחורה עם ביטחון עצמי, לא מזויף שמתבסס על כל התפיסות האלה, אלא בחורה שמחוברת לעצמה, יודעת שהחיים לא מתנהלים בגוונים של שחור ולבן, שאני אוכל לשבת איתה בפגישה ולדבר איתה ברמת פתיחות כזו שנוכל לדבר אפילו על הסיטואציה והפגישה עצמה.
אלמוני יקר
רוב הבחורות באתר Jdate אינן תמימות בכלל, אני עוקב אחרי האתר (עם מנוי כמובן כי בלי זה ממש מתסכל)
ומודיע קבל עם ועדה כי הבחורות הפעילות ביותר הן מקדמות מכירות של מוצרים ושיטות.

קראתי את מה שכתבתן כאן, ואני מאד מעריך את הפתיחות ויכולת הביטוי. אני נרשמתי לאתר jdate לאחרונה, ללא מנוי. פשוט רציתי לראות באמת מה המדיום הזה מציע. אני מוכרח להודות שמאד קשה לי עם זה. לא יצאתי לאף דייט מהאתר, אני לא בטוח שאני מוכן לזה, והנסיון שלי בליינד דייטים לא ממש מוצלח. אני בחור צעיר, בן 27, אבל אני מאד לא אוהב הגדרות וניסוחים. וכשהתחלתי לקרוא כרטיסים של בחורות מצאתי את עצמי מותש. כל כך הרבה "אמיתות" ותפיסות איך וכיצד דברים צריכים להיות, אנשים ש"יודעים" בדיוק מה הם רוצים, באיזה אריזה ובאיזה צבע זה בא..

ואני קשה לי עם אנשים ובמקרה הספציפי הזה, שחיים בסיסמאות. שמנהלים את החיים שלהם לפי כל מיני אמיתות, תפיסות ופתגמים, דוגמא "שאם יש ספק, אז אין ספק" ושאר ירקות.

הבחורה שאני הייתי רוצה להכיר, היא בחורה עם ביטחון עצמי, לא מזויף שמתבסס על כל התפיסות האלה, אלא בחורה שמחוברת לעצמה, יודעת שהחיים לא מתנהלים בגוונים של שחור ולבן, שאני אוכל לשבת איתה בפגישה ולדבר איתה ברמת פתיחות כזו שנוכל לדבר אפילו על הסיטואציה והפגישה עצמה.

אני מאד סקפטי לגבי האתרים, כרגע, אני בטוח בכל ליבי, שחלק מהבחורות שם מקסימות ומחפשות אותו דבר בדיוק כמוני. אבל איך אפשר לקלוע ? איך אפשר בין כל חומות המילים האלה למצוא , חוץ מלנסות ולנסות ?

אין לי תשובות טובות כרגע, וכרגע אני לא יוזם פניות ויוצא לדייטים מהאתר, גם כי אני מפחד, וגם אני עוד לא לגמרי מוכן לתת לזה צ'אנס.

קראתי די בעיון את הדף הזה. אצלי זה תמיד היה- נרשמתי לאיזה אתר, הייתי בפגישה, נמחקתי. אחרי שנה נרשמתי שוב. בדרך לפעמים היו כמה טלפונים. עד היום מכל הפגישות מהאינטרנט פגשתי רק איש אחד שהיה לי ממש מעניין, ונפגשנו כמה פעמים ואפילו פיתחתי תחום עניין מסויים בעקבות הפגישה איתו.
ובתחילת ההריון מיד נמחקתי מאתר ההכרויות שהייתי רשומה אליו בערך שבועיים לפני כן. אחרי עוד כמה זמן חידשתי את הכרטיס וכתבתי שאני בהריון. קיבלתי פניות. חלקן משעממות או בעניין של סקס, פניות מנשואים, אבל לא כולן. לא הפליא אותי שש גברים, כולל רווקים בלי ילדים שלפחות רעיונית הרעיון הזה לא מרתיע אותם (אחרי הכל, אני מכירה כמה משפחות כאלה של איש שפגש אישה עם ילד/ה והתחתן איתה או חי איתה ויצרו משפחה חדשה והביאו עוד ילדים משותפים לעולם), אבל מהר מאד גיליתי שאולי לי בתוך האנרגיה של ההריון זה לא מש מתאים כרגע. בהתחלה זה לא היה ברור לי, אחר כך זה ביאס אותי על מה זה אומר על החיים שלי בשנים הקרובות, אבל אני באמת תוהה אם יש לי מקום להכיל כרגע משהו נוסף בחיים שלי ואני לא בטוחה שהתשובה חיובית. נכון, אני מתגעגעת לחיזורים, לפלירטוט, לסקס, אבל לא בטוחה שרגשית אני במקום שפנוי למישהו כזה, ויהיה מעניין ככל שיהיה. מעניין שבתחילת ההריון הייתי בטוחה שיהיה לי חבר כבר במהלך ההריון, ועכשיו זה נראה לי אחרת. לפעמים אני בודקת את ההודעות שלי שם, אבל זה בעיקר מעורר בי שיעמום וגועל ויש לי מספיק דברים אחרים מעניינים יותר בחיים. חוץ מזה אני באמת מאמינה שדברים שצריכים להגיע אלינו מגיעים אלינו גם אם רק נתכוון אליהם, או בעיקר נתכוון אליהם, ככה שלעשות מאמצים כדי למצוא בן זוג נראה לי מיותר. גם קודם נראה לי מיותר, רק שעכשיו יש לי משקולת בבטן שמייצבת אותי לא לעשות ולחפש "כי צריך" ומאפשרת לי להיות יותר סבלנית וקשובה ובעיקר בפוקוס על מקומות אחרים בחיים.

יערת דבש
אני לא סובל צמחונים
אם את רוצה את יכולה לבקש עזרה
הרשות נתונה

אין לי כח להסביר.
אני רואה בזה משהו טוב, אבל תודה על הנסיון.. (חיוך גם).

נזכרתי שאני חייבת להמליץ לכם על הדבר הבא:
כבר נכתב פה על דפי ההיכרויות של אנונימוס , האתר של צמחונים וטבעונים.
אתם לא מאמינים כמה פניות אני מקבלת משם!
(ואני אפילו לא צמחונית..)

אני יותר ברורה עם עצמי.
רגע, שאני אבין... ואת חושבת שאת עדיין צריכה להיצמד לאהובך מגיל 12?
לגלות כזה דבר לדעתי זה טוב רק מהבחינה
שעכשיו את יודעת איפה את תקועה וממה צריך להשתחרר...

>מקווה שאני לא מתקבלת אצלך בוטה מידי, זה קשה ככה בכתיבה בלי מבט וחיוך<

תודה שמש,
פשוט לאט לאט קרה תהליך שבו הממשות של בן הזוג שאותו אני רוצה התחדדה.
אתם לא מאמינים מה גיליתי על החיפוש.
זה דרך מראה חיצוני, אבל החוץ והפנים אחד הם לדעתי, אז זה בסדר:
שאלתי את עצמי- מה באמת את רוצה, בלי שום ייפוי וריכוך- את מי את רוצה לפגוש?
וראיתי דמות שאליה אני נמשכת, ככה בקלסתרון כללי כזה.
אח"כ הבנתי שזה בדיוק מתאים לאהוב הראשון (והלא ממומש) שלי, בגיל שתיים עשרה (אז כנראה ידעתי בדיוק מה אני רוצה) וכשפגשתי באקס שלי השבוע, גיליתי לתדהמתי שהוא גם שם, בדמות הזאת (כשהכרנו הוא לא היה נראה כך).
בקיצור, יש לי עכשיו רפרנס. אני יותר ברורה עם עצמי.

אני מסתובבת באתרי הכרויות כבר שלוש שנים בערך. נראה לי שכל מי שצריך מדריך מפורט לעשה ואל תעשה יכול לפנות אלי . עברתי כל כך הרבה דרך התהליך הזה של ההכרויות. אבל בעיקר קרו לי שני דברים: אחד זה הידיעה שצריך להישמר מהריבוי. בתוך הריבוי מפסיקים לראות, לא את האחר ולא אותי.

ואחר כך הדבר העיקרי שקרה לי זה התהליך של הלמידה של מה אני מחפשת. מרוב שפגשתי גברים, פשוט לאט לאט קרה תהליך שבו הממשות של בן הזוג שאותו אני רוצה התחדדה. כך גם מה אני רוצה.

אחד הדברים שעוזרים לי מאד לסנן דרך האתר, הוא משהו שעשיתי. פשוט הפכתי ברורה יותר בתוך עצמי ובטקסטים שאני כותבת. אם פעם הכרטיס שלי היה משהו שניסיתי לכתוב כדי להיות הכי מקורית ומושכת, יוצאת דופו מכולם, או אפילו לעתים טריוויאלית אבל לא מאד ברורה. ואז הגיעו אלי המון סוגים של אנשים. היום כתבתי על עצמי מעבר לשתיים שלוש מלים. רוצה להתחתן ולהקים משפחה_. וכך גם על בן הזוג שאני מחשפת כתבתי: _רוצה להתחתן ולהקים משפחה. זה שינה בבת אחת את כל הקונספט של האנשים שפונים אלי. זה עוד לא הופך אותנו למתאימים אבל זה הופך את נקודת הבסיס שלנו לנקודת פתיחה מצויינת. אני אף מרחיקה לפעמים ושואלת בהתכתבות ראשונה או בטלפון ראשון האם קראת את הכרטיס שלי או שרק הסתכלת על התמונות? כך ישירות ובלי לפחד. ואכן גם זה לפעמים מסנן את השארית שעדיין מחפשת סטוצים או קשרים לא מחייבים למיניהם.

יש אנשים טובים ונחמדים.
בהצלחה לכולנו

אה

לוונדר, עזבי..
התכוונתי שאפילו העובדה שהוא מכיר את באופן טבעי (להלן- זה), זה לא זה.

זה
??
<המח שלי הולך למקומות ... האמנם?>

וברונית, בחיי שחשבתי שהתכוונת לשתי הנקודות ש אני התחלתי בטרנד שלהן,
ככה זה עם אופנות, הן תופסות עם הרוח.
כשהייתי קטנה הייתי בטוחה שהמצאתי את החרוז "חרוז תפוז". מה רבה הייתה הפתעתי לגלות שמישהו חשב על זה כבר לפני.. D-:

אתם לא מאמינים!!
דיברתי הערב עם מישהו בטלפון, בכל צעד הבנתי שיש עם מי לדבר ושהוא "מבין", עד לשיא-
הוא ידע מה זה באופן טבעי!
לא מוזר!?!

(נשוי, מופרע, מובטל וכו')
בנשימה אחת?!

אני רק מפיצה ואגב כך רשומה במיליון אתרי היכרויות בארץ ובעולם כדי לחקור את הנושא. בלי תמונה כמובן
אני מוכן לספק לך המון תובנות בנושא ולחסוך לך הרבה זמן.
לדעתי יש כמה תובנות שאת יכולה לספק לי ולא בכדי

מחכה בקוצר היכרות לאתר החדש!

מה שהיה טוב עבורי ברשת זה שיכולתי לחדד ולתרגל את האינטואיציה.
מילים כקיפודים!
מובטל
מה רע במובטל?
חשתי מחוזרת מאוד אהה.

וברונית, בחיי שחשבתי שהתכוונת לשתי הנקודות ש אני התחלתי בטרנד שלהן, פשוט כי אני עושה אותן בלי לדעת שיש כזה טרנד ועם כוונה מאד מסוימת. אפשר לומר, הבעה נפרדת (כמו שנקודה אחת היא סימן להבעה, ובטח ששלוש נקודות הן גם. (בהצלחה בתחום השלוש נקודות עם שלוש נקודות... והמבין יבין שלוש נקודות)

אה, השתי נקודות זה מין טרנד חדש שאני מנסה באתר..
זה התחיל בהתכתבות שלי עם מישהו שמקים אתר היכרויות חדש ומהמם, שאני עושה לו את התוכן. זה הוא שהתחיל את הטרנד.. אני רק מפיצה ואגב כך רשומה במיליון אתרי היכרויות בארץ ובעולם כדי לחקור את הנושא. בלי תמונה כמובן, כדי לא למשוך כאלה עם טאטו ענק (-:
מאוד שמחתי שנפתח הדף הזה. קיבלתי הזדמנות נדירה לראות שיח אינטיליגנטי שקשור בנושא ולדעת למי אני מכוונת בכתיבה.

עוד 50 יום לעליה לאוויר!
מבטיחה לשלוח לכולכם הזמנות.

> שתי נקודות בתשובה אחת, יערת, במיוחד בשבילך <

הצלחתי לסקרן, איזה כייף
יש לי המון סיפורים כי גלשתי לא מעט בשנה וחצי האחרונות.
יש לי הרבה בנושא אינטואיציה וגם המון חיובי בנוגע למפגשים שהיו עם אנשים.
מה שהיה טוב עבורי ברשת זה שיכולתי לחדד ולתרגל את האינטואיציה. היו לי מספיק מפגשים, שיחות, התכתבויות עם אנשים ויכולתי לתרגל את העניין הזה. מה שתמיד מפחיד אותי זה שהבן אדם שאני פוגשת יכול להיות מישהו אחר (נשוי, מופרע, מובטל וכו') אז באמת פגשתי אחד כזה בתחילת דרכי בקופידון. לא בגובה שהצהיר, לדעתי הוא שיקר בנוגע לתפקיד שלו בעבודה. מה שהיה הכי חמור זה שהבנתי מהר שהוא לא מעוניין שאגיע אליו הביתה, שהוא רוצה רק לבקר אצלי, והיו המון רמיזות לנושא הסקס. כשחצתי ואמרתי שהיום אני באה לבקר אותו, התקפל והודיע שלא רוצה שום קשר איתי.
אז, סבבה. למדתי שכשאני מריחה סכנה, אני צודקת.
בתקופה האחרונה "הכרתי" המון אנשים. בכל שיחות הטלפון חשתי שיש משהו שלא מתחבר עבורי. החלטתי להמשיך לתרגל פגישות, למרות התחושה הזאת. ובאמת, בכל המיקרים הללו לא בא לי להמשיך ולהפגש. אבל הרווחתי כמה דברים. חשתי מחוזרת מאוד, מתוך כל מה שלא, התברר לי מה כן. מה עושה לי טוב.
לאחרונה פגשתי מישהו שנראה לי יותר. בנתיים, אנחנו מנסים, בזהירות רבה.....
(עם כל האופטימיות שלי, גם אני פוחדת.)
ההמשך יבוא. כאן ועכשיו בחיים וברשת

מה זאת אומרת?
דברים חיוביים בנוגע לפגישות אינטרנט? בנוגע לאינטואיציה?
מחכה לשמוע.

אז אמרתי יללה, בואו נדלג גם הפעם על האינטואיציה-מאה-אחוז ופעם נוספת נשאיר מקום לכמה אחוזים המציקים שלא מוותרים ואומרים בקול אפרוחי תנסי!! תנסי!!
יערת דבש
אז כנראה יש משהו באינטואיציה שלך
לי יש המון מה לספר, בדרך כלל דברים חיוביים ביותר. מזל.

ועכשיו לסיפור שאולי יעניין מישהו-

!!!מחוויות הג'ייידייט!!!

ברור שהיא לא עשתה מחקר מעמיק על הנושא. אבל היא הראתה שלצד אותם זוגות (בודדים?) שכן נוצרים, האתרים האלה מוכרים הרבה אשליות ומספקים בעיקר אכזבות.
מהסיפורים שאנשים כתבו פה ומסיפורים ששמעתי מחברות, אני מתרשמת שהסיפורים שהיא הביאה מייצגים את המציאות לא רע בכלל.

הצלחת להבין מה הנקודה שלה? או שהיא סתם מתארת כמה סיפורים של חברות שלה?

סקס והרשת הגדולה
מאמר מענין של נרי לבנה במוסף הארץ מהשבוע על אתרי היכרויות.

אז הנה גמני יוצאת מהארון. את בן הזוג ואבי האלה הפרטית שלי פגשתי בבליינדייט שראשיתו באתר קופידון. אני מודה שקדמו לכך כמה גלגולים לא פוריים במיוחד באתר, והרבה דייטים גרועים במיוחד בגלגול ההוא. גם הדייט איתו היה די פיאסקו, ובחודשים הראשונים זה נראה היה כאילו כל פגישה היא האחרונה (אבל זה כבר לדף אחר).
בקיצור- לפעמים צומח משהו טוב גם באתרי הכרויות ברשת.

קודם כל שלום !

מאחר ובחיפושי ברשת הרבים אחר האחת , נתקלתי בפורום זה ( עוד אבן מני רבות שיש להפוך)

אני מותיר את רישומי בו בצורת מיני מודעה - ישירה ועניינית.

אני רווק בן 31 משכיל ועובד , נראה טוב, רחב אופקים ורואה עצמי אדם זוגי.

מעוניין להכיר בחורה איכותית ורצינית לקשר רציני בלבד.

שחור על גבי לבן כתבתי

ניתן ליצור קשר במייל [email protected]

להתראות ובהצלחה לכולן/ם

רציתי לספר על אתר הכרויות ישראלי לצמחונים בתוך: www.veg.co.il

אני נרשמתי היום ומזמינה להצטרף...

אני את בעלי פגשתי און ליין

אני הכרתי את בעלי באודיגו. האודיגו מאד דומה לאיי סי קיו, למי שמכיר. היתרון שבתוכנות ההתכתבות והצ'וטטות למיניהן הוא ההיחשפות למילה הכתובה. ניתן ללמוד המון על הדרך בה אנשים מתבטאים בכתב. הרבה יותר מאשר השאלון הסגור של אתרי ההכרויות למינהם.
באתרי ההכרויות יש מעל לראשים של המיועדים עננה כמו בסרטים המצויירים עם הכיתוב "מחפש/ת חתן" שהופכת את כל התהליך למלאכותי וטעון, בעוד שבאתרי הצ'יטוט אנשים גם משוחחים להנאתם ואם על הדרך נקרית בדרכנו אהבה, יופי. הרווחנו ואם לא, אז נעם לנו זמננו.
וזה מוביל אותי לנקודה החשובה מכל בעיני - החיפוש הממוקד. כאשר יוצאים למפגש כדי למצוא אהבה, הרבה פעמים הדברים מתפספסים. אני הקפדתי לנהל כל שיחה ולצאת לכל מפגש בידיעה שאני הולכת לפגוש אדם. אם תהיה לנו אהבה להחליף ביננו - אחלה ואם לא, אז גם אחלה, אבל מסוג אחר... וזה עבד! יש בעולם לא מעט אנשים שלא מתאימים לנו כבני זוג, אך הם אנשים מרתקים, משעשעים, קשובים ופתוחים לידידות. אחד מידידי הקרובים ביותר הוא דייט שלא הצליח... ואני כל כך שמחה על הפספוס הזה.

שירי,
סליחה שלא הגבתי, רק עכשיו ראיתי את דברייך.
הפגישה עם אדון יערת הדבש כבר בוצעה, הוא מקסים ורגיש ויצירתי, אבל הוא גם עוד דברים שלא מתאימים לי.
הוא לא מכיר אותי מפה, הוא פשוט יצר לי ניק ניים כמו שאני יצרתי לי.

מישהו אחר אמר לי בטלפון, שהוא היה שמח לפגישה ראשונה שאחרי עשר דקות , אם זה "כן",עוברים למיטה.
אין לי ביקורת על זה, זה כך אצל הרבה בנים.
אצלינו, הנשים, זה פשוט לא עובד ככה, לרוב, הוא לא הבין בכלל מה אמרתי והתעקב על דברים שלא אמרתי.
בכיף להכנס למיטה. מין זה דבר נפלא, מה לא?
אולי לא אחרי עשר דקות, טיפה יותר?

אולי זאת פרסומת לא כלכך טובה לאתרי היכרויות. היו לי גם שיחות מאד עמוקות ואפילו מרגשות.
ומה שליאת סיפרה בכלל מעורר השראה.
תודה על ההקשבה.

הוא קולט שהקטע שלי עכשיו לא בדיוק מיני, הוא מאט את כתיבתו, הוא לא מבין למה אני "לא מרגישה בנוח" להגדרתו.

חוויות:
2 פגישות, הרבה אינטואיציה.
כמו כל דבר שאני עושה בחיים, גם המסע הזה משמש ללמוד עוד משהו על הדרך.
אינטואיציה.
מתוך מחויבות לידע הפנימי ולעצמי ועוצמתי,
מתוך מה שלמדתי השנה במסגרת לימודי "קול הרוח",
אני מקשיבה קשב רב, אחר, יודע, למה הוא אומר לי בלי להגיד.

כך כבר ידעתי על פי קול שהוא נמוך, שהוא ילדותי יותר מהתמונה שהוא מציג, שהוא בליין, שהוא שתלטן. ("הואִ"ים שונים)
כן,כן, אני שומעת גם אותי עכשיו ואת התכונות השליליות המעידות על תכונת הביקורתיות, שאני מציגה פה.
נדמה שאת התכונות ש"טובות" אני לא ממסגרת בשם. הן נוזלות לי ללב.

ידע פנימי
לא הייתי איתו בקשר במסעות הקודמים שלי אחר קשר. והם היו לפני יותר מחמש שנים.
פשוט לא ידעתי שאני יודעת. ולא ידעתי שכל כך קל להגיע אליו.

היכרויות ברשת
זה פשוט עידן אחר, יש לזה מלא תופעות לואי שצמודות רק לערוץ הזה. מצחיק.
באיזשהו מקום, הרבה יותר פשוט- ה"נפנוף", השאלון, ההצגה של הדברים.
באמרי נפנוף, מתכוונת לשלב ה"לא".
וההצפה, המקבילוּת, כבר כתבתי עליה. זה כזה מוזר.

האבסורד
פגשתי מישהו שגר מאד רחוק, ובספונט' הודיע שהוא במרכז. מסתבר שהוא הספיק שתיים, ופגישתנו בצהריים היתה לאחר לילה עם אחרת, שכמוני, וכמוהו בשני המקרים, לא רצתה להמשיך. (כלומר- כולם לא רצו).

תמונה
שאמורה לעשות את העניינים יותר פשוטים- האם היא תקטין את הסיכויים דווקא?
התחלתי היום לפזר תמונתי לדורשים, ושלחתי לאתר גם, זה בהליכים כל מני.
היו תגובות טובות, כמו גם כאלה שלא חזרו..אתם לא מאמינים!!!
הרגע, איך שכתבתי שורה זו, כותב לי במסנג'ר של האתר אותו אחד שחשבתי שלא חזר בגלל התמונה- שהתמונה יפה....
לדף סיפורים קוסמיים ומיד!

אולי תהיו עדים לסיפורי מסנג'ר אם יהיה לי מה לכתוב. נראה לי הוא חותר למחוזות מיניים.
טוב, התבלבלתי, איפה הייתי.

אה, וזו גם הזדמנות מחודשת לבדוק את היחס שלי למראה שלי, אני שדיברתי תמיד בזכות ה"לאהוב את עצמי וככה להקרין את יופיי החוצה", מוצאת את עצמי משתדלת יותר פתאום, בודקת מה אני אוהבת/לא, שואלת את עצמי איך התייפיפות מסתדרת לי עם טבעיות. מן דיונים שהיו עולים ופורחים פה , כמו "גם בשבטים עתיקים יש גינדור וחשיבות המראה החיצוני, במיוחד בעת חיזור".
אני מתווכחת עם עצמי בסגנון באופני.

חברים...
כבר יש לי הרבה מה לכתוב ביומן הלא כתוב שלי..
הרבה חוויות, לכאן ולכאן.
אני שומעת כבר את פרח אומרת לי את מחפשת חוויות ולא בןזוג ואם אני שומעת אותה, אני שומעת אותי...

זה לא מותיר לי הרבה זמן לכתוב פה, ואולי טוב שכך. אין ספק, מילוי זמן והפגת שיעמום זה כן.

אורית,
אולי באמת המקום הוא המפגשים של אנשי באופן. שם יש משפחות ולפי מה שהבנתי גם כמה סבים וסבתות.
לי, באופן אישי, הרבה יותר מתאים להכיר כך אנשים. זו לא רק הסביבה הטבעית יותר, זה גם העניין שלא כל מגע עם כל אחד הוא מגמתי. אני אוהבת לדבר ולהכיר א/נשים, גם אם אין להם פוטנציאל להיות בן הזוג שלי.
נראה לי שמפגש כזה מזמן הזדמנות פחות מתוחה להיכרויות.
שלא לדבר על זה שאני גם אמא.
שלא לדבר על זה שבהיותי מדריכת טיולים הדרכתי כמה טיולי פו"פ (=פנויים פנויות) ורב הגברים התחילו איתי ועם המדריכות האחרות...

(רק נצטרך ללכת עם פתקים "רווק/ה" או "פנוי/ה" כדי שלא נתחיל עם האנשים הלא נכונים... )

שלום,

אני ממש מאמין בהגדלת המעגלים החברתיים לצורך מציאת בן-זוג.
הרי כל אדם נוסף שתכירו מגיע דרך מעגל חברתי קיים ולכן יש לו איזה שהוא קשר ל"ראש" שלכן.

גם זה גדל בצורה ממש מהירה אם נכנסים לזה -
יוצאים לטיול עם חברים טובים ואחד אחברים מזמין אנשים שהוא מכיר ממקום אחר
יום אחד יש יום הולדת לאותו בן אדם והוא מזמין אותכן.
בארוע הבא מכירים עוד אנשים כיפיים ומציעים לצאת לטיול משותף בסופשבוע שלאחר מכן.
וכו' וכו'

<מר ורטיגו מאמין מאוד גדול בטיולים בטבע כמקום מעולה להכיר טוב אנשים ולהתחבר לשיחות טובות וממלאות (או סתם להתכייף בשק שינה מאוחר בלילה...)>

ונקלעתי לאיזה אתר, שכחתי איך הוא נקרא- פורטל של צדק חברתי או משהו כזה

מן הסתם זה היה http://www.bsh.co.il/

על פורומים המוקדשים להיכרויות ויתרתי זה מכבר - לפי מה שראיתי, גולשים שם בעיקר גולשים קבועים שמכירים זה את זה וקשה מאוד למצוא "דם חדש". גם אין שם תוכן של ממש לשיחות, כמו שאמרה תזמורת הים .

למעשה, האופן הכי פורה שבו היכרתי אנשים ברשת (בכלל, לא רק בני זוג) היה פורומים בתחומי העניין שלי. בדרך כלל, מתוך כל 5-10 מכרים וידידים טובים שרכשתי בכל פורום כזה, גם היתה התפתחות רומנטית אחת, ולו קצרה. זה בלי לספור את הניסיונות "להתחיל", מצידי או מצד אחרים כלפיי, שלא עלו יפה.
מה שקורה עכשיו הוא, שברוב המקומות שבהם אני גולשת כבר "כולם מכירים את כולם", וזה כולל גם אותי. כמעט אין נפשות חדשות.

במסגרת שיטוטי ברשת החלטתי לחפש פורום פנויים-פנויות, ונקלעתי לאיזה אתר, שכחתי איך הוא נקרא- פורטל של צדק חברתי או משהו כזה. כמובן שחשבתי שבפורום באתר כזה תתנהל שיחה מענינת. מה התאכזבתי כשגליתי שההודעות בפורום היו בסגנון : אני איקס, בן כך וכך, מחפש מישהי לקשר רציני... שום שרשור מענין, אוסף הודעות תפלות ותו לא.

נראה לי שעצם הרווקות היא לא מכנה משותף מספיק רחב כדי ליצור אינטראקציה מענינת. אני חושבת שקבוצה שמורכבת רק מרווקים ורווקות היא בעייתית- יש בזה משהו לא טבעי. קצת כמו ההפרדה הגילאית במסגרות חינוכיות. הלא כאן באתר מדברים המון על מושג השבט- חמולות, משפחות מורחבות, קשר עם אנשים בכל הגילאים. הלא זו המסגרת שהכי טבעית לנו. ברגע שיוצרים הפרדה מלאכותית של קבוצה מסוימת משהו באינטראקציה הטבעית בין האנשים מתקלקל. קשה לי להסביר את זה, וגם אין לי כל כך רעיונות איך אפשר לפתור את זה, אבל נראה לי שזו הסיבה שכל האתרים, והחוגים והמסגרות שמיועדים לפנוים-פנויות נותנים לי תחושה שזה לא זה, זה לא נכון.

גם אני גולשת בימים אלה באופן אינטנסיבי גם בקופידון וגם בג'יידייט, וגם אני מרגישה מאוד מחוזרת.הבטחון העצמי שלי התחזק פלאים , ואני לא חושבת שזה פיקטיבי. האתרים האלה מאוד עזרו לי להגדיר את עצמי כבת זוג. למי שלא מכיר, יש בהם המון שאלות שצריך לענות עליהם. עצם המחשבה שאני מקדישה לענין מקרבת אותי לזוגיות המיוחלת. כך על כל פנים אני מרגישה.
יערת דבש, דוקא הייתי הולכת על ההוא שקרא לך יערת דבש, לאו דוקא כי זה הגבר הנכון לך, כמובן שאינני יכולה לדעת, ולו בשל העובדה שאני מבינה שזה חושף אותך בפן האינטימי והאמיתי ביותר שלך, כמי שגולשת באתר הזה. נסי לדמיין בעיני רוחך שאותו אהוב שלך קרא את כל הדברים שאי פעם כתבת באתר ולמרות זאת או יותר נכון בגלל כל זה הוא אוהב אותך והוא איתך. אני כבר רואה אתכם ביחד במפגש הבא בפרק הירדן, נפגשים איתי ועם בן זוגי....

כן, זה מצחיק אותי לחשוב על זה.
עם כל ההתנגדות שהגעתי איתה לשם, בסיבוב ראשון זיהיתי מישהו, התגברתי על כל העכבות וכתבתי לו וזה יצא די טוב . אבל הוא היה יוצא מן הכלל בתוך ים של שיעמום.
בימים שלאחר הכניסה הראשונה עשיתי כמה גיחות לשם, כדי לבדוק ולהבין. גם באגף הנשים. רדוד, שטנצי להחריד, מעייף ומתסכל.
לא בשבילי.
לפי סיפורי ההצלחה שהאתרים מפרסמים, ככל הנראה יש כאלה שזה מתאים להם.

ליאת, רציתי לציין שדווקא הניסיון שלך עם אתרי היכרויות נראה די מעודד. די מהר מצאת מישהו שמצא חן בעיניך, ונפגשתם והסתדרתם. נכון שבסוף זה לא הלך, אבל כשחושבים על זה, זה דווקא מראה שיש סיכוי של ממש לפגוש ככה מישהו, לא ?

הי לכולם,לכולן בעיקר:-)
אני עוקבת אחריכן זמן מה, מקודם לא היו כאן כל כך הרבה הודעות אבל מהרגע שכתבתי איזו הודעה:"אז איפה אתם מכירות את הבחורים האלו(משהו כזה)" פתאום התחילה הצפה לא נורמלית....די קשה לקרוא כך כי זה לא פורום מסודר אבל בכל זאת אני מקפידה לקרוא וזה אחלה דבר שכולכן כותבות את הדברים בפתיחות כזו.

רציתי להודות ל"פלונית אחרת" שכתבה על סיפורה האישי איך הכירה מישהו מפורום. הזדהתי איתך בכך שבאיזשהו גיל התחלתי להרגיש שאני קצת אבודה כי לא היתי מחוזרת כל כך ודי מסתגרת, ומאז האינטרנט והכל והאתרי הכרויות והפורומים פגשתי כמה וכמה אנשים וזה בכלל נתן לי הרגשה הרבה יותר טובה(זו הסיבה שאני ממשיכה) בכך אני מזדהה איתך יערת דבש שכתבת שלפתע את מרגישה ממש מחוזרת יותר מאשר אי פעם....למרות שאת לא נפגשת עם כולם את מדברת איתם,

לפעמים אני לעומתך אחרי הרבה זמן כבר בקטע מרגישה שזה מזויף קצת ושזה פשוט יותר מידי פניות שלא יוצא מהן דבר, עד שסוף סוף אני נדלקת על מישהו ויוצאים עם אותו אחד כמה פעמים אין לזה המשכיות, וכל זה קורה אחד מתוך 10 שאני פוגשת, אז זה נורא מתסכל, אני למדתי בעקבות האתרים האלו והכל שיש לבזבז כמה שפחות זמן ולהפגש כמה שיותר מהר ולחסוך את כל הוירטואליות המיותרת הזו(כמו שפלונית אחרת כתבה: זה ממש לא אני!" אז זה בדיוק לא אני) אין לי כוח לשיחות במסנג'ר ולא לשטויות בטלפון...אז נפגשים כמה שיותר מהר.

מה שרציתי לומר זה שיש לי המון אופטימיות ובימים אלו ממש אני מרגישה טוב עם עצמי ואני מאמינה שלמרות הכל זה לא משנה איפה את פוגשת את הבן אדם, בין אם באתר או בין אם בתחנת דלק זה לא משנה, מה שחשוב זה שאת מאמינה בעצמך ומאמינה בדרך שלך ושאת מתחילה להרגיש את זה וחיה את החיים במלואם את הרבה יותר אטרקטיבית בעיניי עצמך ובעיני הסביבה, ואני מלאת אמונה שזה יגיע גם אם עד עכשיו לא חויתי את האהבה הזו.בקיצר...חיזקו ואימצו יקרות:-)

נזכרתי:
וזה עוד לפני ששמתי, מטעמים טכניים, תמונה.
תמונה מגדילה פי המון את מס' הפניות.

אמש מישהו כתב לי מייל כשהוא פונה אלי כ"יערת דבש".
בהתחלה חשבתי שהוא מכיר אותי גם מפה.. לא יכול להיות.
אח"כ כשהבנתי שכנראה לא, זה הרגיש לי כמו חדירה לפרטיות שלי איתכם, כאילו יש לי משהו מאד אינטימי עם הקהילה הזאת, כאילו צירוף המילים הזה שייך כבר רק לפה.
כן, לאורך כל הדרך הוא משחק אותה משורר. גם הפעם.

ועוד מחוויותי-
זה לא הגיוני, כל ההצפה הזאת.
חייתי את חיי בשלווה ובמרחק בטוח מכל העניין הזה.
כבר שנה שאני נחה מבנים. קצת דייטים, ללא התכוונות של ממש.
פתאום, יש כלכך הרבה עניין. חברה שלי, שראתה אותי זורחת, אמרה לאחרת:"היא מרגישה מחוזרת".
נכון!! וזה כלכך פיקציה! זה לא חיזור, עוד לא נפגשנו (אני וכולם.. אויש זה כזה פוליגמי) אבל יש עניין.

אתמול כבר הייתי צריכה קצת לפרוש. התקשר אלי מישהו ממש נחמד, ולא יכולתי לשיחה הזאת. הצפה.
לא זוכרת מה עוד רציתי לאמר.
אז זהו.

אתרי הכרויות, עשו לי רע, היו כל מיני כאלו שלא הסכימו לפגוש לדבר איתי בכלל לפני שאשלח תמונה (ואני חשבתי שאני לא רוצה את תמונתי בחלל הקיברנטי - קודם נדבר אח"כ נשלח תמונה)
מה שהאתרים הללו נתנו לי זה את היכולת לוותר - להגיד לעצמי ש זה שהוא פנוי זה לא מספיק , בתקופות אחרות שחיפשתי כל רווק היה בנזוג פוטנציאלי (אז מה אם אין לנו שום נושא שיחה, אין משיכה פיזית והוא גר בניו זינלנד בכלל?!) באתרים הללו זכיתי ביכולת לומר לעצמי שמי שממש לא מוכן "לדבר" איתי ברשת, זה בסדר לוותר על פגישה איתו.

די מהר הפסקתי להיות באתרים הללו - היה לי קשה מידי.
א ב ל - גיליתי את הפורומים השונים, את בנזוגי פגשתי בפורום חברתי של רווקים - רווקות, יתרונו בזה שאפשר "לדבר" עם מישהו , לראות מה הוא אומר, איך הוא מדבר וכו' - להכיר.
מאחלת לכולם שיהיה טוב ברווקות, ושזוגיות טובה תחליפה, אם וכאשר תרצו.
<מסתבר שמצאתי את המילים בסוף...>

תודה תודה.
גם לליאת, וגם לפרח.
פרח, התגובות שלך באמת שוות בלוג.
או בעצם, כבר זכיתי באחת כזאת גם בלי.
ולמדתי ממנה.

ליאת, תשובה בהמשך.
הולכת לצפות בהודעות חדשות בג'יי.

יערת, אני ביקשתי ממך בלוג, כי אני רוצה לדעת מה את עוברת.
את מעניינת, את עושה דברים אחרת לגמרי ותופסת דברים אחרת לגמרי ממני.
מעניין אותי לדעת איך את תופסת את החיפוש שלך אחר בנזוג. מה עובר עלייך. איפה קשה לך.
רוצה ללמוד על עצמי דרך הפתיחות שלך.
זה קצת אגואיסטי, אבל זו הסיבה שביקשתי.

מבטיחה להיות קוראת נאמנה.

_עירית לוי,
גמני בעד! נראה לי שאם תכתבי בלוג כזה, יצאו מזה דברים טובים
תני דוגמא_
יערת דבש, לפני הדוגמא, כמה סיבות ללמה יכולים לצאת מזה דברים טובים:

• קודם כל עצם כתיבת הבלוג תהווה עבורך מקום לעבד את הדברים שאת עוברת, במקום סתם לעבור אותם ולהמשיך הלאה. כשתעצרי ותכתבי יבואו מן הסתם יותר תובנות.
• בנוסף, אם תבקשי תגובות, אנשים יוכלו לעזור לך לראות דברים שאולי את לא רואה לבד. למרות שאת מייצרת הרבה תובנות בעצמך, אולי יש דברים שאת עושה שלא משרתים אותך כמו שצריך ואת לא רואה אותם.
• ודבר אחרון - בליינד-דייטים הרי עשויים להיות דבר שוחק ומתיש רגשית. הבלוג יאפשר לך לקבל תמיכה ועידוד ברגעי שבירה.

הנה דוגמא:
אמרתי שכרגע אני צריכה ללמוד עוד על התמסרות.
אני סתם זורקת באוויר לצורך הדוגמא, אוקיי?
אם היית כותבת ככה בבלוג, הייתי מבקשת ממך להרחיב לפני שאני מגיבה.
אבל רק לצורך הדוגמא, אולי הייתי כותבת לך את זה:
"את כבר מודעת לזה שהמוכנות שלך תלויה בעבודה על התמסרות. כמה זמן את כבר מודעות לזה? אולי נוח לך להישאר במצב של 'מודעת'? הוא בטוח ולא מסוכן. יש לי הצעה נועזת בשבילך: בפעם הבאה, בדייט הבא - עצמי עיניים וקפצי למים. מה שיהיה יהיה. במקום לדבר על התמסרות - התמסרי! לפעמים קפיצה למים עושה את כל ההבדל."
עכשיו, אם הייתי מגיבה ככה בבלוג שלך, ואם מה שכתבתי באמת נוגע בנקודה משמעותית ובא בזמן הנכון, אולי זה היה מקדם אותך...

ענ בל,
אני לא יודעת מה בדיוק לא הבנת בדברי, ואני אנסה:
אם אני מינית או לא אין לי תשובה (אני אשאיר לו לתת אותה, אם וכאשר) (או שיש לי ואני לא אומרת אותה בקול רם)- אני פשוט חושבת שהיות מינית זה מצב כלכך מורכב ,כלכך לא בילט-אין ואפילו משתנה ומותאם לרמת הפתיחות באותו רגע.

זה יופי אם בפנים בוערת לי מיניות אבל אני לא מממשת אותה בחסד של ההתמסרות, של הפתיחות.
גם אפשר להגיד עד מחרתיים איזה טיפוס יצרי אני, ועם אותו בנאדם אני אעדיף הנאה מאכילת צנון.

אני לא יכולה לחוות את המיניות שאולי יש בי אם אני לא באמת נותנת, ונא לא להגרר לאסוציאציות ישנות של המילה.

ואגב, כשכתבתי שזוגיות ומיניות חד הן, המשכתי לגלגל את הרעיון עם עצמי, ואני כלכך מסכימה איתו.

עירית לוי,
גמני בעד! נראה לי שאם תכתבי בלוג כזה, יצאו מזה דברים טובים
תני דוגמא..

_ואחרי הרבה הרהורים, אמרתי שכרגע אני צריכה ללמוד עוד על התמסרות.
זה אגב ההודעה הקודמת של ענבל ודבריה של עירית לוי.
כשיש התמסרות, המיניות מלאה._

יערת דבש
לא ממש הבנתי את כוונתך. את יכולה להסביר קצת יותר?

היום, באחת מהרפתקאות ה jdate של הבלוג הלא כתוב, שאל אותי המשודך אם בני מזל שור (אני) מיניים כמו שאומרים.
גמגמתי, לא יכולתי להעיד את זה על עצמי, (על אף שתשובה קיימת בפנים, שלא היה לי כח לדלות אותה),
ואחרי הרבה הרהורים, אמרתי שכרגע אני צריכה ללמוד עוד על התמסרות.
זה אגב ההודעה הקודמת של ענבל ודבריה של עירית לוי.
כשיש התמסרות, המיניות מלאה.
והזוגיות, אבל זה אותו דבר.

הנה, כתבתי פרק.

ועצה- בקשר לjdate ובכלל-
אני כן חושבת שצריך להגדיר את עצמי באופן צר ייחודי וקצת קיצוני, כדי להיבלט מול אלה שזה יכול לעניין אותם.
אני אשמח שמישהו שלא מתאים לו רוח,התלבטות וטבעיות (נגיד) לא יסתובב לי בתיבה.
זה נכון גם לשידוכים "רגילים".
לעומת זאת, באפשרויות הבחירה של מי מתאים לי, לא הייתי מסוגלת אפילו לקבוע נטיה דתית, אזור בארץ, עדה, ועיסוק.
מי שמתאים לי הוא, לפחות כצעד ראשון, מי שמוכן לקבל את הדרך שלי. לא צריך להיות דומה.
שוב, קחו את זה גם כתובנה להכרויות בכלל.

וואי,
ממש קשה לי לראות את עצמי כותבת את הבלוג הזה.
מביך, לא?
<יערת שמחה על התסיסה>

יערת דבש, גמני בעד! נראה לי שאם תכתבי בלוג כזה, יצאו מזה דברים טובים

ליאת,
ראשית, גם אני נכנסתי לאתרי היכרויות כדי לראות מה אני פוסלת, והתרשמתי בדיוק כמוך. כולם ספונטניים ובעלי חוש הומור, שלא לדבר על אלה שמכריזים על עצמם "לא שגרתי", "האחד והיחיד" או "בחור לא רגיל". אני בטוחה שחלק מהבחורים שמסתובבים שם באמת מדהימים, אבל איך אפשר לזהות אותם דרך תיאורים כאלה?
(יערת, גם אני סקרנית לשמוע איך את התרשמת!)

יערת - תכתבי!

בעקבות הבהלה לאתרי השידוכים, החלטתי לעשות שם סיבוב ולראות במה מדובר. עד מהרה השתעממתי (יש לכן מושג כמה פעמים חוזר שם הביטוי "אוהב את החיים"?), לבסוף התחלתי להיגעל מהנדושות ומהשטחיות (אין בדברי משום שמץ של ביקורת על אלו שמשתמשות באתרים הללו, אין לי ספק שהוספתן הרבה יצירתיות ושאר רוח למקומות הללו!).
בדילוג אחרון לפני פרידה סופית מהגיחה האנתרופולוגית שלי שם לכד את עיני פרצוף נעים למראה. הטקסט היה חביב ולא שגרתי, הקלקתי, בחנתי, כתבתי מייל ושלחתי.
צ'וטטנו כמה ימים, היה לנו מעניין, מצחיק, קולח ומרגש. נפגשנו לפגישה קצרה בפארק יחד עם בתי.
באותו ערב צ'וטטנו שוב והוא אמר שזה היה יכול להיות נפלא, אילולא היה צורך להכיל אותי כאם.
אז זהו.
הייתי מוכנה.
היכרתי במקרה מישהו שדיבר באותה שפה ושנינו רצינו.
מה שהפריד בין זה לבין התחלה של קשר זו ההורות שלי.
אני יודעת שאפשר לומר שאם זה באמת היה זה הוא היה מכיל אותי כמו שאני.
לא יודעת.
נראה לי שהמציאות היא יותר מורכבת מנכונות ופחות קוסמית ממוכנות.

צ'מעו..
אני התחלתי לשחות ב j-date, לרגעים זה מעצבן, לרגעים מצחיק, כמו עכשיו.
יש מלא חוויות. אני משתדלת לא להכנס לזה כבד, תרתי משמע, אז זה סבבה.
אם זה לא היה מביך אותי, הייתי עושה בלוג מעשיי בjdate
<מדרבנת>

ג'יי דייט -
אתר הכרויות, כמו קופידון.

מה זה ג'יי-דייט?

פלוניה,
הכרנו בג'יי-דייט, אגב, מומלץ בחום!!! יש לי ממש תיאוריה מובנית על איך שבימינו זו דרך נפלאה להשתדך
נו, שפכי את התיאוריה!

אני צעירה שחיה עם החבר שלי (הכרנו בג'יי-דייט, אגב, מומלץ בחום!!! יש לי ממש תיאוריה מובנית על איך שבימינו זו דרך נפלאה להשתדך)

גם אני ממליצה בחום.

(למרות שבתקופה האחרונה, בגלל שאני ומצפה ומחכה למי למי יש עצירה בתחום ההכרויות)

עשיתי מנוי על אתר קופידון ואני ממליצה בחום.

יערת דבש,

אני עניתי על השאלה כלשונה: מה אפשר להפסיד מהאתרים האלה.
זה לא אומר שאני נגד האתרים, אלא זה אומר שאני מודע גם להבט של מה אפשר להפסיד.

עודד, לא יפה.
הבחורה צריכה תמיכה ואני מכירה כמה זוגות נשואים מאתרים כאלה.
מי שהתנסויות כמו בזבוז זמן, הרגשה טובה, אופטימיות ובמקרים נדירים: אפשרות של פגישת אנשים מסוכנים-מגיעות אליו, הן יגיעו גם בלי אתרי הכרויות.
מי שמזמן אליו את הטוב ביותר, זה יקרה, גם ואפילו דרך אתרים.
וידוי:
אני מאמינה שבעזרת הדף הזה, בפעם הראשונה בחיי נכנסתי אמש לאתר היכרות, בחיל ורעדה ובחילה, היו לי המון דעות קדומות ותחושה של חוסר ייחודיות במעשה הזה, עד אתמול, שאמרתי לי שזה באמת לא משנה מאיפה זה בא- השאלה אם אני מוכנה לזה ומוכנה לא לעצור בעד זה לקרות (כל הדעות הקדומות האלה הן סוג של התנגדות לשינוי, לאושר).
אהבה היא אהבה היא אהבה.

מה יש להפסיד בעצם מאתרים כאלו?

• זמן
• הרגשה טובה
• אופטימיות
• במקרים נדירים: אפשרות של פגישת אנשים מסוכנים.

למעשה כמו בכל דייט.

מה יש להפסיד בעצם מאתרים כאלו?

הצעה חשובה ביותר

לבקש כל יום בקשה מיוחדת לבן זוג מיוחד. זה עוזר. אם במילים מנכיחים את בן הזוג העתידי בתוך החיים עכשיו זה מגיע הכי טוב.

לי למשל יש תפילה פרטית משלי. אני אומרת שיש לי בן זוג שאיתו טוב לי ואני חשה אהובה ורגועה.

אני יודעת שהוא אי שם בצנרת של החיים שלי ומתי שהוא בקרוב הוא יופיע.

ואפשר כמובן לשלב זאת עם דרכים קונוונציונליות של הכרות דרך חברים ודרך האינטרנט. הכרתי כמה אנשים נפלאים בדרך הזו.