רק כמה מילים אם יורשה לי
לפני שניהיה מאוחר מדי
אם יש מידי
בזמן הגנוב כשכולם ישנים
ובכל זאת רוצה לשתף על יום מקסים
שבעיבו נדמה כסוחט מתיש ומורט
אך בסופו
ממלא עד גדותיו אושר וסיפוק
כן שרדתי יום מלא וגדוש
עם שתיהן
ואפילו היה טוב ומדהים
אבל איפה להתחיל
איפה הפואנטה העוקץ והליבה
סתם
לפזר אותם כך על הריצפה
כפי שזו ניראת בסופו של יום עם שארית מכל פיסת פעילות או רביצה
פה אוכלים פה יונקים פה הולכים לאוטובוס מקשיבים לשיחות שכנים לאוטוזבל למטאטא רוחץ מכונית למשאית ירקות למכולת
חנות ועוד חנות לגעת בכל גרגר שרק נמצא בגובה המתאים
לעלות מדרגה לגלות מקום לשבת
לשבת
לגלות מקום ישיבה באוטובוס גבוה שאפשר לראות ממנו הכל
לצהול
לגלות שאפשר לפתוח את המים לבד
ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם
שטפון באמבטיה
לפחות עושים ספונג'ה בהזדמנות
אבל הקטנה בוכה
שווה את זה
לא שווה את זה
?
לצאת לחפש גינה
לגלות פחמים
לצייר על אקרשטיין
מכל הכיוונים
ללקק את הליכלוך
ועוד ועוד ועוד
מי יתנני כוחות לימים הבאים
אוהבת

לילה. זוללת את הענבים שלא מצאתי להם מקום במקרר וחושבת על הדברים שאעשה בעוד עשר שנים
כשאסיים את מעגל הלידות הנקות וחוזר
אולי אז
אבל בעצם
תמיד הייתי חולמת
חושבת על הדברים שאעשה כש

עשייתי מועטה
החלומות רבים
אינני מושכת בחוט
נותנת לו לצוף על פני המים
רוצה למשוך
להשחיל בסיכה ולתפור
להיות נוכחת בתוך חיי
לא משקיפה לא שחקנית

אמיתית
אולי מכאן להתחיל
הנה אני כאן
אלה אצבעותי
אלה מחשבותי
זו אני
זה לא הבית שלי
לא עשיתי בו דבר שיהיה שלי
ועם זאת אני חיה בו אורחת בו
וכך גם כל בית אחר שאעבור אליו
עד ש
אחצוב אפסל
אצרוב את ידי
אחוש את האדמה
שאיתה ובתוכה
אבנה את ביתי

אולי החלומות הם אני
הם האויר הכלוא בתוך ראותיי
אני נושמת וזו אני
חיוך של אושר
פנימי

מותר לי

תודה.
לילה, קולות מן הנמל, מכולות מונפות ומורדות באור של שדה תעופה
אורות רחוקים קטנים ומרצדים
כמו הנמלים על השיש
בנות ישנות איש ישן
צוואר מרצד
לילה טוב

ברוכה המצטרפת כתבת מקסים.

יש פה חלון קטן ולבן לתוכו אני יוצקת את מחשבות הלילה. חיה לילית אני, אבל האני שידעתי הפך אחרת או טמון בין אניים אחרים ואחרות, משפחה אהובה, ילדות שטורפות את זמני\ ישותי כמקציף ביצים
ידני
כל ישות טורפת את ריקוד ההקצפה שלה ואני מתערבלת בתוכן
כבתוך מי ים סוערים
מתהפכת נחבטת מתנגדת מרפה
והים נרפה
מרפה
שקט לילה
חלון לחשוב
לצוף להיות שוב קצת האני המוכרת
בחשש שכוחות המחר הולכים ומתמעטים עם כל מילה שנוספת,
הכוס הלא מלאה מלכתחילה של שנת הלילה הולכת ונגמעת
בצמאון הכתיבה
האני
אשה אחת
מתי הפכתי כזאת
הפכתי