פחות מזגנים הם מייבשים לגמרי את קני הנשימה, המון מים ופחות שתיה מתוקה או עם צבעי מאכל.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

היי. קראתי את כל השירשור הנפלא. דרך אגב. כשיש לי בעיה/תוםעה כלשהי. אני ניגשת ישר לכאן. וחוסכת לי את כל ה"סוף העולם" שבדרך כלל מציגים בפניך אתרים אחרים. אתה נכנס לשם חולה קל ויוצא משם חצי מת. כמו שאמר כאן מישו. רק חבל שבסוף המאמרים שלהם הם לא מוסיפים טיפים לקניית חלקת קבר😁 אז לעניין מיתרי הקול. ניסיתי מלא "סוכריות" לא עזר. אוליהחמיר. שום דבר לא עזר לי חוץ ממנוחה לקול. וביקרתי אצל א.א.ג ששלל כל מיני "חלקות קבר" למינהן.
לא ניסיתי עדיין. קלינאי תקשורת. ולא את ההומובוקס. אולי אנסה.
בהצלחה🙏

שלום שלום לבית ישראל ולעולם. צרידות כרונית היא תוצאה של קונפלקט רגשי שמקורו בקשר עם האבא, מתח זה גורם לחסימה בגרון שמשתקת לנו את היכולת שלנו להתבטא בכל תחומי החיים בעיקר בזוגיות .מנסיוני בדרך כלל יש גם הקרנה אלכסונית לגב התחתון.טיפ מצוין הוא לפתור את המתח עם האב . טיפ שני הוא ללכת ללימודי פיתוח קול .טיפים נוספים ישנם ברפואה האזוגטית .רפואה שלמה לכולם

איבדתי את קולי.
לא יכולה לדבר בכלל.
המצב הזה מביא לתובנות והרהורים.

אפשר להסביר בתנועות שפתיים, בתנועות ידיים ובהבעות פנים, לכתוב פתק – או לוותר על מה שלא כל כך חשוב.
מסתבר שרוב הדברים שרוצים לומר אינם כה חשובים...

כשאי אפשר לדבר - מקשיבים יותר.

מזל שיש SMS. איך הסתדרו במצב כזה בעבר הלא-רחוק?
אבל SMS הוא קצת בעייתי. כדי לתאם עם הנהג מתי לבוא לאסוף אותי. כתבתי לו פתק שאשלח SMS, אבל הנהג מבוגר ואינו יודע למשוך הודעות SMS...

איך מגיבים אנשים לאדם שאינו יכול לדבר ורק לוחש בלי קול?
רוב האנשים שנאלצתי לתקשר איתם הביטו בשפתיים.
רופא אף אוזן גרון קורא שפתיים יותר טוב מכל השאר.
כבדי שמיעה מקרבים אוזן לפה שלי במקום להסתכל על השפתיים.
פקידה בקופ"ח מדברת בקול רם כדי שאשמע (כי בדרך כלל אילם = חרש או כבד-שמיעה), ומתייחסת אלי קצת כמו לילד קטן, עולה חדש או מפגר (במובן הטוב של המלה: היא משתדלת לעזור, יותר משהיתה משתדלת עבור אדם בוגר ומבין).
האם מכאן בא הביטוי "חֵרֵש שוטה וקטן"?
הנכד האמצעי מדבר בשקט, שלא כרגיל, וגם מקשיב יותר מהרגיל.
הנכד הצעיר עונה לי בלחישה...
הנכד הבכור, כדרכו, שולט במצב: מביט בשפתיים, מקשיב בתשומת לב ללחישותי ומשמש לי רמקול (מתרגם את לחישותי לדיבורים עבור כל השאר).

רציתי להציע לילדים לשחק משחק-שולחן כלשהו, אבל הם היו עסוקים בהשתוללות ובלי קול לא יכולתי לקרוא להם. התיישבתי ליד השולחן והתחלתי לשחק לבדי. בזה אחר זה הם גילו אותי והצטרפו.
הרעיון הזה בא מאמא שלי. כשהיא רצתה למשוך ילד משתעמם/משתולל/עצוב לפעילות כלשהי - משחק, בניה, ציור - פשוט היתה מתיישבת ליד שולחן הילדים ומתחילה לעסוק בזה בעצמה. זה עבד תמיד.
מדוע [b]אני[/b] חושבת על כך רק כשאינני יכולה לדבר?

ועוד (())

היי חגית,
כתבתי לך ומשום מה זה לא נקלט. או, לפחות, נראה לי שזה לא נקלט ולא שנמחק בכוונה. אני כותבת שוב:

קראתי את כל הדף. לפי מה שאת כותבת, הצרידות שלך היא כבר לא בעיה קטנה שמצריכה כמה טיפים להחלקה שלה. זו מגבלה אמיתית - את מאבדת את הקול שלך! וכמעט כל יום! וזו יכולת שחיונית לתפקוד שלך בעבודה!

מה היית עושה אילו היית מאבדת את יכולת התנועה והתפקוד ביד הדומיננטית שלך, למשל שלוש שעות כל יום?
מה היית עושה אילו לא היית יכולה לכתוב, להחזיק כוס תה, לפתוח דלת, להחזיק ילד?
איך היית מטפלת בזה? כמה היית מוכנה להתאמץ כדי ללכת למומחים (רחוקים גיאוגרפית) ולקבל טיפול לבעייה?

כתבת בסוף 1994 שתתחילי טיפול אצל קלינאית תקשורת בינואר 05. האם זה יצא אל הפועל? האם יצאת מרוצה או לא מרוצה? האם זה הועיל לטווח הקצר? האם זה היה יישומי לחיי היומיום שלך?

נראה לי שיש מקום לבירור יסודי של העניין, אם לא עשית אותו עדיין.
זה אומר:
א. רופא אף אוזן גרון טוב שמתמחה בבעיות קול
ב. קלינאית תקשורת טובה שמתמחה בבעיות קול
ג. מורה טוב לפיתוח קול עם ניסיון בבעיות קול
ד. איזושהי מתודה אלטרנטיבית שתבדוק אם יש מרכיב רגשי לבעייה. למשל אייפק, או רק אבחון בקינזיולוגיה.
(לכל אחד מבעלי המקצוע שציינתי יש את הידע שלו אבל גם את המגבלות שלו. כולם ביחד יתנו לך תמונה משלימה)


היכולת שלנו לדבר לא פחות חשובה מהיכולת שלנו לכתוב, להתלבש, ללכת ממקום למקום.

מיתרי הקול הם למעשה שרירים עדינים. אם את מרגישה שאת מפעילה את המיתרים בצורה לא נכונה, כל יום שעובר מעמיק את השחיקה והפגיעה שלהם.
חבל. לכי לטיפול, לפני שהם ייפגעו בצורה בלתי הפיכה.

(())

בדקת יבלות במיתרי הקול?

מחזירה את הדף ל [po]מה חדש[/po] :(
הצרידות שלי הותיקה כבר לא צרידות. זה הפך להיות איבוד קול כמעט יומיומי שמה שמפסיק אותו הוא לשתוק כמה שעות רצופות (ולצערי זה לא תמיד אפשרי) ולשתות חם.

אני לא צועקת אבל כנראה מפעילה את המיתרים לא נכון.
לפעמים אני מעבירה שני חוגים ברצף, זה בסה"כ שעה, לפעמים מרימה את הקול להתגבר על קולות על הילדים או בשעת סיפור שאני צריכה ל"החליף" קולות, ופתאום באמצע לא יוצא כלום או שאני מסיימת ומתמוטטת.

חשבתי להתחיל להשתמש בחוגים ב"מיקרופון מדונה" אבל לא בטוחה שזה יעזור כי אני לא מדברת חזק מלכתחילה. אני לא מצליחה בכלל להגיע לשם.

מחפשת שוב טיפים או רעיונות ב"מגבלות" שלי: לא יכול להיות חוג פלדנקרייז וכו' כי אין לנו פה ואני גרה ממש רחוק מכל עיר מרכזית :-P . אני גם לא רוצה כדורים או סירופים כי זה ענין יומיומי.

תודה!

תודה גדולה על ההמלצה של הומווקס, זה עובד,
מתוך תחושה פנימית כדאי להשתמש בכדור בהדרגה ובכמות מעטה עד כמה שמתאפשר,
שהרי הקול אינו סתם "נאלם", הוא מבקש מנוחה.

תה צמחים כלשהו עם המון דבש (איזה כף או שתיים), שמוסיפים אחרי שקצת התקרר, כדי שלא ייהרסו תכונותיו הטובות, ואז לשתות כשכבר לא רותח למיתרי הקול ומעודד אותם.

שלום לצרודות ולאלו שלא ,

שמי איתן ואני מורה לשיטת פלדנקרייז וזמר . שיטת פלדנקרייז מאפשרת לנו להתחקות אחר האופן והאיכות בה אנו פועלים וללמוד איך לשנות את הרגלי הפעולה . כל זאת על ידי תהליכים בהם באמצעות התנועה אנו לומדים להתבונן ולראות כיצד אנו מפריעים לעצמנו להתנועע בקלות רבה ונעימה.
השיטה עובדת בשני אופנים : שיעורי קבוצה בהם התלמידים שוכבים על הרצפה לרוב ונדרשים לעבור רצפי תנועה בהוראה מילולית של המורה והשיטה השנייה בה נעשה שיעור אישי על גבי מיטת טיפולים ובה המורה מניע את גופו של התלמיד על מנת לאפשר לו חוויה של תנועה לא מאומצת וקלה .
[b]הפקת קול הדיבור[/b] קשורה לאופן בו אנו מגייסים שלא במודע או במודע , את שרירי החזה , הגרון וחלל הפה , העורף ולמעשה את הגוף כולו כמכלול . ניתן באמצעות שיעורים לשפר את אופן הדיבור על ידי שינוי של גיוס השרירים המוכר .
[b]תרגיל קטן לדוגמא[/b] למי שמאבדת את קולה או למי שרוצה לשכלל את הפקת הקול : שכבו על הרצפה , על גבכן והקשיבו לנשימה - אי היא נכנסת אל החזה ולצלעות ולבטן . אפשר להניח את הידיים בעדינות על מקומות שונים לרוחב הצלעות הכדי לחוש יותר בבירור את התנועה .
הקשיבו לחלל הפה , ללשון . האיך הלשון מונחת בפה? האם היא נחה לחלוטין ונוגעת בשיניים התחתונות מבפנים ? האם היא עבה ומלאה . הניחו לה להתמלא במקומה . הקשיבו לשרירי הפה והלוע . היכן יש מתח ? האם אפשר בהדרגה להניח למתח המיותר להתפוגג ? חישבו על מילה אחת פשוטה כאילו הינכם עומדים לומר אותה , הקשיבו לגיוס השרירי לא רק בפה אלא בחזה בעורף בפנים ובשאר הגוף .אימרו את המילה בכל הכי נמוך שניתן להפיק כרגע ללא מאמץ .
בפעם הבאה התחילו לחשוב על הפקת המילה , דמו עצמכן אומרות אותה אך אל תעשו זאת בפועל . לאחר מספר ניסיונות תוכלו להבחין שעצם הדימוי על הדיבור גורר גיוס שרירים כאילו דיברתן בפועל. עיקבו אחר הגיוס ושימו לב היכן יש תחושת מאמץ והאןם ניתן בהדרגה להפחית מאמתים מיותרים . שימו אצבעות שתי הידיים על חוליות העורף בעדינות וחושו שם תוך כדי חשיבה על הפקת המילה , האם יש התגיסות מינימלית של השרירים .
אפשר בהדרגה לחפש ללחוש בשקט את המילה ולעקוב אחר כל התהליך .

מקווה שתהנו .

למי שמעוניין ללמוד לשפר את הנשימה והתנועות הקשורות אלייה כולל הפקת קול דיבור - אני עורך סדנא נוספת לאור הצלחת הקודמות , בתל אביב ב 24/9/05, יום שבת במרכז העיר . הסדנא תערך בין השעות 10:00-15:00 ותערוך היכרות עם הנושא.

לשאלות נוספות אפשר לפנות אליי באתר שלי :www.metaplim.co.il/eytanlerner או לנייד 052-8321780 או כאן באתר

איתן

משהו קטן... אל תשכחו שכל אחד שונה ולכל אחד הגוף שלו ולפעמים תרופה אחת משפיעה על מישהו ועל האחר לא... בכל מקרה שווה לנסות דברים ושכל אחד ישאר עם מה שהשפיע עליו/עליה.... :)

בתור זמרת שצריכה את הקול שלה כמה שפחות צרוד... בהצלחה לכולם :)

[u]יש לקחת את הכדור מתחת ללשון.[/u]
וכן, לפי ההוראות שאני קיבלתי בזמנו, כשהצרידות קשה רצוי לקחת 2 כדורים יחד אחת לשעתיים, ולהפחית את הכמות כשהמצב משתפר.
אצלי השתפר גם כשלקחתי כדור בודד שלוש פעמים ביום.

יש לקחת את הכדור מתחת ללשון. הכדור הזה הוא פשוט פלא אמיתי. אני כבר משתמש בו מספר שנים ובכל פעם הוא מעלים את הצרידות במהירות מדהימה!!

ענת, ראיתי הרגע ברשימה בדף שיש מורה ל [po]טכניקת אלכסנדר[/po] בקיבוץ נאות סמדר. אני בהחלט אבדוק.

תודה על עוד כיווני חשיבה.

[u]נלווה לזה כאב מאוד מסויים ולא מוכר במרכז הגב[/u]
גם אצלי. חדש מהיום. בהחלט יש בשבוע-שבועיים האחרונים כמה דברים שמטרידים אותי. אולי זה פסיכוסומטי ??. ובאמת שמתי לב שאני מאוד עייפה בזמן האחרון.

אני הייתי מצטרדת כל שנה בסתיו ובאביב, עד שהפסקתי עם מאכלי חלב.

כשיש נטייה לצרידות עדיף לא לאכול/לשתות חם מאד/קר מאד/חריף .
פחות טעים אבל טוב לקול - חם/קר/חריף פוגע במיתרי הקול.
ז"א להוסיף מים קרים לתה שהומלץ עליו..
ההמלצה היא של קלינאית תקשורת. אולי [po]שרון ג[/po] תדע להסביר את הקשר.

זה לא טיפ שפותר את הבעיה בן רגע, אבל אם זו בעיה שחוזרת, אני ממליצה על [po]טכניקת אלכסנדר[/po].
צרידות היא הבעיה שממנה סבל אלכסנדר עצמו והוא גילה איך כל הגוף משתתף בצרידות, ומשם פיתח את השיטה.

גוגל מוגל? ניסית? הסבתאות מספרות שזה אכן עובד. סבתי, שתחיה, טוענת בתוקף שכך נוהגים זמרי אופרה צרודים....
דבש - בכפית.
חצי לימון סחוט עם קצת מים.

לא בטוחה שאלו באמת עובדים או שעבדו עלי.

עייפות מצטברת ולא מוקשבת 'מבריחה' את הקול.

אני איבדתי פעם את הקול (בין רגע) כשהמפקחת של משרד החינוך הופיעה בביקור פתע לגן. נלווה לזה כאב מאוד מסויים ולא מוכר במרכז הגב והיה לי ברור שזו תגובה חריפה של הגוף שלי לשקר כיסוי שנדרשתי לספק לה.
זו היתה תובנה ראשונה שלי בדרך לעזיבת המערכת שכבר לא הייתי שלמה איתה. מאז, לא הסכמתי לשקר יותר, גם לא למען קידום אידיאלים חשובים ומתודות רציניות. לקחתי כמה שיעורי שיקום בשימוש נכון בקול (ברוח האנתרופוסופית) ומאז אני וקולי נאמנים זה לזו.

תבדקי מתי ולמה את נאלמת פתאום.
נצלי את הזמן שאת שותקת להקשבה מלאה. האטי את הקצב.

אני מעלה שוב את הדף בתקווה שיראו אותו עוד אנשים שלא ראו קודם.

אני אובדת עצות, כבר כמה ימים מחוסרת קול כמעט [b]לחלוטין[/b] אחרי צרידות מאוד קשה (עד כדי כך שלא הבינו מה אני אומרת).

ניסיתי את הHOMEOVOX ללא שום הקלה וגם את הטכניקה המרגיעה גיליתי שקשה לי ליישם במגבלות העבודה שלי והלו"ז הצפוף בעיקר בשעות הבוקר.

קלינאית תקשורת כרגע מתעכב מסיבה טכנית (עברתי קו"פח ורק מינואר אוכל לקבל טיפול).

אם מישהו נזכר בעוד טיפים שעשויים לעזור אני מאוד אשמח.

חיכיתי זמן מה כדי לחזור ולהגיב על העצות ובמיוחד העצה של זהבית...
ובכן, זה עבד! זה עודנו עובד !! אני לא צרודה!.

עשיתי את ה"טיפול" הזה בבית (וגם קצת דמיון מודרך ורגיעה כללית) והתעוררתי למחרת בבוקר בלי שום צרידות.
אחרי כמה שעות, בגן, הרגשתי שזה חוזר והלכתי הצדה לכמה דקות לשבת בשקט... לעצום עיניים... הצרידות לא נעלמה לגמרי אבל היה שיפור ניכר. תוך כמה רגעים!!.

אני ממשיכה ועושה זאת כל ערב. במשך שעות העבודה קצת קשה לי ללכת לצד ולהירגע אבל אני חושבת על זה ופשוט מדברת בשקט.
זהבית, מודה לך מאוד. בסוף החודש אני לוקחת את אלה לקלינאית תקשורת ואתייעץ גם איתה.

[po]שימוש נכון במיתרי הקול[/po]

אני לוקחת כבר יומיים HOMEOVOX כמעט כל שעה ובינתיים אין כלל השפעה

לשבת כמה רגעים בשקט, לעצום עיניים. לעקוב אחרי הנשימה.
למצוא בגרון פעימות של הדופק.
להתמקד בהן ולאט לאט לחוש את החום במקום ולהרחיב אותו לכל הגרון.

בהתחלה בד"כ לא מוצאים כלום. עם הזמן זה אפשרי וזה מאד מרגיע את האזור.
כדאי לפני השיעור אם אפשר.
עובד גם כ"טיפול מונע" אם עושים לאורך זמן.

שני דברים - לבדוק אם יש צורך בבירור יותר מקיף אצל רופא אף אוזן גרון ואם הכל בסדר - ללמוד אצל קלינאית תקשורת איך לדבר נכון מבלי לאמץ את הקול.

לא ניסיתי את ה homeovox אבל בהחלט אנסה.
הטריק שלי: בעצת קלינאית התקשורת אליה הלכתי אני מוצצת סוכריה כאשר אני מרצה. כך אני מגרה את בלוטות הרוק , שומרת על חלל הפה רטוב ולא נצרדת. בנוסף כמובן מתרגלת את הדיבור (לנשום, לנשום...)

לוקחים את זה כל זמן קצוב, משהו כמו כל שעתיים- במקרה של צרידות קשה, ופחות מזה- ככל שזה מיטיב. ניתן לקחת למניעה על בסיס קבוע.

לוקחים את זה בקביעות או שתקופה- הפוגה- ושוב ?

שלום.
כמו קודמותי שהמליצו : HOMEOVOX
מאוד עזר לי. אלו טבליות מציצה . תכשירהומאופתי. יש עליו הנחה משמעותית, לחלק מקופות החולים (בכל בית מרקחת ניתן לרכוש אותו).
אני יוצרת עם ילדים ונאלצת, לא פעם, לאמץ את הקול. התכשיר עוזר בשעת צרידות ולמניעתה. כדאי.

כשעברתי מהמרכז (הלח) לצפון (היבש) הייתי צרודה כחודשיים. מה שעוזר זה לשתות שלוקים קטנים של מים כל הזמן, ואחרי כמה זמן הגוף מתרגל ליובש (כמו שעוברים למקום יבש בהתחלה השפתיים והעור יבשים, אבל אח"כ מסתדר לבד).

אמא של,
הוספנו ביחד ואני רואה שניסית את התרופה!


[u]כמובן שהיה רצוי ללמוד שימוש נכון בקול.[/u]
אני מאמינה שאני משתמשת נכון כי לעולם לא סבלתי מצרידות.
יכול להיות שמשהו השתנה?

וואו, הוצאת לי את המילים מהפה!!!
(או יותר נכון - את המילים הצרודות.....)

גם אני סובלת כבר איזה חודשיים מצרידות מעצבנת.
בבוקר כשאני קמה הכל בסדר, אבל אחרי כמה שעות אני צרודה ואין לי חשק לדבר...

אני שמעתי על תרופה הומאופטית בשם - "הומואקס" (מקווה שכתבתי נכון). את מכירה? ניסית?

אני מצטרפת לבקשתה של חגית -
[u]מי מכיר? מי יודע? או כל עזרה אחרת ![/u]
@}

Homeovox. אפשר למצוא בחנויות טבע. לי זה עזר מאוד.
כמובן שהיה רצוי ללמוד שימוש נכון בקול. רובנו לא משתמשים נכון בקולנו, ומצטרדים בקלות.

אני פותחת דף אחרי שהחיפוש לא העלה דבר.
זקוקה לטיפים מיידים ותרופות סבתא לטיפול בצרידות בת חודשיים...
אם אני לא מדברת כמה שעות רצופות (למשל ערב שקט בבית) זה קצת מתחיל להסתדר, ואז למחרת בגן חוזר שוב.
אני לא צועקת, אבל יש סיטואציות בגן שאני מרימה את הקול כדי שישמעו אותי, או כשאני קוראת למישהו. עברתי אבחון א.א.ג ואלו לא יבלות במיתרי הקול.

שמעתי משהו על תה זעתר ושתיית מים שהורתחו בהם עלי כרוב.

מי מכיר? מי יודע? או כל עזרה אחרת ! :-)

ראו גם [po]שימוש נכון במיתרי הקול[/po]