היי
לא נוהגת (מבחינתי את בדרך _לנהיגה
),
נשמע שיש סיבה טובה לכך שאת לא נוהגת, ושווה לבדוק מה הסיבה לפני שאת מתחילה ללמוד תיאוריה ושיעורי נהיגה (או תוך כדי). אם תצליחי להבין איפה הקושי, ולהיות אמפטית כלפיו, יש יותר סיכוי שהוא יוכל לפנות מקום ליכולת כן להתקדם בשמחה וללא מאבקים פנימיים לכיוון הרשיון.
האמת היא שאני לא נוהגת, ולא בגלל שאין לי קורדינציה, או שאני סומכת על עצמי. בשיעורי הנביגה שלקחתי בפעמים שונות בחיי, הרגשתי מצויין
אז את אומרת שהסיבה לכך שאת לא נוהגת היא לא חוסר קואורדינציה וגם לא שאת לא סומכת על עצמך, וגם לא קשורה לתחושה בזמן הנהיגה. את מרגישה מצויין בזמן נהיגה. ואת יודעת שאם היה לך רשיון, היית משתמשת בו. מעולה! אז אפשר לשים את כל אלו בצד, ולחפש מה כן יכולה להיות הסיבה.
אבל לפני שמחפשת מה הסיבה, שימי לב לזה:
במשך שנים מצאתי לעצמי תירוצים שלמים
יש בך איזשהו חלק שמעביר על עצמך ביקורת. זה טבעי. לכולנו יש חלק כזה. אבל כדאי להיות ערה לזה שהוא שם.
כדאי לבדוק איך את יכולה להיות בעדך ולא נגדך, לפני שאת מתחילה לבדוק את הסיבה לזה שאת לא נוהגת.
אנחנו נותנים תירוצים בד"כ כדי לא לעשות משהו שבאמת לא מתאים לנו לעשות, אבל לא נעים לנו להגיד שלא מתאים. ובד"כ זה תירוצים לא לעשות משהו שמישהו אחר רוצה שנעשה, לא מול רצון פנימי שלנו. אז שווה לבדוק:
- האם את באמת רוצה לנהוג?
- יכול להיות שה"תירוצים" הם סיבות טובות (או חלק מהסיבות הטובות) לכך שאת לא נוהגת, ועכשיו הן כבר פחות רלוונטיות כי דברים השתנו בחיים, והצורך לנהוג גובר על הצורך לעשות כושר וכו'?
- אם את מרגישה שבאמת את רוצה וצריכה לנהוג אז כדאי לשאול:
מה עוצר אותי מבפנים, מה קשה? מפחיד? תוקע? אילו מחשבות, רגשות, דימויים עולים כשאת מנסה להרגיש את התקיעות הזאת?
והתחלת להעלות כאן השערות:
אני מבינה שאני מחלישה את עצמי בכוונה
מגבילה את עצמי לגבולות מוכרים
צריכה לסמוך על אחרים שינהגו ולא על עצמי
אני רוצה קודם כל להזכיר לך להתייחס אל עצמך ברוך וסבלנות ואהבה, ולדעת שכל חלק שבך עושה את מה שהוא עושה מתוך מחשבה שהוא עוזר לך או מגן עלייך, גם אם זה מרגיש כרגע שהוא תוקע לך מקלות בגלגלים D-:
אז שימי לב שיש בך חלקים שונים:
- חלק שמאוד רוצה לנהוג. אני שומעת שמה שהוא רוצה בשבילך זה את החופש שבנהיגה. מה עוד הוא רוצה בשבילך?
איך היית מרגישה אם כבר עכשיו היה לך רשיון? (שימי לב לתחושות נעימות וגם לפחות נעימות שעולות כשאת בודקת את זה. כולן טובות ורלוונטיות)
- חלק שאולי קשה לו עם הצורך לסמוך על אחרים ולא על עצמך. מפחד אולי מתלות? מזמינה אותך להרגיש קצת מה זה בשבילך לסמוך על אחרים? מה זה לסמוך על עצמך? מה התחושה שעולה כשאת מנסה להרגיש כל אחד מהם?
- חלק שרוצה "להחליש אותך". תבדקי אם "להחליש" זה הביטוי המדוייק. האם הוא מפחד ממשהו? האם הוא צריך משהו? אולי הוא "חושב" שהוא עוזר לך במשהו דרך ההחלשה הזאת? מזמינה אותך לדבר איתו..
- מה הצורך ב"להגביל את עצמך לגבולות מוכרים"? מה זה מאפשר לך? מה התחושה של זה בגוף?
(אני יודעת שאת לא רוצה להגביל את עצמך או להחליש את עצמך, אבל מציעה לך רגע להיות אמפטית גם כלפי החלקים האלו. להגיד להם שלום, להכיר אותם, אולי הם יגלו לך דברים חדשים...)
ואולי פשוט יש איזה קושי עם התיאוריה וברגע שזה יפתר הכל יסתדר? אולי זה לא כזה מסובך?
בכל אופן, הצעתי לך הרבה אפשרויות לעבודה כאן. זה הרבה
. מוזמנת לקחת חלק או הכל או בכלל לא... ולאט לאט, לא הכל בבת אחת.
אם זה מדבר אלייך, את מוזמנת לעבוד עם מה שכתבתי ולכתוב כל מה שעולה, ונמשיך משם
יעל