על ידי עוד_לא_אמא* » 06 מרץ 2005, 18:14
בעיני הכתבה לא עד כדי כך חסרת ערך או פואנטה. זה אולי נורא ברור "לנו" ה'באופנים', אבל בעולם המיינסטרימי
הידוע לשמצה, גם אני לא שמעתי הרבה לגיטימציה לסוג הדיבורים שמופיעים בכתבה. אפילו כאן, כשנשים
שעוד לא ניסו לדבר על הפחד מפני אובדן החופש, אנשים די דילגו על זה. שתיקה של התעלמות. אולי הדמות היחידה שמקיימת איזשהו דיבור על הדבר הזה, ממקום מאוד חזק זה
אורנה שפרון, וגם בשמת רומזת על זה לפעמים, אבל מהאחרות קשה להוציא אפילו רמז.
בעצם, אני מסתייגת מדברי. אני יודעת שנוגעים בזה כאן, לא במישרין, אבל בעקיפין, בהרבה דיונים שקשורים לחופש, וגבולות, ועוד. בעצם, אם יש משהו שלמדתי מ"באופן" זה שהפחד מפני אובדן החופש בהורות, קשור יותר לכל המעגלים הנוספים שבהם את נאלצת לעשות פשרות של ויתור על החופש שלך. או, שלהיות אמא במשרה מלאה זאת חוויה מתסכלת בעיקר אם את לא מרשה לעצמך חופש בדברים אחרים. אולי מה שרציתי לומר, שבכל זאת יש הקלה מסויימת בלשמוע שהחרדה מפני אובדן חופש היא לא רק פסיכוזה אישית. שלי.
יצא לי מבולבל. מילא.
מעבר לזה, באמת משהו קורה למוסף. ודווקא מרוגל אלפר ציפינו ליותר. וגם, תוחזר נירה רוסו.
בעיני הכתבה לא עד כדי כך חסרת ערך או פואנטה. זה אולי נורא ברור "לנו" ה'באופנים', אבל בעולם המיינסטרימי
הידוע לשמצה, גם אני לא שמעתי הרבה לגיטימציה לסוג הדיבורים שמופיעים בכתבה. אפילו כאן, כשנשים [po]שעוד לא[/po] ניסו לדבר על הפחד מפני אובדן החופש, אנשים די דילגו על זה. שתיקה של התעלמות. אולי הדמות היחידה שמקיימת איזשהו דיבור על הדבר הזה, ממקום מאוד חזק זה [po]אורנה שפרון[/po], וגם בשמת רומזת על זה לפעמים, אבל מהאחרות קשה להוציא אפילו רמז.
בעצם, אני מסתייגת מדברי. אני יודעת שנוגעים בזה כאן, לא במישרין, אבל בעקיפין, בהרבה דיונים שקשורים לחופש, וגבולות, ועוד. בעצם, אם יש משהו שלמדתי מ"באופן" זה שהפחד מפני אובדן החופש בהורות, קשור יותר לכל המעגלים הנוספים שבהם את נאלצת לעשות פשרות של ויתור על החופש שלך. או, שלהיות אמא במשרה מלאה זאת חוויה מתסכלת בעיקר אם את לא מרשה לעצמך חופש בדברים אחרים. אולי מה שרציתי לומר, שבכל זאת יש הקלה מסויימת בלשמוע שהחרדה מפני אובדן חופש היא לא רק פסיכוזה אישית. שלי.
יצא לי מבולבל. מילא.
מעבר לזה, באמת משהו קורה למוסף. ודווקא מרוגל אלפר ציפינו ליותר. וגם, תוחזר נירה רוסו.