על ידי אמא_שלנסיכות* » 21 יולי 2005, 15:03
שלום לך אמא ל3 עולמות
לא יודעת אם בנות זה אחרת, הבנות שלי הן חבורה מקסימה ומגונדרת שיודעות לשחק ביחד, לבכות ביחד ולריב ביחד, הן מאוד שונות אחת מהשניה ולכל אחת צרכים אחרים לגמרי.
הקטנה שלי שהיא בת שנה ותשעה חודשים, דווקא דורשת הכי פחות תשומת לב, היא ממש נבלעת בינהן ומתעסקת עם עצמה- מציירת בגירים, מדפדפת בדפים שבספר, קורעת ניירות טואלט ומחבלת בשקט בארונות הבית. (וזה עד שהיא מוצאת אותי יושבת ואז היא מהר מטפסת לינוק עלי).
האמצעית שלי, בת הארבע, היא ילדה מיוחדת שכולם מתאהבים בה במבט ראשון, כזו שנותנת אהבה וחיבוקים וגם דורשת אותם ולי אין שום בעיה- הידיים פנויות אליה עם מילים טובות והמון ליטופים (וגם לאחיות שלה, כמובן)
הגדולה , בת כמעט 6, דוקא צריכה אותי הכי הרבה, היא נפגעת מהר ומאוד סגורה ורגישה אבל גם המנהלת של החבורה הקטנה, בתוקף היותה הגדולה בבית.
איתה אני כל הזמן לומדת איך לדבר ומה לא לומר כדי להיות בשבילה שם, כשהיא צריכה ולהקדיש לה זמן לבד, דבר שהיא מאוד זקוקה לו.
סך הכל למזלי, הן די מעסיקות אחת את השניה ויודעות להיות שעות אחת בחברת השניה
אני שם רק בתפקיד הסייעת .
לאחרונה התחלתי לעשות לגדולות עיסויים בערב לפני הסיפור וקריאת שמע של הלילה
אני מרגישה שהעיסוי נותן לי ולהן קשר קרוב עם כל אחת בנפרד (הקטנה מתנגדת, בנתיים).
אחרי כל המגילה שכתבתי, אני מרגישה שלא עניתי לך על השאלה ששאלת:
_איך יודעים להחליט האם המגנון שאומר לגשת לקטן [אצלי מאוד קטן 4 חודשים] הוא שמנחה
או למי שניראה לך באמת שהכי צריך אותך מאוד מבלבל לא?!_
אולי כי התשובה שונה בין מקרה אחד לשני, אני מאמינה שאת יודעת את התשובה בתוכך וככה נוהגת
וכמובן שתינוק צורח קודם לילד שרוצה שתבני לו בקוביות.
שלום לך אמא ל3 עולמות
לא יודעת אם בנות זה אחרת, הבנות שלי הן חבורה מקסימה ומגונדרת שיודעות לשחק ביחד, לבכות ביחד ולריב ביחד, הן מאוד שונות אחת מהשניה ולכל אחת צרכים אחרים לגמרי.
הקטנה שלי שהיא בת שנה ותשעה חודשים, דווקא דורשת הכי פחות תשומת לב, היא ממש נבלעת בינהן ומתעסקת עם עצמה- מציירת בגירים, מדפדפת בדפים שבספר, קורעת ניירות טואלט ומחבלת בשקט בארונות הבית. (וזה עד שהיא מוצאת אותי יושבת ואז היא מהר מטפסת לינוק עלי).
האמצעית שלי, בת הארבע, היא ילדה מיוחדת שכולם מתאהבים בה במבט ראשון, כזו שנותנת אהבה וחיבוקים וגם דורשת אותם ולי אין שום בעיה- הידיים פנויות אליה עם מילים טובות והמון ליטופים (וגם לאחיות שלה, כמובן)
הגדולה , בת כמעט 6, דוקא צריכה אותי הכי הרבה, היא נפגעת מהר ומאוד סגורה ורגישה אבל גם המנהלת של החבורה הקטנה, בתוקף היותה הגדולה בבית.
איתה אני כל הזמן לומדת איך לדבר ומה לא לומר כדי להיות בשבילה שם, כשהיא צריכה ולהקדיש לה זמן לבד, דבר שהיא מאוד זקוקה לו.
סך הכל למזלי, הן די מעסיקות אחת את השניה ויודעות להיות שעות אחת בחברת השניה
אני שם רק בתפקיד הסייעת .
לאחרונה התחלתי לעשות לגדולות עיסויים בערב לפני הסיפור וקריאת שמע של הלילה
אני מרגישה שהעיסוי נותן לי ולהן קשר קרוב עם כל אחת בנפרד (הקטנה מתנגדת, בנתיים).
אחרי כל המגילה שכתבתי, אני מרגישה שלא עניתי לך על השאלה ששאלת:
_איך יודעים להחליט האם המגנון שאומר לגשת לקטן [אצלי מאוד קטן 4 חודשים] הוא שמנחה
או למי שניראה לך באמת שהכי צריך אותך מאוד מבלבל לא?!_
אולי כי התשובה שונה בין מקרה אחד לשני, אני מאמינה שאת יודעת את התשובה בתוכך וככה נוהגת
וכמובן שתינוק צורח קודם לילד שרוצה שתבני לו בקוביות.