אמא לשתיים ועוד אחד

שליחת תגובה

אופטימיות היא פסימיות בהווה, פסימיות היא אופטימיות בהווה. ומה עכשיו?
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: אמא לשתיים ועוד אחד

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי רחל* » 09 מאי 2011, 10:22

שלום לאמא_ לשתיים ועוד אחד
ראיתי שכתבת לפני 7 שנים על צלקות מאבעבועות. לביתי היה שבוע שעבר אבעבועות רוח ועדיין לא ברור אבל יש
פצעים עמוקים בפנים (על האף :() וראיתי שכתבת על זה ושמרחת משהו על הפנים. אולי את זוכרת מה מרחת ומה שפשר
לעשות כדי למנוע את הצלקות? תודה רבה

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 17 אפריל 2010, 00:19

והינה קישור לרשומה שכתבתי בעקבות זאת בבלוג שלי: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.a ... Id=1675564
ובכלל אשמח אם תגיבו גם שם.. שבת שלום

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 17 אפריל 2010, 00:11

בן 4 הינוקא ועדיין רוצה ציצי כל הזמן. מוכר? מתי יפסיק לבד?

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 20 יוני 2009, 07:54

תמי, לא נורא, קורה,

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי יעלה_ב* » 27 פברואר 2009, 14:59

אנ מכירה את מעלה מאיר ( רכזת מגמת פסיכותרפיה הולסטית ברידמן) מאזור מרכז.

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי תמי_אמא_לשתיים* » 22 פברואר 2009, 14:50

הי אני מתנצלת, עשיתי בלאגאן. זו אני ששאלתי על פסיכולוגית בכיכר השוק, בשם שרק עתה גיליתי שהוא בשימוש וקיבלתי תשובות כאן. באמת סליחה, אני כותבת חדשה באתר (שבו אני קוראת ולומדת כבר כמה זמן...) ומכאן הבלבול. העזרה היא בשבילי, לא רק בנושאי הורות אלא בכלל בנושאי החיים. אין לי דף בית עדיין.
תודה בכל אופן

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי נעמה* » 22 פברואר 2009, 09:39

מיכל בן אריה!! אין עליה בכל המובנים. אדם מקסים ואשת מקצוע לעילא.מומלצת בחום רב.

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי קודם_כל_אמא* » 21 פברואר 2009, 14:37

שלום אמא לשתיים ועוד אחד
מצטרפת לשאלה של נועה של יותם עבור מי מבוקשת העזרה?
במידה ובנושא הורות, ילדים, משפחה - אשמח לעזור.
שמי ליאת ואני עו"סית קלינית. עובדת שנים בטיפול רגשי עם ילדים ונוער והדרכות להורים.
קליניקה בהוד השרון. הנייד שלי: 054-9989126
בכל מקרה, שיהיה בהצלחה

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי נועה_של_יותם* » 20 פברואר 2009, 22:10

ממליצה על עצמי - נועה פרלמן-קיפר, פסיכלוגית קלינית, בעלת קליניקה בקבוץ עינת.
אני בעלת ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים ובאוריינטציה לכל הקשור לליווי תהליכי היריון, לידה והורות.
אמנם לא כתבת סביב מה הצורך בטיפול אך מהמילים הכתובות כבר נשמע מעניין.
את מוזמנת ליצור קשר אם מתאים לך, נועה 050-5256226

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי מיכלול_ה* » 20 פברואר 2009, 18:04

וגם רוניית נשר שמקבלת ברמת השרון

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי נועה_ברוך* » 20 פברואר 2009, 13:23

אני ממליצה בחום על מיכל בן אריה
גם אני :-)

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי ממליצה* » 20 פברואר 2009, 11:20

אני ממליצה בחום על מיכל בן אריה , היא פסיכולוגית קלינית , בעלת ניסיון רב . עברנו איתה תהליך מאד משמעותי ופותח , ברגישות , בקבלה והבנה . היא מקבלת בתל אביב .

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשלושה* » 20 פברואר 2009, 08:13

היי
ממליצה בחום על עירית לוי, היא מאמנת ולא פסיכולוגית אבל היא מאפשרת לעבור תהליכי עומק משמעותיים, יחד עם גישה פרקטית שמאפשרת לשינויים במציאות להתרחש.

תיכנסי לדף בית שלה, יש שם הסבר מפורט על העבודה שלה וגם קישור לאתר שלה.

בהצלחה. @}

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי איילת_גרינברג* » 19 פברואר 2009, 23:39

היי אימא לשתיים,
אני מכירה מישהי מצויינת, שממש לא תזדעזע מגישה באופנית :-) אני רק רוצה להבין בעבור מי למעשה הפסיכולוגית?
בעבורך? כל המשפחה? ייעוץ? בכדי שאראה באם אכן השרות שהיא נותנת מתאים למה שאת מחפשת.

אפשר לענות לי בדף הבית
כל טוב

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי פלוני_אלמונית* » 19 אוגוסט 2008, 16:32

אפשר גם פרטים על המוצרים והמחירים במייל?
Alice lankri@hotmail.com

תודה :)

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 29 יולי 2008, 00:38

מנסה שוב את הכתובת:
http://www.blog.tapuz.co.il/marmelad
(כי משום מה לא הצלחתי להיכנס אליו מפה)

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 29 יולי 2008, 00:36

שם הבלוג:"מרמלדה"

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 29 יולי 2008, 00:14

פתחתי בלוג בתפוז ואני משתמשת בדברים שכתבתי פה בתור התחלה
הכתובת של הבלוג:
www.http://blog.tapuz.co.il/marmelad

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי פרח_הלימון* » 10 יוני 2008, 19:11

שלום ותודה על העזרה לגבי צחצוח שיניים בריא. אהה....מה זה אדמת חוואר:-] ?ואיפה משיגים
וחוץ..קראתי ואהבתי את הדף בית שלך @}
תודה

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי ניבה_שקד* » 10 יוני 2008, 19:10

הי אמא ל- 3,

עניתי לך בדף שלי.

(-:

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 09 יוני 2008, 00:52

לפלוני א
לא, אני לא קוסמטיקאית..

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי פלוני_אלמונית* » 25 מאי 2008, 08:12

שלום
רציתי לשאול אם את עושה גם טיפולים לפנים ואן כן איך ליצור איתך קשר.

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי ניבה_שקד* » 13 מרץ 2007, 03:17

אמא יקרה,
אני רוצה ליצור שיתוף פעולה בין כל יצרני הקוסמטיקה הטבעית (באמת), ולדחוק את אלו שהם "כאילו" טבעיים או בכלל לא. אז אם יש לך תיק עוסק מורשה במע"מ, את מוזמנת להכניס את המוצרים שלך לאתר שלי. אני מתכוונת ליצור שת"פ של כמה יצרנים, כשכל אחד מקבל את הרווחים על המוצרים שלו, שנמכרים באתר, וכולם ביחד משלמים על תחזוקת האתר והפרסום בגוגל. חוץ מזה, יש חומרי גלם שאני קונה בכמויות גדולות, ואני יכולה לשלוח לך במחיר עלות + משלוח. כך אני אוכל לקנות כמויות עוד יותר גדולות, במחיר עוד יותר זול פר ק"ג, וזה יצא משתלם לשתינו.
מעניין אותך? ניבה.

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי פ_רח* » 04 אוגוסט 2006, 20:23

אני רוצה למכור מוצרים כגון: קרם לפנים, קרם ידיים, קרם רגליים, שפתון....
אפשר לשאול על המחירים ועל מיקומך בארץ? (אפשר לענות גם "במייל" infinity light@walla.com )

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי עודד_המחפש* » 17 מאי 2006, 01:12

טוב, ההודעה הקודמת שלי כבר נראית מוזרה (כי אמא לשתיים שהיה כתוב שם הוחלף בניק החדש שלך: אמא לשתיים ועוד אחד).
בכל מקום שכתבת בעבר, כתוב עכשיו את הניק החדש שלך.
תתחדשי |*|

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי עודד_המחפש* » 09 מאי 2006, 00:28

האם צריך לשנות את שם הדף?
לא "צריך". אם מרגיש לך בסדר להיות אמא לשתיים ועוד אחד כשאת בעצם אמא לשלושה (מבלבל מאוד, כי יש כבר ניק כזה) אז סבבה...

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי עודד_המחפש* » 03 מאי 2006, 22:18

שלום אמא (מצחיק שאת אמא לשתיים ועוד אחד אבל יש לך בן קטן...)

אני לא יודע מה זה סבוריאה (אותו דבר בשם אחר?) אבל עשינו טיפולים ב-שיטת IPEC בהתחלה אצל עדי שאנן (שהביא את השיטה לארץ) ובהמשך לפרק זמן די ארוך אצל אילנה לשם. למעשה עד היום אנחנו מדי פעם נפגשים ו/או מדברים איתה. (אישה יקרה ומקסימה, דרך אגב).

הטיפול רק התחיל מהאסתמה של העור, אבל כיסה אחר-כך הרבה נושאים אחרים.

אנחנו מרגישים שהוא עזר, אבל באמת קשה להגיד בוודאות. אסתמה של העור כבר אין, אבל היתה תופעה אחרת שקשרנו לזה (אולי לא בצדק) שנשארה - היה לבן שלנו גירוד מציק מאוד מאחורי האוזן, והוא ממש היה פוצע את עצמו. עד היום האיזור הזה רגיש.

לסיכום, אני לא יודע מה להגיד לך. אשתי מאוד מאמינה בשיטה הזו ובטוחה שהיא עזרה מאוד. אני לא הייתי נוכח בטיפולים ולכן אולי קצת פחות יכול להעיד. מבחינת תוצאות - היו תוצאות בהרבה נושאים, אבל כמו תמיד, קשה להיות בטוחים שאכן הטיפול הוא באמת מה שעזר.

מקווה שלא בילבלתי אותך יותר...

אם את רוצה, את מוזמנת לשלוח לי דואל (יש בדף הבית שלי) ואשלח לך טלפון שתוכלי לדבר איתנו.

בהצלחה.

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי א_ל_א_ן* » 19 מרץ 2006, 22:42

נכון. גם אצלי זה ככה.

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 19 מרץ 2006, 15:09

אכן כן...תודה (אגב, מזל שיצא לפי הסדר הזה, לא הייתי עומדת בברית מילה בילד ראשון, זה בלתי נסבל!!! )

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי א_ל_א_ן* » 19 מרץ 2006, 14:04

איזה יופי שאת אמא לשלושה.
מזל טוב.
שתי בנות ובן?

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 19 מרץ 2006, 13:17

הרבה זמן לא ביקרתי פה.... אני כבר אמא לשלושה.....

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 03 דצמבר 2005, 20:52

תיקון שגיאת מחשב מלמעלה- להיות הרה למול התלמידים ולא חו"ח "למות תלמידים" - פשוט הבנות לא נותנות לי להתרכז ואני מקלידה תוך כדי שהן רבות לידי, אני מעירה להן משהו , הן מבלבלות לי במוח וכו' וכו'....

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 03 דצמבר 2005, 20:49

אגב, בעניין המורות ההרות וההוראה מול התלמידים, אז אני עכשיו במצב כזה... זה מאד נחמד... הילדים מגיבים לזה בצורה מרגשת. תלמידי י"ב מאד מפרגנים, דואגים, מדברים על כך, וזה ממש חוויה בפני עצמה להיות הרה למות תלמידים...

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 03 דצמבר 2005, 20:47

סבתא לשמונה (או אה, בלי עין הרע...)
לצאת לחופשת לידה לשנה, את זה אני יודעת שאפשר, העניין הוא, שלמי שאין ממה להתקיים באותה תקופה, והמשכורת של האמא היא כמו אוויר לנשימה, אז אין לה שום טעם לצאת, הפריבילגיה הזו, ואולי יהיו מי שיתקוממו, היא לעשירים בלבד...! או למי שיש לה יוזמה ויכולת להקים משהו בביתה. אבל אם אני, מורה פשוטה, רוצה לצאת לשנה ולטפל בילדי כמו שצריך, אין לי שום אפשרות, חד-משמעית. (ולי יש אפשרות לחזור למקום העבודה ולקבל אישור וכו' וכו'), יהיו מי שאמרו, שאם רוצים זה אפשרי, אני לא יודעת איך???? ולזה התכוונתי בהצעת החוק לעידוד ההנקה (אני לא זוכרת מה כתבתי שם בדיוק), אבל שתהיה לי האפשרות ה כ ל כ ל י ת להישאר בבית, על זה אני חולמת ומפנטזת...

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי סבתא_לשמונה* » 21 נובמבר 2005, 01:47

שכחתי משהו. לא רק לא נאה לעמוד בכיתה כשהבטן בולטת אלא גם, חס וחלילה, הילדים יכולים לבוא הביתה ולשאול שאלות "מביכות" על הריון. ברור שאוי היה למורה שהיתה מספיק אמיצה לענות על שאלות הנוגעות להריון...

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי סבתא_לשמונה* » 18 נובמבר 2005, 19:47

קראתי מה שכתבת בדף הצעת חוק לעידוד ההנקה.
לידיעתך - גם בישראל יש אפשרות לצאת לחופשה ללא תשלום למשך שנה לאחר לידה. בשרות הציבורי מאשרים אפילו עד גיל שלוש מתוך הנחה שבגיל זה יש כבר גנים עירוניים. יתר על כן, יולדת שאינה רוצה לחזור לעבודה לאחר לידה זכאית לפיצויי פיטורים. יש לה זמן להודיע עד שהתינוק בן 9 חודשים אפילו אם חזרה לעבודה. יש מעסיקים שמאשרים מתן הודעה עד שהתינוק בן 11 חודשים. מענק לידה, למיטב ידיעתי, קיים רק בישראל. שמירת הריון - תשלום שכר מהביטוח הלאומי. יש ארצות שמאפשרות חופשת לידה בשכר גם לתקופות ארוכות מ - 12 שבועות, אבל יש ארצות מתקדמות שמאפשרות חופשה ליולדת אבל ללא שכר.
יש הרבה מה לשפר אצלנו אבל אנחנו בנושא הזה במקום גבוה ובהרבה נושאים הקדמנו ארצות מערביות אחרות.
בארה"ב עוד בשנות ה - 70 ואולי גם יותר מאוחר, מורות וגננות נדרשו לצאת לחופשה ללא שכר בחודש החמישי להריון (אז עוד ספרו לפי חודשים ולא לפי שבועות) מפני שלא נאה לעמוד בכיתה כשהבטן בולטת....

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי א_ל_א_ן* » 22 אוקטובר 2005, 10:16

יש לי שתי בנות, האחת נולדה ב-1999(כעת בת 5) והשנייה ב-2002(כעת בת 2).
הילדים שלי גם נולדו באותן שנים:
1999 נולדה בתי וב2002 נולד בני. יש לי גם בת גדולה שנולדה ב93
חבל שאת לא חיפאית, היינו יכולות להפגיש ביניהם

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אדם_א* » 21 אוקטובר 2005, 23:12

הי נדמה לי שהצלחתי להעלות את הקלסתרונים שלך....:-)
מקווה שאכן זו את (?)

תמונה

תמונה

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי פנינה* » 19 יולי 2005, 10:58

טליה המתוקה, מרגש לקרוא את שכתבת. אוהבת פנינה

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי פלוני_אלמונית* » 02 יולי 2005, 08:32

מה לגביקורסים קצרים בנושא של קוסמטיקה טבעית באזור ת"א, את בעניין?

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי גלינה_המכשפה_הצפונית* » 07 יוני 2005, 09:44

מפגשים החל מ-10:00 (עד בערך 14:00) בפארק צה"ל (רח' צה"ל 75). אני אהיה בפלאפון 050-6301051

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 21 ינואר 2005, 21:36

כך משנים שם דף:
ב URL, אחרי סימן השאלה, המקום שם הדף, כותבים:
rename=שם דף ישן??&to=שם דף חדש??

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 21 ינואר 2005, 20:58

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 21 ינואר 2005, 18:46

הי טל, תודה.. זה היה די ממזמן. אני גם השתמשתי בשמנים (במיוחד באמבטיות). לגדולה יש שתי צלקות בפנים - בפצע הראשון שיצא (שהפך לענק) ובעוד פצע. על שניהם מרחתי את הארג'יל ועד היום איני יודעת אם זה מה שגרם לצלקת או שבכל מקרה היא היתה מופיעה. בבת הקטנה נשארו פחות סימנים אף על פי שקיבלה עוד יותר קשה מהגדולה, ולה השתמשתי פחות בארג'יל והרבה יותר שמנים.

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 21 ינואר 2005, 18:42

הי אילה,
חמאת שיאה אני רוכשת ב"שלוס" (למטפלים). נדמה לי שיש גם בחנות טבע (בית מרקחת טבע) בעיר.
אם את מעוניינת אני יכולה במשלוח הבא להזמין עבורך

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי טל_טיבי* » 20 ינואר 2005, 10:28

אמא יקרה,

במהלך עריכת הדף ארומתרפיה ושמנים ראיתי ששאלת שאלה על ייבוש פצעי אבעבועות רוח באמצעות חימר ארג'יל, שלא נענתה. העברתי את השאלה לדף אבעבועות רוח ואני מקווה שתקבלי שם תשובה.
אני אינני מכירה את "ארג'יל" ואינני יכולה לענות. אישית אני לא רואה למה לא לייבש. אני באבעבועות-רוח מטפלת בשמנים ארומתיים מהולים באלכוהול - שגם הוא מייבש, עם תוצאות מאד טובות, וללא צלקות או סימנים.

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי דנה_יחזקאלי* » 07 דצמבר 2004, 00:31

מאמא מאוהבת שלום שוב
איכשהו בין כל העיסוקים שעל סדר היום, נשכחה ממני האפשרות הזאת וההודעה שלך. סליחה על שלא הגבתי עליה.
בכל מקרה, אני זקוקה מאד לטיפול גופני מפנק. האם את עדיין בעניין?

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אילה_א* » 02 דצמבר 2004, 18:05

הי
ראיתי שאת יודעת איפה משיגים חמאת שיאה , את מוכנה לגלות לי ?
ל א משנה לי אם זה בירשלים כי אז אני אתזז את אמא שלי או בתל אביב כי אז אני אתזז את עצמי :-]

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי דנה_יחזקאלי* » 16 אוגוסט 2004, 22:39

שלום אמא לשתיים!
ראיתי שאת רוצה לתת עיסויים, ושאת מירושלים, ואני גרה במוצא עלית וממש זקוקה לעיסויים. תהיה חתונה?
כתבי לי בדף שלי או טלפני לי 5341060
כל טוב

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 13 אוגוסט 2004, 15:25

תודה, אכן זה מצטרף לתשובות שענו ב מכורים לאינטרנט ואכן נרגעתי.

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אש''י_ר* » 05 אוגוסט 2004, 21:02

רק רציתי לבשר לך שYES טוענים שהצלחת שלהם "קולטת אבל לא פולטת" יען כי רק קולטת שידורים, יש להם מכתב רשמי מהמשרד לאיכות הסביבה.
אני לא יודעת אם זה 100% נכון אבל זה הרבה פחות מדאיג אותי ממזהמים אחרים שאני נתקלת בהם על בסיס יום יומי :-(

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 05 אוגוסט 2004, 18:08

לדליה,
אני מכינה תערובות המבוססות על ידע בארומתרפיה. החומרים הם טבעיים כגון חמאת שיאה, שמנים (נר הלילה, מקדמיה, וכו'), קרם בסיסי בתוספת שמנים אתריים (תמציות). אני קונה תמציות בעיקר אצל שלוס (למטפלים) הידוע באיכותו.

לכמה זמן יכול להחזיק? תלוי באיזה תמציות משתמשים, בעיקרון שנתיים-שלוש (תמציות הדריות מחזיקות פחות זמן, כשנה). קרם הידיים למשל יכול להספיק לזמן ארוך (הוא מאד שומני ודרוש ממנו קצת בכל מריחה). קרם פנים אני מניחה שהוא נגמר לפני, עוד לא הגעתי למצב שקרם מתקלקל (כמובן שבשמש או במקור חום אחר זה גורם לחמצון, וצריך לשמור במקום קריר).
השמפו מבוסס על אדמת חוואר וסלק סוכר, הדס וסרפד או קמומיל, בתוספת שמן ארומטי. בקבוק של 330מ"ל 35ש"ח קטן יותר -20ש"ח. (רק עם זה אני חופפת לילדות ולי).
קרם פנים - צנצנת של 50מ"ל - מכיל שמנים (כגון נבט חיטה),דבש ועוד-60-65ש"ח
פילינג לפנים-50מ"ל-מכיל תערובת גרגרית של מינרלים, זרעי פשתן, סבון מתוק ושמן ארומטי-55ש"ח (יש גם פילינג גוף בצנצנת של 210מ"ל - 45ש"ח). שפתון לשפתיים סדוקות- מכיל חמאת שיאה,דבש, שמן ארומטי ועוד-15ש"ח.
ג'ל לפנים על בסיס אצות ים ואלוורה (האלוורה של חב' אנה לוטן) מועשר בשמן ארומטי - מרענן לקייץ, יכול להיות במקום קרם - 45ש"ח. בקיצור, יש כל מיני דברים.. א ב ל -
אני גרה בירושלים, איפה זה משגב?
אפשר אולי לשלוח בדואר?

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי דליה_י* » 05 אוגוסט 2004, 14:54

שלום לך
אני מעוניינת לשמוע פרטים, כרגע אני מתעניינת יותר בטיפול לפנים ולשיער.
על איזה ידע את מבססת את מה שאת מכינה? מאיזה חומרים? לכמה זמן זה יכול להחזיק? מחיר משוער? איך זה יגיע אלי(משגב)?
בתודה מראש

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי יוחננ_ית* » 04 אוגוסט 2004, 12:05

רק היום ראיתי את ההודעה שלך בסף הבית שלי - הייתי מנותקת מהאינטרנט יותר משבוע (קשה, קשה). אבקש מגיא לענות

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי בטחון* » 29 יולי 2004, 20:33

אתמול הלכנו לקנות סנדלים. היתה מוכרת אדיבה וסבלנית. הדבר הראשון שאמרה אחרי שראתה את הקטנה-" איזה בטחון עצמי יש לה."... כולה בת שנתיים, אבל היא היתה עם כזאת נוכחות, שהמוכרת ממש התפלאה. זה עשה לי את היום, אין ספק....
מצד שני, היינו היום בגן חיות, והבכורה עמדה ליד מתקן של האכלת החיות, עברו שם כמה נשים/בחורות ואמרו לה בגסות (אני לא שמעתי) "זוזי מפה ילדה". הגדולה מאד עדינה ורגישה, וסיפרה לי זאת. ואני חשבתי לעצמי, כמה אמהות כל כך סבלניות כלפי ילדיהן שלהן, אולי אפילו לא שוכחות לומר בבקשה תודה, אבל ילד של מישהו אחר, זה כבר סיפור אחר.. ואולי לא, ואולי מי שלא מבקש זאת מילדים אחרים, גם לא מבקש מילדיו שלו וזו התנהגותו. גועליות. זה דבר שבאמת מוריד בטחון עצמי, במיוחד למי שמנסה להיות עצמאי ונתקל במבוגרים אטומים וחסרי רגישות.

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 24 יולי 2004, 15:20

ענבל, כן, זה הדף. תודה.

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי לוטם_מרווני* » 24 יולי 2004, 14:54

חינוך ביתי מגיל 0
זה הדף,אני מניחה.
אני לא מתפרנסת בכלל, אני חוסכת את הוצאות מטפלת/מעון ועושה זאת בעצמי:-) (וגן מנקה, וגם מסיעה)
למדתי פוטו' כאוטודידקט ואינני מרוויחה על זה, אבל עושה כל מיני עבודות לאנשים, מהלב ובכייף, בלי כסף, בינתיים.
ורק בשבילך- תמונה קטנה ומתוקה:
http://yourfirstname.tripod.com/images/[po]cat teddy[/po].jpg

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי בשמת_א* » 24 יולי 2004, 14:46

אבל למה אף אחד לא השאיר סימן כאן בביתי הדל?
הנה אני משאירה סימן {@
חזרתי, קראתי, ולגבי המוצץ - אין לי מה להוסיף על דבריה של ענת ג (רק נדמה לי שמה שהיא ענתה עליו נמחק).

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 24 יולי 2004, 01:21

כרגע הצצתי בדף פתיחה (בד"כ אני מסתכלת במה חדש) ונדהמתי לגלות שאני מופיעה ב"דפים החמים" של השבוע (וגםהדף שפתחתי מכורים לאינטרנט) . וואו :-Dיש בזה איזשהי תחושה של סיפוק ונחת, אני כותבת ויש מי שקורא... אבל למה אף אחד לא השאיר סימן כאן בביתי הדל?

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי רועי_שרון* » 19 יולי 2004, 13:40

בכיף.

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 19 יולי 2004, 13:07

רועי, ביקרתי בדף שלך והבנתי שאת תודתי אני צריכה להפנות לכאן. אז וואו, התעוררתי בבוקר לדף הבית שלי וגיליתי את התמונות שניסיתי ללא הצלחה לשים יום קודם. המון תודה.תמונה

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי רועי_שרון* » 19 יולי 2004, 01:03

סידרתי לך את התמונות.

אם את רוצה לקשר עוד תמונות אז תשתדלי מאד להקפיד על הקישור שאת שמה, בלי שגיאות (היו חמש שגיאות הקלדה בקישורים ששמת...). הדרך הכי פשוטה היא ללחוץ עם הכפתור הימני של העכבר (או השמאלי, אם כיוונת את העבר כך שתפריט ההקשר יוצג בכפתור זה) על התמונה שאת רוצה להעתיק, ולבחור בתפריט שמופיע "Properties". מתיבת השיחה שמופיעה אפשר להעתיק את הקישור באופן מדוייק על ידי בחירה של ה-URL ולחיצה על CTRL+C, ואז להדביק אותו כאן על ידי CTRL+V.

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 17 יולי 2004, 14:10

רציתי להראות תמונה של אמא (מסודן) ולהדגים את הענין אך לא הצלחתי (צריך להעלות לשרת ואין לי מושג איך)

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי מכורים_לאינטרנט* » 16 יולי 2004, 01:16

נתחיל מהסוף - האם אני מכורה לאינטרנט?
אתמול - ה14.7.04התחברתי לאינטרנט מביתי. עד אז היה לי אינטרנט דרך העבודה. בכל זמן פנוי הייתי נכנסת לאינטרנט מכל מיני מחשבים (גיסתי, עבודה, לימודים וכו'). קנינו מחשב לילדות ומייד התעסקתי גם בחיבור לאינטרנט.
מאז החיבור אני און אנד אוף נכנסת לאינטרנט (במיוחד שזה חופשי חודשי והוא היה פתוח כל היום), אני מרגישה שאני הפסדתי הרבה דברים ומנסה להדביק את מה שהחמצתי ומוצאת את עצמי במירוף מטורף. כעת אני בחופש בבית ומהרגע שקמתי ניגשתי לאינטרנט. אמרתי לעצמי, אוקיי התלהבות של רגע, עד עכשיו לא מיציתי את האינטרנט, תמיד זה היה על זמן שאול, במקום המוני וכו'. אבל - אני חוששת להתמכרות קשה. במקום לסדר - אני גולשת, במקום להכין אוכל - אני גולשת
במקום לקרוא, לראות טלויזיה ועוד ועוד - אני כמו מגנט נצמדת למקלדת. יותר חמור - אני רוצה גם את זה וגם את זה וגם את זה, מתפזרת לכל מיני אתרים ומרגישה הצפה, מאגר אינסופי של ידע... וסיטואציה אחת שגורמת לי לרגשי אשמה (לא מספיקים רגשי האשמה בתור אמא?!) זה שבתי רצתה אותי ולא הייתי זמינה עבורה. היא התיישבה עליי וכל הזמן שאלה מה זה, ומה קורה פה ומה קורה שם ובסוף איבדתי את הסבלנות (גם ככה היא הוציאה אותי מהריכוז) ופשוט התנהגתי אליה בצורה גועלית והתפרצתי "די, מספיק" בלי פרופורציה. ממש מסכנה. כמובן שאחר כך התנצלתי והסברתי לה שהייתי מאד מרוכזת ומאד עסוקה אבל זה לא מוריד מהרגשת הנאחס.
במיוחד מטריד אותי הזמן שעלול לסחוף אותי אל תוך הלילה. גם כך אני טיפוס לילי ומעדיפה לישון מאוחר ולקום מאוחר בבוקר אבל אני משתדלת עבור הילדות ללכת לישון בשעה עשר בלילה (אחרת גם הן לא הולכות לישון, לפחות הגדולה). עד שעבדתי על עצמי ששום צפייה בתוכנית טלויזיה לא שווה את הזמן לאחר השעה עשר או אחת עשרה בלילה והגבלתי את עצמי לישון תמיד לפני שתים עשרה לפחות על מנת לתפקד כמו שצריך למחרת, פתאום אני מוצאת עצמי עסוקה כל הזמן במחשבות - קראו את מה שכתבתי? ענו לי על השאלה ההיא, התייחסו לתגובה הזו וכך הלאה והלאה (אגב, קצת התייאשתי בדף הבית האישי שלי כי חוץ מענבל ו לא הייתה שום התייחסות למה שכתבתי שם והפסקתי).
תשובות כמו - תשימי טיימר ותגבילי את הזמן נראה לי שלא יספקו אותי (הרי זה הענין של מכור, הוא עושה דברים למרות שניסה להגביל את עצמו ולא הצליח) דוגמא טובה לכך היא הכתיבה כעת, כאשר כבר כיביתי סוף כל סוף את המחשב ואז שכבתי במיטה והחלטתי לפתוח דף זה ולשמוע הצעות בנושא וניסיתי לומר לעצמי "חכי עד מחר" "בבוקר תהיי יותר מפוקסת" ועוד נימוקים משכנעים, ומה קרה? הבנות נרדמו, חיכיתי שאירדם ולא הצלחתי, קמתי ושוב הדלקתי את המחשב.
יש לי מן אלפון שבו הכנסתי כל מיני כתובות "שוות" מבחינתי ולא יכולתי להרגע עד שלא נכנסתי לכמה מהן.
אני כבר מרגישה את העיניים המרצדות וחושבת - מה עם הקרינה? כמה שעות אפשר ביום? האם ההפסקות מידי פעם לא מצטברות?
מחכה לתגובות (לא לבאס כמו בדף הבית שלי אמא _לשתיים) או למילות הרגעה שאכן זו רק ההתלהבות וברגע שאכנס לשגרה הכל יחזור להיות כמו שהוא.... |P|

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי שיר3* » 25 יוני 2004, 10:42

עוד יום עבר על בנותינו בשלום


כבר אי אפשר להתעלף
מטיפת דם
להיות חזקה בשבילן
לא להבהל, לא לפחד
לא לבכות, לוותר
רק לנחם, לחבק, להכיל
עוד ועוד
את שתי הילדות
את שני האוצרות
כשהן נופלות, נשרטות
או מתוך חלום מתעוררות
כבר אי אפשר להתעלף
מטיפת דם
רק מבפנים הבטן מתכווצת
והלב דופק טם-טם.

  1. 12.03

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי שיר2* » 25 יוני 2004, 10:40

שוכבת במיטה לצד שתי בנותיי
הן כל כך נינוחות, יפות
התינוקת עם ידיים מתוחות למעלה
הגדולה מניחה כף יד על לחייה
ובשנייה מגפפת את השמיכה.
אני אם לשתי בנות
אנחנו משפחה
אני מגלגלת על שפתיי כמו מנטרה
לפני כמה שנים זה
היה נראה כספור, כאגדה
אני לא מאמינה
אני אם לשתי בנות:
כולנו ישנות במיטה הזוגית
הנשימות קצובות
ומתוך חלום מגיח צחוק
חולקות חוויות משותפות
אני אם לשתי בנות
הן כל כך נינוחות, יפות, רגועות
רק לחבק אותן עוד ועוד


  1. 02

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי שיר1* » 25 יוני 2004, 09:48

אני עושה כאן מבחינתי מעשה נועז ומעלה על הכתב שירים בהקשר של אמהות...

"ילדים זה שמחה"

שנתיים שלימות נאלמתי
שנתיים שלימות לא כתבתי
לא כתבתי על
היריון
לא כתבתי על
לידה
לא כתבתי על
תינוקת מתוקה
לא הזכרתי במילה
את היותי
א מ א
והרי זה נפלא
ואיך מבטאים זאת בכתיבה?
כבר היה מי שענה:
"כל יצירת אמנות נובעת מפצע עמוק"
לפיכך אשוב בדכדוך הבא
לעת עתה אני שרוייה באושר ושמחה.

16/7/01

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי המשך* » 25 יוני 2004, 09:45

אני מתחילה לטפס על הקירות. אני כל כך אוהבת אותן, את שתי הבנות, אבל כשהן מתחילות לריב, כשמתחילות הצרחות, אין לי מקום אחד שאליו אני יכולה לברוח, אפילו לא לשירותים, הן רוצות את קרבתי, באות אליי ואני מרגישה שאני חייבת לתפוס מרחק אחרת אני אוציא עשן מהאזניים והאף... כשנעמה היתה קטנה, עד גיל שלוש בערך, היא לא שמעה אותי בטונים גבוהים, הייתי מאד סבלנית. אפילו את גיל "המרד" עברנו בשלום. אבל ככל שהיא גדלה, יש פעמים שהיא מוציאה אותי מדעתי, איזה עקשנות או איזשהי גחמה שיכולה לשגע... הגבולות שלי הם כל כך רחוקים, באמת שאני נותנת להן הרבה מרחב, למרות שאני חולת סדר למשל, הן עושות מה שבראש שלהן, כמעט, ואני אחריהן אח"כ מסדרת, מארגנת, מנקה. אבא שלהן אומר שהן "מטפסות עליי". אני לא יודעת. כשהן רואות שאני רצינית במשהו מסויים אז זה נעשה. פשוט אני מרגישה שמיותר לריב על דברים מסויימים, ואני חושבת שהן יכולות לעשות מה שבא להן עד גבול מסויים. אבא שלהן אומר שאין לי גבולות. אני חושבת שהם פשוט יותר רחבים. אם לא היו גבולות בכלל אז היתה לנו אנרכיה בבית. זה לא כך. אבל אני באמת מרגישה, שככל שאני רכה, מפייסת, ועוד, הן מרשות לעצמן יותר ויותר ואילו ילד אחר פשוט שומע הוראה מסויימת וזהו, בזה זה נגמר, בלי ויכוחים אינסופיים, בלי בכיות. אבל זה לא יעזור, אני זאת אני, לא משנה לי אם ילכו לישון בתשע או בעשר, ואם הן נרדמו מאוחר בצהריים, אני לא מסוגלת להעיר אותן למרות שיודעת שאחר כך הן ישארו עד אחת עשרה ושתיים -עשרה בלילה. אז מה, גם אני נהנתי משנת צהריים מאוחרת ואפשר להתחיל סבב נוסף של ארוחות, טלויזיה וכו'. למה לא? כמה שאני מנסה להתארגן לשינה מוקדמת, תמיד יוצא שלפני תשע ולעתים שמונה וחצי, הן עדיין בשיא המרץ. אני "זורמת" עם זה. אני לא שולחת לחדר...
כרגע הדבר שקשה לי הוא השינה של הקטנה. היא חייבת אותי לידה, ואם היא מתעוררת (בדיוק כשאני בשיא המתח באיזה סרט או משהו מעניין אחר) אז היא מזעיקה אותי לידה. אני יכולה להתזז כך חמש שש פעמים בערב עד שאני נשכבת לידה ובסוף גם נרדמת (ובבוקר מתעצבנת שלא צחצחתי שיניים...)
אז הנה, אני מרגישה שהוצאתי קצת קיטור, אני ממשיכה עכשיו את המרדף האינסופי של איסוף חפצים, סידור, שוב סידור הבלאגן, עד הופעת העשן מחדש.. .:-)

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי המשך* » 20 יוני 2004, 09:13

כל מה שנכתב מתייחס לשנתיים הראשונות. הנה, עוד מעט מתחיל החופש הגדול וכמה שאני אוהבת להיות בבית ועם הילדות. להיות איתן כל הזמן, לנקות, לבשל, לסדר, ל.. ועוד ל.. ועוד ל... אני חושבת שיהיה מאד קשה לא לטפס על הקירות במשך שנה שלימה. אני חושבת, למרות שאני מאד אוהבת להיות בבית, שלצאת החוצה לעבודה בשעות סבירות (כמובן האידיאלי מ-9עד 12או 13.... פינטוזים...) מוסיף לבריאות הנפשית. הצורך להתאוורר, להיות עם אנשים מבוגרים, לעשות דברים אחרים הוא מאד מאד חשוב.@}

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 18 יוני 2004, 09:48

השעות הכי יפות שלי לכתיבה הן בשעות הלילה ואני מתעצלת לקום למחשב ובבוקר אני שוכחת מה רציתי לכתוב.. חבל
נזכרתי...
עבודה בבית או בחוץ?
בהולדת בתי הראשונה שיוועתי לעוד זמן מה להיות איתה ולא לחזור לעבודה אך מכורח הנסיבות חזרתי לאחר שנים -עשר שבועות בדיוק. עוד לא ידעתי כמה זה נוראי וחשבתי שאסתדר. זה היה בלתי נסבל. הגעתי למצבים נפשיים מאד קשים, לאחר שבבית הייתי במצב רוח כל כך מרומם (שבועיים מיום הלידה לא ישנתי בלילות, מרוגשת, מסתובבת, יוצרת, לא יכולתי לשבת דקה.כנראה האדרנלין או משהו אחר הופרש בכמויות גדולות בגוף...) כל יום חזרתי סחוטה מהעבודה וישר ציצי, לא הספקתי לאכול, להוריד בגדים, נעליים, וכבר זעקות השבר של התינוקת שהרגישה שחזרתי... (אגב, היה מצידה מרד כשהיא סירבה לאכול עד שאני מגיעה ולמזלה ומזלי זה היה בשעות הצהריים). השנה הראשונה היתה זוועתית. בשנה השנייה הצלחתי להתארגן יותר טוב, לדעת לנצל את הזמן בצורה טובה יותר. אבל שוב, הפרידה בבוקר, הבכי, (למרות שהיא נשארה עם הסבתא) ממש הייתי קורעת אותה מזרועותיי, היא רוצה עוד טיפה לינוק ואני צריכה להגיע בזמן, על הדקה, לעבודה.
עם הבת השנייה כבר ידעתי למה לצפות... משכתי עוד שבועיים (זה מה שהצלחתי, מחוסר ברירה) והופ חזרה לסיוט.
עבודה, חזרה הביתה, בית מבולגן, מתחילים לסדר את הבית, ציצי ועוד ציצי ועוד ציצי,על הידיים (טוב-במנשא, אבל מתחיל להיות חם וכואב בכתף, בכל זאת יום שלם ככה..). בבקרים אני מנסה להקדים את היניקה, לצאת בשקט בשקט על קצות האצבעות, שמא תתעורר הינוקא. סבל - זאת מילה קשה אך זה היה המצב. סבלתי.
מצד שני, לחשוב שאני אצליח לעבוד בבית (סתם פינטוז,אבל נגיד שכן הייתי יכולה למצוא משהו לעשות בבית) נראה לי גם בלתי אפשרי. איך אפשר לשבת ליד המחשב או לדבר אפילו בטלפון כשכרוך עליך ילד או מסתובב לך בין הרגליים ומגרגר?
אפילו אם זה הילד הכי עצמאי שבעולם, שיודע להעסיק את עצמו לידך, זה עדיין רק לזמן מוגבל, ואז צריך לקום באמצע הדבר הכי חשוב, כי פתאום הוא איבד עניין ואת נדרשת דחוף...
מה שאני מנסה לומר הוא, שאנחנו אמהות בזמן בלתי אפשרי, שמעתי מישהי שאמרה שהפמניזים הכניס גול עצמי.
עד שלא נגיע לאיזשהו איזון, חלוקה שוויונית בבית (זה בכלל אפשרי?) נמשיך לסבול בלעבוד בבית, לעבוד מחוץ לבית.
השאלה אם עבודה בבית או בחוץ לכן אינה בכלל שאלה. מה, להיות אמא זה לא מספיק עבודה???
אני חייבת לסיים, אולי אמשיך בזה ואולי לא...

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 16 יוני 2004, 11:11

עוד משהו שנזכרתי,
מדי פעם ללכת לישון לחצי שעה כשהם מגיעים ולומר שאת הרוגה ואיך הגיעו בדיוק בזמן...מי אמר שאת חייבת להישאר איתם בסלון, הרי הם לא אורחים ובד"כ (לפחות בחודשים הראשונים ללידת התינוק) הם באים לבקר אותו ולא אותך...

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 16 יוני 2004, 11:07

"מעייפים אותי" מאד מוכר לי, וגרוע מכך, אם עוזרים לך אז גם אפשר להעיר לך, לנג'ס לך וכו' אבל זו עסקת חבילה ובאמת היתרונות עולים על החסרונות. אחד הפתרונות הוא להנהן ב"כן" ואח"כ לעשות מה שאת רוצה אבל להיות נימוסית ולתת את הנחת. לשמוע, ואחר כך לעשות מה שבא לך...
פתרון נוסף, אפשר שיהיו שם לעזרה כשאת צריכה ללכת ל"סידורים". את רגועה - כי הילדה נמצאת בידיים טובות, כי לילדה טוב איתם (ובאמת פינוקים של סבא וסבתא זה משהו שונה מפינוקים של אמא) ואת קצת מנקה את הראש ונותנת זמן לעצמך.
אצלי הסבתות טיפלו בשתי הבנות כשנתיים בביתי (הקטנה תלך למשפחתון בספטמבר) ובאמת זה מאד קשה נפשית שאין לך את הפרטיות, שאת מרגישה שמתערבים לך בעניינים ועוד ועוד אבל בחישוב נוסף, זה משתלם (תרתי משמע).
האמת, לגבי הילד הבא במידה ו... אני מתלבטת... כבר לא יודעת אם יהיה לי (או להן) את הכח ואם לא אוכל להשאר בבית לטפל בעצמי אז אני לא בטוחה שאני "אעשה" עוד אחד. (יכול להיות שמפרספקטיבה זה יראה שוב אחרת).
מקוה שעזרתי..|L|

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי לוטם_מרווני* » 16 יוני 2004, 08:59

מרגע שנולדה נעמה רציתי הכל לבד, לא רציתי לשמוע שום עצת סבתא ולא רציתי לקבל עזרה. זה התחיל עוד בבית החולים, שהחלטנו לא לספר בכלל שאנחנו מגיעים ולספר רק לאחר שהתינוקת תוולד.

הגעתי הביתה ולא רציתי שום עזרה. רציתי להתמודד לבד עם תינוקת חדשה
כמוני כמוך. אני מתחילה להצטער אבל רק קצת, כי כבר שנה שאני מתמודדת עם תינוקת לבד. לא רוצה עזרה מהוריי, לא מחמותי.
מרגישה אצילית בכך שאני מבקשת שיבואו לעזור לי כשלמעשה הם רק מעייפים אותי. עושה את זה בשביל הילדה ולא בשבילי. קשה לי להשתחרר מזה. יש לך עצות?

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 13 יוני 2004, 11:23

טוב, החלטתי לשתף אתכם בתובנה שהגעתי אליה השבוע, בלילה של הרהורים.
"גיל המרד" שלי החל בגיל 32, כשהפכתי לאם טרייה. רק עכשיו הבנתי, כי בעצם איך שהתנהגתי עם
בתי הבכורה מאד דומה ל"גיל המרד" של הבנות שלי לקראת גיל שנתיים. "לבד", "אני" אלו מילים והתנהגויות שהייתי צריכה להתמודד עם הבנות. ופתאום הבנתי, שזה פרץ ממני בלידה (אולי כי לא ממש התמרדתי בגיל הבגרות? הדבר היחידי ה"נוראי" שעשיתי היה בכתה ט' לספר להורים שלי שאנחנו יוצאים לטיול שנתי כשבעצם תכננתי עם חברה לרדת לאילת ואז אבא שלי עם טוב הלב הגדול שלו הלך לסופר וקנה לי המון דברים לקראת הטיול, ופתאום ראיתי איך אני מסתבכת והחלו נקיפות מצפון איומות, רציתי לבכות רציתי לבטל הכל, איך זה הסתיים אני לא זוכרת , אם בסוף נסעתי או לא)
מרגע שנולדה נעמה רציתי הכל לבד, לא רציתי לשמוע שום עצת סבתא ולא רציתי לקבל עזרה. זה התחיל עוד בבית החולים, שהחלטנו לא לספר בכלל שאנחנו מגיעים ולספר רק לאחר שהתינוקת תוולד. זה המשיך בהחלטה לספר להם כמה שעות אחר כך כדי שנוכל "להתייחד" עם הבת לפני שמגיעים. וכך זה המשיך. הגעתי הביתה ולא רציתי שום עזרה. רציתי להתמודד לבד עם תינוקת חדשה. שלושה חודשים של חופשת לידה עברו עלי ללא עזרה! אני ניקיתי את הבית, אני שטפתי כלים ועוד ועוד (שבועיים בכלל לא ישנתי מרוב התרגשות והייתי עובדת גם בלילות כאחוזת אמוק). חזרתי לעבודה והיה סיוט. היה לי עול כזה על הראש, שלא ידעתי מאיפה להתחיל, מזל שחמותי התעקשה שאביא עזרה בנקיון פעם בשבועיים.
רק עם הזמן שעבר ובמיוחד עם הולדת הבת השנייה הבנתי את טיפשותי הרבה. למדתי לקבל עזרה, גם במשפחה לא הפסיקו לומר - איך לא עזרנו. רק באנו לבקר ושמענו בקולך. מאז אין פעם שחמותי לא מגיעה אלי ושוטפת כלים (ואני מדברת על תקופה של 5שנים ועד היום). ההקלה כשלקחו את הבת הגדולה לבילויים בכל מיני מקומות כדי שאנוח עם הקטנה (בתחילה עוד חשבתי - מה בלעדיי, איך אפשר?) התחלתי להוריד טורים וקיבלתי את העזרה...|אפרוח|
עכשיו אני מבינה, אי אפשר להיות סופרוומן, אי אפשר להיות טוטאלית, הלאה רגשות האשם...סבתא וסבא, דודה חביבה - גם להם יש מה להציע.

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי יונת_שרון* » 06 יוני 2004, 15:00

שלום אמא לשתיים וברוכה הבאה! {@

אמא לשתיים ועוד אחד

על ידי אמא_לשתיים_ועוד_אחד* » 28 מאי 2004, 13:48

דף בית אישי

כותבת שירים, שרה במקלחת לפעמים,
מלטפת כלבים וחתולים
(אך בבית יש רק דגים),
רוקחת מרקחות לגוף ולפנים
נוף וטבע אותי מרטיטים,
גם אנשים ממקומות רחוקים,
מוסיקה מכל הגוונים,
מנעימה לי את עור התוף
וגורמת לי לפזז ולרקוד
(יכולתי להמשיך כך עוד ועוד)
וזהו, זה הסוף.

ומעל לכל, אני אמא לשתי בנות.|אפרוח||אפרוח|
עדכון: כעת אמא לשלושה - בן חדש במשפחה
@}איך הגעתי לאתר? בחודש מאי 04 חלו שתי בנותיי באבעבועות ובשיטוטי באינטרנט בנושא זה הגעתי לאתר זה. מאז התמגנטי לאתר זה שאותו אני הכי אוהבת מכל האתרים!

@} קצת עליי: יש לי שתי בנות, האחת נולדה ב-1999(כעת בת 5) והשנייה ב-2002(כעת בת 2). עוד לפני שנולדה בתי הבכורה היה לי ברור שאני מניקה אותה, שאני אשתדל ללדת באופן טבעי ועוד כל מיני דברים שהחלו להתגבש לאחר לידתה (ואכן שתי לידותיי היו טבעיות, ללא תפרים ובשנייה גם ללא אפידורל, והכל מקריאת ספרים...). הרבה תרם לכך הטיול למזרח (במיוחד הודו) כשהייתי בת 25ולא הפסקתי להתפעל מהנשים שהניקו או נשאו תינוקות על גבן וכו' (מצאתי עצמי מצלמת במיוחד אותן ויש לי תמונות נהדרות מאותה תקופה, כמו כן פגשתי שם זוג שהפכו להיות לנפש תאומה שלי. כיום החברה היא יועצת הנקה מוסמכת, אז היא היתה אחות וייעצה לי רבות).
במנשא בארץ נתקלתי דרך אחד עיתוני ההורות (אולי הורות ומשפחה) וישר השתמשתי בו. בזמנו הייתי נראית כיוצאת דופן, לא כמו היום, אין אחד שלא הפנה מבטו אחורה). בהמשך, באופן מקרי (או שלא) באחת מחנויות הספרים נתקלתי בספר "עקרון הרצף" מה שנתן לי לגיטימציה לכל כך הרבה תחושות אינטואיטביות (התרחצתי עם התינוקת, ישנתי איתה במיטה, לקחתי אותה המון על הידיים ועוד ועוד) מה שהיה לא מקובל בסביבה שלי (היה עליי לחץ לקנות עגלה למשל וזה נראה פשוט לא הגיוני תינוקת ללא עגלה, לבסוף נכנעתי וקניתי עגלה - בשביל הסבתות...)

@} שתי בנותיי נשארו עד גיל שנתיים עם הסבתות בביתי, כאשר אני הייתי איתן בכל חופש ובחופש הגדול, מקריאה ראשונית בדפים נראה שזהו מעין "חינוך ביתי" (אני מסמנת עוד v...) אולי הייתי מוסיפה עוד שנה אם הייתי נתקלת באתר זה קודם לכן.

@} אני מאד מצרה על כך שלפני 5שנים לא פעל אתר זה, כאשר שיוועתי לתמיכה, ייעוץ, הכוונה, ובכלל בכל הנושאים שבהם עוסק אתר זה. התמודדתי לבד עם הרבה קשיים (במיוחד הקושי לחזור לעבודה מייד לאחר שנים-עשר שבועות).

@} דבר נהדר שלמדתי:ארומתרפיה-בה אני נעזרת בבית לעצמי (קוסמטיקה טבעית) ועבור בנותיי-עיסויים לכייף או במחלות.

@} דברים שאני אוהבת במיוחד: לאכול|גזר| לישון |ZZZ| ללכת לים|H| |תמר| לגדל בייבי|תינוק| ולאהוב }{ |L| |#|

@}קישור לאתר הקטנצ'יק שלי- אמא'לה- אתר על אימהוּת ותינוקות:
http://planet.nana.co.il/imale

כעת נמצאת המון בבלוג שפתחתי "מרמלדה" בתפוז- בלוג על אמהות, מכורים לאינטרנט, ביקורת ספרים, שירים שלי וסתם הגיגים
אשמח אם תבקרו אותי גם שם... והקישור:
http://www.tapuz.co.il/blog/viewentry.a ... Id=1498581

או הכתובת: http://www.blog.tapuz.co.il/marmelad

There is no place like home@}

@}

עדכון:נולד לי גם בן מ-2006



@}
דפים שפתחתי: מכורים לאינטרנט
הורות טבעית נתפסת כחוסר אחריות

חזרה למעלה