על ידי טל_טיבי* » 26 דצמבר 2004, 10:45
כמובן שיש לי עיסוקים נוסף על היותי אם, אבל הליווי של אנשים צעירים (ילדי) בתחילת דרכם העצמאית הוא חלק משמעותי מרגש ומספק בהווה חיי.
אחד הדברים שגורמים לי עונג רב הוא להסתכל על ילדי, שכבר בגרו, ולראות את האנשים הצעירים ש"בקעו" מתוך התינוקות המקסימים שלי. לדעת שהם אינם זקוקים לי במובנים מסויימים יותר. לדעת שהצורך שלנו זה בזה והקשר שלנו הוא עכשיו שונה, ואחר, ועדיין חזק ומשמעותי, כבעבר - להם ולי.
היתה תקופה שיחד עם האושר הגדול שאני חשה שאני מתבוננת בהם, עלו גם תחושות של אובדן. כן - היה שם סוג של אובדן - אובדן של התינוקות, של הילדים הקטנים, ולפעמים יש געגוע לסוג הזה של הקשר. לפעמים עולה בי כמיהה עזה לתינוק חדש.
ויחד עם זה לראות אותם עוברים בחייהם, מחליטים החלטות, משנים אותן, מתגברים על קשיים, חוגגים שמחות, וחולקים את חייהם עם אחרים - יש בזה אושר גדול.
גם אני חוצה עוד רגע את אותו קו
האמצע בין 40 לחמישים , ונראה לי שזוהי תקופה של השתנות בכל מקרה. ז"א אני לא יכולה להפריד את זה מבגרותם של הילדים, אבל אני לא בטוחה שמשהו כזה לא היה עובר עלי בכל מקרה.
זו נראית לי מין נקודה בחיים של התבוננות. התבוננות בחיים שלי, בהחלטות שלי, בכיוונים שלי. מה היה מתאים, מה אני רוצה לשנות. אני נמצאת במין השתבללות - נכנסת יותר ויותר בתוך עצמי, כדי להאיר מקומות שטרם הארתי.
ויחד עם הגעגוע לתקופות אחרות, יש בי תחושה גדולה של חופש.
[u]כמובן שיש לי עיסוקים נוסף על היותי אם, אבל הליווי של אנשים צעירים (ילדי) בתחילת דרכם העצמאית הוא חלק משמעותי מרגש ומספק בהווה חיי.[/u]
|Y|
אחד הדברים שגורמים לי עונג רב הוא להסתכל על ילדי, שכבר בגרו, ולראות את האנשים הצעירים ש"בקעו" מתוך התינוקות המקסימים שלי. לדעת שהם אינם זקוקים לי במובנים מסויימים יותר. לדעת שהצורך שלנו זה בזה והקשר שלנו הוא עכשיו שונה, ואחר, ועדיין חזק ומשמעותי, כבעבר - להם ולי.
היתה תקופה שיחד עם האושר הגדול שאני חשה שאני מתבוננת בהם, עלו גם תחושות של אובדן. כן - היה שם סוג של אובדן - אובדן של התינוקות, של הילדים הקטנים, ולפעמים יש געגוע לסוג הזה של הקשר. לפעמים עולה בי כמיהה עזה לתינוק חדש.
ויחד עם זה לראות אותם עוברים בחייהם, מחליטים החלטות, משנים אותן, מתגברים על קשיים, חוגגים שמחות, וחולקים את חייהם עם אחרים - יש בזה אושר גדול.
גם אני חוצה עוד רגע את אותו קו [u]האמצע בין 40 לחמישים[/u] , ונראה לי שזוהי תקופה של השתנות בכל מקרה. ז"א אני לא יכולה להפריד את זה מבגרותם של הילדים, אבל אני לא בטוחה שמשהו כזה לא היה עובר עלי בכל מקרה.
זו נראית לי מין נקודה בחיים של התבוננות. התבוננות בחיים שלי, בהחלטות שלי, בכיוונים שלי. מה היה מתאים, מה אני רוצה לשנות. אני נמצאת במין השתבללות - נכנסת יותר ויותר בתוך עצמי, כדי להאיר מקומות שטרם הארתי.
ויחד עם הגעגוע לתקופות אחרות, יש בי תחושה גדולה של חופש.