[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

טוב אז מה אני כן צריכה לאכול?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אני מאד אוהבת טחינה- וסוג דם B- ואומרים שזה לא טוב. אז להימנע?

אני לא סגורה על זה שזה טוב או רע אבל אתן דוגמאות..
אני סוג דם b ומשתדלת לאכול בריא.
הכנתי משהו מכוסמת ירוקה מונבטת וזה עשה לי ממש רע שלאחרים זה מדהים ולעומת זאת כל דבר עם שיבולת שועל טוב לי מאוד
קמח מלא מנפח אותי ולבן לא עושה לי כלום
ועוד ועוד....
לפני שנה בערך הפסקתי לאכול עוף וזה הקל עליי מאוד
ויש דברים שלא נכונים לי כמו אבוקדו למשל שדווקא סבבה לי.
אני אומרת תנסו,תרגישו, תתחברו לתחושות שהגוף משדר.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אנשים יקרים, אני אוכלת לפי סוג דם, איש אחד שקוראים לו ד,ר גדניה, מנתניה הנחה אותי בעניין ונתן לי גם תוספי תזונה, אומנם לא זולים אבל יצאתי ממצב של חולשות ובעיות נשימה כרוניות. בדרך עברתי טבעונות ורפואה סינית שמאוד החלישה אותי כי אני או. ולא מתאים לי להיות תטבעונית. שבוע של אכילת בשר ואני פנטרה. אבל מה שהכי עוזר לי לבחור זה שאני כבר עשר שנים בתוכינת 12 הצעדים הנפלאה במסגרת האו.איי שזה אומר אכלני ייתר אנונימיים, אלה קבוצות מלאות תבונה, ידע ואהבה שגם לא עולות כסף, (יש רק תרומה סימלית מומלצת להוצאות התה והקפה) ובזכות התוכנית הזאת באמת חיי השתנו - ירדתי במשקל אבל הרבה מעבר לזה למדתי איך לחיות באהבה ובתבונה עם הכייתיות שלי ועם הדחף לאכילת יתר ולעוד המון המון יתר שהם. ממליצה בחום לכל אדם שמרגיש חסר אונים מול הדחפים להגזים בכל דבר ובעיקר באוכל להגיע לתוכנית המופלאה הזאת. רישמו בגוגלo.a או תוכנית 12 הצעדים ותוכלו להגיע לאחת הקבוצות. השיטה עובדת עבור אלקוהוליסטיים (שהמציאו אותה) , נרקומנים , מכורים לסקס, חייבים כפייתיים - אנשים שתמיד בחובות ואין להם כסף, תלויי יתר - אנשים שסובלים במערוכת היחסים הקרובות שלהם, ועוד... כאבים שמוכרים לכולנו, באהבה ט. אכלנית כפייתית בהחלמה

מיצי, בתור חומר קריאה מומלץ, מוצע המחקר של ד"ר ווסטון פרייס. ראי קישורים בדפים [po]הקשר בין תזונה לניוון הפנים והגוף[/po] וגם [po]תזונה ללידת תינוק בריא[/po].

[u]בעובדות שיש להן ביסוס מדעי?[/u]
לאיזה דברים בדיוק את מחפשת ביסוס?
הדברים ממש ידועים.
חפשי חומר באגרונומיה על ההיסטוריה של הכלאות זני החיטה. את יכולה בוודאי גם לראיין מישהו ממכון וולקני או כל פקולטה לחקלאות בארץ וישמחו לספר לך המון.
מהו כוסמין, מהם דגנים, הכל ידע בוטאני וחקלאי בסיסי ביותר.
לדעתי גם אפשר למצוא בכל אנציקלופדיה מידע על הטכנולוגיה של ייצור הקמח הלבן (תולדותיה וכו').
מה עוד?
אולי אם תשאלי שאלה ממוקדת, זה יעזור. {@

תמי, ניצן, בשמת, כל מה שכתבתן - האם מדובר בהשערות, או בעובדות שיש להן ביסוס מדעי? בהנחה שיש בסיס מדעי (ומהכרותי עמכן - יש :-)), היכן אני יכולה לקרוא על זה עוד?

אני רגישה לביצים. אצלי הציון שלהן הוא 0.0 :-)
<המשיכי לפרט, זה דווקא מעניין. אני סתם נתתי על רגל אחת את מה שאני חצי זוכרת... מה שיותר מעניין זה הקינואה, תכלס. כמה היא?>

לכוסמת המוזכרת כאחד מחמשת מיני דגן (בתורה? אולי רק במשנה?) קוראים בימינו כוסמין.
מה שמוכרים בימינו בימינו בחנויות תחת השם כוסמת אלו מעין גרגרים בצורת פירמידות שהם זרעונים של איזה פרי ולא דגן.

[u]מה זה "מלא"? זה מזון שיש בו את כל חומצות האמינו החיוניות לגוף.[/u]

נו, בערך. בכל הדברים שאנו אוכלים יש את כל חומצות האמינו החיוניות. איכות החלבון נקבעת על פי היחסים בין חומצות האמינו השונות. ככל שזה יותר קרוב לתמהיל האופטימלי מבחינתנו כך החלבון נחשב איכותי יותר - כלומר יותר ממנו יכול להקלט בגוף ולהפוך לחלבון אצלנו. ככל שאיכותו נמוכה, יהיו חומצות אמינו "מבוזבזות" שיפורקו על ידי הגוף לאנרגיה.

זו התיאוריה. לדעתי, זה ממבו ג'מבו. כלומר, זה נכון, אבל חוץ ממקרים של תזונה גרועה במיוחד, רובנו (כאן, במערב העשיר) מקבלים מספיק חלבון. אם כבר, אז יותר מדי חלבון.

[u]נגיד... אמממ... בשר[/u]

האמת, ביצה היא הדוגמא הקלאסית. הציון שלה בסקאלה של 1-0 הוא 1.0. בשר בקר הוא 0.92. סויה היא 0.91. אבל זו באמת התקרצצות. זה זניח לגמרי.

[u]בקינואה יש רק מעט יותר חלבון מחיטה, אבל הוא נחשב חלבון "איכותי" וזמין יותר כיוון שתמהיל חומצות האמינו ממנו הוא מורכב מאפשר ניצול יעיל יותר של הגוף. עדיין, קינואה היא ברובה המכריע פחמימות.[/u]
קינואה נחשבת חלבון "מלא" (מה שהרבה צמחונים משיגים עם מג'דרה, אורז ועדשים) כלומר הרכב חומצות האמינו שבה, הוא לא חלקי.
אלא ש"חלקי" ביחס למה? מהו זה ההרכב ה"מלא"?
יש 20 חומצות אמינו בגוף, חלק מהן מסונתז על ידי הכבד (נקראות "לא חיונית" אבל האמת היא שהן לא חיוניות לאדם. הן כן חיוניות לבע"ח אחרים. :-P) יש שמונה "חיוניות" שצריך לקבל אותן מהמזון. (יש גם חצי חיוניות, אבל לא נסבך אתכם)
אז מה זה "מלא"? זה מזון שיש בו את כל חומצות האמינו החיוניות לגוף.
נגיד... אמממ... בשר? (טוב, גם קינואה וסויה.)

בקיצור, רק מבחינת סבירות, יותר סביר לשרוד מציד מאשר מחיפוש של שני מיני צמחים שונים.
בקינואה (למיטב זכרוני) לפחות 60% פחמימות. במצבה הטבעי היא רעילה. המוצר שקונים בסופר מעובד. גם אורגני. אין בה גלוטן. יש בה אוקסאלאטים.

[u]בקינואה יש הרבה חלבון[/u]
יחסית לפחמימה אולי
אבל היא עדיין פחמימה שאסורה לחולי סוכרת

גם [po]ב ממה זה עשוי שאלות על דגנים[/po]_ כתוב שכוסמת היא דגן. זה פשוט לא נכון.

בקינואה יש רק מעט יותר חלבון מחיטה, אבל הוא נחשב חלבון "איכותי" וזמין יותר כיוון שתמהיל חומצות האמינו ממנו הוא מורכב מאפשר ניצול יעיל יותר של הגוף. עדיין, קינואה היא ברובה המכריע פחמימות.

בקינואה יש הרבה חלבון, אם הבנתי נכון.

[u]קינואה איננה דגן, מבחינה בוטנית. היא יותר אגוז. או זרעונים. כמו ששומשום הוא זרעונים[/u]
אבל קינואה היא פחמימה ושומשום שומן

[po]ממה זה עשוי שאלות על דגנים[/po]

גם כוסמת אינה דגן אלא סוג של צמח פורח שאת זרעיו אנו אוכלים. היא בוייתה לפני כ 8000 שנה (במזרח אסיה), ועברה הנדסה ארוכת שנים עם המון שינויים. הזרעים מכילים כ-75% עמילן (יותר מחיטה!) אך היא נטולת גלוטן.

_אנחנו אוכלים אוכל.
אף אחד מאיתנו לא אוכל "פחמימות" או "חלבונים" או כל מרכיב._
|Y|

[u]את בטוחה שאת ימדברת על מייקל פולן? שלא תבלבלי אותו עם מישהו אחר! האיש אגדה ומסתמך על ווסטון פרייס (לא קראתי, אישי קורא וקורא בלי הפסקה וממש מתפעל.)[/u]
גם האיש שלי קורא (באנגלית), ואחד מספריו גם [url=http://bookme.co.il/Books/[po]Item]תורגם לעברית[/url] Details[/po].aspx?Barcode=20-50658.

בשמת - סחתיין על הסיכום המובן והנוח! |Y|

אין לי מה להוסיף, כי המאמר על הדגנים עוד נמצא על שולחן העבודה :-|
אולי רק [url=http://www.mazon-izun.com/site/[po]Library]קישור[/url] Article1[/po].asp?cat=55&[po]a id[/po]=112 על הפרדת המזון לגורמים.
{@

[u]אבל אל תגלי ששמעת את זה ממני, אחרת הלך עלי![/u]
הכנופיה בדרך אלייך! כל אחת נושאת בידה מלפפון בלאדי חי ומבט מורעב בעיניים.
מואה הא הא הא :-|

[u]ומה יהיה על הקרואסונים??[/u]
יהיו כל מיני מאורות אפלות שבהן יעבירו אותם בתוך שקיות אטומות תמורת סכומי כסף לא מבוטלים.
אבל אל תגלי ששמעת את זה ממני, אחרת הלך עלי!

[u]<כנופיית ניצן-תמי-בשמת מחסלת לכם כל חשק לגעת בדבר הזה, שפעם נראה לנו כאמ-אמא של האוכל?>[/u]

אוי בשמת בשמת,
ומה יהיה על הקרואסונים??
<שאלה נקודות שרחוקה מאוד מלהיגמל מקמח לבן>
אבל עוד כמה פוסטים של הכנופיה ואני אוכרע סופית (-:

[u]אז אין בעיה עם כוסמין, כוסמת, קינואה[/u]
יש, פחות. הרבה פחות.
קינואה איננה דגן, מבחינה בוטנית. היא יותר אגוז. או זרעונים. כמו ששומשום הוא זרעונים.

תודה בשמת,

אך אם ככה אז אין בעיה עם כוסמין, כוסמת, קינואה, דברים כאלה, לדעתך?
רק העניין הוא עם הלא אורגני, הלבן והקמח הלא טרי?

[u]זה מבוסס על זה שדגנים בויתו לפני כעשרת אלפים שנה[/u]
והייתי מוסיפה: יותר גרוע מזה.
[b]הזנים חדשים[/b]
רוב הדגנים הקיימים היום הם תוצאה של הכלאות ו"שיפור הזן". השינויים כל כך רבים וכל כך מהירים, שלחלקם פשוט לא הסתגלנו.
למשל, לא מקרי שרוב האנשים אינם סובלים מכוסמין (בעיקרון, הכי קרוב לחיטת הבר הקדומה, וגם מעוט גלוטן יחסית) וסובלים מאוד מחיטה (הדגן ה"מהונדס" ביותר שקיים, ועוד לא דיברנו על הנדסה גנטית, רק על הכלאות רגילות של אגרונומיה, במיוחד במאה העשרים).
כוסמת, שכמעט לא השתנתה, לא גורמת הרבה נזקים. אורז - מעורר רגישויות רבות.

ועוד דבר:
[b]רוויים כימיקלים[/b]
איפה הקישור לדף ההוא שמסביר איזה תהליכים עוברת חיטה רגילה, לא אורגנית, מרמת איחסון הזרעים (רמז: כימיקלים), דרך הזריעה וההנבטה (רמז: כימיקלים והורמוני גדילה), דרך הגידול (רמז: כימיקלים רעילים ביותר) ועוד ועוד ועוד כל הדרך עד להפיכתה לקמח (רמז: מלא כימיקלים, ומת לגמרי, אחרת יהיה מוכה חרקים)?
במלים אחרות - אין להוציא מכלל אפשרות, שרבים מאיתנו מגיבים בכלל לא ל"חיטה" (לאן היא נעלמה בתוך כל התהליכים הכימיים האלה...) אלא לכימיקלים! (ד"ר מרקולה שלח אליו. יש למישהו לינק?)

ולבסוף:
[b]קמח מת[/b]
בימים עברו, צורת האכילה של הדגנים היתה בדרך כלל - מבושלים או קלויים בשלמותם. בתנ"ך מוזכר למשל ה"קלי" שהיה גרעיני חיטה קלויים. מוכרים לנו גם מאכלים מסורתיים רבים מגרעינים. את השעורה למשל אכלו בצורת גריסים מבושלים. את האורז כדייסת אורז (מוצרים מקמח אורז? היו נדירים ביותר! בטח רק הטבח של הקיסר היה עושה את זה... ניחוש פרוע. כמו שבמאה ה-19, עד להמצאת הטכנולוגיה לקילוף מכאני של גרעיני החיטה בסביבות 1860, היחידים שאכלו קמח לבן היו האצילים, שהטבחים שלהם עמדו וקילפו ידנית גרגר-גרגר בשביל זה... ונחשו מי היו חולניים וחלשים...).
וכאשר השתמשו בדגנים כקמח, היו טוחנים אותו על המקום. ווסטון פרייס מתאר למשל את השוויצרים מהכפר הקטן במרומי האלפים, בשנות ה-30 של המאה ה-20, קוצרים את השיפון בשלהי הקיץ ומאכסנים אותו. כל פעם שאפו לחם, לקחו את הכמות המתאימה של גרגרי שיפון, טחנו אותם טחינה גסה, ומייד אפו את הלחם. מעולם לא אפו מקמח שעמד אחרי שנטחן! אי אפשר היה בכלל לשמור אותו! את הגרעינים היקרים חמדו אמנם העכברים והחולדות, אבל קמח היה מתמלא מייד חרקים. הרי לא היו מקררים... ובחורף היה נרטב ומתעפש.
תארו לעצמכם אותנו, שלא זו בלבד שאוכלים קמח לא טרי (ולכן מת לגמרי), אלא עוד אוכלים מוצרים שהוכנו מקמח לא טרי ועוד עמדו גם אחרי זה!!!

<כנופיית ניצן-תמי-בשמת מחסלת לכם כל חשק לגעת בדבר הזה, שפעם נראה לנו כאמ-אמא של האוכל?>

[u]אולי הבעיה כאן היא לא "בשר עם עמילנים" אלא "עמילנים" (וכאן מסכימה עם ניצן).[/u]
אצלי בטוח שלא, כי כאמור אין לי תחושה כזאת כשאני אוכלת תפוחי אדמה, או אורז, או פסטה עם ירקות בלבד. או אפילו עם גבינה. אבל עם איזה "בשר" יש תחושה לא טובה. וזה גם לא מהבשר, כי אותו בשר (עוף אורגני למשל), אם אוכל אותו רק עם ירקות, גם אז ארגיש טוב.

[u]אני אישית שמתי לב, שאכן לא עושה לי טוב לאכול ברוב המקרים אוכל "בשרי" (עוף, בשר, דגים) עם תפוחי אדמה או אורז או פסטה או קוסקוס.[/u]
אולי הבעיה כאן היא לא "בשר עם עמילנים" אלא "עמילנים" (וכאן מסכימה עם ניצן).
מצטטת מדף הבית שלי מדיון עם [po]טלי מא[/po] :
[u]ההתנסות של אנשים רבים היא שכאשר מורידים את העמילנים מהתפריט הבשר אינו יוצר עומס ואינו גוזל הרבה אנרגיה בעיכולו. אכלת בשר עם תפוחי אדמה - את צריכה סייאסטה. אכלת רק בשר וסלט - את מקפצת בחדווה חזרה לעבודה (טוב, אולי אני מגזימה קצת...).[/u]
[u]אי אפשר להוציא פחמימות, לא יישאר מה לאכול.[/u]
אפשר, אם אוכלים רק חלבונים ושומנים מן החי. יש גם דייאטה רפואית כזו - הדייאטה הקטוגנית שעוזרת בכשליש ממקרי האפילפסיה.
אני עדיין צריכה לקרוא את good calories, bad calories אבל אחד הדברים שהבנתי ממנו בינתיים הוא שבשר (ועוף וכו'), כל עוד מקפידים לאכול כמות מספקת של שומן, מספק את כל הנוטריינטים הדרושים לאדם חוץ מוויטמין C, והצורך בוויטמין C יורד כשלא אוכלים פחמימות.
לאנשים שמתחילים דייאטות דלות פחמימות כמו זו של אטקינס, מומלץ להתחיל למשך כמה ימים בהימנעות מפחמימות - גם ירקות. יש גם אנשים שעושים מדי פעם "צום שומן" (חיים על תפריט עתיר שומנים, דל חלבונים ונטול פחמימות) למשך כמה ימים כדי לעשות לגוף reset ולהחזיר אותו למצב של קיטוזיס.

דגנים? <חייבים לסדר את המידע הזה. אי אפשר ככה... כתוב במאה מקומות ואי אפשר למצוא!>
זה מבוסס על זה שדגנים בויתו לפני כעשרת אלפים שנה, רוב האנושות הסתגלה במידה כזו או אחרת (בד"כ פחות על פני יותר) לכל היותר לאכילה של דגן טיפוסי לאיזור, במידה מעוטה, על פני זמן... לא בהכרח מיובש וטחון וללא קליפה, ואח"כ שוב מבושל...

המרחק בין מה שהגוף האנושי הכללי והספציפי מסוגלים לעבד בצורה יעילה ומזינה (זאת אומרת באופן כזה שהעלות הגופנית על ההפקה של הנוטריאנטים והאנרגיה תהיה משתלמת, כלומר, לא נמוכה יחסית לניקוי של הרעלים שבאים עם זה ולמנגנוני אגירה, השקעת סוכרים בדם וכו וכו'...) ובין לאכול את זה השכם והערב יום יום, ובכמויות הוא פשוט פרוע והזוי.

מייקל פולן הוא זה שאומר לא להתייחס לאוכל כאל רכיבים תזונתיים, וגם מנמק את זה בצורה שלפחות אותי משכנעת.

[u]תפוחי אדמה עם ירקות - טעים לי, עושה טוב, אבל ממש לא משביע[/u]
ואותי זה משביע מאוד - אולי כי אני לא יכולה לאכול תפוח אדמה אחד, כל כך טעים לי שאני אוכלת עד שובע והרגשה מלאה (מה שלא קורה לי עם אורז מלא, טעים לי אבל אין לי משיכה לעוד ועוד).

_מישהו יכול לומר מה כ"כ גרוע בדגנים?
זה העניין של החומציות?
זה מבוסס על משהו?_
גם אותי מעניין לדעת.

מישהו יכול לומר מה כ"כ גרוע בדגנים?
זה העניין של החומציות?
זה מבוסס על משהו?

<ניסוח קלוקל. אי אפשר להוציא פחמימות, לא יישאר מה לאכול. אבל ממש חשוב להוריד דגנים. זה מה שרציתי להגיד.>

[u]אוי, יונת, של מי ההרצאה הזאת שמדברת על הבל ההבלים שבהתייחסות ל"אוכל" לפי הקודים של תורת תזונה מיושנת שמחלקת אותו למרכיבים, כמו "פחמימות", "חלבונים" וכדומה? מייקל פולן?[/u]
את בטוחה שאת ימדברת על מייקל פולן? שלא תבלבלי אותו עם מישהו אחר! האיש אגדה ומסתמך על ווסטון פרייס (לא קראתי, אישי קורא וקורא בלי הפסקה וממש מתפעל.)

אולי מספיק כבר לקרוא לדגנים "פחמימות"? לדעתי כתבתי בדף [po]גמילה ביתית ממתוקים[/po] רשימה מדגמית של כמה פחמימות יש בקשיו, בשעועית, בתרד, וכו'
לדעתי כולם יפיקו תועלת מהפחתה רצינית ביותר בדגנים, עד כדי הסרתם המלאה מהתפריט, בלי קשר לסוג הדם. אבל שוב, לדעתי, אין אפשרות ריאלית להוציא פחמימות מהתפריט.

[u]רשימה חלקית: אל תאכל עוף/ בשר/ קטניות/ דגים/גבינות עם תפו"א/אורז/ לחם/ קינואה וכו'[/u]
מעניין שאצלי גבינה לא יוצרת אפקט כזה. רק חיות מתות (סליחה על התיאור הבוטה).
וגם קינואה לא. אולי מפני שהיא למעשה לא דגן? ולכן לא מתנהגת כמו דגן בבטן?

זה נכון, שהחלוקה הזו לפחמימות וחלבונים היא מיושנת. אבל מה לעשות, שזה מה שיחסית מובן היום לרוב האנשים, ובמקום לתת רשימה שיכולה להיות למעשה מאוד ארוכה (רשימה חלקית: אל תאכל עוף/ בשר/ קטניות/ דגים/גבינות עם תפו"א/אורז/ לחם/ קינואה וכו') נותנים את זה בקצרה. זה יותר מובן ככה, והחלוקה העקרונית מתייחסת ל-מה נמצא באחוז גבוה יותר באותו מזון. באורז, למשל, יש אחוז פחמימה (שזה סוכרים בסופו של דבר) יותר גבוה מאחוז החלבונים (שזה חומצות האמינו בסופו של הפירוק). אז קוראים לו אוכל פחמימתי. זה לא אומר שאין בו חלבונים! בגלל זה החלוקה לעולם לא יכולה להיות מוחלטת.
למכורים לפחמימות מומלץ בין היתר לצרוך פחמימות מורכבות ומלאות ככל הניתן (דגנים מלאים למשל, ולא לחם לבן נניח) ולשלב אותם עם מזונות אחרים (כמו עם עוף למשל). דווקא לא להפריד! אני מדברת כמובן על ההמלצה הנטורופתית ולא על כל מיני שיטות לא מקובלות מבחינה תזונתית.

אה. רוב הדברים לא רלבנטיים לי, אני רזה כל חיי, מסוגלת לשכוח לאכול, אין תחושת רעב כל הזמן, ועוד ועוד, אבל יכול להיות שיש לי רגישות לחיטה/גלוטן/דגנים.

תנסי לעשות על זה גוגל. יש הרבה מידע, [url=http://www.heartcenter.co.il/siteArticle.asp?aid=503&cid=97]לדוגמא[/url]

[u]לי זה נשמע כמו משהו שקשור יותר לעיקרון מאחורי דיאטטת "המכורים לפחמימות".[/u]
? הסבר?

_הכי עושה לי טוב לאכול את ה"חיה" עם ירקות טריים, וגם עם ירקות אפויים/מבושלים. בלבד.
אין לי מושג למה._

לי זה נשמע כמו משהו שקשור יותר לעיקרון מאחורי דיאטטת "המכורים לפחמימות".
ואני גם יכולה להעיד על עצמי שבזמנים שאכלתי דגים, אם הייתי אוכלת אותם רק עם ירקות זה הרגיש לי הכי טוב.

[u]העקרון הוא לא להכניס מזון שהוא פחמימתי ברובו עם מזון שהוא חלבוני ברובו. (כמו למשל עוף עם תפו"א).[/u]
אוי, יונת, של מי ההרצאה הזאת שמדברת על הבל ההבלים שבהתייחסות ל"אוכל" לפי הקודים של תורת תזונה מיושנת שמחלקת אותו למרכיבים, כמו "פחמימות", "חלבונים" וכדומה? מייקל פולן?

אנחנו אוכלים [b]אוכל[/b].
אף אחד מאיתנו לא אוכל "פחמימות" או "חלבונים" או כל מרכיב.
בכל מקרה, כשאני קוראת את הטקסטים ההזויים האלה, אני שמתי לב בעקבות ההרצאה שלו שאני אישית מתרגמת אוטומטית את הכינויים האלה כאילו מדובר ב [b]שמות קוד[/b] למאכלים מסויימים.
כי הרי הם כותבים לא לערבב פחמימות עם חלבונים, אבל [b]מתכוונים[/b] לא לאכול עוף עם תפוחי אדמה או קציצות עם אורז - וממש לא מתכוונים לא לאכול עוף עם סלט!!!
הרי גם הירקות הם אוכל פחממתי!
במלים אחרות - שטויות במיץ עגבניות!
שיגידו מה שהם באמת מתכוונים, ולא את הכינויים הלא מדוייקים, שבעצם עושים רדוקציה מטופשת של חלק מהמזונות למרכיב העיקרי ואז עושים הכללה לפי המרכיב שהוא לא רלבנטי להמלצה (מבולבלים? לא במקרה...).

אני אישית שמתי לב, שאכן לא עושה לי טוב לאכול ברוב המקרים אוכל "בשרי" (עוף, בשר, דגים) עם תפוחי אדמה או אורז או פסטה או קוסקוס.
נדמה לי שזה לא כל כך מפריע לי לאכול עם קינואה, אבל לא בטוחה.
הכי עושה לי טוב לאכול את ה"חיה" עם ירקות טריים, וגם עם ירקות אפויים/מבושלים. בלבד.
אין לי מושג למה.
לא יודעת מה התיאוריה מאחורי זה.
גם עושה לי טוב לאכול נגיד אורז עם סלט ירקות עם טחינה.
תפוחי אדמה עם ירקות - טעים לי, עושה טוב, אבל ממש לא משביע.

[u]סוג הדם מבטא שורשים אבולוציוניים מוקדמים: O - טרום חיטה וחלב, A - חיטה, B - חלב.[/u]
אפשר תימוכין?
[sub]<בחיי, אני קוראת את זה, יודעת מה סוג הדם שלי, וצוחקת צחוק מר...>[/sub]

התיאוריה של הפרדת פחמימות וחלבונים לא רלוונטית לכל בני האדם, אלא לאנשים שיש להם בעיות מסוימות, כמו למשל בעיות עיכול (תת חומציות בקיבה, נניח) שמאוד, אבל מאוד עוזרת להם ההפרדה הזו. לעולם לא יכולה להיות הפרדה מוחלטת של פחמימות מחלבונים כי בכל מזון כמעט יש גם מזה וגם מזה (אפילו במלפפון יש חלבון ופחמימה, בכמות מאוד קטנה). העקרון הוא לא להכניס מזון שהוא פחמימתי [b]ברובו[/b] עם מזון שהוא חלבוני ברובו. (כמו למשל עוף עם תפו"א). שוב, אין סיבה שכל בני האדם ינהגו כך, יש לזה גם חסרונות.

[u]אבותיהם של ההודים היו נוודים רועי צאן, כך שהגיוני שיצמצמו באכילת בשר עד להמנעות[/u]
מה הגיוני בזה? רועים נוודים נוטים לשמור הפרות הנקבות ולאכול את העגלים הזכרים.
סביר שההימנעות מאכילת הפרים הזכרים נובעת מסיבה אחרת, כמו למשל השימוש בשוורים בתור טרקטורים לגידול דגנים אצל החקלאים ולא הרועים-נוודים.

[u]לא כל מה שמסורתי בהכרח נכון.[/u]
אם משהו שרד לאורך אלפי שנים אז הסבירות שהוא טוב גדולה יותר מאשר משהו שהמציאו רק לא מזמן ועוד לא עמד במבחן הזמן.

[u]האם האיסור על אכילת חזיר ושאר טריפה שחל על יהודים ושהמוסלמים אימצו עונה לשיקולים מטבוליים-גנטיים?[/u]
סביר שהוא קשור להעברת מחלות באקלים המקומי. לגבי סיבות נוספות לטאבו-ים על מאכלים. אני ממליצה לקרוא את ספרו של מרווין האריס "פרות קדושות וחזירים משוקצים".

בשר - סביבה חומצית
פחממות - סביבה בסיסית.
גם ד'אדמו מתייחס לזה בספר:
סוג O : חומצי - אוכלי בשר
סוג A: בסיסי - אוכלי חיטה
לא זוכר מה עם B

[u]בדיאטות מסורתיות נהוג לערבב חלבונים עם פחמימות.[/u]
דיאטות מסורתיות הן של עדות, או קבוצה של אחידות גנטית. כך למשל, אבותיהם של ההודים היו נוודים רועי צאן, כך שהגיוני שיצמצמו באכילת בשר עד להמנעות. בנוסף, לא כל מה שמסורתי בהכרח נכון. לדוגמא אכילת חזיר ושאר חרפושים. האם האיסור על אכילת חזיר ושאר טריפה שחל על יהודים ושהמוסלמים אימצו עונה לשיקולים מטבוליים-גנטיים?

[u]לאכול חלבונים עם ירקות ופחמימות עם ירקות, אבל לא ביחד.[/u]
כלומר, אסור לאכול קטניות? הרי יש בהן כמות ניכרת גם של חלבונים וגם של פחמימות. אופס!
:-P
רקבונות במעיים, חומציות ובסיסיות, ערבוב חלבונים ופחמימות ובכלל מה שד"ר שלטון אמר - כל אלה כולן תיאוריות שאין להן בסיס בראיות אמפיריות או במה שאנחנו יודעים על הגוף האנושי. ואם יותר לי לדחוף כאן תאוריית קונספירציה מהחביבות עליי, אני חושדת שהן מגיעות מאנשים שיש להם אג'נדה לא רציונלית נגד אכילת בשר. איכשהו הימנעות מבשר היא תמיד המסקנה הסופית מכל התיאוריות האלה.

יחד עם זאת, בדיאטות מסורתיות נהוג לערבב חלבונים עם פחמימות.

_מישהו יכול להסביר את העניין של להפריד בין חלבונים לפחמימות? האם זה דוקא בשיטה הזו או בכלל? מישהו התנסה בזה?
עריכת כל הדף
הוספת הערה_
אני מכירה את ההמלצה הזו מספריו של ד"ר שלטון. הוא טוען שהסביבה הדרושה לפירוק חלבונים שונה מן הסביבה הדרושה לפירוק פחמימות (חומצי ובסיסי, לא זוכרת מי מה), ולכן אין סיכוי שבאותו זמן הקיבה תצליח לפרק כהלכה את שניהם, וכך נוצרים רקבונות וכו' וכו'. לפי השיטה הזו ההפרדה היא הדבר העיקרי - לאכול חלבונים עם ירקות ופחמימות עם ירקות, אבל לא ביחד.

בדיוק השבוע הייתי בדיקור סיני והמטפלת המליצה לי לאכול לפי משהו שנשמע דומה לשה, אני חשבתי שהמקור היה משהו שקשור לרפואה הסינית (בעלי הציני אמר- איך בכלל הסינים ידעו מה סוג הדם שלהם?, כנראה קצת צדק...) האמת לא התחברתי כ"כ לשיטה כי נשמע לי מוזר שלכל בעלי סוג דם ש בעולם מזיק בשר? לכל אדם יש עוד הרבה נתונים גנטיים וסביבתיים שמשפיעים על מה טוב לו לאכול לא?
מישהו יכול להסביר את העניין של להפריד בין חלבונים לפחמימות? האם זה דוקא בשיטה הזו או בכלל? מישהו התנסה בזה?

אכן לא פטאלי. אבל היום יש לזה השפעה. מזונות שנחשפה בגיל צעיר, אוכלת. והם מזינים. לי אישית חבל על כל דבר מזין שהיא לא אוכלת, בעיקר כי יש הרבה כאלה.

בתיאבון לכולם...

סוג הדם מבטא [u]שורשים אבולוציוניים מוקדמים[/u]: O - טרום חיטה וחלב, A - חיטה, B - חלב.

ועוד משהו קטן...
סוג הדם הכי נפוץ, בסדרי גודל, הוא o.
הדיאטה המומלצת על פי התיאוריה?

Type O types should basically stick to a high protein diet (including red meat), low carbs, and enriched with fruits and vegetables. They should limit the intake of wheat germ, whole wheat products, corn, and avoid dairy products and most nuts.

לדעתי דיאטה שיש בה בשר, פירות וירקות ושנמנעים בה ממאכלי חלב וחיטה תעשה טוב לרוב האנשים בעולם בלי קשר לסוג הדם שלהם - פשוט כי זו דיאטה עם שורשים אבולוציוניים מוקדמים. (ולא חסרים כאן דיונים על זה). זה לא אומר עדיין שזה בגלל סוג הדם....

נו, כרגיל, שווה להסתכל ב{{}}[url=http://en.wikipedia.org/wiki/[po]Blood]ערך הרלוונטי בוויקיפדיה[/url] type diet[/po]

תוספת: הלקטין של הקיקיון גורם לפירוק של התאים האדומים. בכמות גדולה יביא להרס של כל התאים האדומים, עד למות הנגוע.

אולי למישהו כאן יש את הספר, שיילך להציץ מה כתוב?
לפי מיטב זכרוני, עמוד התווך של התיאוריה שלו הוא [b]לקטינים[/b] - lectin - שהם אאל"ט המאפיינים של סוגי הדם. והקשר עם התזונה הוא שהלקטינים נקשרים לסוכרים שהם אבן בניין מהותית בחומר האורגני, כולל כאלו שהם חלק ממבנה החלבון, כך שחלבונים של מזונות מסויימים מקשרים ללקטינים של התאים האדומים ויוצרים פלונטר. רעלים מסויימים, כמו צמח הקיקיון עובד כך, כאשר הלקטינים שלו משבשים את פעולת התא (עד למותו) של מי שנחשף לחומר. ההמנעות ממזונות מסויימים נועדה להמנע מהלקטינים או סוכרים שבאותם מזונות שעלולים ליצור ריאקציה מזיקה עם הלקטינים של סוגי הדם השונים.

מוזר לך שלא אוהבים מנגו?
אז אני לא מבינה מה המהומה סביב המנגו? ולעומת זאת נדהמת לגלות שיש אנשים שלא אוהבים תפוח (??)
אין לזה סוף...

[u]תמיד מפתיע אותי מחדש לגלות אילו דברים אנשים אחרים לא אוהבים. איך אפשר לא לאהוב מנגו, ולא משנה באיזה גיל oh?[/u]
אכן מיסתורין...
אבל בקשר לילדים, וזה לא שייך לדף הזה אני יודעת, נראה לי שחשוב הרצף כי ממבט סביב אני רואה שילדים נכנסים לאיזשהו גיל שקשה להם קונספטואלית לנסות דברים שהם לא מכירים. נכון, אח"כ מתבגרים וזה עובר, אבל נראה לי חשוב ביותר לאכול דברים בריאים בילדות. הנה עבר לו הקיץ ואין יותר מנגו. אולי עד הקיץ הבא הילדה שלי תשכח שזה משהו שהיא אהבה?

[u]אני לא הייתי מתייחסת לזה בכזה פטאליזם.[/u] אני מסכימה. חוש הטעם לא מפסיק להתחדש ולהשתנות, גם בבגרות. אני כילדה קטנה אכלתי חצילים, הפסקתי פתאום לאהוב (עדיין כילדה קטנה), וכעבור שנים חזרתי לאהוב חצילים. יש ירקות שלא טעמתי מעולם כילדה שהיום אני מאוד אוהבת, כמו קולורבי ושומר. גם אני לא אהבתי חומוס כילדה, והיום אוהבת מאוד.

תמיד מפתיע אותי מחדש לגלות אילו דברים אנשים אחרים לא אוהבים. איך אפשר לא לאהוב מנגו, ולא משנה באיזה גיל :-0?

[u]ככה למשל בתי לא תגע באבוקדו, מנגו, טחינה, דברים שאם היתה מקבלת מינקות היא היתה מן הסתם רגילה אליהם[/u]
אני לא הייתי מתייחסת לזה בכזה פטאליזם.
אני נחשפתי למנגו בילדות. אבל אני לא אוהבת מנגו. רק בצורת עמבה הינדי (-:
טחינה וחומוס לא אהבתי כל שנות הילדות. אולי טעמתי טיפה. לא אהבתי, לא היה לי טעים.
עכשיו אני כן אוהבת טחינה וחומוס.
ויש כמובן שפע של מזונות שמעולם לא שמעתי עליהם עד גיל עשרים ויותר, ואני אוכלת אותם היום בתיאבון (-:

הכל טוב. אפשר לאכול הכל, אפשר לעשות הכל, אפשר לחיות הכול ,ובכלל -הכל אפשר הכל
רק!!!!!!!!!!!!!!!!!
הכל אפשר הכל רק בגבול הטעם הטוב.
תחשבו על זה
ודי לכל ההגבלות והאיסורים. פשוט לחיות את החיים כמו שהם ולא כל שניה לחשוב
אם זה בסדר אם זה לא בסדר בדרך זו אני אראה כך ואם זה בדרך אחרת אני אראה אחרת.
ודרך אגב בקשר ל"מחקרים"-אז על כל מחקר אחד יש שניים שאומרים ההפך.

מסכימה לגמרי עם יונת וניצן.

[u]יש גם אפקט מועיל שיש כמעט לכל סוג של אכילה מודעת, והוא נובע מזה שחושבים מה אוכלים. זה כבר טוב. זה בד"כ גורם לשיפור התזונה.[/u]
בדיוק בדיוק בדיוק.

עוד מספר דברים קטנים.

בעקבותיו אכן גיליתי שכמות גדולה של עגבניות לא טובה לי (כמו למשל כמה צלחות ביום של מרק עגבניות)

יתרון נוסף שוהא ממליץ על הודו במקום עוף, שעשיר יותר בברזל. זה שיפור לעבור מעוף להודו.

חסרון אדיר: מי שמאמין בזה ומחיל את זה על ילדים (כמו שעשיתי עם ביתי הבכורה, צעד שאני ממש מצטערת עליו) לא חושף אותם מגיל צעיר למזונות מזינים, שהם לא יתרגלו אליהם ואח"כ לא ירצו אותם. ככה למשל ביתי לא תגע באבוקדו, מנגו, טחינה, דברים שאם היתה מקבלת מינקות היא היתה מן הסתם רגילה אליהם (כמו שהיא מוכנה לאכול טופו בשמחה). זה חסרון אדיר עם ילדים, ממש סכנה.

אהלן, אין לי יותר מדי זמן לפרט כרגע, אבל דעתי היא כזו. קודם כל אכלתי לפי השיטה הזו הרבה שנים. זה היה מצוין בשבילי. בסוף הפסקתי ואני מרגישה מצוין. העניין הוא שרוב טענותיו של ד'אדמו לא הוכחו וחלקן הופרכו בגלוי. היה לו או למיליוני מעריציו הרבה זמן (בערך 12 שנה) להוכיח את טענותיו, ע"י ניסויים (חלקם פשוטים - במיקרוסקופ רגיל) והוא לא עשה זאת. ניסויים שאמר שהוא עובד עליהם ויפרסם, לא פירסם. זה פשוט לא רציני. את יכולה לחפש חומר על זה (בעיקר באנגלית), הבחור לא רציני. וטענותיו לא נכונות.

מה שלדעת רבים גורם לתוצאה הטובה מאוד של הדיאטה שלו להרבה אנשים הוא שהוא ממליץ כמעט לכולם להמנע מחיטה וממוצרי חלב. זה טוב להרבה מאוד אנשים. גם תופעת לוואי נפוצה של המנעות מחיטה היא גוון גדול שאפשר להכניס לתפריט, במקום לאכול בבוקר לחם חיטה, בצהריים קוסקוס ובערב פסטה (רק חיטה כל היום...) מתחילים לגוון עם עוד דברים. הוא גם ממליץ להרבות בפירות, ירקות ואגוזים וגם זה טוב. הוא גם ממליץ להרבה אנשים לאכול פחות בשר (למשל אם אומרים ל - B לא לאכול עוף, הם מן הסתם יאכלו פחות בשר בכלל...).

יש גם אפקט מועיל שיש כמעט לכל סוג של אכילה מודעת, והוא נובע מזה שחושבים מה אוכלים. זה כבר טוב. זה בד"כ גורם לשיפור התזונה.

הבעיה העיקרית עם השיטה שלו היא הגבלה אדירה בירקות ופירות (מגביל את הסוגים, ומי שאוכל אורגני וגם ככה לא הכל זמין, אז ממש חסר לפעמים), וגם ההמלצה שלו לסוגים מסוימים ממש להרבות במוצרי חלב (כמו לי, ל B). במשך שנים אכלתי המון מוצרי חלב, לפי הנחיותיו, וכשהפסקתי ראיתי שזה לא היה לי טוב. חלק מהדברים שהוא לא ממליץ עליהם, אכן ראיתי שהם לא טובים לי (כגון, אישית, קמח שיפון). למשל ההמלצה לי להמנע מרימונים זה ממש שטות.

הוא מדגיש שהשיטה שלו טובה נגד מחלות. בהתחלה ראיתי שיפור עם הדיאטה שלו, וזה כי הוכנס שיפור בתזונה, אבל כשהפסקתי היה עוד יותר שיפור, כי אכלתי עוד יותר טוב, ואורגני, וגם בלי הרבה מוצרי חלב.

לדעתי שווה לבדוק אחד אחד את המלצותיו, על האדם הספציפי, ולא לקחת כמכלול. להסתמך יותר על דברים יותר מוכחים.
בהצלחה (-:

כל זה קצת מבלבל... לא יודעת אם שווה להשקיע ולעשות המאמץ, בידיעה שיש לי ספקות\אסורים לי דברים שאני אוהבת\דברים שמותר לא נגישים או לא אהובים... זה קצת יותר מדי בבת אחת.

גם אני בעלת סוג דם A
לא מבינה גדולה בדיוק מה למה ואיך זה עובד אבל לי זה עשה טוב. גם ירידה קלה במשקל וגם הרגשת קלילות שלא הייתה לפני כן ו-ירידה בנפיחות שהייתה (כתוצאה מהצטברות נוזלים,שהמזונות שלא היו טובים לי גרמו. כך הסביר לי זה שהמליץ על השיטה)
המעניין הוא שעוד לפני שמישהו המליץ לי על כל מה שמותר אסור וכו' הרגשתי לבד שמוצרי חלב פרה וגם-בשר לא טוב לי. גם פירות הדר ועגבניות וכו'. לכן ניסיתי ללכת על זה ואני מרוצה.
נכון שלפעמים מתחשק לי לאכול ממה שאסור לי אבל זה לא כ"כ קשה לוותר כי זה עושה לי הרגשה כ"כ טובה אז זה שווה את זה. זה כמו לשמור על תזונה נכונה/דיאטה אחרת, זה לא כ"כ נורא כשמתרגלים ו-מתארגנים בבית על אוכל שמותר לאכול.
וגם-אם מידי פעם "נחטא" לא קרה שומדבר כל עוד זה לא כמויות גדולות של אוכל ולא כל יום...

השאלה היא למה רצית לעבור לתזונה הזאת
אני מכירה מישהי שירדה במשקל המון דרך השיטה הזאת (כמובן שעלתה הכל בחזרה אבל זה כבר לא קשור לדף)
וגם אני כמוך יודעת שהירקות היחידים שטעימים לי הם אלה שאסורים עלי ואלה שרק הריח שלהם אפילו עושה לי גועל הם המותרים לי
אבל עכשיו שגילו אצלי סוכרת הדיאטה שקיבלתי קרובה למה שאנשים בעלי סוג דם O אמורים לאכול =בשר

[u][po]לא גנטיקאי[/po] מציע, שהשינוי הגנטי גורם לשינוי במספר חלבונים - גם אלה של סוג הדם, וגם אלה של העיכול.[/u]
כלומר, שאותם גנים אחראים גם לייצור החלבונים האלה בדם וגם לשינוי במערכת העיכול? אותם גנים ממש? גם לזה אין בסיס מחקרי למיטב ידיעתי.

בדיוק היום דיברתי עם נטרופתית על השיטה
היא אמרה שבמקומות שאין לה הסבר אחר או המלצות אחרות בבעיות מסויימות
היא משתמשת בגישה
אשמח גם אני לשמוע חוות דעת

זה שהאנושות בהחלט מסתווגת איכשהו לפי גנטיקה וכללים מאד מורכבים לאיזשהן תתי קבוצות מצטלבות ומורכבות מאד של רגישויות ושל נטיות ושל הפקה אופטימאלית של מינרלים וחומרים אחרים ממזון, נראה לי די ברור.
לשטח את זה לארבע לפי סוג דם? נראה לי ממש לא נכון. אפילו יכול להיות מסוכן.

[u]השיטה מבוססת על הרעיון שסוגי הדם השוני הגיעו בתורשה מעמים שחיו במקומות שונים בעולם. עד כאן זה בסדר. הוא אומר גם שלכל עם כזה התקיים על דיאטה משלו במשך אלפי שנים, ושהגנים של הותאמו אליה. נניח שגם זה בסדר.[/u]
אבל זה בכלל לא בסדר. אני חושבת שאין שום הוכחה שזה נכון שסוגי דם הגיעו עם גנטיקות שונות. <אני חושבת. לא בדקתי.>
להבנתי זהו מגוון שנועד לשמור על המין האנושי. כמו רבייה שמבוססת על שני מינים (זכר ונקבה הפעם.) אם זה נכון, מדובר ברבייה על מינית, לא?
לא נשמע לי הגיוני בכלל. אגב, ספציפית, סוג הדם שלי לא מתאים לתיאוריות בכלל.
<אזהרת ציניות>
יש אנשים שרגישים לסולניים. והרבה אנשים שלא רגישים אליהם (ובתוכם לעגבניות) לא [b]חייבים[/b] אותם לצורך תזונה מיטבית עבורם. אז אפשר בקלות להמליץ למישהו להוריד עגבניות והכי גרוע לא לגרום לנזק, ובחלק מהמקרים להיטיב. לפי העקרון הזה אני יכולה לכתוב ספר על תזונה לפי אורך זרת ימין. בטוח יש לזה איזשהו קשר גם לגנטיקה, ואני אצליח הצלחה חלקית לכל הפחות...
</אזהרת ציניות>

בקיצור, אני חושבת שזה יהיה מצער מאד אם לא תאכלי משהו שהגוף שלך אוהב ומפיק ממנו טוב, ותתחילי לאכול דברים שאת שומרת על עצמך מפניהם לבלי דעת (הרבה אנשים מאד מאד רגישים לתותים!) פשוט כי הם "לא טעימים" לך... רק על סמך תיאוריה מפוקפקת לגמרי.

[u]לא ידוע לי על ראיות שהחלבונים האלה עוזרים בעיכול או משפיעים על תוצרי העיכול.[/u]
[po]לא גנטיקאי[/po] מציע, שהשינוי הגנטי גורם לשינוי במספר חלבונים - גם אלה של סוג הדם, וגם אלה של העיכול.
יש בהחלט מנגנונים מספיק מורכבים כדי ששתי תכונות לכאורה לא קשורות יסתברו כקשורות.
לא שאני יודת אם זה כן או לא המצב במקרה הזה.

לא ידוע לי על ראיות שהחלבונים האלה עוזרים בעיכול או משפיעים על תוצרי העיכול.

אם הבנתי נכון את התיאוריה ספר, סוג הדם קשור ברגישויות למזון: מה שנקרא סוג הדם מאופיין בעצם בתוספות על תאי הדם האדומים, ותוספות אלו נבעו מסוג המזון. סוג O זה הבסיס, לקט-צייד אך ללא חיטה וללא חלב, כי זה היה לפני תירבות החיטה והעדרים. בעקבות תירבות זה, התפתחו שתי אוכלוסיות חדשות, של מגדלי חיטה ושל מגדלי עדרים. התזונה מבוססת חיטה וזו מבוססת חלב יצרה שינווי גנטיים, שאחד מהם הוא סוג הדם.

ברור שאם מורידים סוכר לבן וקמח לבן יש שיפור! אבל זה לא קשור לסוג הדם.

השיטה מבוססת על הרעיון שסוגי הדם השוני הגיעו בתורשה מעמים שחיו במקומות שונים בעולם. עד כאן זה בסדר. הוא אומר גם שלכל עם כזה התקיים על דיאטה משלו במשך אלפי שנים, ושהגנים של הותאמו אליה. נניח שגם זה בסדר.
הבעיה היא שהוא ממשיך וטוען שגם אחרי שצאצאי העמים האלה התערבבו זה בזה, עדיין נשאר קשר בין סוג דם שמקורו באפריקה (למשל) לבין סוג המזון שהתרגלו לאכול שם. וזה כבר חסר כל בסיס, כי הגנים משני ההורים "מתערבלים" אצל הצאצאים שלהם ככה שאני יכולה בקלות להוריש לילדי את סוג הדם של אמא יחד עם הרגישויות למזון של אבא.

גם אני שמעתי טובות על השיטה, אבל באמת שאין לי דיעה לכאן או לכאן... אשמח לשמוע עוד ממי שמכיר, וגם מיונת.

השיטה מצויינת ועובדת. ניסיתי בעבר אך התייאשתי כי כל פעם אני צריכה להפריד את האוכל שלי משל שאר המשפחה וזה קצת מייאש. אמא שלי כבר שנים אוכלת כך וירדה במשקל בצורה מדהימה ומרגישה מצויין.
השיטה הזאת גורמת להרגשה טובה גם אחרי ארוחה מלאה. מי שיכול- אני ממליצה. אני פשוט עצלנית מדי.

זה נכון שיש מתנגדים לשיטה הזאת ותמיד יהיה צד בעד וצד נגד כמו בכל דבר כמובן. אני מדברת רק מנסיון אישי (אגב לבעלי זה פתר עניין של כאבי בטן מהם סבל).

יונת, תוכלי להסביר את הקישור במילים פשוטות...?

אין לגישה הזו שום בסיס מדעי, ולמעשה היא מופרכת מאליה ברגע שמבינים מה זה [url=http://en.wikipedia.org/wiki/[po]Chromosomal]רקומבינציה[/url] crossover[/po].

אני מאוד לא מאמינה בזה. אבל דווקא אשמח לשמוע ממישהו שכן - למה?

עוד משהו מתסכל -מומלצים לי פירות כמו דובדבנים ותותים שמאוד יקרים ולא זמינים כל השנה.

נראה לי שאולי כדאי לא לשנות כלום בינתיים בתחום הפירות והירקות (חוץ מהעגבניות, כי אם זה באמת כל כך בעייתי שווה לנסות להוריד), כי זה פשוט עונש גדול מדי, זה מוריד לי במכה שלושה סוגי פירות שאני אוכלת מהם הרבה. ובמקביל כן להוריד מוצרי חלב (חוץ מפטה וגבינת עזים שמותר לי) ולהפחית בחיטה. מקווה שאצליח להתמיד ושאוכל לראות תוצאות גם מבלי להיצמד מדי להמלצות... מתחילה מהיום למשך חודש.

הרשימה שלהם טיפה שונה מזאת שראיתי בקישור הקודם, אצלם סלק רק ניטראלי ותרד לא מופיע ברשימה, ואילו קפה דווקא מותר. לעומת זאת אסור לי תפוז!! ובננה!! ותפוחי אדמה... וחומץ... באסה עם קבוצת הדם שלי: ( ועוד רוצים שאני אשתה יין אדום שאני לא אוהבת בכלל.

מאוד מתחשק לי לנסות ולראות אם תופעות מסויימות נעלמות ואם יש ירידה במשקל, אבל מצד שני יש הרבה דברים שאני אוהבת שאסורים לי וכאלה שאני לא אוהבת (או לא יודעת איפה לקנות) שמומלצים... זה קצת מרתיע.

למשל זה:
http://www.ima-adama.co.il/[po]healling methods[/po]/naturopathy/[po]naturopathy dvora1[/po].htm

אני השתמשתי בקישור אחר בצרפתית אבל עכשיו חיפשתי בעברית ומצאתי את זה.

תוכלי לשים את הקישור לדף באינטרנט?

שלום לכולם,

בעקבות הדיון שהתפתח בדף [po]גמילה ביתית ממתוקים[/po] החלטתי לפתוח דיון בנושא אכילה לפי קבוצות דם. אשמח לשמוע ממי שניסה את השיטה מה דעתו עליה. אם קיים כבר דף בנושא אפשר להעביר לשם, אני חיפשתי ולא מצאתי.

לא קראתי את הספר אבל הצצתי באינטרנט ומצאתי רשימה של מזונות מומלצים ומזונות מזיקים לפי קבוצות ועליה אני מתבססת.
לי יש סוג דם A ולפי השיטה עלי להימנע ממזונות שאני רגילה לאכול (ולא מרגישה שגורמים אצלי לבעיות כלשהן) ולהוסיף מזונות שאני לא הכי מסתדרת איתם (לאו דווקא לא אוהבת, פשוט מרגישה לא בנוח עם העיכול שלהם או שעושים לי קצת בחילה אחרי כמה ביסים).

לדוגמה, מאוד זיעזע אותי לגלות שעגבניות תוארו כמזיקות מאוד ואפילו רעילות (!) לקבוצת הדם שלי. אני אוכלת עגבניות מדי יום ממש, בעיקר בסלט, ויהיה לי קשה לוותר עליהן. לעומת זאת מומלץ לי לאכול תרד וסלק, שאני מסוגלת לאכול רק לעתים רחוקות ובמנות קטנות כי כפי שתיארתי משהו בהם גורם לי לאי נוחות (הפעם האחרונה שאכלתי סלק הייתה בשנה שעברה ועדיין יש לי בחילה בכל פעם שאני חושבת אולי לאכול את זה... ואני דווקא אוהבת את הטעם, פשוט מין תגובה כזאת של דחייה). מה דעתכן\ם?

באופן כללי אשמח לשמוע ממי שמכיר - האם השיטה מכוונת בעיקר להרזייה, או לבריאות הגוף? האם מזונות שמתוארים כמזיקים לפי השיטה גורמים לבעיות בריאותיות ממש או שפשוט קשים יותר לעיכול ועל כן מקשים על הרזייה?

אני אוכלת לפי סוג הדם שלי, או לפחות מנסה (סוג הדם שלי O) וזה עובד נפלא. אז מדי פעם מתחשק לי לחרוג מזה, אז מה? אז אני חורגת אבל כל כך נעים לי שיש לי לאן לחזור, זו עבורי מסגרת שמגינה עליי וכך אני שומרת על גופי. תופעת לואי נחמדה היא שאפילו אפשר לרזות. לא מטעמי דיאטה אני עושה את זה, זו מסגרת שמכניסה הרבה שקט לחיי.

אצלי, לעומת זאת, דווקא קלע בול הספר. יש מקריות בעולם, לא?
אני לא מתה על תיאוריות גורפות כאלו בכל הקשור לתזונה. אני חושבת שבכל אדם יש מכלול מרכיבים שישפיעו על תזונה טובה בשבילו, אולי גם סוג הדם, אבל לא רק זה. נשמע לי מוזר, למרות ההסבר המדעי או הכביכול מדעי בספר, שאישה עם דם מסוג A בישראל זקוקה לתזונה זהה לזו של גבר באלסקה עם סוג דם זהה.

נדמה לי שהספר כתוב כמדריך-הרזיה, ושם 'הכל אוכל'. אם משהו בהתקפת רעב לילית מסוגל לעמוד מול המקרר ולחשוב 'אסור לי כל מה שמתחיל באותיות ל', ש', א'' או whatever, במקום לטרוף, אז זה עובד.

חשוב לציין שלמרות שהספר מתפאר באיצטלה מדעית, אין לתיאוריה שלו כל תמיכה בקרב מדענים.
מצד שני, בטח לאף אחד לא יזיק להפסיק עם סוכר לבן ולעבור לדגנים מלאים..

יש ספר שנקרא "אכול נכון לפי סוג הדם שלך" מאת ד"ר פיטר ג. ד'אדמו. אפשר להשיג בכל חנויות הספרים ולדעתי גם בספריות.
אחריו הוא כתב עוד שני ספרים "בשל נכון לפי סוג הדם שלך" ו"חייה נכון לפי סוג הדם שלך" (אם לא טעיתי בשמות".