היי תהילה,
אני פותחת כל שנה דף.
אנחנו כבר ב- [po]המסע ממשיך שנה חמישית[/po]

אבל אני מזניחה את הדיווח כי אנחנו עוברים ועוד לא מצאתי בית :-P

נאוה שלום!
האם הדף שלך עדיין פעיל?
אשמח לדעת כיצד מתקדם החינוך הביתי של יונתן. גם אני החל משנה זו אם חד הורית המגדלת את שני בניה בחינוך ביתי חופשי. עדיין ללא אישור של משרד החינוך.

למה קשה לי עם דיאלוגים עם [po]פלוני אלמוני[/po]?

משהו לא נראה לי נכון באנשים שמדברים איתי מתוך מסיכות - לא אמין איכשהו.
לפעמים, זה יכול להיות כשר לחלוטין,
אבל אפילו הודעה כזאת, שאילו היה מופיע לצידה שם ממשי היא היתה כשרה לחלוטין בעיני,
נשמעת מפלוני אלמוני חשודה, אולי מעט סרקסטית וכמעט תוקפנית.

בכל מקרה, מה לא היה ברור במה שכתבתי?
האם זה חוסר האמונה שלך שהמערכת יכולה לעשות גם דברים טובים?
או שזו אכן שאלה תמימה ומתעניינת?

אענה עליה כאילו זה עניין אמיתי.

זה לא היסטורי, רק לא היה מידע גלוי - בוריאציה מסוימת,
אני נהנית מתמיכת משרד החינוך מאז השנה הראשונה בה התחלתי את החינוך הביתי.
לפעמים יש בקהילה נטיה לראות בי דון קישוט שנלחם בטחנות הרוח.
אבל...
יש שכר לעמלי
גם ברמה האישית, ולדעתי גם במכלול כולו.
מעולם לא התפשרתי על החופש המלא שלי להחליט, על האוטונומיה שלנו,
או על התנאים שלי למפגש בין אנשי המשרד לבין יהונתן.

הדבר היחידי שאני כן מתפשרת עליו:
אני מוכנה לדבר איתם, לשתף אותם במחשבותיי, ולשחק את משחק הניירות

האם זה נורא כל כך?
בינתיים יהונתן רק מרוויח מזה.

כל הכבוד נאווה
מהלך היסטורי
אני רוצה להבין
יוקצו 5,000 ש"ח לטובת חינוך יהונתן ?

ביום שני ישבה הועדה על אישורי החינוך הביתי (מעל חודשיים אחרי שסיימתי להגיש ניירת, ולארח את כל הנכבדים)

התקשרתי אתמול (יום שלישי) לברר מה היה (כמובן שלא נסעתי).
דיברתי עם שלומית אורן, איתה היו לי עניינים בתהליך קבלת האישור בשנה שעברה.

כמובן שדנו בענייני למרות שנעדרתי ,
המלצה לתת אישור הועברה אל המנכ"לית שאמורה לשלוח את התשובות (אישור או דחיה)

נראה כמה זמן לוקח לחתום על הנוסח הקבוע ולשים אותו במעטפה מבויילת (ולשלוח כמובן).


ניתנה גם המלצה לאשר את שעות החונכות (התשלום הוטל על המועצה)
מה שנשאר עכשיו זה לכתוב מכתב שמבקש שעות טיפול בפרט עבור יהונתן,
ותקציב של 5000 ש"ח יועבר לשימוש על פי ראות עיני.
כמובן שדיווח על מה הוצא התקציב צריך להיות מועבר לסימוכין ולבקרה.

עכשיו אני צריכה לכתוב מכתב :-P
נראה כמה סחבת תהיה כאן - אולי הם יפתיעו?


אני חייבת לציין,

שלמרות שיכול היה להיות קצר יותר, השנה זה הלך חלק יחסית
(אם כי הם הצליחו למתוח את זה על פני 3 חודשים).
אני תקווה שהתקציב שהובטח לי היום יועבר מהר.

כובע, מהו 'זר'?
זו השאלה שעולה אצלי מתגובתך
זרים הם תמיד חלק מהחיים של כולנו.
הם מפסיקים להיות זרים לאחר שאנחנו יוצרים קשר.

את נשואה?
איך הכנסת זר מוחלט לחייך ולביתך ועוד עשית איתו ילדים?
בהבדל ממני, לזר שלך יש זכות חוקית על ילדייך - את לא חופשייה לעשות איתם כרצונך.
אם הוא פוגע בהם, תתקשי להגן עליהם מפניו, הזכויות שלו כאבא גוברות על זכותם להגנה,
(ראי כמה נשים בורחות מהמשטרה הפדרלית בנסותן להרחיק את ילדיהן מאבא מתעלל)
אם הוא לא מוכן שתעשי חינוך ביתי לילדייך - לא תוכלי לעשות אותו.
ויש עוד דברים רבים שאת מוגבלת בהם.

כשילד הולך לחוג, לבי"ס, לחבר - הוא נפגש כל הזמן עם זרים.

הזר החונך הוא זר רק עד שמכירים אותו
אח"כ הוא הופך להיות "החבר המיוחד שלי" - כך אנחנו קוראים לחונך בביתנו.

מדריך הסוסים של יהונתן היה זר כשיהונתן עלה על סוס בפגישתם הראשונה.
לפני שבוע הוא נפרד מהמדריך בבכי, חיבוק ו"אני אוהב אותך" (המדריך עובר לאיזור אחר של ארצנו).
האם הוא זר? האם הוא חבר? - איך את מבדילה?
האם זה רק עניין של 'קשרי דם' ותעודות נישואין?
אולי זרות וקרבה זה משהו אחר?

זה כמו שאנשים רבים חושבים שאינטימיות = סקס
האמת היא, שרוב האנשים שעושים סקס בכלל לא מתקרבים לאינטימיות אמיתית.
כמה נשים חיו שנים עם גברים אנסים או פדופילים, גידלו איתם ילדים וחשבו שיש להן 'גבר טוב' בבית?
כמה גברים התעוררו יום אחד לגלות שהילד שלהם הוא של אחר?
או נשים שגילו שלגברים שלהן יש משפחה נוספת?

איך היית מגדירה את ההבדל בין 'זר' ל'מוכר'?

נאוה, אמרתי שיתכן ואני טועה, נראה לי מוזר ומלאכותי להכניס זר למשפחה, ברור לי שאת לא אמורה להיות גם אמא וגם הדמות הגברית, שמחה שהסברת, אחשוב שנית.

כובע, לא צריך להצחיק.
אענה לך בצורה מעמיקה למרות הציניות והארס שעוטפים את מילותייך.
אני בטוחה שגם את (כמוני וכמו אימהות אחרות מכל הסוגים) עושה את המכסימום לטובת ילדייך
ואני גם בטוחה, שלא כולם מסכימים עם דרכך - חבל שזה לא מלמד אותך סובלנות.

[hr]

לא פותרים דמות אב כי אין מה לפתור.
כל ילד (גם בנים, גם בנות) צריכים להתייחס רגשית אל שני המינים.
"יצירת קשר רגשי משמעותי" עם דמות קבועה מבני שני המינים, או לפחות עם דמות שנשארת די זמן בחיי הילד/ה,
מאפשרים לילד/ה לעצב את דמותו/ה המינית מבחינה אישית וחברתית.

אגב, 8 שעות זה המוווווןןןןן!!!!!
מדברים בדרך כלל על 5-6 וגיליתי שגם פחות מזה זה משמעותי.
ילדים לעתים לא מבלים עם אביהם אפילו את זה.
יש ילדים רבים שחווים "אבא חסר" או אפילו "אבא דוחה", וגרוע יותר: "אבא פוגע"
קשר עם חונך בדרך כלל נושא בתוכו בעיקר חוויות חיוביות ובונות.

במשפחות חד הוריות בהן יש רק אימא, יש כמה דמויות שיכולות לתת מענה:
V דוד - אח של האם (אין לי :-/)
V סבא, הוא פעמים רבות "התשובה" הכי טובה לדמות גברית, אבל במקרים אחדים הוא חסר, במקרה שלנו הוא קיים ואהוב ויש איתו קשר חזק וחם, אבל הוא כבר מבוגר ולא מאוד בריא, ואנחנו מתראים איתו מעט יחסית כי הוא גר במרחק שעתיים נסיעה.
V בן זוג של האם - אני מעדיפה את החופש שלי ;-)

אגב, במשפחות בהן יש רק אבא זה קל יותר.
ילדים מוצפים בדמויות נשיות קבועות בחייהם (מעבר לפירוט שנתתי למעלה לגבי גברים)
הכוונה כמובן ל: עוזרת, מטפלת, גננת, בייביסיטר וכדומה, אפילו שכנה טובה וזמינה.
כאשר ישראלה הציעה למצוא לי עזרה שכזאת, היא חשבה על "בנות שרות" (שוב בנות)
זו אני ששמתי דגש על החשיבות למצוא גבר לצורך העניין (קשה מאוד למצוא, במיוחד אם אני רוצה אמינות).

כאמור, הכנסת דמות גברית קבועה (כמו חונך) לחיי הילד היא חשובה ומשמעותית.
היא מאפשרת לילד לבנות קשר רגשי משמעותי עם דמות גברית קבועה וזמינה ש"שייכת רק לו",
מאפשרת לילד "לעשות דברים של בנים",
שגם אם יכולתי לעשותם בצעירותי, היום אני לא מסוגלת (למשל לשחק כדורגל או כדוסל),
או לא רוצה לעשות (משחקי מלחמה, לראות משחקי ספורט ועוד)
זהו פתרון לדברים שילדים עושים עם 'אבא' או עם 'אח גדול' (כאמור, כשהוא לא דמות חסרה גם כשהוא קיים)

בכלל,
אני גם מקפידה היום, יותר מבעבר על דמויות גבריות גם במדריכים ומורים.
גיל 8-9 הוא גיל של "בנים עם בנים, בנות עם בנות".
למרות שיהונתן משחק גם עם בנות, ביישוב למשל, הוא מחובר רק עם בנים.
עם בנות יש היום יותר "אי התאמה של הרצונות"

בקי, הוא ישנו, אפילו אם הוא בא מאוחר, מעיף מבט ומלטף ילד ישן.
זר, נחמד סימפטי אמפתי וכחול עיניים ככל האפשר לא מריח לי עם כל הכוונות הטובות.
ואולי אני טועה.

8 שעות שבועיות זה יותר ממה שהרבה ילדים אחרים זוכים לו ב"ישובי ההיטק".
אתם יודעים - אבא יוצא מוקדם בבוקר וחוזר אחרי שהילדים כבר ישנים ובסוף שבוע הוא "עייף" ו "משלים שעות שינה"..... :-(
מתי הם מספיקים לעשות את הילדים...

<בקי לא מדברת מנסיון, סתם משיפוטיות עלובה של שכניה>

ובא לציון גואל...
שמונה שעות שבועיות עם דמות גבר והכל יהיה בסדר.
נאוה, שמחה בשמחתך, מצחיקה אותי דמות האב שתיפתר ע"י חונך.

הדו"ח שהוגש ע"י הקב"ס:

סכום ביקור בית-בביתה של נאוה פרנס בגילון מיום 13/6/04

בביקור נכחו: מאיה וייס, מנהלת השירות הפסיכולוגי.

ישראלה אלוני, מנהלת אגף החינוך.

נאוה פרנס-האמא.

הביקור נעשה בשעות אחה"צ.

הקריטריונים והשאלות שהנחו אותנו במהלך הביקור:

[list=1]
[*] אווירה בבית.
[/list]

[list=1]
[*] תנאים פיסיים.
[/list]

[list=1]
[*] קשר בין האמא לבן.
[/list]

[list=1]
[*] מודעות האמא לצרכים ולהיבטים החברתיים הנובעים מחינוך ביתי.
[/list]

[list=1]
[*] מודעות האמא לאחריות המוטלת עליה לטווח הקצר ולטווח הארוך.
[/list]

[list=1]
[*] הדגשים שהאמא שמה לעצמה בתפישה החינוכית.
[/list]

נאוה פרנס ,אם חד הורית, מתגוררת בדירה מרווחת בשכירות בישוב גילון, עם בנה יהונתן בן 8.1/2 .

המניעים שהביאו להחלטה לקיים חינוך ביתי- מתוך שיחה עם האם עלה כי אכזבה ,תסכול ובעיקר תחושה של "איבוד הילד" במערכת החינוך הפורמלית גרמו לה להלחם ולהאבק בכל המערכות והבירוקרטיה על מנת להציל את בנה ולאפשר לו "להשאר בסביבה הטבעית שלו ולזרום בחיק המשפחה".

האמא ציינה כי היא מודעת לגודל האחריות שלקחה על עצמה ורואה את עצמה מסוגלת ומתאימה למשימות אלה.

אנו התרשמנו מהיכולת שלה ללמד, ונראה כי היא מאד משקיעה ומשתדלת.

בבית הוצגו בפנינו הרבה חוברות וחומרים ללמידה אקדמית שיהונתן עובד עליהם בהדרכתה של האמא.

חשוב לציין ,שלא נתנה לנו ההזדמנות לשוחח עם יהונתן ,מאחר ומיד עם כניסתנו הביתה הוא יצא למגרש המשחקים.

ההיבט החברתי בתהליך:

נראה כי נאוה מודעת לצורך במתן מענה לילד בכל הקשור לפיתוח כשרים חברתיים.

לדבריה יהונתן, משתתף בחוג ספורט, כדורסל והצליח ליצור קשרים טובים עם המדריך

בנוסף משתתף בפעילות של רכיבה טיפולית.

האם הוסיפה כי יהונתן יצר קשרים גם עם מספר ילדים בישוב ויוצא לשחק אתם בשעות אחה"צ.

יחד עם זאת, היא הדגישה שהתקשורת החברתית אינה קלה עבור בנה וזהו תחום המחייב השקעה ולימוד.

סכום:

א. לאור האמור לעיל, אנו ממליצות על מתן אישור.

ב. מומלץ לאשר ליהונתן חונך(גבר) בהיקף של 8 ש"ש, מאחר ומדובר בילד הגדל ומתחנך ע"י אמא וחסרה לו דמות אב.


בברכה

ישראלה אלוני.

מנהלת אגף החינוך

[hr]

תכנית הלימודים ששלחתי:

אל: מר דוד וסרמן
הממונה על המחוז
משרד החינוך, צפון[
נצרת עלית


[b]הנדון: תכנית לימודים – תפיסה כוללת (תשס"ה)[/b]

יש דרכים שונות לקיים חינוך ביתי. אחת מהן היא: חינוך ביתי חופשי.
החינוך הביתי החופשי, מאפשר לילד להישאר בסביבה הטבעית שלו, לזרום בחיק המשפחה עם עצמו ועם החיים ולהתמודד עם כל מה שהחיים מציגים בפניו, תוך שהוא מתרחק מהבית במידה שמתאימה למצבו וצרכיו בכל רגע נתון.

לאורך השנים למדתי, שכשעוזבים את יהונתן הוא מוצא בסופו של דבר את דרכו. הוא מפתיע בהבנות לא צפויות ובעומק שאינו מאפיין את בני גילו. למדתי שיהונתן הוא נפש חופשייה שקמלה בתוך קירות.

תכנית הלימודים מותאמת לנפשו של יהונתן ומתבססת על דחף יוצא דופן ללמידה
[list=1]
[*] יהונתן לומד מתוך רצון ובחירה – ללא זמנים קבועים וללא כפייה
[*] שפע של גירויים והזדמנויות ללמידה
[*] סביבה בטוחה, חופשית ותומכת
[*] מתן מענה מהיר לצרכים שצפים ועולים עם הזמן
[*] סביבה חברתית
[/list]

ההבנה שלי היא שעלי לוודא למידה של התחומים הבאים:
V קריאה וכתיבה בעברית ובאנגלית
V חשבון (כולל שברים פשוטים ועשרוניים)
V מחשב ואינטרנט
תחומים אלו מהווים כלים בסיסיים שמאפשרים למידה בכלל. בין השאר, אני ממשיכה להשקיע משאבים ללמידת דפוסי החשיבה של יהונתן במטרה לתת לו את התנאים האופטימליים בתנאים שיש..

לחיים, עלי לוודא רכישת המיומנויות שדרושות לו לכל אדם חופשי ויצרני ומאושר ואלו הם: כבוד לעצמו ולאחרים, נאמנות למי שהוא, חשיבה יצירתית, לשאול שאלות, איתור מידע, מיון מידע, קבלת החלטות, אחריות לבחירות ולמעשים, ניהול זמן, ניהול תקציב, ייזום וביצוע, גיוס יכולות למען השגת מטרות ועוד

במיוחד עם ילד רגיש וחכם כמו יהונתן, כל התערבות יכולה רק להזיק. חשוב להבין, שהתפקיד שלי כמחנכת הוא להתבונן ולהגיב למה שקורה ע"י חשיפתו לדברים בהם הוא מתעניין.

אנחנו מסיימים עכשיו שנה שלישית בחינוך ביתי.
שני אפיקים אלו ממשיכים להיות שזורים בדרך חיינו כל הזמן ואני יכולה לספר על התקדמות גדולה בכל האפיקים.

היום יהונתן בן 8.5 – משחק, חברים ותכניות לילדים הם עדיין עיקר העניין שלו.
הוא מתפתח בגלים, (תהליך טבעי של התפתחות), כאשר התבגרות והבשלה שזורים עם ספיגת ידע. כיון שילד יכול להתפתח רק בהתאם להבשלת התהליכים הפנימיים שלו (פיזיים, רגשיים, שכליים, מתמטיים, וכדומה), בתקופות שונות הוא מתפתח בתחומים שונים, והכל תוך כדי החיים. אבל יותר מזה, יהונתן הוא ילד שסופג, מפנים ורק לאחר תקופת הבשלה משחרר לעולם את ההבנות שלו, את הלמידה..

התחלנו את השנה האחרונה במעבר לגילון אחרי שנה קשה של תלישות.
ניתן לראות התקדמות בכל התחומים, אבל השנה, ניתן היה לראות בברור שני תחומים שבהם הוא השקיע והתקדם יותר:
[list=1]
[*] לאורך השנה, יהונתן עסוק מאוד ביצירת סביבה חברתית ובביסוס מקומו בישוב.
[*] יותר מאשר בשנים הקודמות ישב יהונתן על המחשב והאינטרנט והחל להיות עצמאי. הוא מאתר אתרים, מוריד משחקים וכדומה. אני מניחה שיכולתו לקרוא היא זו שמאפשרת לו עצמאות הן בשימוש בטלביזיה (חיפוש והזמנת תכניות רצויות) והן באינטרנט.
[/list]

כדי לסייע לו בקליטה החברתית, כמו גם כדי לעודד ולהמריץ אותו לפעילות גופנית, הצטרף יהונתן לחוג כדורסל ה'קליק' עם המדריך היה מופלא, ואחרי פסח החל המדריך, ביוזמתו, להיפגש עם יהונתן פעם בשבוע לזמן נטו. תחילה נפגשו באולם בבי"ס גילון ועשו שעה של אימון פרטי בכדורסל, בהמשך, בעקבות שינויים שחלו, הם נפגשים בבית המדריך למספר שעות. מן הסתם, הפעילות הארוכה יותר מאפשרת פעילויות נוספות. המגמה היא שמדריך זה, שהוא גם בעל תעודת הוראה, יסייע בעתיד גם עם דברים כמו: כתיבה, היסטוריה, תנ"ך.
על פניו נראה שהקשר הזה יימשך לאורך הקיץ ובשנה הבאה - האיש נפגש עם יהונתן בהתנדבות ולכן אני רואה את הקשר כגמיש ותלוי בדינמיקה שנבנית. ככל שקשר זה יתבסס, ניתן יהיה להיעזר בו כדי לקדם את יהונתן.

לאחרונה התחלנו עם רכיבת סוסים. הוא נהנה מהרכיבה ומהפעילות הכללית בחוות הסוסים, ויוצר קשרים טובים עם המדריך, הצוות והילדים האחרים במקום. אני מצפה להמשיך עם הסוסים לאורך הקיץ ובשנה הבאה, בתנאי שיהונתן ימשיך ליהנות ממפגשי רכיבה אלו.

השנה נעשה ניסיון נוסף לשלב את יהונתן בביה"ס, אבל לא היה לו כל עניין לשתף פעולה עם החומר שנלמד בכיתה. המשיכה העיקרית (היחידה) שלו לשם הייתה: חברים (הנושא הדומיננטי של שנה זו). יתכן שבחלקו נובע הקושי מחוויה שלילית מאוד שיהונתן חווה בשנה הראשונה, בכפר תבור.

אני מעריכה, שעם ביסוס מעמדו החברתי ביישוב, אפשר יהיה לצפות בהתעוררות תחומי עניין נוספים. כרגיל, כשתחומי עניין אלו יעלו, יינתן להם המענה המתבקש.
העיסוק העיקרי של יהונתן בשנה זו היה: קלפי יוגי-הו. לכאורה, משחק קלפים סתמי של מלחמת כוחות. מעשית, משחק זה, שקיים גם באינטרנט, מתרגל את יהונתן בחשבון, חושף אותו לקריאה באנגלית, מפתח את החשיבה שלו (מעבר לזיכרון הפנומנלי לפרטים השונים) - משחק אסטרטגי מורכב ביותר, וגם משפר את מיומנויות האינטרנט שלו.

במסגרת העניין בקלפי יוגי-הו יזם יהונתן תחרות בין ילדי גילון, צורית וחברים אחרים (כתות א'-ג'). לאחר שהבין את מורכבות המבצע , גייס יהונתן לעזרתו את רכז הנוער של הישוב לתיאום הפרטים ולארגון יעיל של התחרות. זהו תהליך בהתהוות שקורה ממש בימים אלו.

יהונתן רוצה לבנות אתר באינטרנט. אני רואה סבירות רבה שלאורך השנה הבאה הוא יימצא את הדרך לממש חלום זה.

השנה הבאה עוד רחוקה, והרבה דברים עשויים להשתנות עד אז.
את הכיוון ואת הדרך התוויתי כאן.


בכבוד רב,

נאוה פרנס,
אימא שאכפת לה


עותקים:
ישראלה אלוני - מנהלת אגף החינוך במועצה
רחלי נבון - מפקחת כוללת של בי"ס 'הר גילון'
דבורה מרחבי, ירושלים
דר' אילנה זיילר, ירושלים

[hr]

היי נאוה. סיימתי להגיש את כל הניירת (לפני חודש- סליחה על ההצתה המאוחרת...) עם כל האבחונים וחוות הדעת. עשיתי כל מה שבקשו ממני כמו "ילדה טובה". אין לי מושג כמה זמן יקח לי לקבל אישור רשמי וגם לאיזו שנה בדיוק. אם פעלתי כבר לפי החוק האם לא "יחפשו" אותי? אני מאד מקווה שההקלה שאני מרגישה אינה אשליה.

חחחחח :-D
אביטל, לא צריך שום חוברת,
ותשימי לב לפני שאת נותנת חוות דעת...

צריכה עזרה?
באיזה מחוז את?
אני מקווה שלא ביקשו איבחונים כי אין לזה צידוק.

הבקשה לאישור לשנה הראשונה כמעט אינה שונה מאלו שאחריה.
למכתב הנ"ל אמורה להיות מצורפת תכנית הלימודים (שאני אמורה לסיים לכתוב)
ואל שני אלו יצטרפו:
חוות הדעת של המפקחת הכללית שמאוד רוצה לשתות איתי קפה,
חוות הדעת של הקב"סית שגם היא לא תוותר על הטעם האישי,
חתימת המפקחת הכללית על תכנית הלימודים,
אישור רישום הילד לכיתה ד' בבית הספר המקומי.
וזהו!!

בשנה הראשונה הם מבקשים חוות דעת של המורה או הגננת
אין שום סיבה לתת להם שום חוות דעת אחרת, ובטח לא איבחונים.

וההחלטה להודיע היא שלי - ממילא לא אשלח אותו, ההליך הוא טכני ואני נחמדה שאני מוכנה לעשותו :-D

נאוה כל הכבוד אני גאה בך וגם מקנאה. אני עוד לא סיימתי לאסוף את כל הדפים וחוות הדעת (במקרה שלי אני צריכה להגיש חוברת...) לבקשה לאישור שנה ראשונה. ואת שכבר הזעת ויגעת, נשאר לך רק להודיע.

אז בעצם צריך לקרוא לדף [po]אישור לחינוך ביתי של משפחת פרנס שנה רביעית[/po], ולשנות את השמות גם לגבי שנים קודמות.
לא?
כי מישהו יכוול לחשוב שזה דף כללי - ואת אומרת שזה דף אישי.

תודה דוד (())

אתה למעשה, אחראי לתחילת המסע שלי כאן ב [po]באופן טבעי[/po] - תודה!

כל הכבוד נאוה. עלי והצליחי.

~ מידיד ותיק.

להלן נוסח הבקשה:

יום שלישי 20 אפריל 2004

אל: מר דוד וסרמן
הממונה על המחוז
משרד החינוך, צפון[
נצרת עלית


[b]הנדון: המשך חינוך ביתי יהונתן פרנס – ת.ז. XXXXXXXX[/b]
אני מבקשת להודיע על המשך החינוך הביתי של יהונתן לשנה נוספת (שנה רביעית) – שנה"ל תשס"ה .

מצ"ב הסבר על דרך החינוך של פיה מתקיים החינוך הביתי במשפחתנו, ובו גם התייחסות למה שקורה עכשיו.


בכבוד רב,

נאוה פרנס, אימא


עותקים:
ישראלה אלוני - מנהלת אגף החינוך במועצה
דבורה מרחבי, ירושלים
דר' אילנה זיילר, ירושלים

[hr]
[po]מדור חינוך ביתי והחוק[/po]
[hr]
טוב, זה בדיוק הזמן להגשת בקשות,
וכיון שהועדה רק החלה לשבת על הנהלים החדשים,
שוב מגישים על פי הישנים.

הפעם הכל מתחיל עם טלפונים לגורמים השונים כדי לברר איך עושים את זה...
הוחלט שאני מגישה לדוד וסרמן מנהל המחוז (במקום לשולה בוחבוט, מפקחת על הביקור הסדיר ומניעת נשירה)
ושולחת עותקים למשרדים בירושלים שיוודאו שלא יהיו משחקים במחוז צפון.

האם יצליחו?

התחלתי את [po]מסע הייסורים לקבלת אישור לחינוך ביתי[/po] בספטמבר 2001
את המשך קורותי מול המערכת ניתן לקרוא ב [po]אישור לחינוך ביתי שנה שניה[/po] ו- [po]אישור לחינוך ביתי שנה שלישית[/po]

זהו דף תיעוד המסע שלי לאישור הרביעי


[po]נאוה פרנס[/po]